שיחה:היישוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

לדוד[עריכת קוד מקור]

לדוד שלום, ברצוני להרחיב את הקצרמר היישוב היהודי אולם ראשית לכל יש לתקן את שם הערך. הישות היהודית בארץ ישראל שלפני קום המדינה נקראה "הישוב העברי" ובקיצור "הישוב". אני מסתמך על עתוני התקופה ועל הספרות. דוגמה אקראית: ספרה של דינה פורת, שאני מחזיק עתה בידי הנקרא "הנהגה במלכוד - הישוב נוכח השואה". ומה לנו יותר ממגילת העצמאות האומרת: "לפיכך נתכנסנו אנו חברי מועצת העם,נציגי הישוב העברי והתנועה הציונית" ? תן דעתך לענין. בברכה, אדר 19:57, 6 מרץ 2005 (UTC)

בכל מקרה, בכתיב מלא יש לכתוב "היישוב", ושיניתי את שם הערך בהתאם. דינה פורת כתבה גם את הספר "בין מגן דוד לטלאי צהוב – היישוב היהודי בארץ-ישראל ושואת יהודי אירופה: 1939-1945", כך שבהסתמכות עליה יש להעלות לדיון שלושה שמות:

מגילת העצמאות מוסיפה לנו אפשרות רביעית: היישוב העברי.

כל ארבעת השמות מופיעים בויקיפדיה, והשאלה שנותרה פתוחה היא מה יהיה שם הערך, שאליו יהיו הפניות. מרשימת הדפים המקושרים כעת לערך היישוב ניתן לראות שהשם היישוב היהודי הוא הנפוץ ביותר בויקיפדיה העברית, ולכן אני נוטה אליו. דוד שי 05:03, 7 מרץ 2005 (UTC)

אני מסכים עם אדר. בתודעת בני התקופה המונחים "עברי" ו"יהודי" עמדו בניגוד זה מול זה, כאשר "יהודי" סימל את יהודי הגלות ותרבות העיירה בת ימי הביניים, ו"עברי" סימל את עם ישראל החדש, עובד אדמתו בארצו. זה מתחבר גם לתחיית העברית אל מול היידיש - היהודית - הישנה. לכן למשל תל אביב היא העיר העברית הראשונה - לעומת "ערי הקודש", ירושלים, צפת, טבריה וחברון על יושנן, עניותן ודתיותן. אמור מעתה, היישוב הישן - יהודי, והיישוב החדש - עברי. נתנאל 08:08, 7 מרץ 2005 (UTC)

הגהה והאחדה[עריכת קוד מקור]

כל הכבוד למשתמש:אדר על העבודה המקיפה. כאחד הערכים המקיפים ביותר בוויקיפדיה, דף זה יכול להיות חלון ראווה מצוין ועל כן הוא זקוק להגהה מקיפה ולהאחדת סגנון. ערןב 12:03, 13 אוגוסט 2005 (UTC)

עליית הבילויים[עריכת קוד מקור]

את השורה השניה "בעליית הבילויים בשנת 1882 וייסוד מושבותיהם" הייתי משנה ל- בעלייה הראשונה החל משנת 1882 וייסוד המושבות. המונח "עליית הבילויים" הוא מונח מיושן ובעל גוון פוליטי שאותו הנחילו לנו ה"היסטוריונים" של תנועת הפועלים מן העלייה השנייה. והכל כדי להדגיש ולהגדיל את חלקם של הבילויים, שלדעתם היו מעין "תנועת הנוער" (הפועלית), הסטודנטים המהפכניים הסוציאליסטים שהגיעו בעלייה הראשונה: הבילויים ושהם "כאילו" חוד החנית של חלוצי העלייה השנייה שהגיעו מאוחר יותר (1904). לכן אין לכנות בשם "עליית הבילויים" את כל תחום העלייה הראשונה ובין היתר את חובבי ציון שהקימו כשלושים מושבות , עליית התימנים ועוד. מהבילויים נשארו בודדים והם הקימו בקושי מושבה זעירה אחת - גדרה. ראה רשימת המושבות בסוף הדף: http://www.knesset.gov.il/library/heb/docs/sif026.htm

