שיחה:הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות/ארכיון עד אוגוסט 2009

הסבר לשחזור

העובדה שהגורם להפרעה הוא נוירולוגי אינו אומר שההפרעה אינה הפרעה נפשית. נדב 5 יולי 2005 11:14 (UTC)

הפרעת קשב נחשבת להפרעה נפשית? לא נראה לי. זה שהיא עלולה להוביל נניח לבעיות חברתיות ולכן יש טיפול פסיכולוגי, לא אומר שזה בהכרח בעיה נפשית. כדאי לשאול פסיכולוג. דורית 5 יולי 2005 11:18 (UTC)

בהרצאה האחרונה ששמעתי מפי מומחים, דובר על כך שההפרעה היא נוירולוגית, אם כי היא יכולה לגרום לתופעות נפשיות נלוות. לדעתי זו הסיבה שרבים טועים ומגדירים את ההפרעה כהפרעה נפשית. לא נראית לי סיבה מספיק מבוססת. הייתי כותב על זה בערך עצמו, אבל כרגע אני הולך לאכול. בהזדמנות. חוצמזה, נדב, למה לשחזר גם את שאר העריכה שלי, שכללה תיקוני שגיאות כתיב וניסוח? עמרי 5 יולי 2005 11:22 (UTC)

אומנם הידע שלי מועט, אבל תומך במה שעומרי אמר, ברגע זה לדעתי לא רק שאנו מטעים את הקורא, אלא גם מעמיסים משא נוסף על מי שיש לו הפרעת קשב והיפראקטיביות. דורית 5 יולי 2005 11:23 (UTC)

בטעות. סליחה. נדב 5 יולי 2005 11:24 (UTC)

התנצלות התקבלה עמרי 6 יולי 2005 09:41 (UTC)

ADD ו ADHD הן הפרעות ניורולוגיות/נפשיות וככאלה קיים עבורן DSM-IV criteria. אוהד ל 09:40, 12 נובמבר 2005 (UTC)

הורים

נכתב שאם לילד יש, סימן שאחד מהוריו גם בעל התסמונת. אבל אני קראתי בעבר מאמר שאומר שדווקא לאחים/אחיות יש ולא להורים. אז מה נכון? דורית 18:51, 21 יולי 2005 (UTC)

כבר לא כתוב ואגב, זה לא בהכרח נכון. הגנטיקה של התחום אינה מובנת דיה. Eddau 03:50, 20 בינואר 2008 (IST)

זכויות יוצרים ו DSM-IV criteria

מקובל לאבחן ADD\ADHD גם בעזרת שימוש ב DSM (diagnostic and statistical manual of mental disorders), שמפורסם ע"י ה - American Psychiatric Association. חשבתי להוסיף לערך את הקריטריון לאבחון ADD\ADHD עפ"י ה DSM, אלא שאני חדש בוויקיפדיה ולא יודע אם הוספה כזו מותרת. אני חושש שהוספה כזו תפר זכויות יוצרים. אוהד ל 09:54, 12 נובמבר 2005 (UTC)

הוספה כזאת מותרת והיא לא תפר זכויות יוצרים. גילגמש • שיחה 09:56, 12 נובמבר 2005 (UTC)

ה - DSM זוכה לכזה מעמד מהפסיכיאטרים שלצטט ממנו זה כבר כמו לצטט מהתנ"ך

שמות נרדפים להפרעה

"תסמונת קשב, ריכוז והיפראקטיביות" הוא שם שאינו מוכר, או מקובל עפ"י מבחן גוגל ואני מסיר אותו מפיסקת הפתיחה של המאמר.
אם כבר, אז אפשר אולי לציין שההפרעה מוכרת גם בשם "The Edison Gene", על שמו של תומס אלווה אדיסון.
אוהד ל (username:quant) 16:43, 14 ינואר 2006 (UTC)

מסכים. מאיפה בכלל הגיע לשם הריכוז? נדב 21:10, 22 ינואר 2006 (UTC)

