שיחה:גדליהו אהרן קניג

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קניג או קעניג?[עריכת קוד מקור]

בשם הערך מופיעה הצורה הראשונה אך בגוף הערך מופיעה הצורה השנייה - מה נכון? ‏ costello • ‏ שיחה 07:21, 13 באפריל 2008 (IDT)[תגובה]

כבן למשפחת קעניג ישנה אפשרות לכתוב הן כך והן כך אך לרוב כותבים עם ע' א. סולטן - שיחה 09:22, 12 באוגוסט 2018 (IDT)[תגובה]

גדליהו או גדליה[עריכת קוד מקור]

נראה לי שקראו לו גדליה אהרון ולא גדליהו

כפי המופיע על מצבת קברו בהר הזיתים שמו "גדליהו אהרן קעניג"

נראה כי אין הסכמה לאור השינויים התכופים שעבר הערך. שניתי קצת, עקפתי את בעיית ה"ספר" או "ספרון" בכך שהשמטתי זאת. אשמח לשיפור הנוסח או להבהרה האם שגיתי בעריכתי זו. בברכה, דורית 20:22, 19 במרץ 2011 (IST)[תגובה]

ועוד משהו, קניג או קעניג? תיקנתי בלי משים ל-קעניג אך זה אינו שם הערך. כיצד יש לכתוב? דורית 20:26, 19 במרץ 2011 (IST)[תגובה]
קניג, או קֶ‏ניג. בעברית, וכפי הרישום של הכותר ומחברו בספריה הלאומית. יעל - שיחה 20:30, 19 במרץ 2011 (IST)[תגובה]
תודה, תיקנתי. דורית 20:34, 19 במרץ 2011 (IST)[תגובה]
אין כזו מילה בעברית "קניג". שמו הוא "קעניג", כפי שרואים בבירור על מצבתו, וזו לא מילה בעברית. בהערת אגב - אסור בשום פנים ואופן לסמוך על קטלוג הספרייה הלומית בקשר לאיות שמות - הם באופן עקבי כותבים את השמות בכתיב חסר, בלי קשר לצורתם האמתית (בקטלוג שלהם מופיע גם אחד בשם עמוס עז. מרכז מידע הר הזיתים - שיחה 08:50, 21 במרץ 2011 (IST)[תגובה]
ידידי, אכן אין זו מילה בעברית, אלא תעתוק של המילה הגרמנית könig (=מלך). ביידיש מוסיפים עי"ן עבור הסגול. בעברית: כך: קניג. יום נעים, יעל - שיחה 13:50, 22 במרץ 2011 (IST)[תגובה]

ספר העמודים[עריכת קוד מקור]

אין זה מקובל לציין מספר עמודים של חיבור מודפס. אבקש להסיר את הפרט הזה - שמטרתו מעוררת תמיהה. יעל 18:11, 12 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]