Avin 01:55, 15 אוקטובר 2005 (UTC)

לא נעים לי לשנות הגדרה וכן לא הייתה התנגדות הרבה זמן. אפשר לבדוק שאני צודק בכמה ספרים בין הספרים: מרדכי אליאב, ארץ-ישראל ויישובה במאה הי"ט, הוצאת כתר 1978 בעמ' 292 :"תנועת הביל"ויים נסתיימה למעשה בכשלון, רק קומץ קטן נשאר בארץ מן התנועה היומרנית... ורק גדרה העידה על עצם קיומה בעבר." וגם "במרוצת הזמן הפכו קורות הביל"ויים ומעשיהם החלוציים לאגדה, שעליה נתחנכו דורות." (ההדגשה בציטוט היא שלי ולא במקור)כל זה בעקבות "ההיסטוריונים" של של תנועת הפועלים שהם למעשה הפכו את הביל"ויים לאגדה. ראה בשיחה קודמת למעלה.Avin 17:54, 11 ינואר 2006 (UTC)

הנהגת היישוב[עריכת קוד מקור]

בעבר דיבר גילגמש על הוצאת ערכי משנה מערך זה. הדבר נעשה באשר לערך "הנהגת היישוב" אך הפסיק לאחר ערך אחד. מכיוון שדווקא ההנהגה חשובה בהקשר של הערך הראשי, ומכיוון שלאחר מספר חודשים לא קמו לנו ערכי משנה נוספים, בעצה אחת עם אדר, שטרח והכחיל את כל הקישורים האדומים בערך "הנהגת היישוב", אני מחזיר את התוכן של הערך "הנהגת היישוב" לערך הראשי, ומוחק אותו. אלמוג 14:18, 13 נובמבר 2005 (UTC)

כמה צנחנים היו?[עריכת קוד מקור]

בערך צנחני היישוב נכתב שהיו 33, ובערך זה 32. מה נכון? ערןב 16:15, 12 בפברואר 2007 (IST)

למה לא לצין את כל ההיסטוריה של הישוב הישן? הרי הישוב קים מאז בית שני. צריך לרשום כאלו הרצל המציא את הציונות? מאז בית שני תמיד היו יהודים בארץ. יש הרבה עליות שלא צוינו כלל.אביאהל (שיחה | תרומות | מונה) שכח/ה לחתום

זה בטיפול. קצת סבלנות ונגיע גם לזה. יעקב 02:51, 10 בינואר 2008 (IST)

התמונה הראשונה (של המתיישבים)[עריכת קוד מקור]

אם אינני טועה ראיתי את התמונה הנ"ל ב"בית הראשונים" של היישוב "מגדל" (באיזור טבריה). ידוע לי שבאותה תקופה היתה התישבות חקלאית באיזור שאף נטלו בה חלק אנשי טרומפלדור. אם מישהו יכול לאמת...

הערה ל-"קיצור תולדות היישוב"[עריכת קוד מקור]

תחילת הפרק לוקה בקיצור יתר ובאי דיוקים, כדלקמן:

"מאז שחרב בית המקדש השני היו היהודים היחידים שנשארו בארץ מפוזרים בה."

בשישים פלוס השנים שחלפו בין שתי המרידות הגדולות (70 -- 135) נותר רוב רובה של האוכלוסיה היהודית במקומה, מלבד בירושלים ובמקומות אחדים נוספים. גם לאחר כשלון מרד בר-כוכבא (שנת 135) לא נכון לומר כי נותרו בארץ "יהודים יחידים", מפני שעדיין התקיימה בארץ אוכלוסיה יהודית ניכרת, בעיקר בגליל.

"ידוע על היישוב היהודי בטבריה, שבו ערך רבי יהודה הנשיא המשנה."

רבי יהודה הנשיא חי ופעל בציפורי. רק לאחר מותו עברה הנשיאות לטבריה.

"בנוסף היה יישוב יהודי ביבנה, בירושלים, בצפת, בחברון ובממדים קטנים, ביפו ובעזה (עד הגעת נפוליון)"

המשפט הנ"ל מתייחס ככל הנראה לתקופה המאוחרת בכ-1500 שנים לתקופה הנזכרת במשפט הקודם לו. ללא הסבר נוסף עלול הקורא לחשוב כי בירושלים, למשל, התקיים יישוב יהודי מתקופת המשנה ועד העת החדשה (נפוליון!), דבר שכידוע רחוק מאד מהאמת.