על פי מיטב ידיעתי, כבר לא מקובל להתייחס לשתי האבחנות ADHD ו-ADD בנפרד אלא לראותן תחת אותה כותרת: ADHD. ההיפר אקטיביות הנה תופעת לוואי של התופעה הראשונית- בעיית הקשב. אנא שנו בברכה הילה טלומק שחם

סיילרט

עד כמה שידוע לי כבר לא נהוג להשתמש בסיילרט לטיפול ב ADHD\ADD. אני אשמח אם מישהו שמבין בנושא יביא את דעתו.
אוהד ל 20:57, 22 ינואר 2006 (UTC)

הורדתי את סיילרט מרשימת התרופות המקובלות לטיפול ב ADHD. אוהד ל

ראשי פרקים לנושאים שחסרים בערך

את הנושאים הבאים עדיין לא כתבתי למרות שהם נחוצים:
אתם מוזמנים לעזור בהרחבת הערך.

בעיות למידה הנובעות ישירות מ ADHD

אחד הנושאים היותר בולטים הוא הבעיה בלמידה במסגרות החינוך הפורמליות. הפרעות הלמידה בגלל ADHD אינן מקיפות את כל סוגי הלמידה, אלא מתמקדות בקושי ללמוד בתוך המסגרת הסטנדרטית. בהרצאה של ד"ר יונתן שתיל, הועלתה השאלה הבאה - האם התלמיד הסובל מההפרעה, היה נחשב ללקוי למידה במערכת הלימודים ביוון העתיקה, שם ההערכה של מערכת החינוך הייתה בעיקר ל: ג'ימנסטיקה (בכלל זה האבקות בעירום) שירה ואומנות הנאום ? מספר ניסויים שנערכים בשנים האחרונות מצביעות על אפשרויות לשינוי של המערכת כך שישולבו אסטרטגיות הוראה מתאימות שייסיעו לקדם את התלמדים הללו בהתאם לכישוריהם ויאפשרו להכיל את הצרכים המיוחדים שלהם בלי שאלו יחשבו להפרעה. הבעיה המרכזית היא האנרגיה הרבה ש"מתבזבזת" סביב הקושי של התלמדים הללו לעמוד בדרישות המסגרת. הקושי לשבת על הכיסא במשך 45 דקות רצופות, הקושי בהאזנה לשיעור פרונטאלי, הצורך לבצע מבחנים וללמוד לבד לקראת מבחנים, כל אלון מובילים לבעיות שפוגעות באופן ניכר בתלמידים הסובלים מהתסמונת. לעומת זאת בשיטות שונות ובהן למשל טכניקת הדיבייט ( DEBATE מתורגם בעברית ל"שיח ושיג") הביאו בניסויי חלוץ לשינויים דרמטיים ולהבלטת הכשרים הייחודיים של התלמידים הללו. (מאמר בנושא אפשר למצוא באתר הבית שלי www.machon.co.il ודיון אקטואלי ב"בלוג של אלון" ) אלון האס

בעיות חברתיות הנובעות ישירות מ ADHD

הבעיות החברתיות הנגרמות כתוצאה מהפרעת קשב והיפראקטיביות הן מגוונות, בין היתר צריך להבין את המרכיבים העמוקים של התופעה כדי להבין את המרכיבים הללו - למשל: כשל בניהול העצמי (נושא שצריך להרחיב עליו בתור נושא נבדל - אני פשוט לא מספיק בקיא בכתיבה כאן וחושש להתחיל עוד נושא)הפרעה זו, יוצרת קושי להתארגן באופן כללי, לכן בהרבה מקומות נתקלים בביקורת בעיקר מדמויות הסמכות, אשר רואות בכך חוסר בגרות, אבל גם מהסביבה שלגביהם לא פעם האדם נראה כמזלזל, שהרי למה הוא לא תכנן טוב יותר, איך שכח לארגן את... האמפולסיביות, אשר הינה מרכיב בסיסי בהפרעה, מהווה הפרעה לשמירה על קודים שונים, הילדים האלו מרבים להיות מעורבים במריבות ועימותים. וישנה עוד רשימה ארוכה, אפשר למצוא התיחסויות לנושא במאמר שכתבתי אודות הטיפול בילד הסובל מADHD אלון האס

