רצח מנצ'יו והמשפט בטורנו סברין
ב-25 באוקטובר 1924, בבית המשפט ביאשי, רומניה, נרצח ביריות אקדח הפרפקט המקומי קונסטנטין מנצ'יו על ידי קורנליו זליה קודריאנו לעיני קהל שכלל שוטרים. המשפט של קודריאנו נערך הרחק מיאשי, בטורנו סברין, אליה נהרו המוני חסידים של קודריאנו, שגדשו את אולם המשפט ואת רחבי העיר. במשפט זוכה הנאשם על ידי המושבעים והאירוע הפך לחגיגה מתמשכת של אוהדי קודריאנו החוזרים לבתיהם ברחבי רומניה.
הרקע לאירועים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-5 בספטמבר 1923 מינה ראש ממשלת רומניה, יון (יונל) ברטיאנו, את קונסטנטין מנצ'יו Constantin Manciu, מנהיג מקומי של המפלגה הלאומית ליברלית, לתפקיד הפרפקט של משטרת יאשי. המשימה הדחופה, שהוטלה עליו, הייתה לדכא את מהומות הסטודנטים בעיר, מהומות שכללו התנכלויות לסטודנטים היהודים על רקע פולמוס גופות היהודים בפקולטות לרפואה ברומניה והתביעה להנהגת נומרוס קלאוזוס. היו גם פגיעות בתיאטרון ובמסחר היהודי והתנכלויות לעוברי אורח יהודים ברחובות ובמסעדות. בראש הפורעים עמד קורנליו זליה קודריאנו, כך שהשניים מצאו עצמם בעימות מתמשך. ההפגנות הפרועות, שארגן קודריאנו, דוכאו בכוח רב על ידי משטרת יאשי בפיקודו של קונסטנטין מנצ'יו ומשטרה זו נקטה באלימות רבה כלפי הפורעים, רבים מהם סטודנטים, כולל מעצרים, מכות ועינויים במרתפי המשטרה.
אירועים מקדימים[עריכת קוד מקור | עריכה]
באפריל 1924, זמן קצר לאחר ששוחרר מבית הסוהר בבוקרשט, הוכה קודריאנו על ידי שוטרי יאשי עד זוב דם, בעת שעבר ברחוב לפושנאנו בתוך קבוצה של כתריסר צעירים. חברי ליגת ההגנה הלאומית-נוצרית בראשותו של קודריאנו התארגנו מחדש בתוך מבנה, שקיבלו במתנה ביישוב "אונגני", בגדה הימנית של הפרוט, בקרבת יאשי, שם ייצרו לבנים לבניית מה שנועד להיות המעון התרבותי שלהם. באותו זמן שוב הוכה קודריאנו ביאשי, הפעם על ידי הקומיסר קלוס, יד ימינו של מנצ'יו. הסכסוך הגיע לשיא בסוף מאי 1924, כש-200 חיילים ו-40 שוטרים פשטו על הבית באונגני, עצרו עשרות סטודנטים, תוך הפעלת אלימות והעבירו אותם למעצר במרתפי משטרת יאשי, שם נחקרו בעינויים.
התלונות של הסטודנטים לא זכו לאוזן קשובה, להפך, למנצ'יו הוענק עיטור גבוה ושוטריו זכו לקידום. יהדות יאשי שמחה למצוא הגנה במשטרת יאשי ובמפקדה והגיבה בהתאם - העבירו כספים לשיפור מצב השוטרים ובחרו במנצ'יו לנשיא התאחדות "מכבי" המקומית[1].
הרצח[עריכת קוד מקור | עריכה]
בין הצעירים שנעצרו ונחקרו בעינויים על ידי השוטרים היה סטודנט בשם Comârzan (קומרזאן), שנפצע קשה ואביו החליט לתבוע למשפט את מנצ'יו. ב-25 באוקטובר 1924, בבית המשפט ביאשי, נפגשו מנצ'יו, המוקף בשוטריו, וקודריאנו עם חבריו. קודריאנו הגיע כאחד מעורכי הדין של התובע, אך לא לקח שום חלק בתהליך המשפטי. קודריאנו יצא מהבניין והמתין למנצ'יו ביציאה וכשזה הגיע, שלף קודריאנו אקדח, ירה למוות במנצ'יו ופצע את המפקח קלוס ואת הקומיסר חושאנו. הוא הזמין כרכרה ונסע להסגיר את עצמו, נעצר, האקדח נלקח ממנו והוא נכלא עד למשפטו[2]. בעקבות הרצח נעצרו גם חבריו הקרובים של קודריאנו ואפילו אביו, יון זליה קודריאנו, כחשודים בקשר לרצח, אך כעבור כמה ימים שוחררו בחלקם. קודריאנו טען שחש מאוים ופעל מתוך הגנה עצמית[3].
