שאנדור סקיי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שאנדור סקיי
Székely Sándor
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 23 בנובמבר 1913
קצ'קמט, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 21 בדצמבר 1991 (בגיל 78)
בודפשט, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
לימודי רפואה אוניברסיטת סגד עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים רופא, רופא אף אוזן גרון, היסטוריון של הרפואה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה מדליית הזיכרון ע"ש ארווין סאבו (1973) עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 3 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שאנדור סקיי (במקור שיפר-Schiffer, בהונגרית: Székely Sándor;‏ קצ'קמט, 23 בנובמבר 1913[1] – בודפשט, 21 בדצמבר 1991) היה דוקטור לרפואה (MD) יהודי-הונגרי, רופא אף אוזן גרון, קצין רפואה, היסטוריון רפואי, קנדידט ("דוקטורט קטן" .CSc) למדעי הרפואה (1966).

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שאנדור שיפר נולד במשפחה יהודית אמידה כבנם של דיולה סקיי (שיפר) (1884–1942), סוחר ובעלים של בית חרושת לנעליים, ושל ארז'בט אפשטיין (1894–1943).[2] הוא עבר לבודפשט עם משפחתו כבר בגיל שבע. סקיי החל את לימודיו האקדמיים מחוץ להונגריה (בשל החוק נומרוס קלאוזוס שהפלה יהודים בקבלתם לאוניברסיטאות), ולאחר מכן סיים באוניברסיטת פרנץ יוזף בסגד, שם קיבל את התואר הרפואי הכללי שלו ב-1938. מאותה שנה עבד במחלקת אף אוזן גרון בבית החולים היהודי החסד וצדקה בבודפשט, ולאחר מכן במהלך מלחמת העולם השנייה נלקח למחנות שירות העבודה (עבודות כפייה לגברים יהודים עבור הצבא הונגרי), אך למזלו נשלח למחלקת היולדות והגינקולוגיה של בית החולים הציבורי בעיר וספרם. במהלך המלחמה הוא הצטרף למפלגה הסוציאל-דמוקרטית ההונגרית ובאמצעות אנדרה שאגווארי הוא בא בקשר גם עם המפלגה הקומוניסטית ההונגרית הבלתי חוקית, אליה הצטרף ב-1944. הוא היה ראש מחלקת הבריאות הציבורית של רובע 16 בבודפשט בין 1945 לבין 1948. ב-1948 קיבל הסמכה כקצין רפואה. משנת 1948, היה חבר פוליטי במפלגת העובדים ההונגרית (MDP) ברובע 16. מ-1949 עד 1951, עמד בראש מחלקת הלקטורה הפוליטית של הוצאת הספרים סיקרה,[3] ולאחר מכן שימש כמזכ"ל האגודה למדעי הטבע. בשנת 1952 הפך לחבר בקהילת העבודה לפילוסופיה ומדעי הטבע של ההנהלה המרכזית של ה-MDP. מ-1953 עד 1956 היה העורך הראשי של כתב העת "טבע וחברה" (Természet és társadalom). עד 1957 הוא היה רופא אף-אוזן-גרון במרפאה הראשית של רובע 10 בבודפשט, ובשנים 1957–1958 היה מנהל קבוצת המרכז הלאומי של הצלב האדום ההונגרי.

הוא היה:

  • מנובמבר 1958 השותף המדעי הבכיר, המייסד וסגן מנהל הספרייה הלאומית והמרכז לתיעוד מדע הרפואה
  • מדצמבר 1960 עד 1973 היה המנהל הנשיא המייסד של איגוד הספרנים ההונגרים
  • עורך העיתון "חיים ומדע" (Élet és Tudomány) (מ-1957)
  • עורך הירחון Univerzum (מ-1957)
  • ראש מדור ב"שבועון הרפואי" (מ-1958)
  • מייסד הספרן הרפואי
  • עורך עיתון המשפחה
  • עורך סדרת ההוצאה Szikra Könyvkiadó International Questions (מ-1949)

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אשתו, קטלין קרטס, הייתה עיתונאית משנת 1941, העורכת האחראית על עיתון איגוד העובדים הרפואיים. הם התחתנו ב-1941.

