שיחה:דב צבי קרלנשטיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ספריו[עריכת קוד מקור]

נראה לי שמיותר לציין שורה נפרדת לכל כרך מסגרת ספריו "מעגלי צדק", לא כך? פטר רחם - שיחה 13:34, 27 באוקטובר 2010 (IST)[תגובה]

פתרתי. פטר רחם - שיחה 15:44, 27 באוקטובר 2010 (IST)[תגובה]

הרבנית נהרגה בדרכה לחורב ולא בשובה משם!

אני ממש לא מבין מדוע הרב קרלינשטיין ראוי לערך מיוחד בויקיפדיה? במה הוא שונה מהרב יצחק הקר ראש ישיבת גרודנא באר יעקב או הרב גבריאל לוי ראש ישיבת באר התורה???

מה זאת ההגדרה המיוחדת 'ותיק ראשי הישיבות של דור ילידי הארץ?" אולי אפשר לעשות שהרב פלוני הוא 'ותיק ראשי הישיבות משנת 2000" והרב אלמוני הוא 'ותיק ראשי הישיבות בנתיבות', וברצינות, מה זאת ההגדרה מגוחכת הזאת???

ואם הוא נחשב ל'אישיות כריזמאטית', מדוע הקהילה שלו מונה עשרות אברכים בלבד, בזמן שקהילת הרב שרייבר מונה כמה מאות? ומדוע הישיבה שלו לא מצליחה להתרומם והיא נחשבת ישיבה נחשלת? ומדוע אין אף אברך או בן תורה שאינו בוגר גרודנא שמכיר אותו או מעיין בכתביו??? אז במה הוא נחשב אישיות כריזמאטית?

ועוד, בערך נכתב כי הרב קרלינשטין נחשב אחד מנושאי דגלה של היהדות החרדית, ושוב: במה זה מתבטא? הוא הרי לא חבר מועצת גדולי התורה, ואפילו לא חבר ועדת הרבנים של דגל התורה, או חבר בהנהלת החינוך העצמאי החדשה, או בכל פורום אחר, אז במה הוא נושא דגלה? האם במערכת הבחירות האחרונה הביאו אותו לדבר באיזשהו כנס בחירות רשמי או לא רשמי??? א--79.181.10.199 20:03, 28 בפברואר 2011 (IST)ז במה הוא נושא דגלה? והאם כל או לפחות חלק ממצביעי דגל התורה מכירים אותו שהוא נושא הדגל שלהם?! והאם בבין הזמנים הוא מדבר באיזשהו בית כנסת או ישיבת בין הזמנים???[תגובה]

אין זה, כי אם שהערך נכתב ע"י נכד של קרלינשטיין או תלמיד שרוף שלו, אז איך בוקיפדיה מרשים לזה??? איפה המקצועיות.

קראתי את דבריו של האנונימי בשאט נפש. עליו להבין כי כאן זו לא במה להכפשות והשמצות. אם רצונו בכך, יתכבד וילך לו לכל מיני אתרים ופורומים מצחינים, שם בוודאי ימצא במה ופורקן לפוליטיקות הנמוכות והמאוסות. לא כאן! התלבטתי אם ראוי שאגיב כלל, אבל פטור בלא כלום אי אפשר: כן, אני כתבתי את הערך, ואני גאה על כך. ולהווי ידוע: קורות ביתי מעידים עלי כי אינני "נכד של קרלנשטיין", אינני שייך לקהילתו ואינני תלמידו - לא "תלמיד שרוף" ולא תלמיד בכלל! אבל דבר אחד בטוח: האנונימי "שרוף" מלהביע את דעתו עליו כאן, כי ניכר שהיא נגועה בשנאה. מי שעוסק בהכפשות על ראש ישיבה ועל ישיבתו "הנחשלת" וה"לא מתרוממת", מבחינתי הוא אינו בר-שיח בנושא. גרש - שיחה 07:41, 28 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]

