ישראל דב אודסר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ישראל דב אודסר
Reb Yisroel Ber Oddeser.jpg

רבי ישראל דב אודסר
כינוי "בעל הפתק", "סבא ישראל"
תאריך לידה ה'תרמ"ו
מקום לידה טבריה
תאריך פטירה י"ח בחשוון ה'תשנ"ה (בגיל 108 בערך)
מקום פטירה ירושלים
מקום קבורה הר המנוחות בירושלים
תאריך לידה לועזי 1886
תאריך פטירה לועזי 23 באוקטובר 1994
מקום פעילות ישראל
השתייכות חסידות ברסלב
רבותיו רבי ישראל היילפרין ("קרדונר"), רבי מרדכי חיים סלאנים
חיבוריו ספריו

רבי ישראל דב בער אודסר (ה'תרמ"ו 1886 - י"ח בחשוון ה'תשנ"ה 23 באוקטובר 1994) ייסד זרם בחסידות ברסלב המבוסס על פתק שמצא ובו בין היתר הכיתוב נ נח נחמ נחמן מאומן. מכונה גם "בעל הפתק" ו"סבא ישראל".

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בטבריה למשפחה של חסידי קרלין. ר' ישראל סיפר שבילדותו מצא בגניזה את הספר "השתפכות הנפש", אולם הספר היה ללא כריכה והוא לא ידע מי המחבר. הוא התלהב מהספר, למד בו בקביעות וליישם את הכתוב בו, דהיינו להתבודד ולהתפלל.

לאחר בר המצווה נשלח ללמוד בישיבת אור תורה שעל קבר רבי מאיר בעל הנס מחוץ לטבריה, והמשיך להגות בספר. חסיד אחד שראה אותו הוגה בספר אמר לו שהספר הוא מספרי ברסלב שאסור ללמוד בהם, שכן חסידי ברסלב היו מוחרמים באותו זמן, ולאחר ויכוח לקח את הספר. אירוע זה הביא את אודסר לחפש קרבה לחסידות ברסלב. בגיל 17 פגש את רבי ישראל היילפרין ("קרדונר"), חסיד ברסלב מצפת שהגיע לטבריה, ששימש עבורו מורה דרך. הוא הפך להיות חסיד ברסלב והתגורר בביתו של רבי ישראל קרדונר אשר גם עזר לו להתחתן. רבי ישראל אודסר גר בסמוך ובשכנות לרבי מרדכי חיים סלאנים, אשר קירבו ודאג לו לדירת מגורים למרות היותו שייך לזרם חסידי סלונים שהתנגדו לחסידות ברסלב.

בהמשך עבר ישראל אודסר גם לירושלים כדי ללמוד שם מזקני חסידות ברסלב, ולאחר זמן חזר שוב לעיר טבריה. במרוצת הזמן התקבצה סביבו חבורה של חסידים שלמדו אצלו.

הרב אודסר ניהל התכתבות עם הנשיא זלמן שזר ו-32 ממכתביו אליו קובצו לאחר מכן בספר "אב"י הנח"ל".

נקבר בהר המנוחות בירושלים.

לאחר פטירתו הקימו תלמידיו חברת הוצאה לאור הנקראת "קרן ר' ישראל דב אודסר" על שמו שמדפיסה ומפיצה את ספריו עם שאר ספרי חסידות ברסלב. בשנת תשנ"ט התאגדו כמה מחסידיו והקימו על שמו את היישוב אבי הנחל במזרח גוש עציון על גבול מדבר יהודה.

דעותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב אודסר ביקר את התמסדותה של חסידות ברסלב סביב רבנים, מה שלדעתו הפך אותה להיות כשאר החסידויות ובכך איבדה את ייחודה. את רבני ברסלב הוא הגדיר כ"מפורסמים של שקר" שאליהם התנגד רבי נחמן[1]. את המקורבים אליו כינה "חברים" והתרחק מכל הנהגה של רבנות. הוא היה ישן עם תלמידיו באותו חדר ושיחותיו נשאו אופי של "שיחת חברים" ששאר המשתתפים נוטלים בה חלק פעיל[2]

