שורי השמש
במיתולוגיה היוונית, שורי השמש או הבקר של הליוס, הם עדרי הבקר של אל השמש הליוס, אשר רעו באי תרינקיה (Thrinacia), שסבורים כי הוא האי סיציליה.
לפי המיתוס, להליוס, אל השמש, היו שבעה עדרי בקר ושבעה עדרי כבשים, בכל עדר 50 ראשים. על פי האודיסיאה, נשמרו העדרים בידי בנותיו של הליוס, למפטיה ופאתוסה.
אודיסאוס הוזהר מראש על ידי הנביא טֵיירֶסִיאַס, ועל ידי קירקה, שלא לבקר באי, אך מלחיו, בראשות אוּרילוֹכוֹס, דרשו ממנו לעגון שם ואיימו במרידה. אודיסאוס הסכים בתנאי שיימנעו מגעת בשווריו וכבשיו של אל השמש. הם נאלצו להישאר במשך חודש באי בשל הרוחות העזות שנשבו בים. לאחר שאזלה צידתם, ובהיעדרו של אודיסאוס, שהתבודד כדי לשאת תפילה לאלים, שחטו המלחים מספר בני בקר מעדרו של הליוס, וצלו את בשרם. למפטיה הודיעה לאביה על האירוע, והוא איים על האלים כי יחשיך את אור השמש. זאוס הבטיח לו כי יתנקם באודיסאוס ואנשיו.
משחזר אודיסאוס למקום, היה זעמו גדול מנשוא, אך את הנעשה לא היה ניתן להשיב. לאחר מספר ימים הפליגו הוא וצוותו לדרכם. זאוס עמד בדיבורו. הוא שילח את ברקיו וניפץ את ספינתם לרסיסים. הספינה טבעה ועימה כל המלחים, למעט אודיסאוס שניצל והמשיך במסעו.
בספרו של ג'יימס ג'ויס, יוליסס, נקרא הפרק ה-14, המתרחש בבית חולים ליולדות, בשם זה.