ל"גרש": מדוע אתה לא עונה על שום טענה שכתב האנונימי? האם אתה כמו 'יתד נאמן' שיודע רק להזדעזע 'בשאט נפש' ולא לענות על שום שאלה??? כן, זה אני ה'אנונימי', ואני עדיין רוצה שתענה על השאלות שלי, לפחות את הקטע של 'ותיק ראשי הישיבות ילידי הארץ' תיקנת, אני מקווה שלא תמצא לך איזה הגדרה חדשה כמו 'ישיש ראשי הישיבות באשדוד' או משהו בסגנון הזה, אז בפעם הבא שאתה מזדעזע בשאט נפש, לפחות תענה על הטענות, ואל תתחמק כדרכך.

ואגב: אני לא יודע מי אתה ומה אתה, וזה שקוראים לך 'גרש' זה לא ממש עוזר לי, אבל בכל אופן, לא נראה לי שאם יהיה לך בן בישיבת פוניבז' לצעירים או בישיבת שיינקר בירושלים תשלח אותו לגרודנא.


ל"אנונימי":

עכשיו אתה רגוע? גם הרב צבי דרבקין והרב יצחק הקר ראשי הישיבה שעברו לבאר יעקב זכו לערך בויקיפדיה, למרות שהם רק ראשי ישיבה ולא מנהיגי ציבור.

ההגדרה ותיק ראשי הישיבות ילידי הארץ אכן לא כ"כ לענין, לדידך וגם לדידי, אבל אתה צריך להבין שפה זה לא בית מדרש ליטאי אלא מקום מודרני ונאור שמיועד לציבור הכללי שמושגים כאלה מדברים אליו. הדברים פשוטים מאוד, ולבטח גם אתה מבין אותם לבד.

ודבר נוסף, לא אכנס לכל ההשמצות שבדבריך למרות שאני יכול להשיב לך דבר דבור על אופניו ולהראות כיצד החדירו לראשך שנאה שקרית לחלוטין.

רק דבר אחד, כתבת ל"גרש" שאם היו לו בן בישיבת פוניבז' לצעירים או בישיבת שיינקר בירושלים לא היה שולח אותו לגרודנא. את התשובה אתה כנראה יודע לבד ואתה רק מיתמם. אם "כיום" היה לו בן בישיבות המסוימות הנ"ל אז כנראה הוא היה שייך לפלג מסוים בציבור הליטאי [שנכון לעכשיו רק לו יש אפשרות ליכנס לישיבות הנ"ל, בפרט לפוניבז' לצעירים הנשלטת ביד רמה ע"י...] שחדור בשנאה לרב קרלנשטיין ועוד הרבה רבנים המחזיקים בדעותיו, ולכן לא היה שולח את בנו לגרודנא.

בכונה תחילה רשמת רק את הישיבות הנ"ל, ומשום מה שכחת מעוד ישיבות מצויינות בב"ב ירושלים וק"ס ששולחות בחורים רבים לגרודנא, גם כאלה הנחשבות בשורה הראשונה ביחד עם הישיבות הנ"ל [קול תורה בית דוד דרכי משה ועוד ועוד].

בכל מקרה ברור שדבריך אינם נכונים, בישיבת גרודנא למדו ולומדים גם בעשור האחרון הרבה בחורים מצויינים מישיבת פוניבז' לצעירים ומישיבת שיינקר בירושלים.

אז כלך לך עם השמצותיך השקריות למקומות אחרים.

בברכה "אנונימי 2"



הערות לערך: א. נכתב כי הינו מתלמידיו המובהקים של הרב שך ראש ישיבת פוניבז', זה לא מדויק, אמנם בכל מה שנוגע לדעות השקפות הנהגות וכדומה זה נכון מאוד, אבל בלימוד התורה ובמסירת שיעורים הינו דוקא תלמידו הקרוב והמובהק של הרב שמואל רוזובסקי ראש ישיבת פוניבז', עימו היה בקשר תמידי ורצוף בלימוד במשך כל השנים, וכל תורתו שגורה על לשונו תמיד. ויש לתקן בהתאם.