לדעתי ראוי היה לתת סקירה מקצועית יותר על תולדות היישוב היהודי בארץ ישראל בתקופות ההיסטוריות השונות, או לחילופין להפנות את הקוראים לערך מתאים. א.ג.הרץ - שיחה 15:17, 26 באפריל 2008 (IDT)

אין זה מפליא שגם לא ייחסו את הערך לקטגוריות של היסטוריה של עמ"י , כתיבת ערך זה היא דוגמה נוספת לבורות או שכתוב מכוון של ההיסטוריה היהודית בארץ דבר שחוזר על עצמו בערכים וקטגוריות מסורסות נוספות הנושאות את השם הישוב במתוכנת כזו או אחרתמי-נהר - שיחה 22:21, 14 בפברואר 2010 (IST)

"היישוב" מהו?[עריכת קוד מקור]

ב-24 בדצמבר 2007 נעשתה בערך זה עריכה משמעותית ביותר, ששינתה כליל את פניו, מערך שעוסק ביישוב העברי בארץ ישראל מראשית ימי הציונות, לערך שעוסק ביישוב היהודי בארץ ישראל מאז חורבן בית שני. לאחר מכן צומצמה מגמה זו, והערך הסתפק בתיאור היישוב היהודי החל מהמאה ה-15. גם זו הארכה מיותרת של התקופה שבה ראוי לערך לעסוק. "היישוב", בימינו, הוא אך ורק היישוב העברי מראשית ימי הציונות. אינני יודע האם אי פעם שימשה המילה "היישוב" למטרה אחרת, אך גם אם זה המצב, אין לכפות על הערך היישוב משמעות שאבד עליה הכלח. להיסטוריה של היישוב היהודי בארץ ישראל לתקופותיה חשיבות רבה, אך יש לה מקום בערכים אחרים. דוד שי - שיחה 07:23, 28 במרץ 2011 (IST)

מסכים פומפריפוזה - שיחה 07:24, 28 במרץ 2011 (IST)
מתוך רצון שלא לקפח איש, לקחתי את גרסתו האחרונה של הערך (כפי שמצאתיה הבוקר), הסרתי ממנה את הסעיף הראשון, "במאות ה-15 וה-16", שכאמור אינו רלבנטי לערך זה, החזרתי את הסעיף "קיצור תולדות היישוב" מגרסה קדומה יותר של הערך, וערכתי שינויים נוספים, פחות מהותיים, שמטרתם הצגה כרונולוגית של העניינים והשלמה קלה של מידע. דוד שי - שיחה 08:19, 28 במרץ 2011 (IST)
תודה על החזרת הערך לייעודו המקורי. יעל - שיחה 08:22, 28 במרץ 2011 (IST)

אין זה נכון ש"היישוב" הוא מראשית הציונות. משתמשים במילה הזאת בכל הספרים שכותבים על היהודים בארץ. "היישוב" הוא היהודים בארץ מתקופת התנ"ך. חנן

זה היה היישוּב העברי, לא היישוּב היהוּדי. אמנם רוֹב אנשיו היוּ ממוֹצא יהוּדי, אבל דוּבר על יישוּב עברי, כל דבר נקרא עברי. זה צריך להיוֹת כתוּב ראשוֹן למעלה ולא רק כהערה משנית. Yarenn Šagor - שיחה 20:59, 28 באוקטובר 2016 (IDT)

בעצם רק כתוּב שזה כינוּי לישוּת ה"יהוּדית" שקמה בארץ וכוּלי. אבל מה זאת ישוּת יהוּדית? זה לא ניסוּח טוֹב לדעתי. זאת ישוּת עברית אם כבר. Yarenn Šagor - שיחה 21:02, 28 באוקטובר 2016 (IDT)

כמה משמעויות[עריכת קוד מקור]

