שוק פשפשים

שוק פשפשים הוא שוק המיועד בעיקר למכירת חפצים יד שנייה, אף כי נמכרים בו גם מוצרים חדשים. בשפות אחרות שוק זה נקרא "שוק פרעושים" (למשל באנגלית: flea market) אך מסיבה לא ברורה, אולי בלבול הנובע מהשם הדומה, בעברית נהוג לקרוא לשוק על שם סדרת חרקים אחרת, הפשפשים. בבריטניה קיימים שווקים דומים, בשם "car boot sale", בהם נמכרים פריטים המובאים לשדה פתוח ברכב. בניגוד למצופה מן השם, הפריטים אינם נמכרים מתא המטען של הרכב. מוקמים דוכנים ארעיים בשדה, בסמוך לחניה הממוקמת באותו שדה או בשדה סמוך. אירוע כזה מתרחש על בסיס שבועי או חודשי.

הסחורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]לרוב מדובר בסחורה לא יקרה בטווח איכות נרחב המושפע בעיקר ממיקומו ומגודלו של השוק. קניות וחיפוש "מציאות" בשוקי פשפשים הן בילוי החביב על אנשים רבים.
רוב הסחורות בשוקי הפשפשים באזורים כפריים, הן מיד-שנייה. סחורות חדשות וזולות בדרך כלל נמצאות בחלק משוקי הפשפשים הגדולים יותר באזורים עירוניים. בחלק משווקי פשפשים נמכרים עותקים בלתי חוקיים של תקליטורי סרטים ומוזיקה תוך הפרת זכויות יוצרים.[1] בחלק מן השווקים מתקיימות אף הופעות מוזיקה שנועדו למשוך קהל.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שוק הפשפשים המקורי הוא כנראה Marché aux puces בעיר סיין-סן-דני (Seine-Saint-Denis) בפרבריה הצפוניים של פריז. זהו שוק עתיק המתקיים תחת כיפת השמיים והוא אחד מארבעת שוקי הפשפשים בפריז. יש שני מקורות סותרים לשמם של שווקים אלה בצרפתית, באנגלית ובשפות נוספות. לפי הסיפור הידוע יותר, כפי שפורסם במאמר "מהו שוק פשפשים" מאת אלברט לה-פארג' במהדורת חורף 1998 של מגזין "שוק הפשפשים היום", מקור השם ככל הנראה בפרעושים ששרצו בריפוד הרהיטים שנמכרו בשווקים אלה.
לפי הסיפור השני, שהופיע במבוא לספר "שווקי פשפשים,שיצא לאור באירופה בהוצאת צ'רטוול,
בתקופת הקיסר נפוליאון השלישי, האדריכל הקיסרי אוסמן תכנן במרכז פריז שדרות רחבות וישרות עם שורות של בתים ריבועיים, שלאורכן דיוויזיות צבא יוכלו לצעוד בטקסיות. התכניות אילצו סוחרי יד שניה רבים לנטוש (flee) את משכנם. הסמטאות ומשכנות העוני נהרסו. סוחרים אלה הורשו למכור את מרכולתם בצפון פריז, מחוץ למבצר הישן, מול שער Porte de Clignancourt. הדוכנים הראשונים הוצבו בשנת 1860 לערך. אסופה זו של גולים מרחבי פריז נקראה במהרה "marché aux puces", כלומר שוק הפרעושים, מילולית.[2]
שוק הפשפשים בפריז מהווה את הריכוז הגדול בעולם של סוחרי עתיקות ויד שנייה, ומבקרים בו מעל חמישה מיליון בשנה.[3]
החל מסוף המאה השבע-עשרה החל להתקיים בסן-דני שוק פתוח בדוכנים ארעיים בין השדות והגנים, בהם מכרו סמרטוטרים את סחורותיהם בזול. בימינו, השוק בסן-דני הוא שוק גדול ביותר לרהיטים עתיקים.
שוק פשפשים נוסף בפריז הוא Marché aux Puces de la Porte de Vanves ובו מבחר סחורות גדול הנפרש על מדרכות הרחובות ברובע הארבעה-עשר בפריז.
בין שוקי הפשפשים הבולטים בישראל נמנים שוק הפשפשים ביפו ושוק הפשפשים בעיר התחתית בחיפה.
שוק פשפשים מקוון
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2015 פרסמה פייסבוק שירות חדש של שוק פשפשים מקוון.[4] שירותים דומים מציעים מסחר חברתי. כך, בשנת 2020 הושקה בישראל אפליקציה המאפשרת החלפה של מוצרים בין אנשים ללא תמורה כספית על מנת ליצור שוק חברתי המבוסס כולו על שיתופיות וניצול הקיים בכדור הארץ.[5]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אפרת נחושתאי, טעם של פעם, באתר הארץ, 21 בפברואר 2008
- איילת נעמן, שוקי הפשפשים המומלצים באירופה, באתר ynet, 23 במרץ 2009
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ Arista Records, Inc., et al. v. FLEA WORLD, INC., et al תביעה נגד מפעילי אחד משוקי הפשפשים הגדולים במזרח ארצות הברית על הפרת זכויות יוצרים
FONOVISA, INC. v. CHERRY AUCTION, INC., 76 F.3d 259 תביעה בקליפורניה נגד מפעילי שוק פשפשים על הפרת זכויות יוצרים
Hard Rock Cafe Licensing Corp. v. Concession Services, Inc., 955 F.2d 1143 (7th Cir. 1992), תביעה נוספת נגד מפעילי שוק פשפשים על הפרת זכויות יוצרים
Canadian anti-piracy raids turn up $800,000 worth of bootleg DVDs בפשיטת משטרה על שוק פשפשים בקנדה הוחרמו תקליטורי DVD מזויפים בשווי 800,000$. ידיעה מ-22 באוגוסט 2007
Piracy - A Nation of Thieves על מאמצי תעשיית הסרטים באוסטרליה להילחם נגד תופעת הפרת זכויות יוצרים, בין השאר בשוקי פשפשים - ↑ Prieto, J. (2007). "Flea Market History (אורכב 19.04.2023 בארכיון Wayback Machine)". Hollis Flea Market. Retrieved February 12, 2012.
- ↑ "Paris Flea Market. Hours. Map. Metro". Paris Digest.
- ↑ עומר כביר, חדש מפייסבוק: Local Market - שוק פשפשים מקוון, באתר כלכליסט, 1 בנובמבר 2015
- ↑ פריטי יד שנייה ללא כסף: זו האפליקציה שתשנה את הסחר הבין-אישי?, באתר וואלה, 10 בפברואר 2021