ב. איני רואה טעם בפיסקא שספרו האחרון שיח שמועה יצא בשנת תש"ע, שכן הבן אדם חי ופועל לאורך ימים ושנים וממשיך בהוצאת ספריו, מאז כבר יצא עוד אחד מספריו הקודמים במהדורה חדשה ובקרוב יצאו לאור עוד שנים שלשה ספרים, כך שבהחלט ניתן להסתפק ברשימת הספרים שמובאת בסוף הערך. תודה.

ג. בעריכה קודמת נכתב כי הסתופף בצילו של החזון איש "ולמד עמו ביחידות", לאחר מכן נמחקו מילים אלו ע"י מישהו שכתב שצריך מקור לכזה דבר. הטעם להוסיף מילים אלו הוא, מכיון שהמילים הסתופף בצילו הם מאוד כוללניות, שכן היום כל מי שחי באותה תקופה ואי פעם ביקר אצל החזו"א אומר שהסתופף בצילו, הרב קרלנשטיין למד עמו מידי יום ביומו במשך תקופות ארוכות מאוד, טייל עמו פעמים רבות בטיולו היומי וקיבל ממנו הרבה הוראות והדרכות. את הדברים שמעתי מפיו כמה פעמים ברבים, והם מפורטים בעדותו שנדפסה בספרים "מעשה איש" על החזו"א חלק א' וחלק ב' שם הוא מפרט באריכות את סדר לימודם.

את ההתיחסות לסעיפים הראשונים אשאיר לגרש. לגבי סעיף ג' - אתה יכול לצרף מראי מקומות מדויקים (מעשה איש, חלק X עמ' Y) ולהוסיף משפט המתאר את הקשרים בין שני האישים ומבהיר שהדברים מבוססים על עדותו של רד"צ. דרך - שיחה 22:24, 28 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]


והערה נוספת, ותיק ראשי הישיבות ילידי הארץ, האומנם??? ברגע זה עולים בראשי הרב שמואל אויערבאך ראש ישיבת מעלות התורה שנולד בירושלים, והרב ברוך מרדכי אזרחי ראש ישיבת עטרת ישראל שנולד בפתח תקוה, שניהם יותר מבוגרים מרדצ"ק. וכנראה ישנם עוד כמה.

תיקנתי לאור הערותיך. גרש - שיחה 03:44, 1 במרץ 2011 (IS

הפירוד בקהילה הליטאית[עריכת קוד מקור]

גרש, למה ערכת? מה לא טוב?