בפסקה לעיל נטען כי משמעות המילה "היישוב" - משלהי המאה ה-19.
בספרות המחקר באקדמיה מקובלת גם, ובעיקר, המשמעות הרחבה, במובן של אוכלוסיה, מהעת העתיקה.
לדוגמא:
  • בין לאומיות לאמנות [משאב אלקטרוני] : כינון שדה האמנות הישראלי בתקופת היישוב ובראשית שנות המדינה / גרסיאלה טרכטנברג ; עורך - קובי מצר. 2005
  • היישוב בתקופה העותמאנית / יצחק בן צבי. 1959
  • יישוב ארץ ישראל והעליות אליה במאה הט"ו / ליקט יוסף הקר. 1969
  • היישוב היהודי בארץ ישראל בתקופת הכיבוש המצרי : <1840-1831> : דפוסי חברה וכלכלה / צבי קרגילה. 1990
  • ‬היישוב בארץ-ישראל בראשית האיסלאם ובתקופת הצלבנים : לאור כתבי הגניזה / שלמה דב גויטיין ; עורך יוסף הקר. 1989
  • יודפת : מקרה מבחן להתפתחות היישוב היהודי בגליל בתקופת הבית השני (עבודת דוקטור) / מרדכי אביעם. 2005
  • מקלטי מצוקים ומערכות מסתור בגליל : היישוב היהודי בגליל בתקופה הרומית הקדומה על סמך מחקר חללים תת-קרקעיים (עבודת דוקטור) / מאת ינון שבטיאל. 2009

שבת שלום, יעל - שיחה 12:13, 1 באפריל 2011 (IDT)

המקור הראשון שהבאת מתייחס למושג "היישוב" דווקא במשמעותו המצומצמת - משלהי המאה ה-19. מקורות שבהם כתוב "היישוב היהודי" אינם רלבנטיים, כי זהו צירוף שאין ויכוח על משמעותו הרחבה, וניתן לדבר גם על היישוב היהודי בוורשה במאה ה-12. דוד שי - שיחה 18:20, 1 באפריל 2011 (IDT)
הראשון כדי להראות מהכל. תודה.
אם לא "יישוב" , אז? "התיישבות"? מהי המילה הראויה? יעל - שיחה 18:35, 1 באפריל 2011 (IDT)
"היישוב" כמושג עצמאי מתייחס ליישוב היהודי בארץ ישראל משלהי המאה ה-19. מובן שבמילה היישוב ניתן להשתמש בכל הקשר, כולל היישוב האסקימואי בקוטב הצפוני. דוד שי - שיחה 18:42, 1 באפריל 2011 (IDT)
לא ענית על שאלתי חיוך אדום שבת שלום, יעל - שיחה 18:44, 1 באפריל 2011 (IDT)
אם כך, לא הבנתי אותה. דוד שי - שיחה 20:30, 1 באפריל 2011 (IDT)

הסרט חיי היהודים בארץ ישראל 1913[עריכת קוד מקור]

לא שמתי לב אם יש את זה בערך או בויקיפדיה בכלל ראו מיוטיוב חלק א' חלק ב'. אולי כאן זה הסרט המלא. מי-נהר - שיחה 00:45, 25 בדצמבר 2012 (IST)

ישות עברית[עריכת קוד מקור]

מדוּע שוּחזרה העריכה שלי של ישוּת עברית במקוֹם ישוּת יהוּדית בטענה ש"לא דיברוּ רק עברית"? גם לא כוּלם היוּ יהוּדים, ויתרה מכך, היהדוּת, לפחוֹת טכנית, לא היתה המאפיין של החברה הזאת והיישוּב הזה, בהרבה מקרים אנשים למעשׂה יצאוּ כנגד הדרכים היהוּדיוֹת של הגוֹלה ורצוּ ליצוֹר את העברי החדש. היישוּב כן התבסס בהחלט על דיבוּר עברי, זה היה המאפיין העיקרי שלוֹ, אך גם כשלא דיברוּ עברית עדיין מדוּבר בישוּת עברית יוֹתר מאשר ישוּת יהוּדית. Yarenn Šagor - שיחה 10:07, 31 באוקטובר 2016 (IST)

אם לא עוֹנים אני מחזיר Yarenn Šagor - שיחה 19:14, 3 באפריל 2017 (IDT)