ממתינה לתגובה. יעל 18:17, 12 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
אכן, זהו נושא לדף השיחה ולא לבקשות ממפעילים. איני יודע אם את זוכרת (או שמא זהו ריקושט של ויכוחים אחרים מהיום), אבל בעבר היה ויכוח האם לציין שזהו ספר או קונטרס. הפשרה הייתה לציין את מספר העמודים. נרו יאירשיחה • י' בסיוון ה'תשע"א • 18:19, 12 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
מי שמחפש בוויקי מלחמות ימצא ריקושטים. לא מקובל לציין מספר עמודים ואין זה משנה מהי כמותם או מי המחבר/ת. ערב נחמד, יעל 18:22, 12 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
רק חבל שמי שמחפש בוויקי שלווה, לא מוצא אותה. בשל מה מלחמת העריכה הזו? ונרו, גם לי זכורה פשרה, התוכל לציין יותר פרטים לגביה? ויעל, באופן מפורש נכנסת למלחמת עריכה. כבר הבהרתי לך יותר מפעם אחת שזה לחלוטין לא מקובל ויגרור חסימה, אני מקווה שזו הפעם האחרונה בהחלט שאני חוזרת על כך. השבתי את "צו עמודים" על כנו עד לבירור העניין וכיוון שנכלל בגרסה היציבה. דורית 22:59, 12 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
דורית, אני לא זוכר במדויק אבל למיטב זיכרוני את לא טועה, משום שהיית מעורבת. נרו יאירשיחה • י' בסיוון ה'תשע"א • 23:03, 12 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
פשרה? מלחמת עריכה? על הוצאת מספר עמודי הספר? ממתי מכניסים מידע כזה לערך?
עברתי על כל ויקיפדיה:ביבליוגרפיה ולא מצאתי.
יש משתמשים שנוהגים על פי כללים שידועים אך להם. הם מנהלים מלחמות בכל ערך, והמתנגדים יספגו נזיפות. יעל 23:06, 12 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
לצערי, אני זוכרת רק בקווים כלליים שדנו בכך, "צו עמודים" גם נכלל בגרסה שאותה אני ערכתי. ואם לא הובעה התנגדות אז, ראוי היה שהתנגדות תבוא קודם בשיחה ולא דרך תקצירי עריכה. ויעל, במפורש - הובעה התנגדות לעריכתך, אך שיחזרת שוב ושוב. גם אם את צודקת, הדבר רחוק מלהצדיק התנהגותך. דורית 23:10, 12 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
אבל אני צודקת. ובכמה דברים:
א. צו עמודים לא מקומם בערך ויקיפדי.
ב. הוצאת טעות כזאת אינה בבחינת מלחמת עריכה.
ג. לנרו יאיר יש התנהלות משלו שאינה לפי הכללים אלא לפי ...
ד. אני שמחה על מעורבותך תמיד, גם כשאת נוזפת. יעל 23:18, 12 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
אני לא מכיר שיטת רישום ביבליוגרפי, לרבות ויקיפדיה:ביבליוגרפיה, אך למעט רישום בביקורות ספרים שבעיתונים וכ"ע וקטלוגים של מו"לים, בה נרשם מספר העמודים בספר שאיננו נשוא הערך, ואם יש דוגמאות בודדות לכך בויקי הם במפורש היוצא מהכלל. אין כל הצדקה לחריגה מהכלל במקרה זה. ‏DGtal23:11, 12 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
לצערי, אני מכירה שיטות רישום. שיטה זו אינה נהוגה בוויקי וגם לא באקדמיה. היא נהוגה ברשימות ביקורת על ספרים, כאשר מבליטים את תכונות הספר. יעל 23:18, 12 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
ניתן לראות בגרסאות הקודמות שהיה ויכוח גדול אם לציין שזה "ספר" או "ספרון". זה היה המוצא. גם אצלנו מקובל להבחין בין ספר לבין חוברת. אין לי בעיה שהדבר יובהר בדרך אחרת. נרו יאירשיחה • י' בסיוון ה'תשע"א • 23:15, 12 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
זהו אינו "ספרון" אלא קונטרס מודפס - כמו רבים אחרים בז'אנר - אין סיבה לכתוב כלום מלבד : קונטרס. יעל 23:18, 12 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
"קונטרס" הוא חלק משם הפרסום. מילה זו אינה מלמדת בהכרח על היקפו, ישנם קונטרסים ובהם מאות רבות של עמודים. נרו יאירשיחה • י' בסיוון ה'תשע"א • 23:21, 12 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
יפה. די בכך. יעל 23:21, 12 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
אז אפשר כבר להוריד את מספרי העמודים? למען הסר ספק, אם וכאשר נכתב ערך על ספר רושמים את העמודים ב{{ספר}}. בכל מצב אחר, מספר העמודים מושמט. ‏DGtal23:51, 12 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
אין לי בעיה להוריד אם ייכתב שזוהי חוברת. אני פתוח גם לפתרונות נוספים. נרו יאירשיחה • י' בסיוון ה'תשע"א • 23:53, 12 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
יש מושג של ביבליוגרפיה מוערת. במקרה הזה האידיאל הוא שיכתבו רישום ביבליוגרפי יבש ולאחריו תיאור תוכן הפרסום. במקרה זה - "חוברת העוסקת בנושא ההתקשרות לצדיקים (הצעת הערה)". תרגישו חופשי להוסיף תיאורים. אני את מספר העמודים מוחק. ‏DGtal23:59, 12 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
במחשבה שנייה, החוברת כבר מוזכרת, עם הרחבה ביחס לרקע שלה, בגוף הערך. אין צורך לציינה שוב לאחר מכן, זו כפילות. נרו יאירשיחה • י"א בסיוון ה'תשע"א • 00:01, 13 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
הסרתי לאור הדיון. ובכל מקרה אני מזכירה, שקודם יש להגיע להסכמות בשיחה ובשום אופן - לא להיגרר למלחמת עריכה. דורית 00:03, 13 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]