גם אני שואל מדוע השמטת את העובדה שפלג הרב קרלנשטיין פרש מהמוסדות הקיימים והקים חדשים ואת הרקע למחלוקת. נרו יאירשיחה • ח' בסיוון ה'תשע"ג • 16:59, 17 במאי 2013 (IDT)[תגובה]
העריכה הייתה מסורבלת ופרטנית (וגם אינני בטוח שמדויקת). תמצתי. גרש - שיחה 17:05, 17 במאי 2013 (IDT)[תגובה]
אני מסכים, אבל גם אני קיצרתי. מדוע לא להזכיר שפלג הרב קרלנשטיין פרש מהמוסדות הקיימים והקים חדשים, וכן את הרקע למחלוקת? אם אינך בטוח אפשר לשים תבנית מקור. נרו יאירשיחה • ח' בסיוון ה'תשע"ג • 17:07, 17 במאי 2013 (IDT)[תגובה]
אני חושב שהרקע להתפלגות קשור למחלוקת בפוניבז'. בנוסף, הרב קרלנשטיין וקהילתו נחשבים כשמרנים יותר מהקהילה השנייה, ולא ההיפך, כפי שנכתב. גרש - שיחה 17:13, 17 במאי 2013 (IDT)[תגובה]
כמובן שהם שמרנים יותר, מי כתב אחרת? נרו יאירשיחה • ח' בסיוון ה'תשע"ג • 17:16, 17 במאי 2013 (IDT)[תגובה]
כך נכתב. גרש - שיחה 17:23, 17 במאי 2013 (IDT)[תגובה]
זו כמובן טעות. החזרתי את שני העניינים, בתמציתיות רבה. אם אינך בטוח לגבי סיבת הפילוג אנא הוסף תבנית מקור. נרו יאירשיחה • ח' בסיוון ה'תשע"ג • 17:30, 17 במאי 2013 (IDT)[תגובה]
ועדיין, די בתמצות אנציקלופדי של העניין, בלי להיכנס לפירוט יתר. אגב, הרב שרייבר היה רב הקהילה הליטאית ולא "הקהילה החרדית" הכוללת קהילות רבות (ליטאים, ספרדים וחסידים מחסידויות שונות) ורבנים רבים. גרש - שיחה 17:38, 17 במאי 2013 (IDT)[תגובה]
לפני שאני מבקש דעות נוספות, אני חושב שיש מקום שתרחיב יותר מדוע סיבת המחלוקת והזכרת העובדה שפלג הרב קרלנשטיין פרש מהמוסדות הקיימים אינם אנציקלופדיים, מושג שניתן תמיד להשתמש בו. האם יש מקום לפרט רק את שמות כל בתי הכנסת ואת התאריך שבו הוקמה הישיבה הגבוהה בנשיאותו? למה זה אנציקלופדי? נרו יאירשיחה • ח' בסיוון ה'תשע"ג • 17:45, 17 במאי 2013 (IDT)[תגובה]
קראתי את הדברים והם פשוט נראים לי מסורבלים ומיותרים, ומן הסתם גם לא מדויקים ולא שלמים. וכי בגלל נושא של תמיכה או אי תמיכה בראש עיר זה או אחר מתפלגים לשתי קהילות? עפעס, לא נראה לי. ובכלל, איזו חשיבות יש לרדת לרזולוציות ולציין שראש העיר תמך או לא תמך במכירת חזיר? מה, זה עיתון? והאם זה ערך על ראש העיר? אני הייתי מסיר גם את הפירוט המיותר של המוסדות. גרש - שיחה 17:55, 17 במאי 2013 (IDT)[תגובה]
זה מן הסתם זהו הגורם המזמן שהעלה את חילוקי הדעות אל מעל לפני השטח. בעיתון היו כותבים על זה כמה וכמה כתבות, אצלנו - אם זו הסיבה לפילוג יש לתארה במשפט או שניים. ומה לגבי העובדה שפרשו מהמוסדות והקימו חדשים? נרו יאירשיחה • ח' בסיוון ה'תשע"ג • 18:14, 17 במאי 2013 (IDT)[תגובה]
שוב, אינני סבור שיש עניין אנציקלופדי להיכנס לנבכי פוליטיקות פנימיות, לעתים אזוטריות, ובמיוחד שאיננו בקיאים בהן. לגבי הפרישה: גם כאן אינני יודע כיצד זה נעשה בפועל. הרי הרב קרלנשטיין ותיק באשדוד יותר מהרב שרייבר, וגם תלמידיו מושרשים שם לא פחות. לכן, הנוסח הנוכחי עונה על תיאור כללי ומתומצת של העניין. גרש - שיחה 21:41, 18 במאי 2013 (IDT)[תגובה]

נרו, הצלחת לבלבל אותי. מדוע יש צורך בפירוט ארכני של שמות מוסדות. אילו זה היה ערך על הקהילה - נו, מילא. אבל בערך על הרב? גרש - שיחה 17:02, 27 במאי 2013 (IDT)[תגובה]

לא יהיה ערך על הקהילה, כי הוא נבנתה סביבו, וכאשר הורה לפרוש הוקמו המוסדות. נרו יאירשיחה • כ"ה בסיוון ה'תשע"ג • 13:06, 3 ביוני 2013 (IDT)[תגובה]

