שיחה:בעיית שני הגופים
חתכים קוניים[עריכת קוד מקור]
ראשית כל הכבוד לעדיאל על העבודה המשובחת על הערך. לגבי המחיקה של הסעיף על חתכים קוניים, יכול להיות שהניסוח שלי היה לוקה בחסר, מצד שני חובה להזכיר את הקשר בין חתכים קוניים לבעיה הדו-גופית. כמו כן בכל הערך לא מוזכר כרגע האפשרות למסלולים שאינם סגורים: מסלולים היפרבוליים, וזה חלק חשוב מהבעיה הדו-גופית. עכשיו שאני חושב על זה כדאי לדבר על זה יותר מכיוון שניתוח המסלולים הפתוחים, ההיפרבוליים, הוא הבסיס לתורת הפיזורים (scattering theory). טוקיוני 11:27, 21 בנובמבר 2007 (IST)
- אנסה להסביר את שיקולי העריכה שלי. כשהערך חוקי קפלר הועמד להמלצה, התעוררה השאלה האם צריכה להופיעה בערך דריבציה שלהם מתוך עקרונות ראשוניים. הוחלט שהדריבציה תופיע בערך נפרד. לשם כך התחלתי בכתיבת בעיית קפלר שעיקרה ניתוח מתמטי של הבעיה הדו גופית עם פוטנציאל גרביטציוני וקבלת חוקי קפלר. במהלך העבודה הגעתי למסקנה שרצוי לכתוב מספר ערכים נלווים:
- כוח מרכזי - העוסק בתכונות של כוח מרכזי באופן כללי.
- בעיה דו-גופית - העוסק בבעיה דו גופית עם כוח/פוטנציאל כלליים.
- מתוכננים לעתיד גם משפט ברטרנד ווקטור לפלס-רונגה-לנץ בהם יהיה דיון ביחודיות של בעיית קפלר לעומת בעיה דו גופית כללית.
- כך שאין לראות את כל אחד מהערכים האלו כעומד בפני עצמו, אלו כמכלול (הם מקושרים בגוף הטקסט ופסקת ראו גם. אולי יש צורך בקישור חזק וברור יותר. אולי אצור תבנית). משכך, מקום הדיון על החתכים הקוניים אינו כאן אלא בחוקי קפלר (כבר מופיע) ו/או בבעיית קפלר (אי"ה בימים הקרובים).
- לגבי ניתוח צורת המסלולים הכללית (חסומים, סגורים, יציבים וכד') חשבתי לדון בכך במשפט ברטרנד אך כנראה יש מקום להגיד משהו גם כאן.
- לגבי תורת פיזור - בהחלט יש מקום לדון בה (שוב - לדעתי בערך נפרד עם הפניה מפה). אבל כמו שאומריםit's beyond of the scope of my current work. עדיאל 11:56, 21 בנובמבר 2007 (IST)
- חשבתי קצת על מבנה הערך, לדעתי מה שאתה קורא לו "ניתוח מתמטי" זה למעשה הסבר על הרדוקציה של הבעיה לבעיה חד גופית, וצריך להיקרא כך. כמו-כן בסעיף שאתה קורא לו "ניתוח מתמטי במסגרת תורת הקוונטים" - אתה חוזר על הרדוקציה לבעיה חד גופית ואני לא חושב שזה הכרחי. מה שכן זה יפה שאתה מכליל את הבעיה גם לכוחות שלא הולכים במו 1 / r^2, ואני חושב שברגע שתגמור אני אוסיף הסבר על שימושים של הבעיה הדו-גופית בתיאור מולקולות שבהם הפוטנציאל הוא פוטנציאל מורס, או ון-דה-גרף. טוקיוני 16:28, 22 בנובמבר 2007 (IST)
- באמת בהתחלה לא חשבתי לכתוב על "ניתוח מתמטי בתורת הקוונטים" (ואז באמת השם "רדוקציה לבעייה חד גופית" היה מתאים יותר במקום "ניתוח מתמטי"). אבל אז החלטתי להוסיף פרק זה (למרות הכפילות), כדי להבהיר שלבעיה יש משמעות מעשית גם לגופים לא מקרוסקופיים (ראה שיחה:בעיית קפלר) וגם כדי להדגים איך הרדוקציה מבוצעת בפורמליזם המילטוניאני. לגבי דוגמאות ושימושים הם יתקבלו בברכה, אם כי לדעתי אם לדוגמא יש "בשר" וחשיבות פיזיקלית מגיע לה ערך נפרד עם הפניה מכאן. עדיאל 18:33, 22 בנובמבר 2007 (IST)
- אני מקווה שאתה אוהב את מה שעשיתי עם הערך. לגבי הפיסקה של תורת הקוונטים לדעתי אין צורך לחזור על הרדוקציה לבעיה חד גופית רק צריך לציין שמה שהיה ווקטורים במכניקה קלסית עתה הופך לאופרטורים. מה שכן צריך לכתוב זה שעתה הפתרון הוא פונקציית גל, והסימטריה הכדורית מאפשרת שוב לעשות רדוקציה מתלת מימד לחד מימד כאשר החלק הזויתי של פונקציית הגל נתון ע"י spherical harmonics. טוקיוני 11:36, 23 בנובמבר 2007 (IST)