רישום תקין של החיבור שכתב[עריכת קוד מקור]

אין סיבה להשמיט פסקה זו - עם הכיתוב הביליוגרפי המלא:
  • קונטרס חיי נפש, הוצאת חסידי ברסלב, תשכ"ח (1968).
יעל 00:34, 13 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
עברה כמעט יממה - מאז שהושמט שמו של החיבור המודפס - אני מתנגדת להשמטה הזו. יעל 19:59, 13 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
לא הושמט. הכל כתוב בערך. אם את רוצה אפשר להעביר משם לפרק "חיבורו", אם כי ספק אם חוברת אחת מזקיקה פרק מיוחד. את יכולה להציע גם פתרונות נוספים לכך שיהיה ברור היקף החיבור. נרו יאירשיחה • י"א בסיוון ה'תשע"א • 20:55, 13 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
אין צורך לכתוב את היקף החיבור - כבר ענו לך על כך למעלה - ואתה חוזר ומעלה זאת.
יש לרשום את החיבור המודפס באופן תקין - כמו כל אחד.
לפחות הרב קניג כתב את החיבור - בשונה מרבנים ש"תלמידיהם"' משכתבים/כותבים עבורם. יעל 20:59, 13 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
לא ראיתי שמישהו מלבדך התנגד קטגורית לציון היקף החיבור. את סוף דברייך לא הבנתי, אבל אני מנחש שזה ניסיון, לא מאוד מוצלח, לקנטר. את חושבת שזה מוסיף לך כבוד? נרו יאירשיחה • י"א בסיוון ה'תשע"א • 21:04, 13 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
האמנם לא ראית מלבדי התנגדות לציון היקף החיבור??
אז בבקשה:
1. דיגיטל: אני לא מכיר שיטת רישום ביבליוגרפי, לרבות ויקיפדיה:ביבליוגרפיה, אך למעט רישום בביקורות ספרים שבעיתונים וכ"ע וקטלוגים של מו"לים, בה נרשם מספר העמודים בספר שאיננו נשוא הערך, ואם יש דוגמאות בודדות לכך בויקי הם במפורש היוצא מהכלל. אין כל הצדקה לחריגה מהכלל במקרה זה. ‏DGtal‏ 23:11, 12 ביוני 2011 (IDT)
2. דיגיטל: אז אפשר כבר להוריד את מספרי העמודים? למען הסר ספק, אם וכאשר נכתב ערך על ספר רושמים את העמודים ב{{ספר}}. בכל מצב אחר, מספר העמודים מושמט. ‏DGtal‏ 23:51, 12 ביוני 2011 (IDT)
3. דיגיטל: יש מושג של ביבליוגרפיה מוערת. במקרה הזה האידיאל הוא שיכתבו רישום ביבליוגרפי יבש ולאחריו תיאור תוכן הפרסום. במקרה זה - "חוברת העוסקת בנושא ההתקשרות לצדיקים (הצעת הערה)". תרגישו חופשי להוסיף תיאורים. אני את מספר העמודים מוחק. ‏DGtal‏ 23:59, 12 ביוני 2011 (IDT)
אין כוונה לקנטר, אבל התעלמות ממה שכתוב שני סנטימטר למעלה לא מסבה לי שלווה.
אני חוזרת: הערך הזה ראוי ליחס תקין - כמו כל ערך אחר. אין סיבה שהחיבור לא יוזכר במלואו מתחת לכותרת: ספרו. יעל 21:12, 13 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
לא ראיתי מלבדך התנגדות קטגורית לציון היקף החיבור. דיגיטל דיבר על אזכור מספר העמודים בציון הביבליוגרפי (שממילא כבר הושמט) וכפי שהעתקת את דבריו הוא עצמו מציע לציין שזו חוברת. גם זה ציון של היקף החיבור. ואולי בכל זאת תשתמשי בתצוגה מקדימה כפי שהציעו לך רבים. נרו יאירשיחה • י"א בסיוון ה'תשע"א • 21:18, 13 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
אני מבינה שדיגיטל התנגד ל"צו העמודים" - שמישהו התעקש לציין - כאשר היה רישום ביבליוגרפי של ספרו של הרב קניג.
כנראה שאין אנו מסכימים, אני סוברת שספרו של הרב קניג צריך להופיע באופן תקין וכמקובל בפרק מספריו.
על כן, אשמח לשמוע דעות של ויקיפדים נוספים. ערב טוב, יעל 21:22, 13 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
כאמור, אין "ספריו", ואפילו לא ספר, ובכל מקרה הצעתי גם אפשרות שבכל זאת יהיה פרק מיוחד, אף כי זה מיותר לדעתי. נרו יאירשיחה • י"א בסיוון ה'תשע"א • 21:29, 13 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]

