שאנדור פאיור
 | |
| לידה |
28 במרץ 1861 בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה, סלובקיה  |
|---|---|
| פטירה |
15 באפריל 1935 (בגיל 74) בודפשט, ממלכת הונגריה |
| מקום קבורה |
בית הקברות קרפשי |
| שם לידה |
Policzer Sándor |
| תפקידים |
רופא, נוירולוג, רופא עור, מנהלן בית חולים |
| מספר צאצאים |
2 |
  | |
שאנדור פאיור, (במקור עד 1885 פוליצר,[1] בהונגרית: Pajor Sándor; מלצ'יץ, 28 במרץ 1861[2] – בודפשט, 15 באפריל 1935) [3] היה דוקטור לרפואה יהודי-הונגרי, רופא עור, נוירולוג, מנהל בית חולים, יועץ בריאות ממלכתי ראשי.
קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
שאנדור פוליצר נולד במשפחה יהודית כבנם של ג'רג' פוליצר, נוטריון ורשם מרשם האוכלוסין ושל סאלי גרינפלד. את לימודיו התיכוניים השלים בטרנצ'ין ובבודפשט. הוא למד רפואה בווינה ובבודפשט, ובווינה הוסמך כדוקטור לרפואה ב-1885. לאחר מכן, היה מתמחה בבית החולים Allgemeine Krankenhaus בווינה, ושנה לאחר מכן מ-1886 בבית החולים סנט רוקוש (Szent Rókus) בבודפשט כמו כן גם בבית החולים סנט אישטוואן (Szent István). במהלך תקופה זו, עבד לצד רופא העור ארנה שווימר כאסיסטנט במחלקה לדרמטולוגיה ופתולוגיה של איברי המין של אוניברסיטת בודפשט. ב-1888 הוא יצא למסע לימודי ארוך יותר באירופה וביקר, בין היתר, במחלקה האוניברסיטאית של וילהלם וינטרניץ ובמכון ההידרותרפיה.
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1889 הוא חזר הביתה והקים את 14 Szentkirályi utca ביוז'פווארוש. מתקן משלו לטיפול בהידרותרפיה. ב-1906 הוא את המגרש ברחוב Vas 17, שעליו, על פי תוכניותיו של דז'ה הילטל, נבנה תוך שנתיים בית ההבראה של פאיור, משולב בבניין ברחוב Szentkirályi, שהפך בכך למוסד הרפואי הפרטי הגדול במדינה. בין 1913 לבין 1935, הוא פעל כמוסד רפואי יחיד בשם "סנטוריום ומכון הידרותרפיה פאיור". טיפול ברדיום הוכנס שם לראשונה בהונגריה, הוקמו טיפולי פיזיותרפיה, חשמל והידרותרפיה, וכן נעשה שימוש באמבטיות שיזוף, אמבטיות אוויר, חדרים ללא אלרגנים ואמבטיות תת-מימיות לטיפולי מחלות מעיים. כמה פרופסורים בעלי שם לאומי עבדו במכון, כמו לאיוש אדם, דיולה דולינגר ושאנדור קוראני. המוסד היה הראשון בהונגריה שהציע את מה שנקרא "בחירה חופשית של רופאים", מה שאומר שהמטופלים יכלו לבקש טיפול של מומחים חיצוניים. בשנת 1928, כהוקרה על הישגיו המצוינים בתחום בריאות הציבור, מונה ליועץ בריאות ממלכתי ראשי.[4]
לאחר מותו, בנו פרנץ פאיור, רופא פנימי ורופא מעבדה ראשי, קיבל לידיו את ניהול בית ההבראה, אולם ב-17 ביוני 1944 הוא התאבד עקב הטרדות בריוני מפלגת צלב החץ. המוסד הולאם בסוף שנות ה-40, ובתחילה פעלו בו בית החולים Vas utca ולאחר מכן בית החולים Balassa János Capital City. הוא משמש כיום את הפקולטה למדעי הבריאות של אוניברסיטת זמלווייס.[5]
מאמריו הרבים של פאיור פורסמו בין היתר בכתבי העת "רפואה" (Gyógyászat), "שבועון רפואי" (Orvosi Hetilap) ו"בריאות טובה" (Jó Egészség).
