חוש (עיר)

חוש
Huşi

סמל חוש סמל חוש
הבנק "רייפייזן" במרכז העיר ברחוב גנרל טלמן 1, בעבר - בניין הבנק הלאומי הרומני, נבנה ב-1938–1940
מדינה
מחוז	מחוז וסלוי
ראש העיר	יואן צ'ופילן (המפלגה הסוציאל-דמוקרטית) - מ-2008
בירת העיר	חוש
שטח	61.12 קמ"ר
גובה	120 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	25,045 (1 בדצמבר 2021)
קואורדינטות	46°40′27″N 28°03′35″E
אזור זמן	UTC +2
http://www.husi.ro
מפת מיקום מפה מפורטת (למפת רומניה מוגדלת)   בוקרשט קלוז' נאפוקה טימישוארה יאשי קונסטנצה קראיובה גאלאץ בראשוב פלוישט אוראדיה אוקראינה מולדובה אוק. בולגריה סרביה הונגריה ס. הים השחור חוש (למפת רומניה רגילה)   בוקרשט קלוז' נאפוקה טימישוארה יאשי קונסטנצה קראיובה גאלאץ בראשוב פלוישט אוראדיה אוקראינה מולדובה אוק. בולגריה סרביה הונגריה ס. הים השחור חוש tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

חוש או חושי ברומנית: Huşi) היא עיר במחוז וסלוי, בחבל מולדובה שבמזרח רומניה. ב-2016 אוכלוסיית העיר מנתה 30,484 תושבים,

השם

על תולדות העיר ומקורות אפשריים של שמה כתבו הבישוף מלכיסדק (מלכיצדק) שטפנסקו, מחבר כרוניקת העיר הוש עד למחצית המאה ה-19, וכמו כן היסטוריונים כמו ניקולאיה יורגה, יואן בוגדן וגאורגה גיבנסקו. מקור שמה של העיר אינו ידוע. קימות השערות שונות. אחת מהם מקשר אותו לשמו של בויאר שנקרא הוסול או הוסיה, אולי מייסד היישוב, שהחזיק כאן אחוזות משני צידי הנהר פרוט. השערה אחרת היא שבימי השליט אלכסנדרו הטוב היישוב הזה קלט פליטים הוסיטים, חסידי מורשתו של יאן הוס שגורשו מממלכת הונגריה. לפי ההיסטוריון גאורגה נסטאסה, בני אוכלוסייה דוברת הונגרית, צ'אנגואים, הגיעו לכאן בסביבות שנת 1460. לפי המיסיונר מרקו בנדיני, ב-1648 חיו בעיירה גם רומנים וגם קצת פחות, הונגרים, (האחרונים 682 בני אדם). בראש היישוב התחלפו כל שנה לסירוגין "שופט" (ז'וּדֶה - jude), כלומר "ראש היישוב" רומני והונגרי. בנדיני מזכיר את המסורת לפיה מייסדי העיר היו הוסיטים הונגרים שגורשו בסביבות 1460. הם שמרו לדבריו את מסורת הפולחן הנוצרי בשפה ההונגרית. בגרמנית העיר נקראה "הוסבורג" ובהונגרית "הוסווארוש".

היסטוריה

היישוב הוש מוזכר לראשונה בתעודה מ-1494 שמדברת "על הדרך מווסלוי להוש". תעודה אחרת מ-1497 מזכירה את "הוש הנמצאת על דרסליבצה". ב-1495 השליט שטפן הגדול הקים ביישוב כנסייה מוקדשת לשליחים פטרוס ופאולוס, ברומנית "פטרו ופאבל". גם חלק מהשליטים אחרי שטפן הגדול, כמו בוגדאן השלישי "העיוור", פטרו רארש, איליאש, אלכסנדרו לפושניאנו ויואן וודה האיום בחרו בהוש כאחד ממושבי המלוכה החביבים עליהם. בין שיקוליהם נמנו המיקום האסטרטגי בעת העימותים עם הטורקים העות'מאנים, והכרמים המפורסמים שמסביבה. מאוחר יותר יותר ב-1598 הקים השליט ירמיה מובילה את הבישופות האודתוקוסית של הוש והכנסייה על שם פטרו ופאבל הפכה לקתדרלה בישופית. בראש דיוקסיית הוש עמדו אישים חשובים של הכנסייה והתרבות הרומנית כמו דוסופטיי, הבישופים מיטרופן, ורלאאם, בנימין קוסטאקה, מלכיסדק שטפנסקו.

בשנים 1590–1600 הגיעו יהודים ספרדים מצאצאי מגורשי ספרד, שבאו לכאן מהאימפריה העות'מאנית שבזמנו העניקה להם מקלט. במאות ה-18–19 הגיעו מגליציה ופודוליה יהודים אשכנזים במקום הזה ב-23 ביולי 1711 חתם הצאר פטר הגדול על הסכם פרוט עם האימפריה העות'מאנית, אחרי שכוחותיו הוקפו על ידי הלוחמים הטורקים בקרבת המקום.