ילדיהם:

  • גאבור סקיי (1942) היסטוריון, פרופסור באוניברסיטה
  • ג'רג' סקיי (1953) רופא פנימי, גסטרואנטרולוג
  • מתיאש סקיי

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חבר בוועדה להיסטוריה רפואית של האקדמיה ההונגרית למדעים (1953)
  • מדליית הזיכרון על שם אישטוואן וספרמי (1962)
  • מדליית הזיכרון על שם ארווין סאבו (1973)
  • עיטור מסדר הכשרון של העמל דרג זהב (1973)
  • מדליית הנצחה של אגודת הספרנים ההונגרים (1985)

כתביו ופרסומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Természettudományos propagandamunkánk feladatai (Természet és Társadalom, 1951)
  • A szovjet orvostudomány eredményei a betegségek megelőzésében (Útmutató városi előadók számára. 45. Budapest, 1952)
  • Herman Ottó természettudományos világnézete (Természet és Társadalom, 1954)
  • Herman Ottó. Kismonográfia. 5 táblával. (A kultúra mesterei. Budapest, 1955)
  • Társaságunk megalapítója: Bugát Pál. (Természet és Társadalom, 1956)
  • Herman Ottó és a darwinizmus (Élővilág, 1959)
  • Nagynémet ideológia és orvostörténelem (Orvosi Hetilap, 1959)
  • Az orvostörténet oktatásának tapasztalatai középfokú egészségügyi szakiskoláinkban (Országos Orvostörténeti Könyvtár Közleményei, 1960)
  • Herman Ottó, az ismeretterjesztő. Előadása az MTA tudományos emlékülésén. (Természettudományi Közlöny, 1960)
  • A tuberkulózis problémája Csehov műveiben. – A polgári orvosi etika Csehov műveiben. (Orvosi Hetilap, 1960)
  • Az orvostudomány története. Egészségügyi szakiskolai tankönyv. (Budapest, 1960, 2. kiadás: 1961)
  • Élet – ember – világ. Kismonográfia. Illusztrálta: Hegedűs István. (Búvár Könyvek. 11. Budapest, 1961)
  • A daytoni „majomper” (Világosság, 1961)
  • Létrejött az Országos Orvostudományi Könyvtár. – A könyvtári tanácsokról. (Orvosi Könyvtáros, 1961)
  • A Horthy-rendszer egészségpolitikája. – Ivan Petrovics Pavlov. (Orvosi Hetilap, 1961)
  • Az ember és a „túlvilág”. Kismonográfia. Illusztrálta: Hegedűs István. (Búvár Könyvek. 24. Budapest, 1962)
  • Lourdes (Világosság, 1962)
  • 50 esztendős a lenini egészségügyi program. – Pikler László. (Orvosi Hetilap, 1962)
  • Az orvostudomány terminológiája (A könyvtárosképzés füzetei. A Könyvtártudományi és Módszertani Központ kiadványa. Budapest, 1963)
  • Testi fogyatékosságok kiküszöböléséért. A szervátültetésről. (Világosság, 1963)
  • A biológiai mozgásformák dialektikája (Természettudományi Közlöny, 1963)
  • Kuba egészségügye számokban (Orvosi Hetilap, 1963)
  • A betegségek megelőzéséről. Tanfolyami jegyzet. (A Magyar Vöröskereszt kiadványa. Budapest, 1964)
  • János Balassa, the Pioneer of Modern Surgery in Hungary (Therapia Hungarica, 1964)
  • Öregedés, öregség, hosszú élet. – Hipotézis és bizonyosság. (Világosság, 1965)
  • Az OOKDK szakmai felülvizsgálatáról (Orvosi Könyvtáros, 1965)
  • A szakirodalommal való ellátás problémái (Orvosi Hetilap, 1965. 44.)
  • Ideológiai irányzatok a magyar egészségpolitikában. 1920–1944. Kandidátusi értekezés (Budapest, 1966)
  • Az Országos Orvostudományi Könyvtár és Dokumentációs Központ munkájáról és terveiről. – Irányelvek az országos intézményekben működő szakkönyvtárak funkcióinak és együttműködésének továbbfejlesztéséhez. (Orvosi Könyvtáros, 1966)
  • Találkozás műszerek árnyékában (Világosság, 1966)
  • Találkozás a műszerek árnyékában. Dehumanizálódik-e az orvostudomány? Szakkönyvtári hálózat és szakirodalmi ellátás. (Népegészségügy, 1966 és Orvosi Hetilap, 1966. 25.)
  • Orvosok harca a betegség és a butaság ellen (Orvosi Hetilap, 1966. 27.)
  • Az orvostudományi tájékoztatás fejlődése és a szakkönyvtárak (Orvosi Könyvtáros, 1967)
  • Kockázat és eredmény. A kísérletező orvostudomány dilemmái. (Világosság, 1967)
  • Az orvostudományi dokumentáció kezdetei (Orvosi Hetilap, 1967. 35.)
  • Orvosi szakkönyvtárügyünk helyzete és fejlesztésének lehetőségei (Magyar Tudomány, 1968)
  • A Semmelweis Orvostörténeti Múzeum (Orvosi Hetilap, 1968. 26.)
  • Az orvostudományi dokumentáció és tájékoztatás Magyarországon. – A szakkönyvtár és a dokumentáció szerepe az orvosok továbbképzésében. (Orvosi Könyvtáros, 1969)
  • 133 nap a sajtó tükrében (Orvosi Hetilap, 1969. 12.)
  • Így kezdődött… A felszabadulást követő évek egészségpolitikája (Az Orvos-egészségügyi Dolgozók Szakszervezete kiadványa. Budapest, 1970)
  • Az orvosok szakirodalmi tájékozódásának, szakmai művelődésének helyzete Magyarországon (Orvosi Könyvtáros, 1970)
  • Az Országos Orvostudományi Könyvtár és Dokumentációs Központ és tájékoztató tevékenysége – Az IFLA. (Tudományos és Műszaki Tájékoztatás, 1971)
  • Az orvostudományi dokumentáció a múltban és ma (Orvosi Könyvtáros, 1971)
  • A könyv nemzetközi éve (Orvosi Könyvtáros, 1972)
  • Louis Pasteur (Múzsák, 1972)
  • Futurológia vagy a reális jövő? (Orvosi Könyvtáros, 1973)
  • Clemens von Pirquet (Orvosi Hetilap, 1974. 20.)
  • Jahn Ferenc (Orvosi Hetilap, 1977. 6.)
  • Az 1977-ben végzett felmérés az orvostudományi információt felhasználók információs igényeiről (Orvosi Könyvtáros, 1978)
  • Az orvosi könyvtári hálózat feladatai a jövőben (Orvosi Könyvtáros, 1980)
  • Az orvos válaszol. Szerelemről, egészségről, betegségről (A Családi Lap Kiskönyvtára. Budapest, 1986)

