רנה קנוקוג'י

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רנה "ראסטי" קנוקוג'י
Rena "Rusty" Kanokogi
רנה קנוקוג'י.jpg
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 30 ביולי 1935
ברוקלין, ניו יורק
פטירה 21 בנובמבר 2009 (בגיל 74)
ברוקלין, ניו יורק
סיבת פטירה לוקמיה עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
אמנות הלחימה ג'ודו, חגורה שחורה דאן 7
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רנה "ראסטי" קנוקוג'י (Rena "Rusty" Kanokogi;‏ 30 ביולי 1935 - 21 בנובמבר 2009) נחשבת ל"אמא של ג'ודו נשים"[1], מומחית לג'ודו ממוצא יהודי אמריקאי מקוני איילנד ניו יורק. בשנת 1959 היא התחזתה לגבר וזכתה במדליה בתחרות לגברים בלבד ב- YMCA. לאחר שהתגלה שהיא אישה, נדרשה להחזיר את המדליה. קנוקוג'י היגרה ליפן על מנת להמשיך ולהתאמן בג'ודו, והייתה האישה הראשונה שקיבלה את האישור להתאמן בקבוצת גברים ב- Kodokan Institute - המרכז העולמי של הג'ודו. היא ידועה כיוזמת הוספת ענף קרבות הנשים בג'ודו למשחקים האולימפיים.

שנותיה הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רנה קנוקוג'י נולדה ב-1935 למשפחה קשת יום מקוני איילנד, ניו יורק. כבר בגיל שבע נאלצה לצאת לעבוד בעבודות מזדמנות. סביבת המגורים והעוני הובילו אותה בנעוריה להנהיג חבורת רחוב שנקראה "אפאצ'י"[2]. ב- 1950 היא החלה להתאמן בהרמת משקולות, עם משקולות שהיו שייכות לאחיה, והתאמנה עם שק האיגרוף באולם ההתעמלות, פעילות שלא היה מקובלת לנשים בתקופה זו. באמצע שנות ה-50 היא התחתנה לראשונה וקבלה את שם משפחתו של בן זוגה, סטיוארט. לזוג נולד בן בשם כריס סטיוארט, שמאוחר יותר שינה את שם משפחתו לשם משפחתו של בעלה השני של רנה. היא התגרשה לאחר זמן קצר. באותה תקופה היא עבדה כמרכזנית במוקד.

בשנת 1955 ידיד שלה הראה לה מהלכים בג'ודו והיא מיד התאהבה באמנויות הלחימה. היא נמשכה לתורת לחימה זו מפני שהיא מצאה עיסוק זה מרגיע, ועוזר בפיתוח שליטה עצמית. היא למדה ג'ודו בסניף ימק״א המקומי וניסתה להתקבל לתחרויות, אך הדבר לא עלה בידה מפני שלא היו תחרויות לנשים או תחרויות מעורבות[3].

הקריירה בג'ודו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1959 השתתפה קנוקוג'י באליפות הג'ודו של ימק״א ביוטיקה, ניו יורק, שם התחזתה לגבר. לא היה איסור מפורש על נשים להשתתף בתחרות, אך אף אישה לא ביקשה להתחרות לפני כן. היא קיצצה את שערה והשטיחה את החזה על מנת ליצור לעצמה מראה גברי[1]. תפקידה בנבחרת היה מחליפה, במקרה של פציעה או פסילה של חבר נבחרת אחר. כך מצאה עצמה משתתפת בתחרות, ובמהלך האליפות ניצחה את היריב שלה והביאה ניצחון לנבחרת. בסיום התחרות התברר למארגנים שקנוקוג'י היא אישה והמדליה נלקחה ממנה[1][3].

מאחר שלא היו לה אפשרויות להתפתח בג'ודו בארצות הברית, בחרה קנוקוג'י בשנת 1962 לנסוע להתאמן ב- מכון קודוקאן, בית הספר והמרכז החשוב לג'ודו בעולם[4] בטוקיו, יפן. בקודוקאן התאמנו נשים בג'ודו מאז 1926, אך בקבוצות נפרדות מהגברים. לאחר שגברה בקלות על התלמידות האחרות שהיו איתה בכיתה, הייתה לאישה הראשונה שהתאמנה עם קבוצת גברים במוסד. במהלך שהותה ביפן הועלתה לדרגת דאן 2. בקודוקאן היא הכירה את מי שלימים הפך לבעלה השני, Ryohei Kanokogi שהיה בעל חגורה שחורה (דאן 5) בג'ודו ובקראטה וחבר נבחרת אוניברסיטת ניהון. הזוג התחתן ב- 1964 בניו יורק.

עם חזרתה לארצות הברית, הובילה קנוקוג'י פעילויות מגוונות לחיזוק הג'ודו בניו יורק ובארצות הברית תוך התמקדות בפעולות שיעודדו נשים לבחור להתמקצע כג'ודוקא. היא ארגנה את טורניר הג'ודו הראשון לילדים, תחרויות מקצועיות לנשים ועוד[5]. ב- 1976 אמנה קנוקוג'י את נבחרת הנשים הלאומית בג'ודו של ארצות הברית. בשנת 1980 אירגנה ומימנה מכספה הפרטי את התחרות ג'ודו העולמית הראשונה לנשים במדיסון סקוור גרדן[5].

קנוקוג'י הייתה הכח המניע שהוביל לשילוב תחרויות ג'ודו נשים באולימפיאדת סיאול בקיץ 1988. ג'ודו הנשים שולב אז במעמד של ענף הדגמה, לאחר שקנוקוג'י איימה לתבוע את הוועד האולימפי[6]. היא גם אימנה את נבחרת הנשים לאולימפיאדה זו.

בשנת 1991 היא צורפה להיכל התהילה הבינלאומי של הספורטאיות[7] וב- 2011 להיכל התהילה של הספורטאים היהודים. קנוקוג'י הייתה האישה הראשונה שהועלתה לדרגת דן 7 בג'ודו.

שנותיה המאוחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קנוקוג'י שימשה כפרשנית של רשת NBC בתחום הג'ודו באולימפיאדת אתונה בשנת 2004[5].

בשנת 2008 היא קיבלה את עיטור מסדר השמש העולה, דרגה רביעית. זהו אחד מאותות ההצטיינות האזרחית הגבוהים ביותר ביפן[8]. באוגוסט 2009, כ-50 שנים לאחר שנלקחה ממנה המדליה בתחרות ימק״א, היא חזרה וקיבלה את המדליה כהוקרה למפעל חיים בתחום הג'ודו[9]·

בנובמבר 2009 נפטרה רנה קנוקוג'י ממיאלומה נפוצה. היא הותירה אחריה בעל, שני ילדים, ושני נכדים. מאז מותה, מחלקת קרן הספורט לנשים מענקים על שמה של קנוקוג'י לג'ודוקא מצטיינות[10].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]