שוטה הג'אז
 | |
| כרזת הסרט | |
| בימוי | וולט דיסני |
|---|---|
| הופק בידי | וולט דיסני |
| מוזיקה | קרל סטאלינג |
| מדינה |
 ארצות הברית |
| חברת הפקה |
אולפני וולט דיסני Celebrity Productions |
| חברה מפיצה | סרטי קולומביה |
| הקרנת בכורה | 15 באוקטובר 1929[1] |
| משך הקרנה | 6 דקות |
| שפת הסרט | אנגלית |
| סוגה | סרט קצר, סרט הנפשה, סרט לכל המשפחה, סרט מוזיקלי |
| סרט קודם |
הצ'ו צ'ו של מיקי  |
| סרט הבא |
קצב הג'ונגל |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
שוטה הג'אז (באנגלית: The Jazz Fool) הוא סרט הנפשה קצר אמריקאי של מיקי מאוס שיצא לראשונה בשנת 1929. הסרט ה-12 בסדרת סרטי מיקי מאוס והתשיעי באותה שנה.[2][3]
כותרת הסרט משלבת את שמותיהם של שני סרטי אל ג'ולסון: זמר הג'אז (1927) והשוטה המזמר (1928).[2] גרסה מוקדמת של דמותו של הוראס הורסקולר מופיעה, אך היא עדיין לא הדמות המואנשת שהוא מאוחר יותר מתפתח להיות.[1]
הדיאלוג היחיד בסרט הוא של מיקי, אשר שר במנגינה באמצעות ההברות "דו".
עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיקי מגיע לעיירה רכוב בעגלה רתומה לסוס שנושאת את הכותרת "מופע הדרכים הגדול של מיקי", בעודו מנגן על העוגב. סוסו של מיקי רוקד לצלילי המנגינה, וכך גם חיות משק שונות שהולכות בעקבות העגלה. שתי פרות (ששתיהן נראות כמו קלרבל הפרה) רוקדות בחצר האסם, בנוסף גם הבגדים התלויים על חבל כביסה.
כשהגיעו ליריד, הסוס מנגן בכלי הקשה בעוד מיקי מנגן על העוגב שלו. כשהשיר מסתיים, מיקי עולה לבמה ומנגן בפסנתר באגרסיביות, ובסופו של דבר מנהל קרב אגרופים עם הכלי. בסוף הקונצרט הפסנתר נוקם בו על ידי נשיכת החלק האחורי של מיקי.
הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
זהו הסרט השני של מיקי מאוס הכולל קונצרט פסנתר, לאחר הסרט "בית האופרי" שיצא שבעה חודשים קודם לכן במרץ 1929. בנוסף שוטה הג'אז כולל כמה בדיחות ממוחזרות מהסרט הזה.[2]
ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]
בספרו "הסרטים של מיקי: סרטי הקולנוע של מיקי מאוס", הייס גרוב מציין, "שוטה הג'אז הוא אחד מהסרטים הקצרים המוקדמים של מיקי מאוס עם הרבה ביצועים מוזיקליים, אבל ללא עלילה. עם זאת, יש הרבה אקשן, וביצועי הפסנתר של מיקי עדיין משעשעים גם היום".[2]
ראיין קילפטריק מאתר הפודקאסט "The Disney Film Project" כתב: "[החלק] הטוב ביותר הוא ההנפשה האישיותית של מיקי, המראה את הכעס, התסכול או האושר שלו ממה שהוא מנגן על הפסנתר. זה עשוי היטב, עם תנועות פשוטות של הגבה והעיניים, עיקומי הפה שלו, או כיוון האף או הכתפיים שלו המבטאים את כל הרגש. זה מיקי הבעתי מאוד, חלק מההתפתחות של דמותו במהלך הסרטים הקצרים האחרונים".[4]
כתב העת "Motion Picture News" ב-9 בנובמבר 1929 החמיא לסרט שהוא קומי ומצחיק ובמיוחד על קטע הנגינה על הפסנתר.[5]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
"שוטה הג'אז", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"שוטה הג'אז", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 Kaufman, J.B.; Gerstein, David (2018). Walt Disney's Mickey Mouse: The Ultimate History. Cologne: Taschen. p. 43. ISBN 978-3-8365-5284-4.
- ^ 1 2 3 4 Grob, Gijs (2018). "The Jazz Fool". Mickey's Movies: The Theatrical Films of Mickey Mouse. Theme Park Press. ISBN 978-1683901235.
- ^ Lenburg, Jeff (1999). The Encyclopedia of Animated Cartoons. Checkmark Books. pp. 108–109. ISBN 0-8160-3831-7. נבדק ב-6 ביוני 2020.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Kilpatrick, Ryan. "The Jazz Fool". Disney Film Project. נבדק ב-3 בפברואר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Week's Short Subject Assortment Unearths No Outstanding Releases". Motion Picture News: 38. 9 בנובמבר 1929. נבדק ב-23 בפברואר 2020.
{{cite journal}}: (עזרה)