יום שלישי[עריכת קוד מקור]

"כאמור"? אצל מי?
אשמח לדעת מה יהיה כתוב, לפי הצעתך, בפרק המיוחד? יעל 03:54, 14 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
כל האינפורמציה בדבר "חיי נפש" תובא במקום אחד, כולל רושם נכון לגבי היקפו המצומצם של הקונטרס (ציון מספר העמודים, ציון שזו חוברת, או כל דרך אחרת). אין צורך שזה יופיע בתוך הרישום הביבליוגרפי ה"תקני", אפשר במסגרת התיאור הכללי של החוברת. נרו יאירשיחה • י"ב בסיוון ה'תשע"א • 09:26, 14 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
נראה לי, שענין מספר העמודים כבר נידון בהרחבה.
החיבור הוא חיבור לעצמו. ראה למשל שיעור קומה (ספר) שהיקפו מספר עמודים מצומצם ביותר.
הספר רשום בספריה הלאומית כספר לכל דבר.
אם "הרושם הנכון" יושג בשיטה של ביבליוגרפיה מוערת -
על פי דבריו של דיגיטל:
"יש מושג של ביבליוגרפיה מוערת. במקרה הזה האידיאל הוא שיכתבו רישום ביבליוגרפי יבש ולאחריו תיאור תוכן הפרסום. במקרה זה - "חוברת העוסקת בנושא ההתקשרות לצדיקים (הצעת הערה)". תרגישו חופשי להוסיף תיאורים. אני את מספר העמודים מוחק. ‏DGtal‏ 23:59, 12 ביוני 2011 (IDT)
- והנוסח של ההערה יוסכם,
- יתכן שיהיה בכך פתרון.
יום שלו ונעים, יעל 10:27, 14 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
אני לא מבין למה צריך להאריך ולהוסיף כותרות אם יש הסכמה. נרו יאירשיחה • י"ב בסיוון ה'תשע"א • 10:30, 14 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
על איזה כותרת מדובר ?
אני תומכת בגרסא הזו - של דיגיטל.
- אם למישהו חשוב לציין פרטים על החיבור - יהיה זאת על פי דברי דיגיטל כרישום יבש ולאחריו כמה פרטים. יעל 10:50, 14 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
ערכתי עכשיו את הצעת הפשרה שלי בערך עצמו, אני מקווה שזה בסדר. נרו יאירשיחה • י"ב בסיוון ה'תשע"א • 10:55, 14 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
הוספתי מעט פרטים. יעל 11:02, 14 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
אוקיי. מפריעה לי רק הכותרת "כתבים שהתפרסמו". נרו יאירשיחה • י"ב בסיוון ה'תשע"א • 11:03, 14 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
אפשרות נוספת? כתביו? מכתביו? יעל 11:11, 14 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
העדפתי "פרסום" משום שהוא לשון יחיד. גם כותרות אחרות בלשון יחיד טובות מבחינתי. בכל מקרה אני שמח שאפשר להגיע להסכמה. נרו יאירשיחה • י"ב בסיוון ה'תשע"א • 11:16, 14 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
מסכימה שלשון יחיד, והקיצור בכלל עדיף. לא אהבתי את "פרסום" - כי זה לא מקובל כאן, וגם לא שייך אל דרכו של הרב. יעל 11:23, 14 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]

משוב מ-15 בספטמבר 2012[עריכת קוד מקור]

יצא לאור ספר אם מכתביו שו"ת שערי צדיק 176.98.95.249 00:20, 16 בספטמבר 2012 (IDT)[תגובה]


קישור שבור[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 07:31, 14 במאי 2013 (IDT)[תגובה]

רב ברסלבי?[עריכת קוד מקור]