כעורך[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ליאונטייב: מקור וטבעה של מלחמת העולם השנייה . אד. (בודפשט, 1950)
  • ה. מינץ.: כמה בעיות של הדמוקרטיה העממית לאור ההוראה הלניניסטית-סטליניסטית על הדיקטטורה של הפרולטריון. עורך. (בודפשט, 1950)
  • כיצד פעלו הסובייטים (מועצות) המקומיים בברית המועצות? אוסף מאמרים. עורך. (בודפשט, 1950)
  • שביל הניצחון של המהפכה הסינית. נאומים נבחרים של מאו דזה-דונג. עורך. (בודפשט, 1950)
  • תחרות העבודה הסוציאליסטית בהונגריה. אוסף מאמרים. עורך. (בודפשט, 1950)
  • פוסטר, WZ: דמדומי הקפיטליזם. עורך. (בודפשט, 1950)
  • מדיניות גרמניה בהונגריה במסמכים דיפלומטיים גרמנים סודיים. 1937–1942. עם מבוא של אלק בולגאר. עורך. שאנדור סקיי. (מהדורה 1–2: בודפשט, 1950)
  • מתיאש ראקושי: לעתיד ההונגרי. נאומים מאת מתיאש ראקושי. עורך שאנדור סקיי (מהדורה 1–4: בודפשט, 1950)
  • מה אתה יודע על העולם? פרקים מתחום הטבע והטכנולוגיה. עורך שאנדור סקיי (בודפשט, 1956)
  • אוטו הרמן: על התועלת והנזק של ציפורים. נספח: על תקנות הגנת הציפורים שלנו. מחקר המבוא נכתב על ידי אלברט ורצה. עורך. (בודפשט, 1960)
  • יעקב סגל: השיטה הדיאלקטית בביולוגיה. תרגם לאסלו מולנר. המבוא נכתב על ידי שאנדור סקיי. (בודפשט, 1962)
  • ספר שנתון של אגודת הספרנים ההונגרים. 1974 עורך. (בודפשט, 1975)
  • ספר שנתון של אגודת הספרנים ההונגרים. 1975 עורך. (בודפשט, 1976)
  • היסטוריה של המרפאות והמכונים של אוניברסיטת זמלווייס לרפואה. 1945–1975. עורך. (בודפשט, 1976)
  • ספר שנתון של אגודת הספרנים ההונגרים. 1976 עורך. (בודפשט, 1977)
  • ספר שנתון של אגודת הספרנים ההונגרים. 1977 עורך. (בודפשט, 1978)
  • ספר שנתון של אגודת הספרנים ההונגרים. 1978 עורך. (בודפשט, 1979)
  • העשור השלישי של ספרנות ומידע רפואי הונגרי. עורך. (בודפשט, 1979)
  • ספר השנתון של אגודת הספרנים ההונגרים. 1979 עורך. (בודפשט, 1980)
  • המכון והספרייה הלאומית למידע רפואי ורשת הספריות הבריאותיות-רפואיות. (בודפשט, 1981)

