שביט הייל-בופ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שביט הייל-בופ
שביט הייל-בופ, מעט לאחר הפריהליון צולם ב-אפריל 1997
שביט הייל-בופ, מעט לאחר הפריהליון צולם ב-אפריל 1997
כוכב האם
כוכב אם השמש
מידע כללי
סוג שביט
קטגוריה שביט ארוך מחזור
תאריך גילוי 23 ביולי 1995
מגלה אלן הייל ותומאס בופ
מאפיינים מסלוליים
מרחק ממוצע מהשמש 27,825,203,950 ק"מ
(186 AU)
אפואפסיד 55,470,890,455 ק"מ
(370.8 AU)
פריאפסיד 136,732,454 ק"מ
(0.914 AU)
ציר חצי-ראשי 186 יחידה אסטרונומית
אקסצנטריות 0.995086
זמן הקפה 2,533 - 2,520 שנים
כ-873,313 ימים
נטיית מסלול 89.4°
מאפיינים פיזיים
רדיוס קו משווה 60 ק"מ

שביט הייל-בופ, המסומל באופן רשמי כ-C/1995 O1, הוא שביט ארוך מחזור מפורסם שנחשב לשביט שנראה על ידי מספר האנשים הרב ביותר במאה ה-20 ואולי אף בהיסטוריה כולה. ניתן היה לצפות בשביט ללא משקפת או טלסקופ במשך כ-18 חודשים. הוא כונה השביט הגדול של 1997.

השביט נקרא על שמם של מגליו אלן הייל ותומאס בופ חובבי אסטרונומיה מארצות הברית, אשר גילו אותו בנפרד זה מזה. מסלולו של השביט מאוד אליפטי ובמרחקו המקסימלי הוא מגיע למרחק הגדול פי 9.25 מהמרחק הממוצע של פלוטו מהשמש. זמן ההקפה המשוער שלו תלוי אם כן במידה רבה בהשפעות גופים בחגורת קויפר ועננת אורט. השביט צפוי לחזור לקרבת השמש בשנת 4385.

גילוי השביט[עריכת קוד מקור | עריכה]

השביט נתגלה במרחק של למעלה משבע יחידות אסטרונומיות מן השמש. זהו המרחק הגדול ביותר בו חובבים גילו שביט. כבר בשלב זה נצפתה הילת השביט אשר לרוב מופיעה רק במרחק של חמש יחידות אסטרונומיות, או פחות. הייל חיפש שביטים זמן רב לפני כן וכאשר צפה בכתם מטושטש באזור בו צפה, וידא תחילה שלא היה בסביבה זו גרם שמים מוכר. לאחר שהבחין שמיקומו של העצם משתנה הבין שמדובר בשביט. בופ צפה בשמי הלילה מבעד לטלסקופ של חבר בגלקסיות וגרמי שמים אחרים כשהבחין בכתם במקום שבו לא סומן גרם שמים במפות אסטרונומיות.

ייתכן שהשביט נצפה על ידי המצרים בתקופת פפי הראשון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שביט הייל-בופ בוויקישיתוף