משה גפני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
משה גפני
משה גפני
לידה 5 במאי 1952 (בן 66)
י' באייר ה'תשי"ב
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
כנסות 1220
סיעה יהדות התורה, דגל התורה
תפקידים בולטים

משה רפאל גפני (נולד בי' באייר תשי"ב, 5 במאי 1952) הוא יושב-ראש ומזכ"ל דגל התורה וחבר הכנסת מטעמה בסיעת יהדות התורה, מכהן כיו"ר ועדת הכספים. בעבר שימש כסגן שר הדתות וכיו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משה גפני נולד בתל אביב לאליהו וחוה-ברכה גפני, ילידי פולין וחסידי גור. למד בישיבות סלבודקא וגרודנא. בשנת תשל"ג, לאחר נישואיו עבר לאופקים והיה ממייסדי הקהילה החרדית במקום[1]. כיהן כראש כולל "זיכרון אליהו" באופקים וכחבר המועצה המקומית אופקים. שימש ככתב בעיתון "יתד נאמן".

פעילות כחבר הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנת 1988 מכהן בכנסת כנציג דגל התורה. בכנסות ה-13 וה-14 כיהן רק קדנציה חלקית במסגרת הסכמי רוטציה בין אגודת ישראל ודגל התורה. בשנת 1990 כיהן כסגן שר הדתות תחת השר אבנר-חי שאקי ובשנת 1999 כיהן כיו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת.

כחבר הכנסת נחשב גפני לאחד הפעילים והבולטים, בייחוד בתחום איכות הסביבה ואף קיבל אותות הוקרה מהארגונים העוסקים בנושא[2][3]. בכנסת ה-16 העביר כ-10 חוקים בקריאה שלישית. גפני גם פעיל בענייני החינוך החרדי.

עם פרישת חבר הכנסת אברהם רביץ מהחיים הפוליטיים, החליפו גפני בראשות סיעת דגל התורה, ושובץ במקום השני ברשימת יהדות התורה לכנסת ה-18.

באפריל 2009 התמנה ליושב ראש ועדת הכספים, לאחר שניצח ב'הצבעה הסיעתית' על חלוקת התפקידים בסיעה את ח"כ יעקב ליצמן[4] ובמאי 2013 בשבתו בספסלי האופוזיציה, מונה גפני ליושב ראש ועדת המדע והטכנולוגיה.

במאי 2015 חזר גפני בפעם השנייה, לכהונת יושב ראש ועדת הכספים[5]

בשנות ה-90 עבר להתגורר בבני ברק. הוא נשוי לחנה[6] ואב לשני בנים ובת.

ביוני 2018 הותקף גפני על ידי פעילי הפלג הירושלמי בשל פעילותו כנציג דגל התורה להסדרת מעמד בני הישיבות, בשל כך הוא זכה למכתב תמיכה חריג ממנהיג הציבור הליטאי הרב חיים קניבסקי.

חקיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין החוקים שיזם גפני במהלך כהונתו בכנסת:

דעותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גפני נחשב כ'שמאל מדיני מתון' בדעותיו, כפי שהעיד על עצמו לא פעם[7]. הוא מתנגד בנחרצות לכל נורמליזציה עם הזרם הרפורמי ביהדות, עם זאת, תחילה לא התנגד למתווה הכותל שנחתם בשנת 2016 בין הממשלה לזרמים השונים ביהדות ונחשב כפריצת דרך מבחינתם בכל הקשור ל'הכרה ממשלתית' בהם, אך לבסוף גם בשל פרסום המתווה באתרי האינטרנט החרדיים, איים בפירוק הממשלה באם לא יבוטל המתווה, והמתווה הוקפא לבסוף בשנת 2017.

בשנת 2005 הצביע גפני נגד תוכנית ההתנתקות[8][9]אך מאידך תמך בהצבעה על תקציב המדינה, הצבעה שאפשרה לממשלה לשרוד עד לאחר ביצוע ההתנתקות. לימים נתבע גפני בבית דין על ידי שתי משפחות מפוני גוש קטיף, בתואנה כי בעקבות תמיכתו בתקציב המדינה, יכולה הייתה הממשלה לפנות אותם מביתם. ובשנת 2013 דייני בית דין צדק בני ברק דחו את התביעה על הסף ופטרו את חבר הכנסת מ'אחריות נזיקית' לפינוי[10].

