לדלג לתוכן

רפלקס ההתיישרות של חתולים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תמונות של חתול נופל בכתב העת Nature. צולמו על ידי אטיין-ז'ול מארה (1894).
אנימציה של רפלקס ההתיישרות.

רפלקס ההתיישרות של חתולים הוא רפלקס מולד של חתולים לכוון עצמם בעת נפילה כך שינחתו על הרגליים.

הרפלקס מופיע בגיל 3–4 שבועות ומפותח לגמרי בגיל 6–7 שבועות. הוא מתאפשר בזכות גמישות ייחודית של עמוד השדרה ועצם בריח קטנה. החתול משתמש בתנועת הרגליים האחוריות שלו ובחוק שימור תנע זוויתי כדי לכוון את הנחיתה. על כן, גם חתולים ללא זנב מסוגלים לכך.

החתול יודע את מצבו ההתחלתי בעזרת הראייה או מנגנון שיווי המשקל באוזנו הפנימית. אם רגליו לא פונות כלפי מטה הוא מקפל את רגליו הקדמיות ופורש את האחוריות. בכך נוצר הבדל בין מומנטי ההתמד של חצאי הגוף. החתול מנצל את גמישות עמוד השדרה כדי לסובב את חצי הגוף הקדמי ב-90° (במישור גלגול) ועקב שימור התנע הזוויתי חצי גופו האחורי מסתובב בכיוון הנגדי. לאור ההבדל במומנטי ההתמד, חצי הגוף האחורי מסתובב בכ-10°. בשלב הבא פורש החתול את רגליו הקדמיות ומקפל את האחוריות, הוא גורם לסיבוב של חצי הגוף האחורי בכיוון אליו סוֹבב קודם את הקדמי והחצי הקדמי מסתובב מעט בכיוון הנגדי כדי לשמר את התנע הזוויתי.

מהירות נחיתה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף לרפלקס ההתיישרות לחתולים ישנן תכונות נוספות אשר מפחיתות את הנזק מנפילה: גודל קטן, מבנה עצמות קל ופרווה עבה, מפחיתים את מהירות הנפילה החופשית. בזמן נפילה, החתול מותח את גופו כדי להגדיל את הגרר. חתול עם איברים מתוחים יכול להגיע עד למהירות סופית של 97 קמ"ש בעוד שאדם יגיע למהירות סופית של 190 קמ"ש[1]. לא אדם ולא חתול ישרדו נפילה כזאת.

רפלקס ההתיישרות אינו מונע מוות או פגיעה כתוצאה מהנפילה, משום שככל שהנפילה היא ממקום גבוה יותר מהירות הפגיעה בקרקע היא גבוהה יותר, ומביאה לדימום פנימי או שבירת מפרקת, ומוות.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]