משוב מ-3 באוגוסט 2014[עריכת קוד מקור]

תיקון טעות: הרב מנדל פרוש הוא חותנו של הרב ירוחם קרלנשטיין וממילא סבו של ר' דב צבי, ולא כפי שנכתב שהוא אבי סבו. כך גם כתוב בקובץ 'למשפחותם וכו' המצורף בקישורים 37.60.42.107 12:38, 3 באוגוסט 2014 (IDT)[תגובה]

תלמידיו[עריכת קוד מקור]

משום מה הקריטריון היחיד שמהווה כרטיס כניסה למועדון התלמידים בערך זה, הוא עיסוק בעיתונות (בעבר בהווה או בעתיד...), וחבל. ניסיתי לשפר את הניסוח ל"אישי ציבור" במקום ל"כותבים ועיתונאים", ולהוסיף עוד כמה וכמה תלמידים די מפורסמים בציבוריות החרדית, כמו משה גפני, מנחם כרמל ויעקב אשר, אך העריכה בוטלה בצורה גורפת. האם יש לכך סיבה הגיונית? וזאת מלבד התלמידים התורניים הרבים שהעמיד, ראו בערך ישיבת גרודנה (ישראל).--פליטה - שיחה 01:57, 25 ביולי 2017 (IDT)[תגובה]

בשביל שנוסיף תלמידים בערכו, הם צריכים להיות תלמידים ממש מובהקים, כמו שהרב קרלנשטיין עצמו היה תלמיד של הרב שך והתמיד בדרכו. לא יודעת כמה יעקב אשר למשל נחשב כתלמיד של הרב קרלנשטיין, ייתכן ואתה צודק ורצוי אף להסיר חלק מהעיתונאים. כלל האצבע בשביל שתלמיד יכנס לערך של רבו עליו להיות בולט בתלמידותו. יעלי - שיחה 02:19, 25 ביולי 2017 (IDT)[תגובה]
ישראל וורצל שמופיע בערך ומשה גפני שאינו מופיע, מי יותר תלמיד ממי? כמדומני שהאינו מופיע בולט בתלמידותו מהמופיע (בהתעלמות מ'רעשי הרקע' של התמורות הפוליטיות שחלו בשנים האחרונות, שבחלקם הגדול הרב קרלנשטיין לא היה כאן [עכ"פ מבחינת מעורבות]). יש לי איזה כיוון מסוים לסדר את תת הערך "תלמידיו" בצורה קצת יותר נורמלית. שימי לב שבתחילת הערך גם מופיעה רשימת תלמידים חלקית, ובהמשך תחת כותרת המשנה רבותיו ותלמידיו, מופיעה קבוצה נוספת. אני אנסה לשלב בין 2 האזכורים, ואולי לנרמל את הקריאה. --פליטה - שיחה 02:50, 25 ביולי 2017 (IDT)[תגובה]
שניהם לא נראים לי כתלמידים מובהקים. בהצלחה בסידור, זכור כי במקרה שיש לך ספק עדיף לא לכלול. יעלי - שיחה 02:57, 25 ביולי 2017 (IDT)[תגובה]
למה בכלל צריך רשימת תלמידים? מה זה נותן? חוץ מהאדרת נושא הערך ולהראות שיש לו תלמידים שיתפרסמו אחכ אין בזה שום תועלת וידע אנציקלופדי. Shannen - שיחה 06:45, 25 ביולי 2017 (IDT)[תגובה]
אם מדובר בתלמידים של ממש - הרי שזה ודאי מלמד על השפעתו. נרו יאירשיחה • ב' באב ה'תשע"ז • 09:30, 25 ביולי 2017 (IDT)[תגובה]
איך זה שהוא השפיע גרם למישהו להיות עורך עיתון? אפשר לומר את זה על כל מורה חילוני גם. מילא אם מישהו המשיך במורשת רבנית, אבל עורך עיתון? מה הוא יותר טוב משרברב מעולה? האם בגלל הפרסום? אם נשווה את זה לחילוניים אז האם צריך לכתוב דבר כזה על כל מורה של דוגמנית שגם היא מפורסמת לא פחות מעורך עיתון? יש לפעמים תחושה שיש שתי מע' חוקים. לחילוניים ולחרדים. בבתי-ספר מזמן הורנו את רשימות בוגרים. לא כך הדבר בישיבות (או בהחבא על ערכים של מורים/רבנים). Shannen - שיחה 09:49, 25 ביולי 2017 (IDT)[תגובה]
לא אמרתי שהוא גרם לו להיות עורך עיתון; אבל אם התלמיד שלו עורך עיתון חשוב - יש לו השפעה שם. ראש ישיבה אינו מקביל לתפקיד מחנכת בתיכון, זה משהו אחר לגמרי. לגבי רשימות בוגרים של מוסד אני מסכים שצריך לעשות משהו כמו בבית הספר החקלאי כדורי. נרו יאירשיחה • ב' באב ה'תשע"ז • 10:06, 25 ביולי 2017 (IDT)[תגובה]
לדעתי כדאי להסיר את התוספת. לדוגמה משה גפני, הוא גם חניך ישיבת סלבודקה והרי לא נכתוב בערכו של הרב דב לנדו, שמשה גפני מתלמידיו. אין בזה כל ערך וזה אף זילות במושג תלמיד. מה אתה חושב נרו? יעלי - שיחה 12:40, 25 ביולי 2017 (IDT)[תגובה]
יש בזה משהו; השאלה היא עד כמה הוא ראה או רואה במישהו מהם את רבו המובהק, כי הוא באמת דמות בולטת. נרו יאירשיחה • ב' באב ה'תשע"ז • 12:49, 25 ביולי 2017 (IDT)[תגובה]
קראתי כתבות על גפני, ולא שמעתי אותו מזכיר את שני הרבנים החשובים האלה. גם הרב פינטו או אבוחצירה לא הזכירו אותו באופן מיוחד. יעלי - שיחה 13:36, 25 ביולי 2017 (IDT)[תגובה]