בשנת 2009 ימי פרשת בג"ץ בית הספר בעמנואל טען גפני כי 'בית המשפט פוסק באופן שיטתי נגד הציבור החרדי' ואיים כי אם בית המשפט ימשיך במדיניות זו הציבור החרדי יפסיק לשלם מסים[11].

בשנת 2011 תמך בהענקת סמכויות אכיפה המנהלית לרשות ניירות ערך בשוק ההון וזאת במטרה להגביר את ההגנה על כספי הציבור ולשמור על יציבות המשק[12].

בשנת 2017 נשא גפני נאום ב'ועידת עיתון הארץ' ועורר סערה ציבורית כשאמר כי "השמאל אינטליגנטי יותר, מאשר הימין"[13] חברו לסיעה, מאיר פרוש האשימו ב'הברחת מצביעים' מהמפלגה[14][15].

ב-15 ינואר 2018 עיכב גפני בוועדת הכספים למשך שבועות ארוכים את 'תקציב מגן דוד אדום לישובי יהודה ושומרון' במחאה על אי העברת תקציב דומה לארגון איחוד הצלה. רק לאחר ששרת המשפטים הבטיחה להקים צוות שיבחן את הטענות, שחרר גפני את התקציב[16].

באותו חודש בהקלטות ששודרו בחברת החדשות נשמע גפני מתייחס בכנס סגור להישגי המפלגות החרדיות עם חקיקת חוק המרכולים : "אנחנו לא רק שומרים על הסטטוס קוו, אנחנו גם מתקדמים בנושא של שמירת שבת"[17]. לדבריו, בתוך חודש הממשלה תגייס מאות פקחים שאינם יהודיים לשם אכיפת החוק.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ישראל כהן ומשה גולדשטיין, ‏בנט ניחם את גפני: "אני צריך לחזור בתשובה", באתר כיכר השבת, 16 באפריל 2014
  2. ^ דוד הכהן, מרצ הכי "סביבתית" בכנסת, ש"ס הכי פחות, באתר ynet, 13 בנובמבר 2002
  3. ^ יהונתן ליס, פרץ פותח חזית נגד יחימוביץ': לא נשב בממשלת נתניהו, באתר הארץ, 2 בדצמבר 2012
  4. ^ פנחס וולף‏, הנקמה של פרוש: ליצמן לא יו"ר ועדת הכספים, באתר וואלה! NEWS‏, 01 באפריל 2009
  5. ^ אבי שיף, הערב: גפני נכנס לתפקיד יו"ר ועדת הכספים, בחדרי חרדים, ‏01/06/2015
  6. ^ מסמך.
  7. ^ ועידת ישראל לשלום 2017 | משה גפני בשיחה עם אלוף בן, YouTube
  8. ^ ערוץ הכנסת - ההצבעה על ההתנתקות במליאת הכנסת - 26.10.2004, YouTube
  9. ^ הצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות, התשס"ה-2004 (קריאה ראשונה), www.knesset.gov.il
  10. ^ הבד"צ הכריע: גפני אינו נושא באחריות על ההתנתקות - סרוגים, www.srugim.co.il (בעברית)
  11. ^ ח"כ משה גפני נגד בג"ץ: נפסיק לשלם מסים, באתר ynet, 16.9.2010
  12. ^ ראיון ב-CFO TV עם ח"כ משה גפני, יו"ר ועדת הכספים של הכנסת, 28/11/2011
  13. ^ ברגר, יותם; שפיגל, נעה (12 ביוני 2017). "גפני: אני נוטה לשמאל, אבל לא אשב איתם בגלל הרפורמים". הארץ (בעברית). 
  14. ^ יעקב גרודקה, פרוש לגפני 'השמאלני': הגעת אחרי הפלסטינים, בחדרי חרדים, ‏12/06/2017
  15. ^ הרבה יותר נוח לגלוש באפליקציית חדשות 20, לחץ עכשיו להורדה, גם פרוש מתנער מגפני: "ההתחבקות עם השמאל תמוהה", www.20il.co.il
  16. ^ יועבר התקציב לפעילות מד"א ביו"ש, ערוץ 7 (בעברית)
  17. ^ בלקין, יעל (15 בינואר 2018). "הקלטה של ח"כ גפני חושפת: כך תוגבר האכיפה נגד עסקים בשבת". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-16 בינואר 2018.