ריחאנה בנת זיד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ריחאנה בנת זיד
ريحانة بنت زيد
לידה שנות ה־90 של המאה ה־6 כנראה
חג'אז, ערב הסעודית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 631
אל-מדינה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה אל-בקיע עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית יהדות, אסלאם עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג מוחמד (629631) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ריחאנה בנת זידערבית: ريحانة بنت زيد) הייתה אישה יהודיה משבט בני נדיר, ולאחר מכן, במסגרת נישואיה, הייתה גם חלק משבט בני קוריט'ה. בעלה היהודי נהרג במהלך קרב השוחה שהתקיים בשנת 627 לספירה, ובעקבות כך היא נלקחה בשבי והפכה בהמשך לפילגש של מוחמד, למרות שישנם המחשיבים אותה כאחת מנשותיו של מוחמד.[1] לא נולדו לה ילדים כולשהם ממערכת היחסים עם מוחמד ומערכת היחסים ביניהם הסתיימה עם מותה של ריחאנה באל-מדינה בשנת 631 לספירה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 627 צרו מוחמד וכוחותיו על בני שבט קוריט'ה באזור ית'רב במשך 25 ימים, ולבסוף נערך במקום קרב השוחה. במהלך הקרב ולאחריו נהרגו או הוצאו להורג כל הגברים, ואילו הנשים והילדים נלקחו בשבי,[2] ולאחר מכן נמכרו לעבדות.[3] בין הנשים שנלקחו בשבי הייתה ריחאנה בנת זיד, אלמנתו של גבר בשם אל-חכים. מוחמד הציע לה להתאסלם ולהשתחרר מהשבי אך היא סירבה, אך לאחר זמן לא רב הסכימה להתאסלם ולהתחתן עם מוחמד. הנישואים המיידים היו בניגוד להוראות הקוראן, המצווה על אלמנה להמתין כארבעה חודשים בטרם תינשא מחדש, כדי להבטיח שאינה בהריון מבעלה הקודם.[4]

ההיסטוריון הערבי בן המאה ה-9 אבן סעד ציין בכתביו שריחאנה נישאה למוחמד לאחר שהיא התאסלמה. חוקר הדת הפרסי בן המאה ה-11 אבו אסחאק א-ת'עלבי הסכים שהיא הפכה לאחת מנשותיו של מוחמד וכראייה לכך ציין שמוחמד שילם עבורה מוהר (נדוניה). חוקר הדת המצרי בן המאה ה-15 אבן חג'ר ציין שמוחמד העניק לריחאנה בית לאחר נישואיהם.

בדומה למעמדה של האישה המצרית מאריה אל-קבטיה - שיחד עם אחותה סירין בנת שמעון, הוענקה למוחמד על ידי המושל המצרי אל-מוקאווקיס בשנת 628 - אין הסכמה אוניברסלית בין החוקרים המוסלמים באשר לשאלה האם ריחאנה הייתה באופן רשמי אחת מנשותיו של מוחמד.

ריחאנה נפטרה בשנת 631 באל-מדינה, אחד עשרה ימים לאחר החג' ושנה לפני מותו של מוחמד. היא נקברה בבית הקברות אל-באקי בעיר, בדומה לאחרים ממשפחתו של מוחמד.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Ali, Kecia, Marriage and Slavery in Early Islam, Harvard University Press, p. 221.
  2. ^ Norman Stillman, The Jews of Arab Lands: A History and Source Book, Philadelphia: Jewish Publication Society of America, 1979, p. 140.
  3. ^ Ronen Yitzhak, "Muhammad’s Jewish Wives: Rayhana bint Zayd and Safiya bint Huyayy in the Classic Islamic Tradition", Journal of Religion & Society 9 (2007): 3.
  4. ^ Yitzhak, "Muhammad’s Jewish Wives", 4.