הפיצול לאחר פטירתו[עריכת קוד מקור]

הועבר משיחת משתמש:נרו יאיר

בניסוח הקיים כעת נכתב כך: לאחר פטירתו חל פיצול בין תלמידיו. רובם קיבלו, על פי צוואתו, את הנהגת חתנו הרב שמידע, ואחרים העדיפו לקבל את הנהגת תלמידו הרב נחום רוזנבלט, שהקים עוד קודם לכן ברובע א' באשדוד ישיבה חדשה בשם מאירת שמועה.

הערות עובדתיות: הרב קרלנשטיין כיהן גם כראש ישיבה במשך קרוב ליובל שנים, וגם כמנהיג ציבור באשדוד במשך כעשרים שנה, ותחת הנהגתו היו רשת מוסדות ומאות משפחות מתלמידיו (מלבד רבים שהצטרפו לקהילה זו).

בצוואתו נכתב אך ורק שכראש הישיבה יכהן חתנו הרב שמידע. בקשר לכל עניני הנהגת הציבור ויתר מוסדות הקהילה שסביב הישיבה לא הותיר לתלמידיו שום צוואה, לא בכתב ולא בעל פה.

הנסיון להציג כביכול רוב תלמידיו קיבלו את 'הנהגת' חתנו הינו מוטעה לחלוטין. שכן הוא העמיד אלפי תלמידים במשך כיובל שנים, הפזורים בכל רחבי הארץ, ומתוכם פחות ממאה תלמידים בגילאים הצעירים יותר (35 ומטה) מאלו המתגוררים באשדוד קיבלו את הנהגת חתנו, שאצלו הם למדו לאחר שהתחיל לכהן כר"מ בישיבה עם פילוגה בשנת תש"ס. 'קבלת הנהגה' זו מתבטאת אך ורק בשמיעת שיעוריו ושיחותיו, ובהתייעצות עמו בעניינים פרטיים ואישיים. הרב שמידע אינו מתערב ואינו לוקח אחריות על שום נושא ציבורי הנוגע למוסדות הקהילה באשדוד.

