שוק עבודה מפולח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: עובדות רבות חסרות או שגויות, ר' עמ' שיחה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

שוק עבודה מפולח הוא מושג שטבע הסוציולוג מייקל פיורה לתיאור מצב בו באותה מערכת כלכלית מתקיימים שני שוקי עבודה או יותר, ובכל אחד מהם קיימים תנאי העסקה ושכר שונים.

הגדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתאוריה הכלכלית המודרנית, ההנחה היא כי קיים שוק עבודה אחד - כל העובדים יכולים להגיע לכל המשרות. התאוריה של שוק עבודה מפולח טוענת כי בחברות קפיטליסטיות רבות זה אינו המצב, והיכולת של עובדים לתפוס מקומות עבודה תלויה, פרט לכישוריהם, גם במאפיינים נוספים, לא רלוונטיים לכאורה, כמו מוצא אתני ומגדר.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שוק עבודה מפולח מתאפיין בחלוקת שוק העבודה למספר מקטעים (סגמנטים), בדרך-כלל שניים - שוק ראשוני (או שוק ליבה) ושוק משני. מאפייני השוק הראשוני הם שכר גבוה יחסית, תנאים סוציאליים טובים וקביעות במקום העבודה, בעוד מאפייני השוק המשני הם הפוכים - עבודה זמנית בשכר נמוך וללא הטבות.

גורמים ליצירת שוק עבודה מפולח[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימים שלושה הסברים לקיומו של שוק העבודה המפולח, הבאים מגישות תאורטיות שונות. חוקרים רבים אינם מסתפקים בהסבר אחד ומאמצים שני הסברים או אף את שלושתם.

הסבר מבני[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשק הקפיטליסטי קיים ניגוד מובנה בין הון לעבודה. בעוד השקעת הון במיכון היא קבועה וארוכת טווח, השקעה בכוח עבודה מאפשרת גמישות, מכיוון שניתן לפטר את העובדים שנשכרו. דרישת העובדים של תחומים שונים במשק היא שונה עקב עובדה זו: ענפים בהם הביקושים הם קבועים מעדיפים השקעה בטכנולוגיה, ולכן זקוקים לעובדים קבועים ומיומנים. לעומתם, ענפים הסובלים מעונתיות יעדיפו שלא להשקיע במיכון ולשכור עובדים משניים.

חלוקה זו יוצרת שני סוגים של שווקים - אחד המיועד לעובדים מיומנים וקבועים, והשני לעובדים חסרי זכויות. עם זאת, הכישורים הנדרשים בכל אחד מהשווקים אינם שונים בהכרח - ייתכן מצב בו שני עובדים בעלי אותם כישורים יגיעו האחד לשוק הראשוני והשני לשוק המשני.

הסבר מעמדי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסבר אחר לתופעת שוק העבודה המפולח מגיע מתאוריות נאו מרקסיסטיות ומתמקד בקונפליקט הבין-מעמדי. לפי הסבר זה, הסיבה להיווצרותו של שוק העבודה המפולח היא היותו אינטרס של המעסיקים - קיומו של שוק עבודה כזה יוצר שתי קבוצות עובדים נפרדות, שלכל אחת מהן יש אינטרסים שונים והן חסרות את המוטיבציה לשיתוף פעולה. עובדים מפוצלים שאינם מאורגנים הם עובדים שאינם יכולים להיאבק על זכויותיהם, וזהו אינטרס ברור של המעסיקים.

מאבקים בין עובדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההסבר השלישי בא מרקע תאורטי נאו וובריאני ומדגיש את חשיבותן של קבוצות הסטטוס בהסבר תופעה זו.

לפי טיעון זה, עובדים השייכים לקבוצות סטטוס הנמצאות במעמד סוציו אקונומי גבוה משתמשות בכוחן על מנת ליצור את פילוח שוק העבודה, ועל ידי כך להבטיח לחבריהן עמדה בשוק העבודה הראשוני וכך גם משרות יציבות ובעלות תנאים טובים. היתרון של תיאור זה הוא בכך שהוא מתאר היטב את ההרכב של שוקי העבודה השונים ואת ההבדלים בין הקבוצות המאכלסות אותם, שהם בדרך-כלל הבדלים אתניים או מגדרים - קבוצות סטטוס שונות.