בעיות הנגררות מחוסר טיפול מתאים ב ADHD

אחת התופעות המדאיגות הנראות בשנים האחרונות היא הזנחה של ילדים הסובלים מהתסמונת בעקבות ההפחדה המתקיימת כנגד התרופות המסייעות לסובלים מההפרעה. לצערינו, עד לרגע זה, לא נמצא טיפול אפקטיבי שפותר את הבעיה, לכן הסיוע העיקרי הוא בהפחתת הסימפטומים שלה. הדרך המוכחת והיעילה נכון להיום היא הטיפול המשולב - איזון תרופתי, לצד טיפול פסיכו-חינוכי. ההתנגדות המאסיבית שמתגלית בשנים האחרונות כנגד התרופות, בעיקר לאחר מספר כתבות בעיתונות, גרמה לרבים מאלו שיכלו לקבל הקלה משמעותית בסיבלם, לכך שתמנע מהם העזרה. השאלה הקריטית העולה היא התוצאות השליליות של הטיפול התרופתי כנגד התוצאות השליליות של הימנעות מטיפול כזה, אולם בפועל המציאות מורכבת עוד יותר - התוצאות החיוביות או השליליות הן של תמהיל דרכי סיוע. מהצד האחד מוצגת הפגיעה שיש לתרופות - כמו תופעות הלוואי וכן טענות מסוגים שונים. אולם מנגד תרם פגשתי במחקר המתעד את התלמידים מהם נמנע הסיוע המתאים - אחוזי ההתאבדות, אחוז הנשירה מבתי הספר, אחוז הימצאותם בבתי הסוהר ואחוז המבוגרים ההופעים להיות אלימים או מפתחים הפרעות רגשיות שונות. ברור כי העדר טיפול מוביל לתוצאות חמורות - אין בידי נתונים סטטיסטיים, אולם כמי שמטפל למעלה מעשר שנים במבוגרים לקויי למידה, אני פוגש בקליניקה מקרים קשים מאוד, שמקורם בסבל ה"בלתי נסבל" של מי שנאלצו כל ילדותם להתמודד עם התסמונת ללא סיוע. הפתרון האופטימאלי הוא שילוב של אנשי המקצוע - רופא (פסיכיאטר או נוירולוג) לצד טיפול נפשי (פסיכולוג או פסיכותרפיה הבעתית) וכן סיוע גופני (מרפא בעיסוק או טכניקות סיוע דומות - טיפול ברכיבה, הידרו-תרפיה) וכן הנחיה בנוגע לתזונה נכונה. יחד עם כל אלו חייב להיות גם מי שרואה את התמונה החברתית הנכונה (יועץ, עובד סוציאלי או מתאם). לצערינו במציאות, בדרך כלל אין אפשרות לספק את כלל התמיכה לאדם הבודד בגלל מגבלות שונות ובעיקרן התקציב. חשוב לדעת ולהכיר מה התרומה של כל גורם ובכך ניתן יהיה לנבא גם מה יהיו תוצאות הלוואי של הזנחת נושא כזה או אחר.אלון האס

כפסיכולוג, עלי לסייג חלקים רבים מפסקה זו, שנראים כשגויים מיסודם : 1) אין כל הוכחה לקשר בין adhd לנטייה להתאבדות (???) ולעבריינות, וממילא אין כל הוכחה שטיפול תרופתי מקטין סיכוי להתאבדות או עבריינות. 2) מתן טיפול תרופתי אינו מתאים לכל הסובלים מהתופעה, ובאופן כללי מומלץ רק במקרים קיצוניים, בעיקר אצל ילדים. 3) לעיתים קרובות, אנשים הלוקים בתופעה הינם דווקא "מצליחנים" מאוד, ומובילים בתחומם, גם ללא טיפול, לכן "... כישלון בלימודים ובעבודה, כישלון ביחסי אנוש..." פשוט לא מדויק. 4) ישנו קשר רופף בלבד בין הטיעונים לבין המובאות המתיימרות להוכיחן.