כל תלמידיו הבוגרים של הרב קרלנשטיין (בני 35 ומעלה), למעט בודדים ממש, לא קיבלו כלל את הנהגת חתנו, שמעולם לא למדו אצלו. וכנ"ל גם רבים מהתלמידים הצעירים יותר לא קיבלו את הנהגת חתנו. חלקם משתייכים עדיין לכולל האברכים המסונף לישיבת גרודנא, אך אין להם כמעט שום שייכות לחתנו, הם אינם שומעים את שיעוריו ושיחותיו ואף לא מתייעצים איתו. וחלקם פרשו מהישיבה לגמרי.

במקביל עברו עשרות בחורים ואברכים מתלמידיו לישיבה ולכולל האברכים שברובע א' שבראשות הרב רוזנבלט, אך כלל לא כ'קבלת הנהגתו', שכן לרב רוזנבלט אין שום עסק בעניני ציבור, והתלמידים הנ"ל קשורים אליו אך ורק בלימוד, כשהם מתייחסים אליו כחבר וידיד לכל דבר וענין, וכלל לא כרב. כך שרוב רובם של תלמידי הרב קרלנשטיין - למעט הסקטור הנ"ל של קבוצה מהתלמידים מהגיל הצעיר יותר הלומדים בישיבה ובכולל שעל ידה שקיבלו באופן אישי את הנהגת חתנו - לא קיבלו עליהם שום הנהגה אחרת, אלא הם ממשיכים בדרכו ולאורו, ומשתייכים לכלל הציבור המכונה 'הפלג הירושלמי' בראשות הרב שמואל אויערבאך בעבר, וכיום בראשות יתר הרבנים המנווטים את דרכו של ציבור זה.

ב. ישיבת מאירת שמועה לא הוקמה על ידי הרב רוזנבלט כישיבה חדשה, אלא הוקמה ע"י הרב קרלנשטיין בעצמו בשנת תשע"ב, כשבתחילה העמיד בראשה את חתנו הרב איזנטל, וכשעבר לכהן כר"מ בישיבת גרודנא, העמיד בראשה את תלמידו הרב רוזנבלט. (שם הישיבה נקרא כך רק לאחר פטירתו). ראה על כך בערך 'ישיבת גרודנה - ישראל'. לאחר פטירתו כאשר פרשו מישיבת גרודנא עשרות אברכים, הקים הרב רוזנבלט גם 'קיבוץ אברכים' בשם 'אהל צדק' על שם רבו.

לאור כל הנ"ל מוצע ניסוח זה: לאחר פטירתו חל פיצול בין תלמידיו בישיבה. חלקם קיבלו את הנהגת חתנו הרב שמידע, שהתמנה לראשות הישיבה על פי צוואתו, ואחרים הצטרפו לתלמידו הרב נחום רוזנבלט, שהתמנה על ידו עוד קודם לכן לראשות ישיבת 'מאירת שמועה' שהוקמה על ידו ברובע א' באשדוד, ולאחר פטירתו הקים הרב רוזנבלט אף 'קיבוץ אברכים - אהל צדק' על שמו, ברובע א' באשדוד.

שלום רב. המקום לדון בזה הוא דף השיחה של הערך. ממליץ לקצר, וחשוב אף יותר - להביא מקורות אמינים לטענות, כי מן הסתם לשני הצדדים גירסאות שונות. נרו יאירשיחה • ט"ו בסיוון ה'תשע"ח • 09:56, 29 במאי 2018 (IDT)[תגובה]

כבודו מוזמן לברר את הנתונים. אין ברשת 'מקורות אמינים' לענין הזה, שכמעט לא דנו בו. לכמה פרטים יש 'מקור' בויקיפדיה ערך 'ישיבת גרודנה - ישראל', וצריך להצליב את המידע בין שני הערכים. נוסח הצוואה הוא: "הזכות בישיבה שייכת לחתני הדגול הגאון רבי משה שמידע שליט"א ואני מקווה שהוא יפריח תלמידים לשמחת לב אוהבי הישיבה, והנני כופל דבריי שלא יהיה שום שינוי בהחלטה זו שראש הישיבה יהיה לאחר סילוקי חתני הנ"ל שהוא יחיד ומיוחד לאותה איצטלא". בכל מקרה, הניסוח הקיים הוא חסר טעם ולא תואם כלל למציאות.

