ריטה פבונה

ריטה פבונה
Rita Pavone
לידה	23 באוגוסט 1945 (בת 78); טורינו, איטליה
מדינה	איטליה, שווייץ
מקום מגורים	ברגיה
תקופת הפעילות	מ-1962
בן או בת זוג	Teddy Reno (1968–?)
מספר צאצאים	2
	http://www.ritapavone.it

ריטה פבונה (באיטלקית: Rita Pavone; נולדה ב-23 באוגוסט 1945) היא זמרת רוק ובלדות ושחקנית קולנוע איטלקייה, שזכתה להצלחה ניכרת בשנות ה-60.

קריירת שירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1962 השתתפה וזכתה בפסטיבל Degli Sconosciuti הראשון ("פסטיבל הלא נודע"), תחרות שירים לאמנים חובבים. אלבום הבכורה שלה שנושא את שמה, משנת 1963, ובו בלט הסינגל והלהיט "La Partita di Pallone" ("המשחק של פלונה"), הפך אותה לכוכבת באיטליה בגיל 17, ותוך זמן קצר התפרסמה בינלאומית. "La Partita di Pallone" מכר למעלה ממיליון עותקים, וזכה לתואר אלבום זהב.^[1] ההקלטה שלה ל-"Cuore" ("לב") מכרה מיליון עותקים בשנת 1963 ונשארה 9 שבועות במקום הראשון במצעד האיטלקי.

בקיץ 1964 זכתה להצלחה בצפון אמריקה עם הסינגל באנגלית "Remember Me" ("זכור אותי"), עם הבי סייד "Just Once More" ("רק פעם אחת נוספת"). השיר הגיע למקום ה-26 במצעד בילבורד האמריקאי ולמקום ה-16 במצעד הקנדי.

בשנת 1965 הופיעה לראשונה בתוכנית המופע של אד סאליבן; היא הופיעה מספר פעמים כאורחת מוזיקלית בתוכנית עד 1970. בספרד הקליטה מחרוזת להיטים, בלדות ואף שירי רוק, הפכה לאלילת נוער ונהנתה מתהילה רבה.

בארצות הברית היא שרה לצד דיאנה רוס והסופרימס, אלה פיצג'רלד, טום ג'ונס, הדוכס אלינגטון ופול אנקה. מספרים שאלביס פרסלי צייר אותה לאחר שהגיעה לממפיס, שם פגש אותה באולפן הקלטות. גם שם היא שרה בקרנגי הול בניו יורק והקליטה דואט עם ברברה סטרייסנד .

כשחזרה לאיטליה, ביצעה פבונה את הופעת הבכורה שלה בקולנוע, הופיעה בחמישה סרטים והשתתפה בתוכניות כמו ג'ורנלינו די ג'יאן בוראסקה (תוכנית טלוויזיה לילדים), אלטה פרסה, סטסרה ריטה ("הלילה ריטה"), ותוכנית הווארייטי סטודיו אונו .^[2] בשנת 1982 השתתפה ב- Come Alice ("כמו אליס") שהפכה ללהיט בטלוויזיה האיטלקית.

ריטה פבונה כיכבה בשישה סרטים בשנות השישים: קלמנטינה שרי (1963), ריטה, לה פיליה אמריקנה (1965), ריטה לה זנזארה (1966), נון סטוזיקט לה זנזארה (1967), ריטה הקטנה בנל ווסט (1968), והפלדמרשלית (1968). את שני סרטי "זנזארה" (איט') ואת סדרת הטלוויזיה, ג'ורנלינו די ג'אן בוראסקה (1965) ביימה לינה ורטמולר. אף על פי שקריירת הקולנוע שלה כוונה לקהל של בני נוער ולסרטיה לא היה ערך אמנותי רב, כיום סרטיה הפכו בחוגים מסוימים לסרטי פולחן.

פבונה הייתה פופולרית גם בבריטניה במהלך 1966–1967. RCA ויקטור הוציאה שניים מהסינגלים שלה ברצף מהיר, שניהם היו להיטים, "לב" הגיע לשיא מספר 27 ו"אתה רק אתה" הגיע למקום מספר 21 במצעד הסינגלים של בריטניה.^[3] באותה תקופה היא הופיעה בפלדיום בלונדון. היא הקליטה גם את "נסה זאת ותראה" של אנדרו לויד וובר, שהפך לימים ל"שיר המלך הורדוס" באופרת הרוק ישו כוכב עליון .

