ליגת ההגנה הלאומית-נוצרית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ליגת ההגנה הלאומית-נוצרית
מדינה רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מנהיגים אלכסנדרו קונסטנטין קוזה עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך ייסוד 1923 עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך פירוק 16 ביוני 1935 עריכת הנתון בוויקינתונים
אידאולוגיות ימין רדיקלי עריכת הנתון בוויקינתונים
מטה בוקרשט עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ליגת ההגנה הלאומית-נוצריתרומנית: Liga Apărării Național-Creștine ובראשי תיבות: LANC) הייתה מפלגה לאומנית אנטישמית ברומניה בתקופה שבין שתי מלחמות העולם.

כנס ההקמה של המפלגה היה ב-4 במרץ 1923 באוניברסיטת יאשי וכנשיא נבחר הפרופסור אלכסנדרו קונסטנטין קוזה. הכנס נפתח בטקס דתי במטרופוליה המקומית ולאחר מכן נשא קוזה נאום על הסכנה היהודית ועל "חוק הלאומים" שתכנן, שאמור היה לבטל את אזרחות היהודים. הכמרים קידשו 38 דגלים של התנועה, דגלים רומניים שהכילו במרכזם עיגול לבן ובתוכו צלב קרס[1]. הנוכחים נשבעו אמונים לכנסייה, למלך ולדגל החדש.

מפלגה זו הובילה לשנאה על בסיס דתי נגד היהודים בטענה שהיהודים פועלים בצורה אינסטינקטיבית להשתלטות על רומניה, כמו רובוט שתוכנת על ידי אלוהי היהודים והם המיעוט היחיד שאינו יכול להתבולל בתוך העם הרומני.

על קורנליו זליה קודריאנו הוטל לארגן את המפלגה ברחבי רומניה. עיקר מצע המפלגה הייתה התנגדות למתן אזרחות ליהודי רומניה, אך ב-26 במרץ הפרלמנט הרומני אישר את השינוי בחוקה הרומנית, שינוי שהשלים הענקת זכויות שוות ליהודי רומניה. ליגת ההגנה לאומית-נוצרית ארגנה הפגנות ברחבי רומניה נגד האקט הזה.

ב-1926 היו למפלגה 10 נציגים בפרלמנט הרומני, אך ב-1927 פרש ממנה קודריאנו תוך פיצול המפלגה והקים את התנועה הלגיונרית[2]. ב-14 ביולי 1935, ביאשי, הליגה התאחדה עם המפלגה הלאומית-חקלאית, שהונהגה על ידי אוקטביאן גוגה ויחד יצרו את המפלגה הלאומית-נוצרית.

הליגה הקימה תנועה צבאית למחצה בשם לנצ'יירי.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ז'אן אנצ'ל, Contribuţii la Istoria României - Problema evreiască 1933 - 1944 (תרומות לתולדות רומניה - הבעיה היהודית 1933 - 1944), הוצאת הספר, בוקרשט, 2001.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דוקטור ז'אן אנצ'ל מציין בספרו שקוזה ומפלגתו לא היו תחת השפעת המפלגה הנאצית הגרמנית ואת סמל צלב הקרס בחר ב-1910, כסמל נוצרי קדום המקשר את העם הרומני לעבר הרחוק
  2. ^ י. שושני, העויות צלב-הקרס, הצפירה, 29 באוקטובר 1926