רפאל זילברמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

הרב רפאל זילברמן (ר' רפאל דיין; תקצ"ט, 1839ו' בטבת תרע"ח, 1917) היה רבה הראשי של עדת האשכנזים בצפת.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד באומן שבאוקראינה, בנו של הרב מרדכי זילברמן. בשנת תר"י (1850), בהיותו בן 11, עלה עם הוריו לארץ ישראל והם התיישבו בצפת. אביו התמנה לרבה של צפת והוא למד תורה אצלו וכן בישיבות צפת. נהג להתבודד וללמוד תורה בבית המדרש שליד קבר רשב"י במירון. נישא להניה, בתו של הרב חיים ברוך מקישינב שעלה לארץ ישראל והתיישב בצפת.

בשנת תר"כ (1860) התמנה לדיין ומו"צ של הקהילה האשכנזית בצפת. הובאו לפניו הבקשות מכוללות האשכנזים לבירור ולאישור. נהג לשנות את מקום לימודו, כדי שהאנשים לא ימצאוהו בקלות. בשנת תרל"ב (1872), לאחר פטירת אביו, התמנה תחתיו כרבה של צפת. נודע בחוכמתו ובגדלותו בתורה ואף הטורקים הכירו בחוכמתו והעניקו לו את התואר "חכם פאשה".

המשיך את המסורת של אביו ושימש כשליחם של אדמו"רי בויאן שהחזיקו בחזקת ההדלקה על גג ציון קברו של רשב"י בל"ג בעומר.

בשנת תר"ע נפטרה אשתו. נפטר בשנת תרע"ח ונקבר בצפת. לאחר פטירתו התמנה נכדו, הרב אברהם לייב זילברמן, לרבה של צפת.

צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליעזר, יצחק דב - ראש הקהילה האשכנזית בצפת ואביו של הרב אברהם לייב זילברמן, רוחמה - אשת אלעזר יעקב פודהורצר (הוריו של משה פדהצור), מנוחה - אשת אברהם אלשטיין.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]