באופן כללי הפסקה כתובה באופן משונה בעיני, ומכילה שגיאות רבות. לולא ההזהרה בדף העריכה, הייתי משנה אותה לחלוטין, או מסיר אותה.[דני נבון]

האם אתה מדבר על פיסקה המצויה בערך העוסק בADHD או בדף השיחה שלו (דהיינו הדף הזה)? בלי קשר, עם כל הכבוד לתואר שלך, אני לא שמעתי על זה שתרופות ללקות ריכוז או לבעיות כל שהן בכלל נותנים רק במקרים קיצוניים. תרופות נותנים כשיש סיבה טובה לחשוב שהתועלת שבהן רבה באופן משמעותי מהנזק שבהן. על כן יש גם תרופות נגד כאב ראש קל ועל כן אפשר בהחלט לקבל תרופות ללקות ריכוז, גם אם לא תהיה מובטל ובער בלעדיהן. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 23:57, 12 באוקטובר 2009 (IST)

נראה שהוא התכוון לפסקה שבערך, שכוללת הערת עריכה מוסתרת. עידנתי מעט את הניסוח בפסקה בהתאם לטענה 3, את שאר הטענות אשתדל לבדוק בקרוב כשיהיה לי זמן, אשמח כמובן לסיוע בבדיקה זו, אם תרצה, שלך עידו ושל אחרים. Ravit - שיחה 07:12, 13 באוקטובר 2009 (IST)

התפתחות ההפרעה במהלך החיים אצל בעלי ADHD

אוהד ל 00:19, 7 פברואר 2006 (UTC)

סיבות גנטיות (קשר גנטי 25% שלהורה יהיה ילד עם ההפרעה, 90% לתאום), וסיבות אחרות. אוהד ל 02:39, 7 פברואר 2006 (UTC)

בהגדרה ADHD היא הפרעה התפתחותית, ישנן תופעות דומות לתסמונת שנוצרות בעקבות פגיעה אבל זוכות להגדרות שונות. כאשר אומרים תסמונת התפתחותית, הכוונה היא שהבעיה כבר היתה קיימת בתום תקופת הינקות - או שהמקור הוא גנטי, או בתהליך ההריון או הלידה או לכל היותר בינקות המוקדמת. עדין לא עמדו על מכלול הסיבות, אולם התוצאה הנצפית היא שינוי נוירולוגי מובהק, אותו ניתן לראות בתחום המטבוליזם של חומרים שונים באיזורים שונים. במיוחד מדובר על דופמין ואדרנלין במספר איזורים, במיוחד באונה הקידמית (הכפל המאוחר ביותר בהתפתחות המוח האנושי) אותו איזור אשר כפי שידוע כיום אחראי בין היתר על ויסות. התוצאה היא בעיה בויסות של מרכיבים שונים: תנועה (היפר קינטיות) תגובה (אימפולסיביות) וקוגניציה (הפרעת קשב וריכוז).אלון האס

מידע של אלון האס שולב אל תוך הערך

אלון תודה,
שילבתי את המידע המועיל שכתבת אל תוך הערך ונתתי לך קרדיט בדף הגרסאות הקודמות של הערך כמקובל בויקיפדיה. אוהד ל 06:17, 18 פברואר 2006 (UTC)

תיקון השחתה של גילגמש

הועתק מדף השיחה של גילגמש:
גילגמש שלום,
הקישורים שהורדת הם קישורים מאוד מועילים ואף דרושים. אלו קישורים שאני הוספתי. הסיבה שהוספתי קישורים אל שני הפורומים של תפוז היא שלהערכתי ומתוך הכרות טובה שלי את הנושא אלו שני פורומי התמיכה הטובים ביותר בארץ, אשר מלווים גם על ידי מומחים בתחום ומתנדבים רבים ששמחים לספק מידע לשואלים.
שני הפורומים האלה הם מקור מידע חסר תחליף. אני מחזיר את הקישורים ומבקש ממך לא להוריד אותם ללא דיון בנושא בדף השיחה.
אוהד ל 06:20, 18 פברואר 2006 (UTC)

טוב היה לתת הסבר מועיל זה בתחילתה של מלחמת העריכה, וכך אולי לחסוך מלחמת עריכה מיותרת. דוד שי 07:53, 18 פברואר 2006 (UTC)

פסקה שהוסרה

הסרתי את הפסקה:

מצד אחד מוצגת הפגיעה שיש לתרופות - כמו תופעות הלוואי וכן טענות מסוגים שונים. אולם מנגד טרם פגשתי במחקר המתעד את התלמידים מהם נמנע הסיוע המתאים - אחוזי ההתאבדות, אחוז הנשירה מבתי הספר, אחוז הימצאותם בבתי הסוהר ואחוז המבוגרים ההופעים להיות אלימים או מפתחים הפרעות רגשיות שונות.

ברור כי היעדר טיפול מוביל לתוצאות חמורות - אין בידי נתונים סטטיסטיים, אולם כמי שמטפל למעלה מעשר שנים במבוגרים לקויי למידה, אני פוגש בקליניקה מקרים קשים מאוד, שמקורם בסבל ה"בלתי נסבל" של מי שנאלצו כל ילדותם להתמודד עם התסמונת ללא סיוע.

זו כתיבה אישית (טרם פגשתי, אין בידי) וספקולטיבית (הכותב עוסק בנושאים שבהם, כדבריו, אין לו נתונים), שאינה יאה לאנציקלופדיה. דוד שי 14:15, 24 פברואר 2006 (UTC)

אני מסכים, ולכן הסרתי גם את : אחת התופעות הנראות בשנים האחרונות היא הזנחה של ילדים הסובלים מ-ADHD בעקבות הפצת מידע הסותר ממצאים מחקריים מצד ארגונים (כגון כת הסיינטולוגיה) ואנשים לא מקצועיים שונים המתנגדים לשימוש בתרופות המסייעות לסובלים מההפרעה‏‏[36]‏‏[37]‏‏[38].

לינקים שבורים, ספקולציות (מקור ההתנגדות הוא אירגונים כגון כת הסינטולוגיה המפיצה מידע מוטעה בכוונת זדון - זו היא טענה הזקוקה להוכחה...)

בנוסף הסרתי גם את: ישנן עדויות לפיהן הזנחה גוררת כישלון בלימודים ובעבודה, כישלון ביחסי אנוש, תסכול והגדלת והסיכוי לפעילות עבריינית ולהתאבדות‏‏[39]‏‏[40]. היכן הן העדויות ?

לדעתי יש לשקול הסרת כל הפסקא או כתיבתה מחדש בצורה ראויה.

בפיסקה שהסיר המשתמש החדש באמת היו כמה בעיות אבל ההסרה של הייתה שפיכת המים עם התינוק. החזרתי אותה ותיקנתי אותה. בסך הכל היה צריך לשנות את הניסוח לניטרלי יותר ולעדכן חלק מהסימוכין. בלי קשר, מי שחושב שלכנסייה הסיינטולוגית אין כלום נגד ריטלין, פשוט אינו מכיר את הנושא. הטענה שארגון זה אינו מנהל מסע פרסום נגד הריטלין דומה לטענה כאילו מושג הכשרות זר ליהדות. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 03:13, 28 באפריל 2009 (IDT)

אגב, העדויות הן בקישוריות המאוחרות שבפיסקה. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 01:59, 30 באפריל 2009 (IDT)

ההניסוח רחוק מאוד מלהיות נייטרלי, הסגנון לא ראוי, הלינק הוא לאתר RITALIN - אתר מסחרי ששייך לבעל רשת בתי מרקחת.

מה לא בסדר בניסוח ומה לא בסדר בביתי מקרחת? (הקפד בתשובתך על שמירה על חוק איסור לשון הרע). עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 01:58, 3 במאי 2009 (IDT)

מתוך דיון זה הוסרו מספר תגובות שכללו תקיפות והאשמות אישיות בין המתדיינים. כתוצאה, הוסרו גם נימוקים, ששולבו בין האשמות ותקיפות אלו. כל תגובה נוספת שתכלול תקיפה שכזו תמחק. אני קורא למשתמשים לנהל דיון סביר תוך מתן נימוקים וזאת ללא כל התייחסות לאדם שעומד מולם בדיון. נא לשמור על תרבות הדיון. במידה והוסרו בטעות תגובות שלא כללו תקיפה אישית, אני מתנצל וקורא למשתמשים לכתוב שוב את נימוקיהם. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 12:13, 8 במאי 2009 (IDT)

בעוד בויקיפדיה האנגלית, ההתיחסות לסיינטולוגיה בהקשר הזה היא [[משפט אחד]http://en.wikipedia.org/wiki/Attention-deficit_hyperactivity_disorder_controversies#Scientology] בתוך [[ערך שלםAttention-deficit hyperactivity disorder controversies המוקדש כולו למחלוקות הרבות והמגוונות בנושא ADHD, הרי שבעברית ההתנגדות למתן תרופות מוצגת כנחלתה הבלעדית של הסיינטולוגיה.

אנא, שימו לב לפסקה כולה, ולכל אחד ממשפטיה :

הפסקה הבעייתית אומרת:

"ישנה הטפה להזנחת טיפול ב-ADHD מצד ארגונים לא מקצועיים כגון כת הסיינטולוגיה"- מטעה, ולא מדוייק - ישנה התנגדות למתן ריטלין גם מצד רופאים מומחים רבים, והרפואה עוסקת ללא הרף המציאת פתרונות שאינם תרופתיים.

"ואנשים לא מקצועיים המתנגדים לשימוש בתרופות המסייעות לסובלים מההפרעה‏‏[37]‏." ההבאה של אודטה כנציגת המתנגדים למתן תרופות היא לעגנית מגמתית ולא הוגנת. בסקירה הוגנת, ניתן היה להביא רופאים ומדענים רבים, שגם הם מייצגים את צד זה של הויכוח כמו למשל את דעתם של [[מועצת הפסיכיאטרים האנגלית כפי שהיא מצוטטת באינציקלופדיה בריטניקה]http://www.britannica.com/EBchecked/topic/279477/attention-deficithyperactivity-disorder/216017/Controversy-mental-disorder-or-state-of-mind], בה הם מבקרים באופן חריף את הדעה האמריקאית המקובלת בנושא. גם אצל הממשלה האמריקאית ישנן ספקות וביקורות. באחת השיחות שנמחקה ע"י בר פלוגתי, הבאתי ציטוטים של NIH על הנזקים לכאורה של הריטלין. הנה דוגמא אחרת, מתוך אתר ה FDA - http://www.fda.gov/bbs/topics/news/2007/new01568.html

"הזנחת הטיפול גוררת כישלון בלימודים ובעבודה, כישלון ביחסי אנוש, תסכול והגדלת והסיכוי לפעילות עבריינית ולהתאבדות‏‏[38]‏‏[39]." - הלינקים המצורפים כלל וכלל אינם מוכיחים טענה זו. אחד מדבר על הקשר בין אלל של גן שקשור לסוג מסויים של הפרעת קשב להתנהגות עבריינית, והשני מציע כי בין נערים עברייניים, המצאות פסיכופתולוגיות שונות בינהם גם ADHD, עלולה להעלות את הסיכוי להתאבדות. שני הקישורים אינם מתיימרים להוכיח או אפילו לטעון, שיש קשר בין טיפול כלשהו או הזנחתו ל "כישלון בלימודים ובעבודה, כישלון ביחסי אנוש, תסכול והגדלת הסיכוי לפעילות עבריינית והתאבדות".