ע"כ ההעברה.

א. בסוף קטע שנכתב בדפי שיחה, נהוג "לחתום" באמצעות הקלדת ~~~~ (ארבעה סימני טילדה), שהופכים ל"חתימה" עם שמירת הדף. לחלופין, ניתן להשתמש בכפתור חתימה: חתימה. הוספת החתימה נדרשת כדי שנבין בקלות מיהו הכותב של כל קטע בדף, ולכן חשוב להקפיד עליה. ב. בדפי שיחה נהוג להזיח תגובה באמצעות סימן נקודתיים (:) בתחילת התגובה. אם כבר יש נקודתיים בתגובה שאליה מתייחסים (כלומר נכתבה כבר שורת תגובה מעל לזאת שמתווספת כעת), נהוג להוסיף זוג נוסף של נקודתיים. באופן זה, נשמר הסדר בדיון ויודעים אילו דברים נכתבו כתגובה לדברים שהופיעו קודם. ג. אין לי יכולת לפתוח בתחקיר, וקשה לי להאמין שאין ברשת מקורות אמינים בעניין. אולי אין מקורות שתומכים בחלק מטענותיך, איני יודע. ודאי לא תוכל לצפות שאקבל את דבריך כעובדה. על כל פנים אני מתייג את משתמש:ביקורת, משתמש:מוישימי, אולי הם יודעים משהו. נרו יאירשיחה • ט"ו בסיוון ה'תשע"ח • 11:04, 29 במאי 2018 (IDT)[תגובה]
לא כל כך הבנתי את הדיון, ברור שלרבנים שמידע ורוזנבלט אין את הקילומטראז' המספיק כדי להנהיג מישהו או משהו, הפיצול בין התלמידים מתייחס לקבוצת המשפחות שעדיין משייכת את עצמה לישיבה ולא לבוגרים. אלו בוחרים לעצמם את דרכם, רבים מהם לא קשורים כלל ל"כלל הציבור המכונה 'הפלג הירושלמי' בראשות..." (ע"ע יעקב אשר ועוד רבים), חלקם שכן קשור לפלג, לא בהכרח נוטה לקבל מרות של אף אחד, ודאי לא של רבנים צעירים יחסית כרב שמידע וכרב רוזנבלט, הם מתייחסים אליהם רק בקונטקסט של הישיבה ולא מעבר. ביקורת - שיחה 11:19, 29 במאי 2018 (IDT)[תגובה]
כל הנושא של "הנהגת הרב קרלנשטיין" הוא קצת מנופח.לרב קלנשטיין אמנם יש כמה תלמידים דינאמיים, וכן התגבשה סביבו קהילה מסויימת באשדוד, וכן חלק מבוגרי גרודנא אולי אוהדים את הרב קרלנשטיין טיפה יותר משאוהדים בוגרי ישיבת תפרח את ראש הישיבה הרב פילץ. ומי שנחשב תחת הנהגת הרב קרלנשטיין בפועל אלו בעיקר תלמידי הישיבה באשדוד, ובני הקהילה שאכן התפצלו. 2 ממשיכיו כמובן עדיין לא מצליחים להגיע למעמדו. יצויין שהרב משה שמידע מונה כחבר במועצת רבני הפלג הירושלמי.-מוישימישיחה • ט"ו בסיוון ה'תשע"ח • 15:28, 29 במאי 2018 (IDT)[תגובה]