יוזף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יוזף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
13 במרץ 1741; וינה, האימפריה הרומית הקדושה האימפריה הרומית הקדושהBanner of the Holy Roman Emperor with haloes (1400-1806).svg - 20 בפברואר 1790; וינה, האימפריה הרומית הקדושה האימפריה הרומית הקדושהBanner of the Holy Roman Emperor with haloes (1400-1806).svg (בגיל 48)
יוזף השני
יוזף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
שם בשפת המקור Joseph II
מדינה האימפריה הרומית הקדושה
מקום קבורה וינה
בת-זוג
שושלת בית הבסבורג - לורן
אב פרנץ הראשון
אם מריה תרזה
צאצאים

מריה תרזה
מריה כריסטינה

מלך גרמניה
תקופת כהונה 27 במרץ 176420 בפברואר 1790 (25 שנים)
הקודם בתפקיד פרנץ הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
הבא בתפקיד לאופולד השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
קיסר האימפריה הרומית הקדושה
ארכידוכס אוסטריה
תקופת כהונה 18 באוגוסט 176520 בפברואר 1790 (24 שנים)
הקודם בתפקיד פרנץ הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
הבא בתפקיד לאופולד השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
מלך הונגריה, בוהמיה וקרואטיה
תקופת כהונה 29 בנובמבר 178020 בפברואר 1790 (9 שנים ו-11 שבועות)
הקודם בתפקיד מריה תרזה
הבא בתפקיד לאופולד השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה

יוזף השניגרמנית: Joseph II), בנדיקט אוגוסט יוהאן אנטון מיכאל אדם (Benedikt August Johann Anton Michael Adam)‏ (13 במרץ 174120 בפברואר 1790) לבית הבסבורג, קיסר הקיסרות הרומית הקדושה מ-1765 ועד מותו. עלה לשלטון באופן רשמי לאחר מות אביו פרנץ הראשון, אך בפועל פעל באופן עצמאי רק לאחר מותה של אמו מריה תרזה בשנת 1780. יוזף תמך בעקרון האבסולוטיזם הנאור אך מחויבותו לרפורמה הליבראלית יצרה התנגדות שפגעה בישומה. החקיקה הענפה שיזם בתחומי מדיניות הפנים שכללו את ביטול הצמיתות וחיזוק השלטון המרכזי דובר הגרמנית על חשבון האוטונומיה לנסיכויות השונות גרמה להתעוררות מרידות ולהתערערות השלטון המרכזי. זמן קצר לאחר מותו של יוזף השני בוטלו רבות מן הרפורמות שיזם.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוזף נולד בעיצומה של מלחמת הירושה האוסטרית, חינוכו התרכז בלימוד המנגנונים הביורוקרטיים של השטחים השונים שעליהם היה עתיד לשלוט.

יוזף נשא בשנת 1760 את הנסיכה איזבלה מפארמה, שילדה את בתו היחידה - מריה תרזה. הנישואים נועדו לחזק את הברית עם צרפת, היות שהכלה הייתה נכדתו של לואי ה-15. איזבלה נפטרה ב-1763 ובתה מריה תרזה ב-1770. בשנת 1765 נישא למריה יוזפה, נסיכת בוואריה, בתו של קרל השביעי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה. היא נפטרה שנתיים מאוחר יותר מאבעבועות שחורות. בנובמבר 1788 חזר יוזף לוינה לאחר שחלה, וכל שנת 1789 היה חולה אנוש, ב-30 בינואר 1790 בהיותו על ערש דווי ביטל יוזף את הרפורמות שיזם בהונגריה, וב-20 בפברואר נפטר. לבקשתו נחקקה על מצבתו הכתובת: "פה קבור יוזף השני שנכשל בכל אשר ביקש לעשות".

לאחר מותו תפס את מקומו אחיו לאופולד השני.

אידאולוגיה ופעילות שלטונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

את השראתו הפוליטית קיבל יוזף מתנועת הנאורות האירופית, ובייחוד מכתביו של וולטר והאנציקלופדיסטים. שלטונו של המלך פרידריך הגדול מפרוסיה שימש ליוזף דוגמה לשליט נאור. הערכים שניסה ליישם בעת שלטונו היו סובלנות דתית והגבלת כוחה של הכנסייה, ביטול הצמיתות והפאודליזם, ביטול ההגבלות על סחר חופשי ועל ההשכלה. למרות נטיתו הליבראלית, יוזף השני לא תמך בדמוקרטיזציה של מוסדות הממשל כיוון שהאמין שהשלטון צריך להיות בידי דספוט (רודן) יחיד המושל על פי ההיגיון והתבונה. כפועל יוצא ביקש יוזף השני לאחד את הקיסרות המשוסעת תחת השלטון המרכזי בווינה, על מנת למנוע את פירוקה לאחוזות פאודליות.

לאחר מותו של אביו בשנת 1765 נעשה יוזף השני לקיסר הקיסרות הרומית הקדושה ועוצר ביחד עם אמו על השטחים שבשליטת אוסטריה, אך התואר קיסר העניק ליוזף (כמו גם לאביו) סמכות ניהול ממשית מצומצמת כיוון שזאת נותרה בידי אמו הקיסרית מריה תרזה. חילוקי הדעות בין יוזף לאמו עלו בעת חלוקת פולין הראשונה ובעת מלחמת בוואריה (17781779), אז ביקש יוזף להרחיב את שטח שלטון בית הבסבורג גם במחיר מלחמה, ואמו התנגדה לכך.