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אשתו הייתה אילונה פיק (1873–1944),[6] בתם של בעל האחוזות איגנץ פיק ושל רוזליה דויטש, איתה התחתן ב-11 בדצמבר 1898 בסקשפהרוואר.[7]
ילדיהם:
- פרנץ פאיור (1899–1944). אשתו הראשונה הייתה רוזליה תרזיה (רוז'י) שלזינגר, אשתו השנייה הייתה קורנליה סרזה.
- אדית מגדולנה פאיור (1904–1997). בעלה ד"ר לאסלו טלגדי קובאץ' (1902–1987), היה מהנדס כימי, ראש מחלקה, פרופסור באוניברסיטה.
ספריו העיקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ספר כיס לרפואת עור. לרופאים מתרגלים וסטודנטים לרפואה. (בודפשט, 1891)
- על נוירסתניה ושיטת הריפוי בהידרותרפיה (בודפשט, 1897)
פרסומיו (חלקי)[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Über die Anwendung des Cocains bei Haut- und Syphiliskranken, in: WMW, Jg. 37, 1887
- Acholerának vizzel való kezelése (Die Behandlung der Cholera mit Wasser), in: Orvosi Hetilap, 1887–88
- Bőrgyógyászati zsebkönyv (Dermatolog. Taschenbuch), 1891
- A mesterséges szénsavas-fürdők (Über künstliche Kohlensäure-Bäder), in: Munkálatok, 1899, S. 412 ff.; etc.
- Red.: Vizgyógyászati Közlemények, 1901 ff.
פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עיטור הביצור הצבאי של הצלב האדום II. (1916)
- תואר יועץ הבריאות הראשי (1928)
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Adatai a Petőfi Irodalmi Múzeum katalógusában (נתוניו באגרי המוזיאון הספרותי פטפי)
- Gergely András (2001). Jeles magyar zsidó orvosok lexikona. Budapest: Makkabi. (אנדראש גרגיי: רופאים יהודים הונגרים מפורסמים ומצטיינים. בודפשט, הוצאת מכבי. 2001)
- Magyar életrajzi lexikon II. (L–Z). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1969. (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש)
- Magyar orvoséletrajzi lexikon. Összeáll. Kapronczay Károly–Közrem. Tóth Magda. Budapest: Mundus Magyar Egyetemi Kiadó. 2004. ISBN 963-950-132-8 (לקסיקון ביוגרפי של רופאים הונגרים)
- "Pajor Sándor". Österreichisches Biographisches Lexikon. נבדק ב-2021-04-08. (לקסיקון ביוגרפי אוסטרי)
- Szinnyei József: Magyar írók élete és munkái X. (Ótócska–Popea). Budapest: Hornyánszky. 1905. (יוז'ף סיניאי: חייהם ויצירותיהם של סופרים הונגרים)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Az engedélyt tartalmazó BM rendelet száma/évszáma: 24118/1885. Forrás: Névváltoztatási kimutatások 1885. év 8. oldal 38. sor
- ^ "Születési bejegyzése a drétomai izraelita hitközség születési akv. 9/1861. folyószáma alatt". נבדק ב-2021-04-08.
- ^ "Gyászjelentése (1935)". נבדק ב-2021-04-08.
- ^ "Egészségügyi főtanácsos". Ország-Világ. 1928-12-23. נבדק ב-2021-04-08.
- ^ Konrádyné Gálos Magda (1982). "A Pajor-szanatórium". Budapest. 20 (10): 33–35.
- ^ "Pajor Sándorné halotti bejegyzése a Budapest VIII. kerületi polgári halotti akv. 2021/1944. folyószáma alatt". נבדק ב-2021-04-07.
- ^ "Házasságkötési bejegyzése a székesfehérvári polgári házassági akv. 225/1898. folyószáma alatt". נבדק ב-2021-04-07.
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "שאנדור פאיור".