דיסקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דיסקו
Disco
Disco Dancers.svg
מקורות סגנוניים פאנק, מוזיקת נשמה, סלסה
מקורות תרבותיים תחילת שנות ה-70
כלים גיטרה חשמלית, גיטרה בס, פסנתר, קלידים, סינתסייזר ותופים
פופולריות מיינסטרים סגנון מקובל ונפוץ בכל העולם בערים הגדולות. הדיסקו זכה להצלחה מסחרית עצומה בשנות ה-70, דעך לאחר מכן וחזר להיות פופולרי בשנות ה-90 וה-2000
תת-סוגות
יורודיסקו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

דיסקו הוא סגנון של מוזיקת דאנס בקצב גבוה שהתחיל בשנות ה-70 המוקדמות. הדיסקו התפתח מהפאנק (Funk) ומוזיקת נשמה והיה פופולרי בכל העולם.

מקור השם דיסקו הוא המילה הצרפתית "דיסקוטק". דיסקוטק הוא מועדון לילה לריקודים בו הושמעה מוזיקה על ידי נגינת תקליטים. מילה זו למועדון ריקודים נטבעה בשנת 1941 בשם המקום La Discothèque שנמצא ברחוב Rue de la Huchette שבפריז. המונח הצרפתי Discothèque שפרושו תקליטיה או אוסף תקליטים הוא שילוב המילים תקליט - Disque והמילה היוונית thêkê - ארגז או תיבה. בדומה למילה הצרפתית (לטינית) bibliothèque - ספרייה (מיוונית bibliothêkê).

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבשאר הסגנונות המוזיקליים, קשה לאפיין נקודה אחת בה התפתח סגנון הדיסקו, מאחר שמרכיבים רבים של מוזיקת דיסקו קיימים בתקליטים מוקדמים (כגון נעימת הסרט "שאפט" של אייזק הייס מ-1971). ניתן לומר בכלליות ששירי הדיסקו הראשונים הושמעו ב-1973, אך רבים מחשיבים את Soul Makossa של מאנו דיבאנגו משנת 1972 כתקליט הדיסקו הראשון. בתחילה נוצרו רוב שירי הדיסקו למען קהל מועדוני הריקודים בלבד ולא לקהל כללי כגון מאזיני רדיו, אך היו גם מגמות הפוכות. להיטי רדיו פופולריים הושמעו בדיסקוטקים כל עוד היה להם קצב קל למעקב של כ-120 BPM.

הדיסקו הושפע מוזיקלית מפאנק, מוזיקת נשמה (Soul music), סלסה וסגנונות הלטיניים וההיספנים שהשפיעו על הסלסה.

השפעות חברתיות שתרמו למוזיקת הדיסקו כללו התגברות כח הצריכה המוזיקלי של קבוצות אתניות - שחורים והיספנים, התגברות העצמאות הנשית במימון ופנאי, והמהפכה המינית.

פופולריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדיסקו נסק מאמצע שנות השבעים עם להיטים כמו "Love to love you baby" של דונה סאמר ומיקס הדיסקו "Never can say goodbye" של גלוריה גיינור. שיא פופולריות הדיסקו היה בין השנים 19771979, בעקבות הלהיט הקולנועי "שיגעון המוזיקה" ("Saturday Night Fever"), בו בוצעו להיטי להקת הבי ג'יז. בסוף שנות ה-70 קמו למוזיקת הדיסקו מתנגדים רבים, אוהדי הרוק בעיקר, שראו בו סוגה המוזילה את איכות המוזיקה ושייכת לסצנה חברתית נמוכה. זכור במיוחד אירוע שריפת התקליטים באחד ממשחקי הבייסבול של שיקגו בו במחצית פוצצו עגלה מלאה בתקליטים (יולי 1979). האירוע סימל את ירידת קרנו של הדיסקו בשנים ההם.

אלבומים, שירים ואמנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומים שהשפיעו על מוזיקת הדיסקו[עריכת קוד מקור | עריכה]

להיטי דיסקו מוקדמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמני דיסקו פופולריים בשנות השבעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גם אמנים אחרים שלא מקושרים לדיסקו יצרו שירי דיסקו, כמו הרולינג סטונז,מייקל ג'קסון, דולי פרטון, צ'אקה קאן, אריתה פרנקלין, ELO, אלטון ג'ון, רוד סטיוארט, קווין, בלונדי, ופרנק סינטרה.

בישראל יצרו שירי דיסקו אמנים כמו צביקה פיק ("הרקדן האוטומטי"), חדוה ודוד ("אני חולם על נעמי") ושלום חנוך ("בוכה רק לי").

תחיה מחודשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות השמונים הפך הדיסקו לפחות פופולרי, אך בשנות התשעים זכה הדיסקו לתחיה מחודשת עם שירים כמו "Lemon" של U2 ב-1993, "Cosmic Girl" של ג'מירקוואי ב-1996. בשנים 20002005 נוצרו שירי דיסקו על ידי אומנים רבים כמו: קיילי מינוג, ג'מירקוואי, מדונה וסופי אליס בקסטור.

בישראל נוצרו שירי דיסקו בשנים אלו על ידי להקות כמו להקת הדורבנים ולהקת טיפקס.

בשנים האחרונות התפתח סגנון מוזיקה אלקטרונית בשם "Nu - Disco" המשלב אלמנטים ממוזיקת הדיסקו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • האסל
  • Young, Christopher J. (Summer 2009). "'When Fans Wanted to Rock, the Baseball Stopped': Sports, Promotions, and the Demolition of Disco on Chicago's South Side". The Baseball Research Journal

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]