ב-1832 בעקבות הנהגת התקנון האורגני בנסיכויות הרומניות, הוענק ליישוב המעמד של עיר. ב-1834 היא הפכה לבירת "צינוט" עם בית משפט, פרפקטורה (אז "איספרניצ'יה") ובראשה איספרבניק, מועצת נכבדים שנקראה "אפוריה" ובית ספר יסודי. הוש נודעה כ"עיר שבין הכרמים" מכיוון שמזה שנים רבות, הייתה מוקפת בגידולי גפן. גם דימיטריה קנטמיר בספרו "תיאור מולדובה" דירג את היין של הוש במקום השני, מיד אחרי היין של קוטנאר.

ביוני 1940 אחרי סיפוח בסרביה לברית המועצות חלק גדול מהצוות, הארכיון והציוד של רדיו בסרביה הועברו מקישינב להוש. ב-1995 קיבלה הוש מעמד של רשות עירונית - מוניצ'יפיו.

גאוגרפיה

עמדה גאוגרפית

העיר שוכנת במחוז וסלוי, במרכז חבל מולדובה, 9 ק"מ מרחק מנהר הפרוט, כיום, בגבול בין רומניה לרפובליקה מולדובה, כ-45 ק"מ צפונית-מזרחית מן העיר וסלוי. העיר שוכנת בין כרמים.

חושי היא עיר הולדתו של מייסד התנועה הלגיונרית האנטישמי קורנליו זליה קודריאנו.

דמוגרפיה

בשנת 1900 חיו בעיירה 13,404 תושבים, מתוכם רבע היו יהודים.

ההרכב האתני

ב-2002:

לאום	מספר התושבים	אחוזים
רומנים	29,349	99,5%
צוענים	129	0,4%
יהודים	13	< 0,1%
הונגרים	9	< 0,1%
איטלקים	4	< 0,1%
אוקראינים	2	< 0,1%
יוונים	2	< 0,1%
גרמנים	1	< 0,1%

הרכב לפי שת אם

שפת אם	מספר התושבים	אחוזים
רומנית	29,492	99,9%
הונגרית	9	< 0,1%
רומאני	3	< 0,1%
איטלקית	3	< 0,1%
אוקראינית	1	< 0,1%
יוונית	1	< 0,1%

ההרכב לפי דת

דת	מספר תושבים	אחוזים
נצרות אורתודוקסית רומנית	23,580	79,9%
נצרות רומית-קתולית	5,826	19,7%
אדוונטיזם	21	0,1%
נצרות יוונית-קתולית רומנית	14	< 0,1%
יהדות	13	< 0,1%
הכנסייה הנוצרית לפי האוונגליון	12	< 0,1%
פנטקוסטליזם	11	< 0,1%
ללא דת	4	< 0,1%
אוניטריאניזם	3	< 0,1%
אתאיזם	3	< 0,1%
הכנסייה הרפורמית	1	< 0,1%
בפטיזם	1	< 0,1%
לא הצהירו	1	< 0,1%

יהודי חוש

לפי השערותאחדות הייתה התיישבות ראשונה של יהודים בעיר כבר בשנת 1484.^{[דרוש מקור]} לעומת זאת רוב החוקרים סבורים שראשוני היהודים השתקעו בעיירה לקראת סוף המאה ה-17 באישור שקיבל הבישוף האורתודוקסי של הוש. הבישוף הקצה מקום גם לבית העלמין שלהם. המצבות העתיקות ביותר בבית העלמין בהוש הן משנת 1747.החל מ-1775 פעלה במקום חברה קדישא. ב-1776 פעלה במקום איגוד לגמילות חסדים וב-1794 נבנה מחדש בית כנסת. השכנים ביקשו לעצור את הבנייה אבל הבישוף פסק לטובת היהודים. הבישוף השיג ב-1806 אישור להתיישבות קבוצה נוספת של 40 יהודים.ב-1882 פרצה פרשת עלילת דם