בשנת 1968 נישאה פאבונה לטדי רינו בשווייץ. הוא היה סקאוט הכישרונות שלה ומארגן תחרות השירים הראשונה בה זכתה, אך האיחוד שלהם גרם לשערורייה בחברה האיטלקית מכיוון שהוא עדיין היה נשוי לאשתו הראשונה, ליוויה פרוטי, ולאיטליה לא היה חוק גירושין עד 1970. הם התחתנו בשנית באיטליה בשנת 1971 ונולדו להם שני בנים, אלסנדרו בשנת 1969 וג'ורג'יו בשנת 1974.

במהלך שנות השמונים הופיעה פאבונה בסרטי קומדיה.

בשנת 1992 חזרה פבונה לארצות הברית, שם שרה במהלך קונצרט מרובה אמנים, שכלל את וויטני יוסטון, פרנק סינטרה, בלט בולשוי ושר. לאחר מכן פנתה למשחק בתיאטרון והשתתפה במחזה של ויליאם שייקספיר. בשנת 2002 הופיעה בקונצרט במיאמי.

פבונה ובעלה רנו מתגוררים כיום בטיצ'ינו שבשוויץ. בנם הגדול אלסנדרו הוא מארח תוכניות רדיו ובנם הצעיר ג'ורג'יו הוא זמר רוק.

הדמות הראשית בסרט הארגנטינאי בשנת 2000 תשע מלכות מנסה להיזכר בשיר של פבונה לאורך כל הסרט; השיר "איל באלו דל מטונה" המנוגן ברקע.

פאבונה הייתה מועמדת לסנאט בבחירות הכלליות באיטליה בשנת 2006. היא השתתפה כמועמדת "עבור איטליה בעולם", רשימה ימנית בראשות השר מירקו טרמליה .

היא השתתפה בפסטיבל מוזיקת Sanremo 2020 עם השיר "Niente (Resilienza 74)".^[4]

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פבונה הקליטה בסך הכל 13 אלבומים. היא הקליטה בעיקר עבור RCA עד 1968, ואז חתמה עם ריקורדי שהשיקה את חברת היוקרה שלה RitaLand, אך בסופו של דבר היא חזרה ללייבל שהשיק אותה והקליטה עוד שלושה אלבומים עם RCA.

דיסקוגרפיה איטלקית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריטה פאבונה (1963, שוחררה מחדש בפורמט CD בשנת 2003)
Non è Facile Avere 18 שנים (1964)
איל ג'ורנלינו די ג'יאן בוראסקה (1965)
סטסרה ריטה (1965)
È Nata una Stella (1966, אוסף)
Ci Vuole Poco (1967)
ריטה נל ווסט הקטנה (1968)
ריטה 70
Viaggio a Ritaland (1970)
Gli Italiani Vogliono Cantare (1972)
ריטה איו (1976)
RP (1980)
Gemma e le Altre (1989)
מאסטרים (2013)

דיסקוגרפיה אמריקאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריטה פאבונה - סנסציית ההתבגרות הבינלאומית (1964)
פלא קטן (1964)
זו ריטה פאבונה (1965)

RCA סינגלים 1963–1970[עריכת קוד מקור | עריכה]

"לה פרטיטה די פאלון / אמור טוויסט" (1963)
"בואי טה נון-צ'ונה נסונו / קלמנטרי שרי" (1963)
"Alla Mia Età / Pel di Carota"
"Cuore / Il Ballo del Mattone" (1963)
"Avere Facial Avere 18 Anni / Son Finite le Vacanze" (1964)
"Che M'Importa del Mondo / Datemi un Martello" (1964) (גרסה איטלקית ל-"If I Had a Hammer")
"Scrivi / Ti Vorrei Parlare" (1964)
"למור מיו / סן פרנצ'סקו" (1964)
"Viva la Pappa col Pomodoro / Sei la Mamma" (1965) ^[5]^[6]
"Lui / La Forza di lasciarti" (1965)
"Il Plip / Supercalifragilispiespiralidoso" (1965)
"Stasera Con Te / Solo Tu" (1965)
"איל גגה'ה / קווי ריטורנרה" (1965)
" פורטיסימו / לה סאי טרופו לונגה " (1966)
"Mamma Dammi la Panna / Col Chicco" (1966)
"La Zanzara / Perchè Due non-Fa Tre" (1966)
" Dove Non-So / Gira Gira" (1967)
"אונה נוטה אינטרה / קווסטו נוסטרו amore" (1967)
מלונות "Una Notte Intera" בפרומו ג'ולי
"I Tre Porcellini / Con un Poco di Zucchero" (1967)
"Non Dimenticar le Mie Parole / Da Cosa Nasce Cosa" (1967)
"Tu Sei Come / Ma Che Te Ne Fai" (1968)
"צוקרו" (1969)
Ahi, Ahi Ragazzo (1970)