שיחה:האדונית והרוכל
ספויילרים?[עריכת קוד מקור]
האם זה באמת ראוי בסוג הזה של יצירה? האם זה בכלל ראוי איפשהו? כלומר מובן מאיליו שייתכנו ספויילרים... אבל בכל אופן, זה לא ספר מתח ולא סיפור פואנטה, מה אתם חושבים? נינצ'ה - שיחה - פתרו את החידה, אם תוכלו. 22:30, 4 במרץ 2008 (IST)
לדעתי לא צריך ספויילרים כמו שאמרת זה לא סיפור מתח. התחלנו ללמוד את זה לפני זמן מה והיה לנו כבר מבחן, חבל שלא ראיתי את זה קודם.... יניב - שיחה 22:35, 4 במרץ 2008 (IST)::יפה, אני שמח שיש הסכמה ושכבר פעלו בנושא (ברוקס דומני). אגב, אם פעם תלמדו את סיפור פשוט... נינצ'ה - שיחה - פתרו את החידה, אם תוכלו. 22:42, 4 במרץ 2008 (IST)
- תודה. כנראה שבאמת שנלמד. יניב - שיחה 22:45, 4 במרץ 2008 (IST)
ערך טוב מאוד! אובייקטיבי ואמין[עריכת קוד מקור]
הערך מצויין! ועונה על כל הדרישות של ערך-ניתן להבין ממנו את הסיפור בצורה טובה מאוד 188.64.201.20 23:46, 21 בנובמבר 2011 (IST)
הקישורים הוחלפו !!!![עריכת קוד מקור]
מעניין שהממליץ פשוט לא האזין לקישורים !
צריך להיות
ש"י עגנון, האדונית והרוכל - שיחה של איריס לביא עם פרופ' יוסף בן, באתר התסכיתים של האוניברסיטה העברית בירושלים- האדונית והרוכל , באתר התסכיתים של האוניברסיטה העברית בירושלים
- האדונית והרוכל - שיחה של איריס לביא עם פרופ' אביעד קליינברג, באתר התסכיתים של האוניברסיטה העברית בירושלים
Daniel Ventura - שיחה 18:34, 12 בפברואר 2014 (IST)
- תיקנתי. דוד שי - שיחה 20:40, 12 בפברואר 2014 (IST)
בשלושת הקטעים יש שגיאות דקדוק שתוקנו - יש להחליף את הקטעים[עריכת קוד מקור]
לאחר זמן מה, מבחין הרוכל שהאדונית אינה אוכלת בחברתו. כאשר הוא שואל אותה לפשר הדבר, היא מתבדחת ואומרת שהיא אוכלת בשר אדם, וסופו שתאכל גם אותו. בדיחותיה של האדונית חוזרות ונאמרות באופן תכוף ומאיים יותר, ככל שעובר הזמן. היא אף מוסיפה ומספרת לרוכל על בעליה הקודמים שנאכלו על ידה. לאחר סיוט שחלם בחדר הסמוך לחדרה של האדונית, במהלכו מצא עצמו נאכל על ידי האדונית, מבין הרוכל שהוא חייב להסתלק מהבית, אך בגלל אופיו החלש, הוא ממשיך לגור שם. לילה אחד, הוא חש צורך עז לקרוא קריאת שמע על המיטה, אך הוא אינו חש בנוח לקרוא את שמע בתוך בית האדונית הנוצרייה, ליד פסלו של ישו, ולכן הוא יוצא מהבית.
רוכל יהודי מגיע לביתה של אדונית נוצרייה, מוכר לה סכין ציידים, וממשיך לדרכו ביער. עם רדת החשכה הוא מאבד את דרכו. לאחר זמן מה, הוא רואה בית בודד, וניגש לבקש עזרה. מסתבר לו, כי חזר לבית האדונית, המרשה לו להישאר עד הבוקר, וללון ברפת. כשמגיע הבוקר, פונה אליו האדונית ומודיעה לו, כי הוא רשאי להישאר ללון במחסן ביתה, בתמורה לתיקון גג הבית, הדולף ממי הגשמים, שהחלו לרדת באותו בוקר. בימים שלאחר מכן הוא נשאר בביתה ומבצע עבודות נוספות, עד שהוא הופך לבן בית. הוא עובר מהמגורים במחסן לבית עצמו, ולאחר מכן לחדר השינה שלה, כבעלה. הוא מפסיק לעבוד, וחי על חשבון האדונית, המטפלת בו ומונעת ממנו לעבוד בבית או בשדה. עד מהרה, הרוכל גם מפסיק לקיים את מצוות היהדות.
משחוזר הרוכל מתפילתו, הוא מוצא את האדונית שרועה על הרצפה בחדרו, מתבוססת בדמה, כשהיא אוחזת בידה את הסכין אותה מכר לה. הסדין שעל מיטתו מחורר לגמרי. מסתבר שהאדונית רצתה לאכול אותו, אך מאחר שלא מצאה אותו והייתה על סף רעב - פצעה עצמה, תוך כדי ניסיון להרגו. לאחר מספר ימים שבהם הרוכל מטפל בה ומבשל לה, מתה האדונית מפצעיה. הרוכל מנסה לקבור אותה, אך לא מצליח בגלל ערמות השלג הכבד שהצטברו מחוץ לבית. לבסוף, הוא מניח את גופתה בארון על הגג, בתוך ערמת שלג. עופות אוכלי נבלות מצליחים לפתוח את הארון, ואוכלים את הגופה. לאחר מכן, ממשיך הרוכל בדרכו ובעבודתו.
ט.ל.ח.
Daniel Ventura - שיחה 00:15, 13 בפברואר 2014 (IST)
מה היה מקור השראה של ש"י עגנון ב"האדונית והרוכל "?[עריכת קוד מקור]
במאמר מיוחד מציע ד"ר אלי אשד שמקור ההשראה של עגנון בסיפור "האדונית והרוכל " היה רומן שאותו יכול היה לקרוא ביידיש וגם בגרמנית "מלכת אטלנטיס" מאת פייר בנואה" סיפור שפורסם לראשונה ב-1919 ומתאר מלכה בעיר נסתרת במדבר הסהרה שלוכדת כל גבר שמגיע לעירה נשאת לו ולאחר שנה מוציאה אותו להורג ומפחלצת אותו.
את הסיפור מספר חייל צרפצתי שמצליח להימלט מהעיר.
קווי העלילה מקבילים לאלו של עגנון וייתכן מאוד שסיפור זה שיכול היה גם לצפות בו כסרט בשנות השלושים היה מקור ההשראה שלו.
.ראו :
הערפדית בעלת האכסניה ומלכת אטלנטיס :
מגזין "יקום תרבות " 2022
2A00:A040:199:F5BD:7D38:F268:F25F:35A5 18:37, 24 בספטמבר 2022 (IDT)