נרו יאיר, אולי תואיל להסביר את עריכותיך. על מה אתה מסתמך? מהי מידת ההיכרות שלך עם ההיסטוריה של חסידות ברסלב? אתה כותב "אנחנו מקמצים בסופרלטיבים". לדעתך ר' ישראל דב אודסר היה יותר 'מנהיג חסידות ברסלב' מאשר הרב קעניג? ותחזינה - שיחה 14:55, 2 באוגוסט 2016 (IDT)[תגובה]

אני חלילה לא בתחרות איתך. גם אצל הרב אודסר לא צריך לכתוב כך. צריך לכתוב "מנהיגים" על מי שאין שום ויכוח לגביהם, ויש מעטים כאלה. נרו יאירשיחה • כ"ז בתמוז ה'תשע"ו • 15:22, 2 באוגוסט 2016 (IDT)[תגובה]
אין אחד שאין שום ויכוח לגביו. ולעצם הענין, אני חושב שאתה טועה, אבל חושבני שהויכוח בינינו יהיה עקר והוא חסר סיכוי מלכתחילה. ואולם נדמה לי שגם אתה יכול להבין שהצירוף החדש "רב ברסלבי" הוא קצת, איך לומר, חסר טעם. כאילו מדובר ברב שבמקרה היה גם ברסלבי. על כן אני מציע גירסת ביניים יציבה - "מרבני ברסלב הבולטים" (כמו אצל ר' שמואל שפירא). נא דעתך. ותחזינה - שיחה 17:48, 2 באוגוסט 2016 (IDT)[תגובה]
זה לא נכון. יש רבנים שתפקידם המרכזי ברור לכל. למשל רבי נחמן או רבי נתן או הרב בנדר. היום, לדעתי, הכי בולט הרב שכטר (לפחות כלפי חוץ). לטעמי ההצעה שלך אינה שונה מהותית. "מנהיג" ו"בולט" הן מילים שתאורטית תמיד אפשר לכתוב על רב, לך תוכיח שלא. לכן אנחנו משתדלים להשתמש בהן רק כשאין ויכוח, כשברור שמדובר באחד מהשלושה הכי בולטים. אשמח לשמוע דעות נוספות ממי שמכירים את הנושא. נרו יאירשיחה • כ"ז בתמוז ה'תשע"ו • 19:39, 2 באוגוסט 2016 (IDT)[תגובה]
טוב כפי שנראה מתוך הודעתך, הידיעה שלך בברסלב היא אכן דלה. הייתי באמת שמח אם יבואו כאן תגובות נוספות מאנשים שמכירים קצת יותר. כבר התווכחנו בעבר לגבי ערכים חופפים על אותן נקודות, וקשה לי לחזור עכשיו על כל הדברים, אבל רק לידיעה בסיסית, ברסלב בדורו של הרב קעניג הייתה מפולגת לשתי קבוצות, את הקבוצה האחת הנהיג ר' לוי יצחק בנדר, ואת הקבוצה השניה הנהיג ר' גדליה קעניג. לא היו עוד באותו דור שהתמודדו על התואר (ר' שמואל שפירא למשל מעולם לא הנהיג את אף אחד, וכן ר' ישראל דב אודסר, וכן כל שם שמופיע או שעדיין לא מופיע בויקיפדיה מאותו הדור). זה נכון גם לגבי התקופה בשעתה, וגם כיום כשמסתכלים לאחור, מי הם הרבנים הבולטים ביותר באותו הדור (קח למשל את נושא הפרסומים, נדמה לי שהרב קעניג היה היחיד בדורו שכתב ספרים, וכל כך הרבה ספרים. אבל זו לא הנקודה). ותחזינה - שיחה 10:19, 3 באוגוסט 2016 (IDT)[תגובה]
את זה כבר הבנתי, ואין צורך שתדגיש בכל הודעה שאתה יותר יודע. אכן הוא הנהיג קבוצה, אבל קטנה הרבה יותר מזו של הרב בנדר. אולי אפשר לכתוב שהיה מנהיג של הקבוצה הזו. הרב אודסר כן הנהיג קבוצה, גם אם הייתה פחות מאורגנת בעמותות ובפרויקטים. נרו יאירשיחה • כ"ח בתמוז ה'תשע"ו • 12:57, 3 באוגוסט 2016 (IDT)[תגובה]
אם היו באותה התקופה שתי קבוצות (מירונים וירושלמים) (הקבוצה של הרב אודסר התגבשה בתקופה הרבה הרבה יותר מאוחרת), והוא הנהיג את אחת מהם, למה זה כל כך מופרך לכתוב שהוא היה ממנהיגי חסידות ברסלב? אנחנו לא כותבים שהוא היה המנהיג הבלעדי הבלתי מעורער, אלא 'ממנהיגי'. היו שני מנהיגים, והוא היה אחד מהם. מה הבעיה? אבל בכל מקרה, שים לב, כבר לא דיברתי על לכתוב 'ממנהיגי', אלא 'מרבניה הבולטים'. גם על זה יש ויכוח? ותחזינה - שיחה 14:27, 3 באוגוסט 2016 (IDT)[תגובה]
כי מנהיג קבוצת המיעוט אינו מנהיג של כלל החסידות. בהקשר זה "מנהיג" יוצר רושם שגוי. לגבי סוף דבריך, בקיא וחכם כמוך לא אמור לשאול שוב שאלות שכבר עניתי עליהן. בוא נחתור להסכמה: מנהיג קבוצה מחסידי ברסלב מקובל עליך? נרו יאירשיחה • כ"ח בתמוז ה'תשע"ו • 14:31, 3 באוגוסט 2016 (IDT)[תגובה]
זה כבר כתוב. הצעתי - במקום 'רב ברסלבי' 'מרבני חסידות ברסלב'. ותחזינה - שיחה 10:28, 8 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
אם זה כתוב אז מובן מאליו שהוא מרבני חסידות ברסלב. נרו יאירשיחה • ז' בחשוון ה'תשע"ז • 13:31, 8 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
מלבד זה שהיה מייסד ומנהיג קהילת ברסלב צפת, הוא היה גם 'מרבני ברסלב'. השפעתו הייתה הרבה מעבר לקהילתו. ותחזינה - שיחה 16:15, 9 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
השפעה זה עניין שקשה מאוד להוכיח. זה מזכיר לי דיונים דומים שבהם תלמידי רבנים רוצים להדגיש עד כמה רבה השפעת רבם וכמה הוא מרכזי. עלינו להסתפק בעובדות מוצקות שאי אפשר להתווכח עליהן, לא קביעות מי משפיע כמה. אגב, "רבני ברסלב" אולי נשמע לך יותר מכובד, אבל לא באמת אומר הרבה. כידוע, כשאין תואר ממשי מסתפקים ב"מרבני בני ברק". נרו יאירשיחה • ח' בחשוון ה'תשע"ז • 20:48, 9 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
טוב, אני רואה שחבל לי להמשיך את הדיון. ותחזינה - שיחה 11:21, 10 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

