זכויות עובדים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

זכויות עובדים הן זכויות הניתנות לעובדים באמצעות דיני העבודה, בהסכמים קיבוציים ובכלים נוספים להסדרת יחסי העבודה. זכויות העובדים הושגו בעיקר כתוצאה של מאבקים של תנועות סוציאליסטיות החל מהמאה ה-19, מאבקים שנועדו למנוע העסקת ילדים קטנים, להגביל את שעות העבודה היומיות, לקבוע שכר מינימום ועוד.

היקף הזכויות שיש להעניק לעובדים, אל מול זכות הקניין של המעביד והפררוגטיבה שלו לנהל את עסקו כראות עיניו, הם חלק מהפולמוס הפוליטי בין השמאל לימין. דוגמה לפולמוס זה היא הדיון אודות שכר המינימום.

זכויות עובדים בחוק הישראלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חוקי מגן

בישראל, מערכת יחסי העבודה בין עובד ומעביד כפופה לרגולציה אשר מחייבת כל מעביד לתת זכויות מינימליות לעובדיו, חוקי מגן מונעים ממנו לפגוע בזכויות אלה אפילו אם ויתר עליהן העובד בכתב. כך למשל חייב מעביד בתשלום שכר שלא יפחת משכר המינימום ולשלם גמול שעות נוספות, דמי מחלה וחופשה שנתית. קיימת חובה על כל מעביד לספק לכל עובד הודעה בכתב המפרטת את זכויותיו. הודעת פיטורים או התפטרות חייבת גם היא להיעשות בכתב. על העובדים במגזרים השונים במשק חלות גם הוראות צוי הרחבה של משרד העבודה והרווחה, אשר מוסיפות על הזכויות המוקנות בהתאם לחוקי העבודה.

עובד שזכויותיו נפגעו יכול להגיש תביעה לבית הדין לעבודה או להגיש תלונה במשרד העבודה והרווחה.

זכות ההתאגדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

זכות ההתארגנות היא זכות דמוקרטית ראשונה במעלה והיא מגובה באמנות בינלאומיות שישראל חתומה עליהם. הבולטת באמנות אלה היא אמנת היסוד של האומות המאוחדות, ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם, הקובעת בפיסקה כ"ג(4): "כל אדם זכאי לאגד אגודות מקצועיות ולהצטרף לאגודות כדי להגן על ענייניו." הזכות להתארגנות איננה מוסדרת בחוק ספציפי, אלא היא מופיעה בכמה חוקים - כגון חוק הסכמים קיבוציים וחוק יישוב סכסוכי עבודה[1], כמו גם היא מוזכרת בפסיקה. על פי חוק הסכמים קיבוציים אסור למעביד להפלות עובד, לפטרו או להרע את תנאיו מכיוון שהוא החל במהלך של התארגנות עובדים. בעקבות מהלך התאגדות עובדי חברת "פלאפון", בית המשפט בישראל אף קבע כי אסור למעביד להתערב בדרך כלשהי במהלך ההתארגנות של עובדיו. הרציונל העומד בבסיס ההתארגנות עובדים הוא שכוחו של המעסיק מול השכיר רב יותר והדרך שבה העובדים יכולים לשמור על זכויותיהם מולו ולהיאבק עבור שיפור בתנאי העבודה ובשכרם הוא דרך התארגנות עובדים.

בישראל פועלים מספר ארגונים המסייעים לעובדים להתאגד ולהגן על זכויותיהם, כגון ההסתדרות הכללית, הסתדרות העובדים הלאומית והקליניקה המשפטית באוניברסיטת תל אביב, כוח לעובדים ארגון עובדים דמוקרטי, קו לעובד ותנועת הנוער העובד והלומד.

ביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

זכותו של העובד לקבל את שכרו במועד, ללא הלנת שכר, נקבעה בתורה במצוות עשה - "בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ " (דברים כ"ד ט"ו), ובמצוות לא תעשה - "לֹא תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר אִתְּךָ עַד בֹּקֶר." (ספר ויקרא, פרק י"ט, פסוק י"ג).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]