שיחה:הטיה לטובת העצמי
הוספת נושאתגובה אחרונה: לפני 5 שנים מאת Chenspec
בעלי הידע בפסיכולוגיה האם הטיה לטובת העצמי זה רק ייחוס לטובת העצמי, היינו, הנטייה של האדם ליחס את כישלונותיו לגורמים ולנסיבות חיצוניים, בעוד את הצלחותיו הוא מיחס לגורמים פנימיים-אישיים. או שזה כולל גם דברים נוספים, כאופטימיות בלתי מציאותית, תפיסת עצמי מעל לממוצע, וכדו' ? הָאֶלְקֹשִׁי • שיחה • ל' בסיוון ה'תשע"ט 12:36, 3 ביולי 2019 (IDT)
- לכאורה הגבול ששרטטת בין השניים אינו מוגדר כראוי. שכן אם מטה לטובת עצמו דבר הצלחה שאינה בזכותו, הרי שהאופטימיות ותפישת העצמי מעל הממוצע יכולה לנבוע מכך. Tshuva - שיחה 13:09, 3 ביולי 2019 (IDT)
- לא שרטטתי גבולות זה פשוט מונחים שונים בפסיכולוגיה חברתית.הם יכולים לנבוע מייחוס לטובת עצמי. אך הם יכולים גם לא. הָאֶלְקֹשִׁי • שיחה • ל' בסיוון ה'תשע"ט 13:30, 3 ביולי 2019 (IDT)
- לפי מה שאני זוכר מהקורס פסיכולוגיה חברתית, נוהגים להפריד בין השניים. צריך גם להבין איך הדברים האלה עובדים במחקר. רואים תופעה ונותנים לה שם, ייתכן שהם נובעים מאותו המקור, וייתכן שלא. את הסקת המסקנות ונתינת השם נותן החוקר על ה-DATA שמצא.Shaishyy - שיחה 15:57, 3 ביולי 2019 (IDT)
- אני חושב שהתרגום הנכון הוא "הטיה לטובת עצמו". אין בהכרח קשר למושג self "עצמי", אלא פשוט מדובר ב -self-serving Ewan2 - שיחה 00:37, 4 ביולי 2019 (IDT)
- בקורסים לפסיכולוגיה משתמשים במונח הטיה לטובת העצמי. הָאֶלְקֹשִׁי • שיחה • א' בתמוז ה'תשע"ט 01:14, 4 ביולי 2019 (IDT)
- קודם כל יש פה עניין של מידה. אם התפיסה או הייחוס רחוקים מאוד מהמציאות (בלי שום קשר לכיוון או מטרה) אז מדובר בבעייה בבוחן מציאות. אבל לרוב האנשים בוחן המציאות אינו מדוייק, כלומר יש טווח תקין של טעות בהערכת המציאות. למשל, אנשים "נורמליים" בדרך כלל מערכים את עצמם ב- 10% יותר גבוהה כמעט בכל מדד אפשרי. זאת להבדיל מאנשים דכאוניים שנוטים לראות את עצמם בצורה מדוייקת יותר, ראו - Depressive realism. יש גם את הנושא של הטיית אישור, שבה אם אדם חושב שהצלחותיו קשורות לעצמו וכשלונותיו לסביבה, הוא יפתח נטייה לפרש את כל מה שקורה בצורה שמחזקת את ההנחה הראשונית שלו. קיצר... אנשים זה דבר מורכב, יכול להיות שצריך להפריד בין תיאור התנהגותי-קוגניטיבי, לבין תוצאה לבין גורם. כי כמו שכתבו לפני מצבים מסויימים יכולים לנבוע מיותר מגורם אחד וגם גורם מסויים יכול להוביל למצבים שונים, שלא לדבר על זה שתוצאה של גורם אחד יכולה להיות גורם לתוצאה אחרת. מקווה שעזרתי
Chenspec - שיחה 17:43, 5 ביולי 2019 (IDT)
- קודם כל יש פה עניין של מידה. אם התפיסה או הייחוס רחוקים מאוד מהמציאות (בלי שום קשר לכיוון או מטרה) אז מדובר בבעייה בבוחן מציאות. אבל לרוב האנשים בוחן המציאות אינו מדוייק, כלומר יש טווח תקין של טעות בהערכת המציאות. למשל, אנשים "נורמליים" בדרך כלל מערכים את עצמם ב- 10% יותר גבוהה כמעט בכל מדד אפשרי. זאת להבדיל מאנשים דכאוניים שנוטים לראות את עצמם בצורה מדוייקת יותר, ראו - Depressive realism. יש גם את הנושא של הטיית אישור, שבה אם אדם חושב שהצלחותיו קשורות לעצמו וכשלונותיו לסביבה, הוא יפתח נטייה לפרש את כל מה שקורה בצורה שמחזקת את ההנחה הראשונית שלו. קיצר... אנשים זה דבר מורכב, יכול להיות שצריך להפריד בין תיאור התנהגותי-קוגניטיבי, לבין תוצאה לבין גורם. כי כמו שכתבו לפני מצבים מסויימים יכולים לנבוע מיותר מגורם אחד וגם גורם מסויים יכול להוביל למצבים שונים, שלא לדבר על זה שתוצאה של גורם אחד יכולה להיות גורם לתוצאה אחרת. מקווה שעזרתי
- בקורסים לפסיכולוגיה משתמשים במונח הטיה לטובת העצמי. הָאֶלְקֹשִׁי • שיחה • א' בתמוז ה'תשע"ט 01:14, 4 ביולי 2019 (IDT)
- אני חושב שהתרגום הנכון הוא "הטיה לטובת עצמו". אין בהכרח קשר למושג self "עצמי", אלא פשוט מדובר ב -self-serving Ewan2 - שיחה 00:37, 4 ביולי 2019 (IDT)
- לפי מה שאני זוכר מהקורס פסיכולוגיה חברתית, נוהגים להפריד בין השניים. צריך גם להבין איך הדברים האלה עובדים במחקר. רואים תופעה ונותנים לה שם, ייתכן שהם נובעים מאותו המקור, וייתכן שלא. את הסקת המסקנות ונתינת השם נותן החוקר על ה-DATA שמצא.Shaishyy - שיחה 15:57, 3 ביולי 2019 (IDT)
- לא שרטטתי גבולות זה פשוט מונחים שונים בפסיכולוגיה חברתית.הם יכולים לנבוע מייחוס לטובת עצמי. אך הם יכולים גם לא. הָאֶלְקֹשִׁי • שיחה • ל' בסיוון ה'תשע"ט 13:30, 3 ביולי 2019 (IDT)
