שביט גדול

השביט מקנוט - השביט הגדול של 2007

שביט גדול הוא שביט שהופך בהיר במיוחד. לא קיימת הגדרה רשמית; לעתים קרובות המונח נקשר לשביטים כגון השביט של האלי, שבמהלך הופעות מסוימות הם בהירים מספיק על מנת שצופים מזדמנים יבחינו בהם, והפכו מוכרים מחוץ לקהילה האסטרונומית. שביטים גדולים מופיעים במרווחים לא סדירים ובלתי צפויים, בממוצע בערך פעם בעשור. למרות שכוכבי השביט נקראים רשמית על שם מגליהם, כוכבי שביט גדולים נקראים לפעמים על שם השנה שבה הם הופיעו כשביטים בהירים במיוחד, כדוגמה השביט הגדול של 1882.

שביט הייל-בופ

מאפיינים

השביט הגדול של 1680 מעל רוטרדם כפי שצויר על ידי לייב ורסשוייר

רובם המכריע של השביטים אינם בהירים מספיק כדי להיראות בעין בלתי מזוינת, ורק אסטרונומים יצפו בהם כשהם חולפים במערכת השמש הפנימית. עם זאת, מדי פעם שביט עשוי להתבהר כך שייראה בעין בלתי מזוינת, ולעתים נדירות עוד יותר הוא עשוי להיות בהיר אפילו מהכוכבים הבהירים ביותר. לשם כך צריכים להתקיים מספר תנאים: גרעין שביט גדול ופעיל, קרבה לשמש וקרבה לכדור הארץ. שביט שממלא את כל שלושת התנאים הללו יהיה בהיר מאוד. עם זאת גם שביט שאינו מקיים אחד התנאים עשוי להיות בהיר מאוד. לדוגמה, השביט הייל-בופ לא היה קרוב במיוחד לשמש, אבל היה לו גרעין גדול ופעיל באופן חריג, והוא היה בולט וגלוי לעין בלתי מזוינת במשך מספר חודשים. באופן דומה, השביט היאקוטאקה היה שביט קטן יחסית, אך נראה בהיר מאוד מכיוון שעבר קרוב מאוד לכדור הארץ.

גודל ופעילות הגרעין

בין גרעיני השביטים יש שונות רבה בגודל. קוטר גרעיני השביטים הגדולים יותר יכולים להגיע למאות קילומטרים, בעוד שגרעיני השביטים הקטנים יכולים להיות בקוטר של מאות מטרים בלבד. כאשר הם מתקרבים לשמש, כמויות גדולות של גז ואבק נפלטים מגרעיני שביטים עקב קרינת השמש. גורם מכריע במידת הבהירות של השביט הוא גודלו של הגרעין והפעילות שלו. לאחר חזרות רבות למערכת השמש הפנימית, גרעיני השביט מתרוקנים מחומרים נדיפים, והופכים הרבה פחות בהירים משביטים שעושים את המעבר הראשון שלהם במערכת השמש.

שביטים

ההתבהרות הפתאומית של השביט הולמס ב-2007 המחישה את חשיבות פעילות הגרעין בבהירות השביט. ב-23-24 באוקטובר 2007, השביט עבר התפרצות פתאומית שגרמה לו להתבהר פי חצי מיליון בערך. הוא התבהר באופן בלתי צפוי מבהירות נראית של כ-17 ל-2.8 בערך, תוך פרק זמן של 42 שעות, מה שהפך אותו גלוי לעין בלתי מזוינת. כל אלה הפכו זמנית את שביט הולמס לעצם הגדול ביותר (ברדיוס) במערכת השמש, למרות שקוטר הגרעין שלו מוערך בכ-3.4 ק"מ בלבד.

מרחק מהשמש בפריהליון

הבהירות של גוף מחזיר פשוט משתנה ביחס הופכי לריבוע המרחק שלו מהשמש. כלומר, אם המרחק של עצם מהשמש קטן בחצי, בהירותו מוכפלת פי ארבעה. עם זאת, שביטים מתנהגים אחרת, מכיוון שכאשר הם מתקרבים לשמש הם פולטים גז נדיף, שמחזיר גם הוא את אור השמש ופולט קרינה. הבהירות שלהם משתנה בערך ביחס הופכי למרחק שלו מהשמש בחזקה שלישית. כלומר, אם מרחקו של כוכב שביט מהשמש קטן פי שתיים, הוא יהפוך לבהיר פי שמונה.

המשמעות היא ששיא הבהירות של כוכב שביט תלויה במידה משמעותית מאוד במרחק שלו מהשמש. הפריהליון של רוב השביטים נמצא מחוץ למסלול כדור הארץ. כל שביט, שמתקרב לשמש למרחק של 0.5 יחידות אסטרונומיות (75 מיליון קילומטרים) או פחות, עשוי להפוך לשביט גדול.

קרבה לכדור הארץ

הופעתו של השביט של האלי ב-1986 הייתה צנועה בצורה יוצאת דופן בבהירות.

כדי ששביט יהיה בהיר מאוד, הוא גם צריך לעבור בסמוך לכדור הארץ. השביט של האלי, למשל, בדרך כלל בהיר מאוד כשהוא עובר במערכת השמש הפנימית כל שבעים ושש שנה, אבל ב-1986, הוא היה רחוק מאוד מכדור הארץ. למעשה כמעט במידה הרחוקה ביותר שמאפשרים המסלולים של כדור הארץ והשביט. השביט הפך גלוי לעין בלתי מזוינת, אך לא היה מרהיב. מצד שני, השביט היאקוטאקה, הקטן והחלש מטבעו, נראה בהיר מאוד בשל התקרבותו הרבה לכדור הארץ במרץ 1996. המעבר שלו ליד כדור הארץ היה אחת מהגישות השביטיות הקרובות ביותר שתועדה: 0.1 יחידות אסטרונומיות (15,000,000 קילומטרים; 9,300,000 מיל) .

רשימה של שביטים גדולים

השביט הגדול של 1843, מאת צ'ארלס פיאצי סמית'

שביטים גדולים של אלפיים השנים האחרונות כוללים את: