שארל ז'וזף, נסיך לינייה השביעי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף שארל דה לין)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שארל ז'וזף, נסיך לינייה השביעי
שארל דה לין
שארל דה לין
לידה 23 במאי 1735
בריסל, ארצות השפלה האוסטריות עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 13 בדצמבר 1814 (בגיל 79)
וינה, האימפריה האוסטרית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק סופר, איש ספרות, פוליטיקאי, מחזאי עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה צרפתית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

שארל ז'וזף, נסיך לינייה השביעיצרפתית: Charles-Joseph, Prince de Ligne;‏ 12 במאי 1735 - 13 בדצמבר 1814) היה סופר ואיש צבא.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שארל ז'וזף נולד בבריסל לקלוד למוראל, נסיך לינייה השישי ולאליזבת, נסיכת זאלם, בתם של לודוויג אוטו, נסיך זאלם ואלברטינה יוהנה, נסיכת נסאו-האדאמר. אמו נפטרה כשהיה בן ארבע שנים בלבד, והוא קיבל את חינוכו ממורה פרטי שהטביע בו חותמו. בהיותו בן חמש עשרה שנה כתב את יצירתו הראשונה: "מאמר על מקצוע הלחימה". ב-1751 אביו, קלוד למוראל הנסיך דה לין, לקח אותו לווינה והציגו בפני הקיסר פרנץ הראשון ובפני אשתו מריה תרזה, שהעסיקה אותו בחצרה. ב-6 באוגוסט 1755 הוא נשא לאישה בווינה את פרנסואז-מארי כיסאבייר, נסיכת ליכטנשטיין. כאזרח אוסטרי התגייס לצבא האימפריאלי של אוסטריה ולחם בגבורה במלחמת שבע השנים (1756–1763) בקרבות בגרמניה. אחרי המלחמה נתמנה לסגן שר הצבא, והפך לידידו של הקיסר יוזף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה.

שארל דה לין ירש מאביו נחלות רבות, וחי בהוד ובהדר עד שחזר לשירות פעיל במלחמת הירושה הבווארית. הייתה זו מלחמה קצרה, שלאחריה ערך מסעות באנגליה, גרמניה, איטליה, שווייץ וצרפת, ובילה את זמנו בחצרות מלכים, במחנות צבא, בסלונים ספרותיים ובחברתם של מדענים ופילוסופים. בין היתר, נפגש לעיתים קרובות עם וולטר ועם ז'אן ז'אק רוסו. הוא ליווה את יקטרינה הגדולה מלכת רוסיה במסעה לחצי האי קרים, והיא העניקה לו תואר של מרשל רוסי. זמן קצר אחרי כן נתבקש לעמוד בראשה של תנועת השחרור הבלגית, שבה לקחו חלק בנו וקרוביו, אך הוא סירב בנימוס. הקיסר יוזף השני חשד בו כתומך במורדים הבלגים, אך הם המשיכו להיות ידידים. אחרי מות הקיסר יוזף השני, שארל דה לין נשאר בווינה. נחלותיו בחבל בראבנט נפלו בידי הצרפתים ב-1792–1793. בנו בכורו נהרג במערכה נגד הצרפתים, אך הם העניקו לשארל דה לין תואר כבוד של מרשל, והוא הקדיש את זמנו לכתיבה.

שארל דה לין נפטר בווינה בדצמבר 1814. הוא הוריש את כתב ידו לחיל המשמר של קיסר אוסטריה, שבו שימש כקצין.

יצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצרותיו הופיעו ב-34 כרכים במשך שנות חייו האחרונות. יצירתו החשובה על נושאים צבאיים היא: "דעות קדומות וחזיונות שווא צבאיים", שהופיעה לראשונה ב-1780. ביצירה זו הוא מציע, בין היתר, להקים אקדמיה בינלאומית לאמנות הלחימה שבאמצעותה ניתן יהיה להעריך נכונה את פעולותיהם הצבאיות של גנרלים.

יצירותיו החשובות שהופיעו בשפה הצרפתית:

  • "יצירות נבחרות, שארל דה לין" (פריז 1809)
  • "מכתבים והרהורים" (בעריכת מאדאם דה סטאל 1809)
  • "יצירות היסטוריות, ספרותיות... התכתבויות ושירים" (בריסל 1859)

הופיע בשפה הגרמנית:

  • "יצירות על נושאים צבאיים" (זולצבאך 1814)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]