עם מותה של מריה תרזה קיבל יוזף השני את יכולתו לעצב את מדיניותו כרצונו. בתוך זמן קצר חוקק יוזף כ-17,000 חוקים ותקנות חדשים אשר שינו סדרי שלטון רבים בקיסרות, על פי עקרונות הנאורות, הרציונליות והאחידות השלטונית. החוקים שללו כל העדפה בהתאם למעמד ולאומיות וקבעו שקידומו של כל אדם יותנה ביכולתו האישית.

בין השינויים החברתיים שיזם:

  • ביטול הצמיתות - מטרתו החשובה ביותר, שאותה החל ליישם מיד עם עלייתו לשלטון ב-1781. מאוחר יותר ב-1789 קבע יוזף כי על האיכרים לשלם את דמי החכירה במזומן ולא במתן תוצרתם החקלאית. בנוסף הכנסות חכירה אלו ימוסו כך שלא יועברו ללא פיקוח למגנאטים. מדיניות זאת הובילה להתנגדות רבה הן מצד האצולה והן מצד האיכרים, שהיו מורגלים לסחר חליפין ולא לשימוש בכסף מזומן.
כתב הסובלנות של יוזף השני
  • כתב הסובלנות מ-1781, החוק העניק חירות דתית לנוצרים שאינם קתולים, כלומר לפרוטסטנטים ונוצרים אורתודוקסים, אשר בתחום שטח הקיסרות הרומית הקדושה. בנוסף, העניק החוק ליהודים את הזכות לעסוק בכל תחומי המסחר ואת הזכות ללמוד בגימנסיה ויש הרואים בו את כתב הזכויות הראשון שניתן ליהודים ברוח עקרונות ההשכלה והאמנסיפציה.
  • קביעתה של הגרמנית כשפה רשמית יחידה לממשל, חינוך ומסחר, תוך כדי ביטול הלטינית והשפות המקומיות כשפות רשמיות.
  • רפורמה בכנסייה הקתולית- יוזף השני ביקש לנתק את הכנסייה הקתולית ממרכזה ברומא בכך שהמדינה שלטה על תהליך הכשרת הכמרים בסמינרים, כמו כן, הבישופים, ראשי הכנסיות המחוזיות, חויבו להישבע אמונים לקיסר. כבן לתנועת הנאורות לעג יוזף השני על היעילות בה ניהלו המסדרים הדתיים את אדמותיהם, רבות מן האדמות נמכרו והוצאו משליטת הכנסייה. בוטלו בתי הדין הדתיים שעסקו בדיני המשפחה וסמכותם הועברה לבתי המשפט האזרחיים.
  • איחוד מנהלי של הנסיכויות שהרכיבו את הקיסרות כולל איחוד מערכת המיסוי ותקציב במדינה. איחוד זה נעשה באופן חפוז וללא הכנה מוקדמת, ולכן גרם להתמרמרות בנסיכויות הלא-גרמניות של הקיסרות.
  • הערכת שוֹוי כל הקרקעות בקיסרות למטרות מיסוי שוויוני יותר תוך הפחתת נטל המס על האיכרים.
  • ביטול סמכויות האספה ההונגרית, ובכך חיסול האוטונומיה המוגבלת של המחוזות ההונגריים.
  • בתחום המשפט, ביטל את עונש המוות ועונשי עינויים. בנוסף קבע את עיקרון השוויון בפני החוק, ללא הבדל מעמד.
  • ביטול הצנזורה על העיתונות והתיאטרון.
  • חינוך יסודי חובה לבנים ובנות, ואפשרות לחינוך מקצועי מסובסד גבוה לבני עניים בעלי פוטנציאל לימודי.
  • יסוד בית החולים המרכזי בווינה Allgemeines Krankenhaus שנועד לטפל באופן יעיל במגפות. בית החולים אומנם לא סייע רבות בעצירת המגפות אך וינה הפכה למרכז חשוב ביותר למחקר רפואי עד לסיפוח לגרמניה בטרם מלחמת העולם השנייה.

אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרל החמישי, דוכס לוריין
 
אלאונורה מריה יוזפה מאוסטריה
 
פיליפ הראשון, דוכס אורליאן
 
אליזבת שארלוטה, נסיכת הפפאלץ
 
לאופולד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
 
אלאונורה מגדלנה מנויבורג
 
לודוויג רודולף, דוכס בראונשווייג-וולפנביטל
 
כריסטינה לואיזה, נסיכת אטינגן-אטינגן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לאופולד, דוכס לוריין
 
 
 
 
 
אליזבת שארלוט, נסיכת אורליאן
 
 
 
 
 
קרל השישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
 
 
 
 
 
אליזבת כריסטינה מבראונשווייג-וולפנביטל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פרנץ הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מריה תרזה, קיסרית אוסטריה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוזף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוזף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
בית הבסבורג
נולד:13 במרץ 1741 מת:20 בפברואר 1790
פרנץ הראשון דוכסות טשן
1765 - 1766
מריה כריסטינה ואלברט
מלך גרמניה
1765 - 1790
לאופולד השני
האימפריה הרומית הקדושה
ארכידוכסות אוסטריה
1765 - 1790
מריה תרזה ממלכת הונגריה, ממלכת בוהמיה,
ממלכת קרואטיה, ממלכת גליציה ולודומריה,
דוכסויות ברבאנט, לימבורג, לותייר, לוקסמבורג,
רוזנויות פלנדריה, היינאו, נאמור
1780 - 1790