ב"אבי הנחל"[3] הוא כותב: "עלינו לשוש ולשמוח לשיר לרנן ולזמר להודות להלל ולשבח לאדון עולם על יום העצמאות יום הניסים והנפלאות אשר עשה ה' עמנו". בשנת תשנ"ד הוא אף עשה מאמץ להעלאת עצמות רבי נחמן לארץ והביא להסכמת נשיאי ישראל ואוקראינה לכך[4]. מאמץ זה נכשל עקב התנגדותם של שאר חסידי ברסלב ואז התבטא: "לא צריכים להשתדל להביא את רבנו לארץ ישראל... הוא לא מתגעגע אחרי מחללי שבת... [ש]עוברים על התורה ... רבינו הקדוש אמר לכל הציונים... אני הרבי של ישראל, אבל לא של גויים!"[5]. בשנת תשנ"ה נסע שוב לאומן.

"הפתק"[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – נ נח נחמ נחמן מאומן
"הפתק" ובו הססמה "נ נח נחמ נחמן מאומן"

הרב אודסר התפרסם בעיקר בשל פתק שמצא בשנת תרפ"ב, ועליו מכתב המופנה אליו וחתום בידי רבי נחמן מברסלב, שנפטר כמאה ועשר שנים קודם לכן. המכתב כלל את הססמה "נ נח נחמ נחמן מאומן". הרב אודסר האמין שרבי נחמן שלח לו את הפתק משמיים. אחרים טענו שתלמיד בישיבה שלמד בה אז הרב אודסר חמד איתו לצון ושם את הפתק בתוך ספריו.

הרב אודסר שמר במשך שנים בסוד את קיום הפתק וסיפר עליו רק לילדיו. רק כעבור ארבעים וארבע שנה, בהיותו כבן שמונים, סיפר על כך ברבים. סיפורו זה הביא להתקבצות חסידים נוספים סביבו וליצירת קבוצה אשר חבריה מכונים "נ-נחים". תלמידים אלה החלו להפיץ את הסיסמה ואת סיפור הפתק.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי ישראל דב ואשתו התגוררו ליד רבי ישראל קרדונר ונולדו להם תשעה ילדים. בנו הבכור מת מרעב במהלך מלחמת העולם הראשונה[6]. אחת מבנותיו נישאה לרב שמואל קרויזר. אחד מנכדיו (בן בתו חוה), הוא גיל שפר. שניים מנכדיו נרצחו בפיגוע ירי במהלך האינתיפאדה השנייה[7].

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אב"י הנחל - מכתבים לנשיא זלמן שזר
  • כתבי רבי ישראל - מכתבים
  • ליקוטי אמונה - מדריך לאמונה
  • ישראל סבא - עיבוד של הקלטות משיחות בשנותיו האחרונות, הוצאת 'קרן רבי ישראל'
  • שמע ישראל - דבריו מהקלטות, הוצאת 'קרן רבי ישראל', ירושלים
  • שיחות מתוך חיי הסבא - תמליל של שיחות מוקלטות, הוצאה פרטית

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הסבא - אלבום תמונות, מהחיים הנפלאים של הסבא, הוצאת 'נקודות טובות', ירושלים תשס"ג
  • זה ינחמינו - על הפתק ועל קורות חייו של רבי ישראל "עם הוספות רבות וחשיפות", הוצאת 'שיר חדש', מהדורה רביעית תל אביב תשס"ח

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו מקורות כאן
  2. ^ ישראל סבא, עמוד תד. בעמ' תז שם: "מה שאני קיבלתי במסירת נפש מרבי ישראל (קרדונר) ומכל, ומכל אנשי שלומנו הזקנים, האנשי אמת, לא, לא כמו היום, היום אנשים, אנשים שרודפים פשוט אחרי כבוד וכסף".
  3. ^ מכתב ע"א
  4. ^ [1]
  5. ^ שיחות מתוך חיי הסבא, עמודים רצה-רצז
  6. ^ [http://www.sabayisroel.com/2011/12/blog-post_8884.html סבא ומשפחתו, אתר 'סבא ישראל'
  7. ^ אריאל‏, שני אחים מתפוח נרצחו בכפר ג'מאעין, באתר וואלה! NEWS‏, 30 ביולי 2002