רעיה כהן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

רעיה כהן (נולדה בשנת 1952) היא היסטוריונית ישראלית, שימשה מרצה בכירה באוניברסיטת תל אביב.

חייה ופועלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רעיה כהן היא בתה של הציירת רות שלוס ושל ההיסטוריון בנימין כהן. למדה באוניברסיטת תל אביב ובסורבון בפריז. היא ממנהלות הוצאת הספרים "מפרש". סיימה תואר שני ודוקטורט באוניברסיטת תל אביב בחוג להיסטוריה של עם ישראל, עבודת המאסטר שלה (1985), שנעשתה בהדרכתה של אניטה שפירא, עסקה בנושא "פרשת ואדי חווארת 1939-1924". עבודת הדוקטור שלה (1992), שנעשתה בהדרכתם של אניטה שפירא ויהודה באואר, הייתה בנושא "סולידריות במבחן השואה: פעילות הארגונים היהודיים בז'נבה, 1942-1939", הדוקטורט היווה בסיס לספר שפירסמה, בשם: "בין 'שם' ל'כאן': סיפורם של עדים לחורבן, שווייץ, 1942-1939".

רעיה כהן לימדה בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב בין השנים 1987 ל-2003, והחל מאז היא מלמדת באוניברסיטת Fredrico II בנאפולי שבאיטליה.

מחקריה עוסקים בחברה היהודית בתקופת מלחמת העולם השנייה ובחברה הישראלית.

ספר שכתבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בין 'שם' ל'כאן': סיפורם של עדים לחורבן, שווייץ, 1942-1939, הוצאת עם עובד, 1999.

ספרים שערכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • (בשותפות עם יוסי מאלי) ספרות והיסטוריה, מרכז זלמן שזר ירושלים, 1999.
  • יהודים אירופים ואירופי יהודים בין שתי מלחמות העולם, המרכז לחקר התפוצות ע"ש גולדשטיין-גורן, אוניברסיטת תל אביב, 2004.

מאמרים נבחרים ופרקים בספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "התמודדותו של הממשל המנדטורי עם בעיית האריסים בפרשת ואדי חווארת", הציונות, י"א, 1986, עמ' 255-225.
  • "The Tenants of Wadi Hawarith: Another View of the Land Question in Palestine", in: International Journal of Middle East Studies, No. 20, 1988, pp. 197-220
  • ארבעים הימים של מוסה-דאג' לפראנץ ורפל - כספרות חוקרת, מדינה, ממשל, יחסים בינלאומיים, 32, 1989, עמ' 54-70.
  • "Les 40 jours du Musa Dagh' par Franz Werfel: une litterature d'investigation", in Les Temps Modernes, no. 547, 1992, pp. 117-138
  • "ההתוודעות אל השמדת יהודי אירופה: המקרה של ריכרד ליכטהיים" יד ושם קובץ מחקרים, כ"ג 1993, עמ' 269-239.
  • " בעיר ההריגה - למגבלותיה של שפה משותפת בתקופת השואה", יהדות זמננו, 9, 1994, עמ' 117-87.
  • "The Riegner Telegram: Text, Conrext and Subtext", in: Tel-Aviver Jahrbuch fur deutsche Geschichte, XXIII, 1994, pp. 301-324.
  • "Emmanuel Ringelblum: Between Historiographical Tradition and Unprecedented History", in Galed, On the History of the Jews in Poland, Vol. XV-XVI, 1997, pp. 105-117
  • "היסטוריה כמשל: פרנץ ורפל ו'הגורל הארמני' בתקופת השואה", ציון, ס"ב (ד'), תשנ"ז, עמ' 385-369.
  • "Le Genocide armenien dans la memoire collective juive", in Cahiers du Judaisme (ed. Pierre Bimbaum), 3 (automne 1998), pp. 113-122
  • Against the Current': Hashomer Hatzair in the Warsaw Ghetto, in: Jewish Social Studies (Stanford University), Vol. 7(1), 2000, pp. 63-80
  • "The Lost Honor of Bystanders? The Case of Jewish Emissaries in Switzerland, in: The Journal of Holocaust Education (England), Vol. 9(2-3), 2000, pp. 146-170
  • Israele: guerra, memoria, sacrificio" in: Il Sacrificio, a cura di Renata Ago, Biblink editori Roma, 2004, pp. 141-165
  • "Il passato europeo nel present israeliano", in: Novecento, Fare memoria, costruire identita, 10 (gennaio giugno 2004), pp. 107-126
  • Le Sionisme au bord de l'abime, 1941-1942, in: Revue d'histoire de la Shoa, Janvier-Juin, 2005, no. 182, Centre de Documentaion Juive Contemporaine, Paris.
  • "עמנואל רינגלבלום: בין פוליטיקה מפלגתית לפוליטיקה לאומית" בתוך עמנואל ריגנגלבלום, האדם וההיסטוריון, עורך ישראל גוטמן, יד ושם, 2006.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]