כמתרגם טכני[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קרגר-דקר, ברנט: סכין כירורגית ומשקפי ראייה. מעשי הגבורה של הכירורגיה. עם 12 לוחות. (ספריית החיים והמדע. 22. בודפשט, 1961)
  • הוגו גלזר: הניצחונות האחרונים של הרפואה (בודפשט, 1967)
  • Smith, Anthony: Testünk titkai (Univerzum Könyvtár. Budapest, 1971, מהדורה 2: 1972, מהדורה 3 מתוקנת: 1975, מהדורה 4: 1978, מהדורה 5 מתוקנת: 1980)
  • קרל דיץ: סקסולוגיה. תורגם עם Vilmosné Bär. (בודפשט, 1975)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Adatai a Petőfi Irodalmi Múzeum katalógusában (נתוניו במאגרי המוזיאון הספרותי פטפי)
  • Kapronczay Károly. "Székely Sándor (1913-1991)" (PDF). Orvostörténeti Közlemények. נבדק ב-2021-04-16. (פרסומים של שאנדור סקיי בהיסטוריה רפואית)
  • Magyar orvoséletrajzi lexikon. Összeáll. Kapronczay Károly–Közrem. Tóth Magda. Budapest: Mundus Magyar Egyetemi Kiadó. 2004. ISBN 963-950-132-8 (לקסיקון ביוגרפי של רופאים הונגרים)
  • Kozák Péter (2016). "Székely Sándor". nevpont.hu. נבדק ב-2021-04-16. (נקודת שם)
  • Révai új lexikona XVII. (Sz–Toa). Főszerk. Kollega Tarsoly István. Szekszárd: Babits. 2006. ISBN 963-955-636-X (הלקסיקון החדש של רוואי)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Születési bejegyzés a kecskeméti polgári születési akv. 2433/1913. folyószáma alatt". נבדק ב-2021-04-18.
  2. ^ "Szülei házasságkötési bejegyzése a Budapest VII. kerületi polgári házassági akv. 1410/1912. folyószáma alatt". נבדק ב-2021-04-16.
  3. ^ „Székely Sándor elvtárs, a Szikra könyvkiadó politikai lektorátusának vezetője” Népszava (1950. június 24.) 78. évfolyam, 144. szám
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=שאנדור_סקיי&oldid=38257785"