שיחה:אוריאל לביא
חשיבות[עריכת קוד מקור]
את הפסוק ”נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו” מפרש רבי יוחנן "בדורותיו ולא בדורות אחרים", ומרחיב רש"י: "לפי דורו היה צדיק, ואלו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום". כך גם הרב שלפנינו: בדור של רבנים רשעים, המותירים אישה בעגינותה שבע שנים לאחר שבעלה הפך לצמח, רב המשחרר אותה מעגינותה נחשב כראוי לערך, אבל בדור של רבנים צדיקים מה היה לנו לספר? דוד שי - שיחה 21:59, 29 ביוני 2016 (IDT)
אב"ד לכאורה זכאים לערך ראה בקטגוריה על דיינים. בנוסף ראיתי בפד"רים(פסקי דין רבנים) רבים שמצטטים את השתי ספרים שלו שהם בעצם תמצית פסקי דין,הוא דין וותיק ובולט וממש זו לא הסיבה היחידה שנותנת לו סיבה להיות מועמד ראשי לבית הדין הגדול ,אבל ללא ספק הפסק דין שלו הוא בדור הזה תקדימי וכלשון עיתון הארץ 'היסטורי' שעורר גלים רבים(בגוגל חדשות יש קרוב למאה כתבות על פסק הדין שלו בכל אתרי החדשות מהארץ ערוץ 2 וווינט עד האתרים החרדים והד"ל).212.150.245.250 22:31, 29 ביוני 2016 (IDT)
- כמו האנונימי, אב"ד זכאי לערך. בהחלט חבל שהערך לא נותן סקירה של פעילותו כדיין, אבל לצערנו מעטים מהמערכת המשפטית זוכים לכך. נת- ה- - שיחה 22:34, 29 ביוני 2016 (IDT)
תודה ויש להוסיף על פניו, עומד בקריטריון הרביעי בויקיפדיה:עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכי אישים/אנשי משפט : "שופטים מחוזיים ושלום, שופטי בתי דין דתיים או צבאיים ושופטי בתי דין אזוריים לעבודה, שישבו בדין במשפט בעל חשיבות היסטורית (כדוגמת משפט קסטנר או משפט דמיאניוק), שכתבו פסק דין תקדימי בתחום כלשהו או שישבו בדין במשפט בעל חשיבות ציבורית". 212.150.245.250 22:35, 29 ביוני 2016 (IDT)
- בלי כל קשר לשאלת החשיבות שהתשובה עליה מובנת מאליה, הרשעים בעיני רש"י הם בעיקר אלה שמלעיזים על בתי הדין (ראה בדבריו בסנהדרין צט ב). הרב לביא ראוי להערכה על האומץ שנובע מיראת שמים טהורה, אבל אלה שהשאירו את האשה בעגינותה לא עשו זאת מרשעות אלא הם לא ראו את הפרצה הדחוקה שהרב לביא הסתמך עליה כמבוססת דיה. מיכאל משיכון בבלי • שיחה • כ"ד בסיוון ה'תשע"ו • 00:09, 30 ביוני 2016 (IDT)
- נו, באמת. אלפיים שנה אנו דשים בהלכה, ועדיין נסתרות מאתנו דרכי התרת עגונה? האם עדיף להציג את הרבנים האחרים כבורים או כטפשים, שנסתר מהם הפתרון הפשוט (כן, פשוט, זה לא היי-טק) של הרב לביא? הרי ברור שכשיגיע הזמן לכתוב ערכים על רבנים אלה (והוא יגיע, שהרי בקצב הנוכחי אין לך רב שאין לו ערך) הם יוצגו כגאונים רחומי לב, שאין פינה בהלכה הנסתרת מהם, ואין משימה חשובה בעיניהם יותר מאשר התרת עגונה מעגינותה. דוד שי - שיחה 06:46, 30 ביוני 2016 (IDT)
- לא נסתרו שערי ההיתר וגם לא נסגר הלב ונאטם, אלא שההיתר הוא מחודש מאד ומלא קושיות כרימון, עד שלדעת האוסרים קשה היה לסמוך עליו. גם הרב הרחום ביותר שנכמרו רחמיו על מי שחשקה נפשו בזכר או בבהמה, לא יוכל, עם כל שנותיה של ההלכה, להתיר זאת. גם כשהמשימה היא להתיר את העגונה יש לכך כללים וגבולות. אם יש לכם חידושים בזה אולי תכתבו פירוש חדש לאבן העזר סימן יז. מיכאל משיכון בבלי • שיחה • כ"ד בסיוון ה'תשע"ו • 15:52, 30 ביוני 2016 (IDT)
- אב בית דין בבית הדין הרבני בירושלים עם פסק דין תקדימי, יש חשיבות. Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום! 07:55, 30 ביוני 2016 (IDT)
- אב בית הדין הרבני בצפת בעבר וכיום אב בית הדין הרבני בירושלים. אני תומך בחשיבות. Lostam - שיחה 15:53, 30 ביוני 2016 (IDT)
- אב בית דין בבית הדין הרבני בירושלים עם פסק דין תקדימי, יש חשיבות. Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום! 07:55, 30 ביוני 2016 (IDT)
- לא נסתרו שערי ההיתר וגם לא נסגר הלב ונאטם, אלא שההיתר הוא מחודש מאד ומלא קושיות כרימון, עד שלדעת האוסרים קשה היה לסמוך עליו. גם הרב הרחום ביותר שנכמרו רחמיו על מי שחשקה נפשו בזכר או בבהמה, לא יוכל, עם כל שנותיה של ההלכה, להתיר זאת. גם כשהמשימה היא להתיר את העגונה יש לכך כללים וגבולות. אם יש לכם חידושים בזה אולי תכתבו פירוש חדש לאבן העזר סימן יז. מיכאל משיכון בבלי • שיחה • כ"ד בסיוון ה'תשע"ו • 15:52, 30 ביוני 2016 (IDT)
- נו, באמת. אלפיים שנה אנו דשים בהלכה, ועדיין נסתרות מאתנו דרכי התרת עגונה? האם עדיף להציג את הרבנים האחרים כבורים או כטפשים, שנסתר מהם הפתרון הפשוט (כן, פשוט, זה לא היי-טק) של הרב לביא? הרי ברור שכשיגיע הזמן לכתוב ערכים על רבנים אלה (והוא יגיע, שהרי בקצב הנוכחי אין לך רב שאין לו ערך) הם יוצגו כגאונים רחומי לב, שאין פינה בהלכה הנסתרת מהם, ואין משימה חשובה בעיניהם יותר מאשר התרת עגונה מעגינותה. דוד שי - שיחה 06:46, 30 ביוני 2016 (IDT)
- בלי כל קשר לשאלת החשיבות שהתשובה עליה מובנת מאליה, הרשעים בעיני רש"י הם בעיקר אלה שמלעיזים על בתי הדין (ראה בדבריו בסנהדרין צט ב). הרב לביא ראוי להערכה על האומץ שנובע מיראת שמים טהורה, אבל אלה שהשאירו את האשה בעגינותה לא עשו זאת מרשעות אלא הם לא ראו את הפרצה הדחוקה שהרב לביא הסתמך עליה כמבוססת דיה. מיכאל משיכון בבלי • שיחה • כ"ד בסיוון ה'תשע"ו • 00:09, 30 ביוני 2016 (IDT)