שארל-ולנטן אלקאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף שארל-ולנטין אלקאן)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שארל-ולנטן אלקאן
שארל-ולנטן אלקאן

Charles-Valentin Alkan
נולד 30 בנובמבר 1813

פריז

נפטר 29 במרץ 1888 (בגיל 74)

פריז

תקופה/זרם רומנטי
מספר יצירות ידוע 100

שארל-ולנטן אלקאןצרפתית: Charles-Valentin Alkan; ‏30 בנובמבר 1813 - 29 במרץ 1888) היה מלחין צרפתי-יהודי פורה וחדשן, ואחד הפסנתרנים המובילים בתקופתו.

נולד למשפחה יהודית בפריז. אביו היה הבעלים של בית ספר למוזיקה ברובע היהודי המארה בעיר וכל ששת ילדיו עסקו במוזיקה באופן מקצועי. שארל-ולרי אלקאן החל ללמוד נגינה על פסנתר ועוגב בקונסרבטוריון בפריז בגיל 6. מגיל 7 הופיע וזכה בפרסים. בגיל 14 פורסמה היצירה הראשונה שכתב.

בגיל 25 צבר מעמד כווירטואוז בנגינה והלחנה וכמורה מפורסם למוזיקה. הוא קשר יחסי ידידות טובים עם מוזיקאים ועם אמנים בולטים בתקופתו, בהם אז'ן דלקרואה, פרנץ ליסט ופרדריק שופן. כמו כן התרועע בחוגים ספרותיים עם ויקטור הוגו ועם ז'ורז' סאנד. עם זאת, הוא פרש בהדרגה מבמת הקונצרטים לאחר 1848, וחי חיי פרישות בפריז במשך 30 שנה. בשנים אלה התמסר במיוחד להלחנה. ב-1873 חזר לבמה והופיע בקונצרטים מיצירותיו ומיצירות אביו.

אלקאן השקיע בלימוד עברית וכן יוונית, וממכתב שכתב לחברו עולה שהוא תרגם את כל התנ"ך ואת הברית החדשה לצרפתית. התרגום לא שרד.

באשר למותו נודעו מספר גרסאות. הידועה בהן הייתה כי הוא מת כשניסה להוריד כרך של ספר תלמוד ממדף גבוה וארון הספרים נפל עליו. עם זאת, במחקר של יו מק'דונלד הופרכה אגדה זו, על פי מכתב של השוערת בביתו, המספר כי נמצא מת במטבח. הגרסה המקובלת כיום לפי מכתב זה היא כי הוא נאחז במתלה מעילים כבד, אך זה נפל עליו.[1]

אלקאן נשכח במידה רבה לאחר מותו, אך לאורך השנים, ובעיקר מאמצע המאה העשרים, יצירתו הולכת ונעשית מושמעת ומוכרת יותר, הודות לנגנים מובילים שהקליטו את יצירותיו והשמיעו אותן בקונצרטים.

יצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלקאן ידוע בעיקר בכתיבת יצירות וירטואוזיות לפסנתר, המציבות דרישות מופלגות בתחום עצמאות האצבעות והצבת רף גבוה לתפקיד יד שמאל. יצירתו "משתה אזופ" נחשבת לאחת מיצירות הפסנתר הקשות ביותר ברפרטואר.[2]

מבצעים מובילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפסנתרן היהודי-אמריקאי ריימונד לוונטל (אנ') היה הראשון שגאל את אלקאן מאלמוניותו ולקח על עצמו את הקלטת כל יצירותיו בין השנים 1970 - 1980.[3]

עוד ביצעו מיצירותיו הפסנתרן פרוצ'יו בוזוני ו(אנ')אגון פטרי. בעקבותיו הלכו פסנתרנים נוספים, וכיום הביצועים נפוצים בתחרויות פסנתר, כולל בתחרות רובינשטיין בארץ .

פרסים ואותות יוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אות לגיון הכבוד של צרפת
  • מסדר אבירי האמנויות של פריז
  • חזן בבית הכנסת הראשי של פריז.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Macdonald, Hugh (1978). "More on Alkan's Death". Musical Times 129. לדבריו, ייתכן וסיפור ארון הספרים נלקח מאגדה דומה המסופרת על רבי אריה לייב גינצבורג, שהיה רבה של מץ, עיר מולדתם של הוריו של אלקאן.
  2. ^ נתן דונביץ', הוירטואוזים של הפסנתר, הארץ
  3. ^ raymond lewenthal, my way with Alkan, New York WqXR
P music.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא מוזיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.