שארל, דוכס ברי

שארל, דוכס ברי
Charles de France, duc de Berry
	שארל, דוכס ברי
לידה	31 ביולי 1686; ארמון ורסאי, ממלכת צרפת
פטירה	5 במאי 1714 (בגיל 27); ארמון ורסאי, ממלכת צרפת
מדינה	ממלכת צרפת
מקום קבורה	בזיליקת סן-דני
בת זוג	מארי לואיז אליזבת ד'אורליאן
שושלת בית בורבון
אב	לואי, הדופן הגדול
אם	מריה אנה ויקטוריה, דוכסית בוואריה
צאצאים	ראו בהמשך
פרסים והוקרה
	אבירי מסדר הרוח הקדושה; אביר במסדר סן-מישל; אביר במסדר גיזת הזהב ;
חתימה

שארל, דוכס ברי (בצרפתית: Charles de France, duc de Berry; ‏ 31 ביולי 1686 - 5 במאי 1714), היה נכדו של לואי הארבעה עשר, מלך צרפת, ויורש העצר של ספרד בין השנים 1700–1707.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שארל נולד בורסאי ב-31 ביולי 1686 בארמון ורסאי, ללואי, הדופן הגדול, בנו של לואי הארבעה עשר, מלך צרפת, ולמריה אנה ויקטוריה, דוכסית בוואריה, בתם של פרדיננד מריה, הנסיך הבוחר מבוואריה ואנריקטה אדליידה, נסיכת סבויה, ועם לידתו הוא קיבל לואי את התואר דוכס ברי. שארל גדל יחד עם אחיו לואי, דוכס בורגונדיה ופיליפ, דוכס אנז'ו, והתחנך על ידי לואיז דה פרי.

בשנת 1700 הוכתר אחיו כפליפה החמישי, מלך ספרד, ומכיוון שלא היו לו עדיין ילדים, הפך שארל ליורש העצר הספרדי, עד ללידת לואיס, נסיך אסטוריאס בשנת 1707. ב-6 ביולי 1710 התחתן שארל עם מארי לואיז אליזבת ד'אורליאן, בתם של פיליפ השני, דוכס אורליאן ופרנסואז מארי דה בורבון, ממנה היו לו 3 ילדים. מארי לואיז אליזבת לא שמרה לו אמונים, ואף חשבה לברוח עם המאהב שלה.

בשנת 1712 מת אחיו לואי, דוכס בורגונדיה, ובשל כך היה צפוי ששארל ישמש כעוצר בשם אחיינו לואי, דוכס אנז'ו, אולם הוא מת במפתיע ב-5 במאי 1714 כתוצאה מתאונת ציד, עוד לפני מותו של סבו לואי הארבעה עשר. לאחר מותו, המשיכה רעייתו בניאופיה, ובשנת 1719 היא מתה בעת שהייתה בהריון מאחד ממאהביה.