הרב אלנקווה יוסף מתלמידיו ושומעי לקחו[עריכת קוד מקור]

בשנים תשל"ז התש"ם זכה הרב יוסף אלנקווה שליט"א ללמוד אצל כמוהר"ר הרב גדליה קעניג זצוק"ל משך כמה שנים את לקוטי מוהר"ן וככה הוא סיפר כשלמד במרכז הרב ויצק מים על ידי ראש הישיבה הגאון רבי צביהודא הכהן קוק זצוק"ל התייעץ עם ראש הישיבה אם ללמוד את תורת רבינו נחמן מקור נחל נובע ברכו הרב וסיפר לו שלפני מספר עשרות שנים הוא עצמו החל להפיץ את תורת רבינו נחמן בשכונת גאולה ומאה שערים ובברכתו התחיל ללמוד את לקוטי מוהר"ן ולקוטי הלכות אצל מורו ורבו הגאון החסיד רבי גדליה קעניג זכרו לחיי העולם הבא, 31.154.81.6 23:19, 16 באוקטובר 2017 (IDT)[תגובה]

משוב מ-10 בינואר 2021[עריכת קוד מקור]

כשהשערים לברית המועצות היו עדיין סגורות, התאספו חסידי ברסלב בשני מוקדים מרכזיים, אחד המוקדים היה במירון, והגיעו לשם בכל שנה אלפי איש, הרב קעניג הוא שביסס מנהג זה בהוראתו של הרב אברהם שטרנהרץ, ובסיס האמונה היתה שרוחו של רבי נחמן נמצאת בקברו של רבי שמעון. 176.12.189.214 21:09, 10 בינואר 2021 (IST)[תגובה]