- בגדול נקראה סבבה, אסתכל על זה כמו שצריך בשבוע הבא. שים לב שרוב מה שכתוב ב"מבעיה תלת מימדית לבעיה חד מימדית" מופיע כבר בכוח מרכזי. עדיאל 15:20, 23 בנובמבר 2007 (IST)
- עשיתי את השינויים, ומוצא חן בעיני איך שהערך נראה. שאלה ויקיפדית: העתקתי חלק מהערך תנע זוויתי לכאן (כיוון שהתעצלתי לכתוב את המשוואות בעצמי מחדש), האם זה דבר שמותר לעשות? טוקיוני 15:43, 23 בנובמבר 2007 (IST)
- בגדול נקראה סבבה, אסתכל על זה כמו שצריך בשבוע הבא. שים לב שרוב מה שכתוב ב"מבעיה תלת מימדית לבעיה חד מימדית" מופיע כבר בכוח מרכזי. עדיאל 15:20, 23 בנובמבר 2007 (IST)
- אני מקווה שאתה אוהב את מה שעשיתי עם הערך. לגבי הפיסקה של תורת הקוונטים לדעתי אין צורך לחזור על הרדוקציה לבעיה חד גופית רק צריך לציין שמה שהיה ווקטורים במכניקה קלסית עתה הופך לאופרטורים. מה שכן צריך לכתוב זה שעתה הפתרון הוא פונקציית גל, והסימטריה הכדורית מאפשרת שוב לעשות רדוקציה מתלת מימד לחד מימד כאשר החלק הזויתי של פונקציית הגל נתון ע"י spherical harmonics. טוקיוני 11:36, 23 בנובמבר 2007 (IST)
- באמת בהתחלה לא חשבתי לכתוב על "ניתוח מתמטי בתורת הקוונטים" (ואז באמת השם "רדוקציה לבעייה חד גופית" היה מתאים יותר במקום "ניתוח מתמטי"). אבל אז החלטתי להוסיף פרק זה (למרות הכפילות), כדי להבהיר שלבעיה יש משמעות מעשית גם לגופים לא מקרוסקופיים (ראה שיחה:בעיית קפלר) וגם כדי להדגים איך הרדוקציה מבוצעת בפורמליזם המילטוניאני. לגבי דוגמאות ושימושים הם יתקבלו בברכה, אם כי לדעתי אם לדוגמא יש "בשר" וחשיבות פיזיקלית מגיע לה ערך נפרד עם הפניה מכאן. עדיאל 18:33, 22 בנובמבר 2007 (IST)
- חשבתי קצת על מבנה הערך, לדעתי מה שאתה קורא לו "ניתוח מתמטי" זה למעשה הסבר על הרדוקציה של הבעיה לבעיה חד גופית, וצריך להיקרא כך. כמו-כן בסעיף שאתה קורא לו "ניתוח מתמטי במסגרת תורת הקוונטים" - אתה חוזר על הרדוקציה לבעיה חד גופית ואני לא חושב שזה הכרחי. מה שכן זה יפה שאתה מכליל את הבעיה גם לכוחות שלא הולכים במו 1 / r^2, ואני חושב שברגע שתגמור אני אוסיף הסבר על שימושים של הבעיה הדו-גופית בתיאור מולקולות שבהם הפוטנציאל הוא פוטנציאל מורס, או ון-דה-גרף. טוקיוני 16:28, 22 בנובמבר 2007 (IST)
מה הבעיה?[עריכת קוד מקור]
קראתי את הערך, ולא הצלחתי להבין מה הבעיה. כדאי להבהיר את זה, ואם אין בעיה אז לפחות לומר שזו רק ביטוי, זה מאוד מבלבל. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 20:23, 24 בנובמבר 2007 (IST)
- הבעיה היא לחשב מה תהיה תנועה של שני הגופים בהנתן הכוח בינהם. טוקיוני 23:49, 24 בנובמבר 2007 (IST)
- אז כדאי להבהיר את זה בערך. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 22:57, 2 בדצמבר 2007 (IST)
טעות בערך?[עריכת קוד מקור]
למיטב ידיעתי, בניגוד לנאמר בערך, הבעיה אינה ניתנת לפיתרון אנליטי בתורת היחסות הכללית. לירן (שיחה,תרומות) 13:02, 16 ביוני 2011 (IDT)
- וראו גם - Two-body problem in general relativity. לירן (שיחה,תרומות) 13:09, 16 ביוני 2011 (IDT)
- תיקנתי. טוקיוני 13:52, 16 ביוני 2011 (IDT)
שם הערך[עריכת קוד מקור]
האם לא ראוי לשנות לבעיית שני הגופים?--מ.נ. - שיחה 11:18, 21 בנובמבר 2017 (IST)
- בעיית שני הגופים עדיף. עוזי ו. - שיחה 12:31, 21 בנובמבר 2017 (IST)
- מסכים. אבצעה. רמי (Aizenr) ⁃ שיחה 16:47, 26 בפברואר 2024 (IST)