שיגעון המוזיקה
כרזת הסרט "שיגעון המוזיקה" | |
מבוסס על |
מאמר במגזין "ניו יורק" מאת ניק כהן |
---|---|
בימוי | ג'ון בדהאם |
הופק בידי | רוברט סטיגווד |
תסריט | נורמן וקסלר |
עריכה | דייוויד רולינס |
שחקנים ראשיים |
ג'ון טרבולטה קרן לין גורני (אנ') דונה פאסקו (אנ') פראן דרשר |
מוזיקה | בי ג'יז |
צילום | ראלף ד. בוד |
מדינה | ארצות הברית |
חברת הפקה | סרטי פרמאונט |
חברה מפיצה | פרמאונט, נטפליקס |
שיטת הפצה | וידאו על פי דרישה |
הקרנת בכורה | 14 בדצמבר 1977 |
משך הקרנה | 118 דקות |
שפת הסרט | אנגלית |
סוגה | סרט דרמה, סיפור התבגרות, music-themed film |
תקציב | 3,500,000$ |
הכנסות | 237,100,000$ |
הכנסות באתר מוג'ו | saturdaynightfever |
פרסים | מועצת ביקורת הקולנוע האמריקנית: עשרת הסרטים הטובים ביותר |
סרט הבא | להישאר בחיים |
דף הסרט ב־IMDb | |
שיגְעון המוזיקה (באנגלית: Saturday Night Fever) הוא סרט קולנוע מסוגת ריקוד-מחזמר משנת 1977, שביים ג'ון בדהאם, בכיכובם של ג'ון טרבולטה, קרן לין גורני ודונה פאסקו[1].
הסרט מבוסס על מאמר בשם "Tribal Rites of the New Saturday Night" שהתפרסם במגזין "ניו יורק", מאת ניק כהן. הסרט העלה לגדולתה את מוזיקת הדיסקו והפך במהירות להצלחה קופתית, תוך זכייה בפרסים רבים. ג'ון טרבולטה נחשב בזכות הסרט לשחקן פופולרי מאוד. פסקול הסרט, שכלל שירים של להקת הבי ג'יז, הפך לאחד מהאלבומים הנמכרים ביותר בכל הזמנים.
שנה לאחר הסרט, השתתף טרבולטה עם אוליביה ניוטון-ג'ון בסרט הריקודים המצליח "גריז". בשנת 1983 יצא סרט המשך לסרט "שיגעון המוזיקה", בשם "להישאר בחיים", בכיכובו של טרבולטה ובבימויו של סילבסטר סטאלון.
עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסרט עוסק בטוני מנרו (מגולם על ידי ג'ון טרבולטה), צעיר המבלה את סופי השבוע באולם הדיסקוטק בברוקלין, וקורותיו עם חבריו ועם בנות זוגו לריקוד, סטפני מנגנו (המגולמת על ידי קרן לין גורני) ואנט (מגולמת על ידי דונה פאסקו). מנרו הוא מלך רחבת הריקודים, וסופי השבוע המוצלחים משכיחים ממנו את עבודתו המשמימה, המתח העדתי בשכונה וחיי היום-יום הלחוצים.
צוות השחקנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]פסקול
[עריכת קוד מקור | עריכה]פסקול הסרט הורכב ברובו משירים שנכתבו ובוצעו על ידי להקת הבי ג'יז. סינגלים מתוכו הושמעו עוד לפני הקרנת הבכורה של הסרט, וכן במהלך תקופת הקרנתו, ותמכו ביחסי הציבור של הסרט.
סינגלים מהפסקול זכו לדירוגים גבוהים במצעדי הפזמונים. בין יתר השירים, נכללו בו:
- "Stayin' Alive", בי ג'יז – 4:45
- "How Deep Is Your Love", בי ג'יז – 4:05
- "Night Fever", בי ג'יז – 3:33
- "More Than a Woman", בי ג'יז – 3:17
- "You Should Be Dancing", בי ג'יז – 4:14
ביקורת
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסרט קיבל ביקורות חיוביות רבות ונחשב בעיני רבים לסרט הטוב ביותר לשנת 1977. האתר Rotten Tomatoes נתן לסרט תוצאה של 82%, המבוססת על ביקורות של 50 מבקרים.
מועמדויות לפרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ג'ון טרבולטה - פרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר
- בי ג'יז - פרס באפט"א למוזיקה הטובה ביותר בסרט
- פרס גלובוס הזהב לסרט הטוב ביותר - קומדיה או מוזיקלי
נכלל ברשימות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מאה שנים... מאה סרטים (מועמד)
- מאה שנים... מאה שירים: Stayin' Alive – #9
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "שיגעון המוזיקה", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- "שיגעון המוזיקה", באתר נטפליקס
- "שיגעון המוזיקה", באתר AllMovie (באנגלית)
- "שיגעון המוזיקה", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- "שיגעון המוזיקה", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
- "שיגעון המוזיקה", באתר Metacritic (באנגלית)
- "שיגעון המוזיקה", באתר אידיבי
- "שיגעון המוזיקה", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- בועז כהן, 40 שנה ל"שיגעון המוזיקה": מחולל קדחת הדיסקו שהפכה למגיפה, באתר מעריב אונליין, 20 בדצמבר 2017
- בן שלו, הסוד הגדול מאחורי הסרט שהמציא את הדיסקו, באתר הארץ, 28 בספטמבר 2017
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מוגבל מתחת לגיל 18 - "שיגעון המוזיקה" - קולנוע חן, תל אביב, "העולם הזה", גיליון 2131 מ-5 ביולי 1978, עמוד 45