ב-1866 השתקע בעיר הרופא דוד אלמוגן (1897-1823) מגאליציה, שנתמנה רופא עירוני וחיבר ספרים לעם על שמירת הבריאות. ב-1882 נעשה ניסיון ראשון לארגן קהילה בעיר וב - 1910 הצטרפה לקהילה החברה קדישא שפעלה עד אז במסגרת עצמאית. ב-1876 לשכת בני ברית הקימה בית ספר יסודי יהודי אבל הוא לא פעל יותר משנה בגלל התנגדותם של חוגים חרדים שהקימו תלמוד תורה ב-1877. ב-1897 קם האיגוד היהודי Cultura (תרבות) שהקים בית ספר יהודי עם 268 תלמידים, זאת בסיוע כספי של הקהילה. אולם ב-1901 גם בית ספר זה נהפך בהשפעת החוגים החרדיים לתלמוד תורה. ב-1889 70% מסוחרי העיירה ביו יהודים. עד למלחמת העולם השנייה יש סבורים ששני שלישים מבתי המסחר, בתי המלאכה והבנקים בעיר היו של יהודים. היו ששיערו כי כ-80% מבעלי מלאכה היו יהודים. ב-1898 קמה בעיר שלוחה של הארגון הציוני "בני ציון". ב-1901 הוקם משרד הל ארגון ציוני נוסף - שלום ירושלים. אוכלוסייה היהודית גדלה במהלך הזמן מ-261 (5.2% מכלל התושבים) ב-1831 ל-2,395 ב-1859, 4,057 (26.2% מכלל התושבים) ב-1899 וירדה ל-2,514 ב-1930, כלומר 10.4% מכלל התושבים. לעיתים היהודים התמודדו עם מעשי עוינות מהממשל ומהסביבה. ב-1884 ננקטו צעדים מגבילים נגד פעילות הסוחרים היהודים. אחרי שנת 1900 הוקם ארגון "האחווה הרומנית" שקרא לחרם העסקים היהודיים, מה שהחריף את המתח בקרב בני הקהילה. ב-1911 יון זלינסקי-קודריאנו, אביו של קורנליו זליה קודריאנו, שייסד את משמר הברזל, התמנה למור בבית ספר תיכון בעיר ונמנה עם מחזקי ההסתה האנטישמית בעיר. ב-1914 בנשף לכבוד החיילים שבו הוזמנו היהודים זלינסקי - קודריאנו העלה מחזה אנטישמי ושירי הסתה נגד היהודים. הבישוף ניקודים מונטיאנו וכמרים אחרים ומורים עזבו את המקום בסימן מחאה. ב-1915 הבישוף הזמין את ראשי הקהילה היהודית לטקס בקתדרלה והבישוף השיב לבכרות ראש הקהילה כי לכנסייה יחס סובלני ליהודים ושההתנגשויות בין יהודים לנוצרים בעיר נגרמות על רקע אישי בלבד.

בשנת 1927 הוקם בנק קואופרטיבי בעזרת האגון ג'וינט ובו 400 חברים. בערוב מלחמת העולם השנייה פעלו בעיר שבעה בתי כנסת. במאה ה-19 פעל בהוש הרב החסידי דב בער פרידמן (1876-1827), בנו של רבי ישראל מרוז'ין. הוא עבר אחר כך לליאובה וסקולן ונודע כרבי מליאובה. רבנים אחרים שפעלו בהוש היו מנחם מנדל הלוי, אפרים יוסף סגל, מתתיהו יחזקאל גוטמן (מתתיאס אזקיאל גוטמן) ונחום שמריהו שכטר

ימי הרדיפות והשואה בעת מלחמת העולם השנייה

ביוני 1941 יהודי העיר רוכזו בכמה בתי כנסת ונשלחו לעבודות כפייה. ביולי 1941 על יד העיר, כנראה בין פוגונשט להוש הצבא הרומני הוציא להורג כמה עשרות יהודים מבסרביה. הם נקברו בקבר אחים. בבית העלמין היהודי בהוש הוצבה אנדרטה לזכרם.

אחרי מלחמת העולם השנייה

קהילת יהודי הוש שרדה את תקופת השואה. ב-1947 היא מנתה 2750 יהודים. רוב רובם עלו לישראל בגלים שונים. ב-1969 עדיין פעל בית כנסת בעיר וחיו בה 60 משפחות יהודיות באפריל 2019, אלמונים, ככל הנראה 3 תלמידי תיכון, חיללו 73 קברים בבית העלמין היהודי בעיר.

ערים תאומות

• אודסה, אוקראינה
• צ'ימישליה, מולדובה

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא חוש בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של חוש
• באתר יזכר של יד ושם - לפי פנקס הקהילות - רומניה, כרך א, עמ' 114–117, יד ושם, ירושלים 1969

עורך:תאודור לביא, מתאם של העריכה באנגלית: רוברט ס. שרינס (Robert S. Sherins), תרגום לאנגלית: זיוה יבין.

• תאודור לביא; לוסיאן-זאב הרשקוביץ' מהדורה שנייה - באתר encyclopedia
• /הוש/מקום קהילת הוש באתר בית התפוצות
• תולדות העיר באתר העירייה
• "אנחנו לא ראינו כלום" כתבה מאת Vlad Odobescu על יהודי הוש בעבר ועל חילול בית העלמין היהודי במרץ 2019 באתר scena9
• חוש (רומניה), דף שער בספרייה הלאומית

לקריאה נוספת

• Gheorghe I.Năstase - Ungurii din Moldova la 1646 după „Codex Bandinus” , în Arhivele Basarabiei, vol. 4, Tipografia „Tiparul Moldovenesc”, Chișinău, 1935

(גאורגה נסטאסה - ההונגרים במולדובה ב-1646 לפי "קודקס בלדינוס" 1935) (ברומנית)