המשפט[עריכת קוד מקור | עריכה]
המשפט היה צריך להתנהל עם חבר מושבעים ביאשי, אך בגלל התגייסותם ההמונית של חסידי קודריאנו מבין תלמידי התיכון והסטודנטים, חששו שזה ישפיע על המושבעים והחליטו להעביר את ניהול המשפט לפוקשאן. המשפט, שסוקר על ידי כל אמצעי התקשורת, עמד להיפתח ב-17 במרץ 1925. העיר פוקשאן אירחה את קודריאנו בחמימות רבה, בנותיו של שר העבודה של רומניה, ניקולאה קירקולסקו, שהיה תושב המקום, דאגו להביא אוכל שהן בישלו, לקודריאנו בבית המעצר ותפרו לו חולצה עממית מסורתית. חסידי קודריאנו הציפו את העיר והסביבה ושברו את החלונות לשלוש מאות בתים ומבני ציבור של יהודים. לאחר הישיבה הראשונה הוחלט להעביר את המשפט לטורנו סברין, הרחק מיאשי.
19,300 אנשים מכל רחבי רומניה ביקשו להופיע בפני בית המשפט, כדי לתת עדות לטובת קודריאנו. חסידי קודריאנו הגיעו בהמוניהם לטורנו סברין שבועיים לפני המשפט ועסקו בפעולות תעמולה וחלוקת חומר אנטישמי. מולם ניצבה אלמנת הנרצח, שהפיקה חוברת על בעלה ועותקיה חולקו לציבור. הרשויות החליטו לנהל את המשפט באולם של התיאטרון הלאומי המקומי, כדי לאפשר נוכחותם של צופים רבים ככל האפשר. חסידי קודריאנו המשיכו להגיע לעיר ברכבת, בקרונות מקושטים בפרחים וצלבי קרס. הסטודנטים מכרו לציבור דיוקנאות של קודריאנו. הגיע גם פרופסור אלכסנדרו קונסטנטין קוזה, סנדקו של קודריאנו, בליווי כמאה סטודנטים וסטודנטיות. לאולם בו התנהל המשפט נכנסו 400 אנשים, מאתיים עם כרטיסי ישיבה ומאתיים עם כרטיסי עמידה,
ב-28 במאי 1925 הסתיים המשפט, עשרת אלפים חסידי קודריאנו הקיפו את התיאטרון בו נוהל המשפט והמושבעים התכנסו לקבלת ההחלטה וחזרו כעבור חמש דקות - לכל 5 שאלות השופט הם השיבו בשלילה וזיכו בכך את קודריאנו וחבריו[4].
אחרי המשפט[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם יציאתו מבית המשפט פנה קודריאנו לבקר בכמה בתים של אוהדים מקומיים, כדי להודות להם. למחרת יצא ברכבת מיוחדת אל ביתו בחוש, שם תכנן לשאת את ארוסתו. הוא יצא מטורנו סברין ברכבת המיוחדת שנועדה לשלוש מאות אוהדיו מיאשי, שהגיעו ברכבת למשפט ועכשיו חזרו לביתם - לרכבת חובר קרון עבור אוהדיו מפוקשאן, קרון נוסף עבור אוהדיו מוסלוי ועוד קרון עבור אוהדיו מברלאד. המוני תושבים מקומיים ואוהדים ליוו אותו לרכבת בשירה, קישטו את הקרונות בפרחים ובדגלים ונפנפו לו במטפחות.
בכל תחנה בדרך התכנסו המונים ללוות את הרכבת של קודריאנו, אפילו באמצע הלילה, כך עברו את קראיובה ואת בוקרשט וכשהגיעו לפוקשאן, בשעה 3:00 בלילה, חיכו להם אלף איש ולרכבת עלתה משלחת נכבדים ובראשה כריסטקה סולומון[5]. אנשי המשלחת ביקשו מקודריאנו לחזור לפוקשאן לעריכת טקס הנישואים הדתי[6] והבטיחו לארח אותם ואת כל אורחיהם על חשבונם. סוכם שקודריאנו יגיע עם בני משפחתו לפוקשאן ב-14 ביוני.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Procesele lui Corneliu Zelea Codreanu (1923-1934), Vol. I עמוד 15 (ברומנית)
- ^ Asasinate politice în România interbelică - 1924, cazul Codreanu-Manciu (ברומנית)
- ^ Dusmani de moarte (ברומנית)
- ^ Corneliu Zelea Codreanu şi procesul de la Turnu Severin - un moment esenţial pentru Mişcarea Legionară קורנליו זליה קודריאנו והמשפט בטורנו סברין - נקודה משמעותית עבור התנועה הלגיונרית (ברומנית)
- ^ כריסטקה סולומון היה בעל נכסים ממוצא ארמני וחתנו, יואן בלנארו, היה חבר ילדות של קודריאנו
- ^ ברומניה הנישואים היו אזרחיים ובאו לידי ביטוי ברישום אדמיניסטרטיבי, אך כל החפץ בכך יכול היה לאחר מכן לערוך לעצמו גם טקס דתי, לפי המקובל בדתו.