"אין דרך לרפא אנשים הסובלים מ-ADHD מהתופעות השליליות של ההפרעה, והסיוע העיקרי להם הוא בהפחתת הסימפטומים שלה." - מידע שגוי, וחסר תימוכין - ישנן שיטות רבות ומגוונות, יעילות במידות כאלו או אחרות, לטיפול בסובלים מההפרעה עצמה ובסימפטומים שלה. למעשה, בויקיפדיה האנגלית ישנו ערך שלם בנושא זה לבדו [[[:en:Attention-deficit hyperactivity disorder treatments|Attention-deficit hyperactivity disorder treatments]]]

"הדרך המוכחת והיעילה נכון להיום לעשות זאת היא באמצעות טיפול משולב של איזון תרופתי, לצד טיפול פסיכו-חינוכי." שוב- טענה חסרה כל תימוכין, ובנוסף עצה רפואית.

"השאלה הקריטית העולה היא התוצאות השליליות של הטיפול התרופתי כנגד התוצאות השליליות של הימנעות מטיפול כזה, אולם בפועל המציאות מורכבת עוד יותר - התוצאות החיוביות או השליליות הן של תמהיל דרכי סיוע." -משפט ריק מתוכן ולא ברור, שלא מוסיף מאום.

"הפתרון האופטימלי הוא שילוב של אנשי המקצוע - רופא (פסיכיאטר או נוירולוג) לצד טיפול נפשי (פסיכולוג או פסיכותרפיה הבעתית) וכן סיוע גופני (מרפא בעיסוק או טכניקות סיוע דומות - טיפול ברכיבה, הידרו-תרפיה) וכן הנחיה בנוגע לתזונה נכונה. יחד עם כל אלו חייב להיות גם מי שרואה את התמונה החברתית הנכונה (יועץ, עובד סוציאלי או מתאם)." - אנא הסכימו עימי כי ויקיפדיה אינה המקום להמלצות לטיפולים רפואיים להמונים. מה גם שהטענות הן חסרות סימוכין, ואינן נשענות על מאום פרט לדעתו הפרטית של הכותב, מלומדת ככל שתהה.

"במציאות בדרך כלל אין אפשרות לספק את כלל התמיכה לאדם הבודד בגלל מגבלות שונות ובעיקרן התקציב. חשוב לדעת ולהכיר מה התרומה של כל גורם ובכך ניתן יהיה לנבא גם מה יהיו תוצאות הלוואי של הזנחת נושא כזה או אחר." - שוב, משפט לא ברור שאינו תורם מאום.

לסיכום, ויקיפדים יקרים, אנא, ושוב אנא, הסירו פסקה זו,עד שימצא מי שיואיל להשלים את המידע החסר באופו מקצועי יותר.

משתמש אלמוני יקר,

לדעתי וכנראה שגם לדעת אחרים שעסקו בחיבור ערך זה, רבות מטענותך חסרות שחר וגם המסמכים שאתה מביא כביכול לחיזוק דעתך מחזקים בדיוק את הדעה ההפוכה משלך.

תפיסתך את המציאות שונה לחלוטין מהאופן בו כותבי ערך זה תפסו את המציעות. שוני זה מתבטא, בין השאר, בהבנת הנקרא של הסימוכין שכל הצדדים לדיון מביאים לחיזוק דעתם. כשאתה קורא הן את הסימוכין שאתה מביא לצידקתך והן את הסימוכין המשולבים בערך והובאו לשם כדי לחזק את דעת כותבי הערך, אתה מבין מהסימוכין האלה דברים שונים לחלוטין ממה שאנשים אחרים פה מבינים מהם (ונתתי לך כבר דוגמאות). שוני נוסף בתפיסת העולם בינך לבין השאר הוא בשאלה מיהו מומחה. אתה אינך מוכן לקבל בשום פנים ואופן את דעתם של רוקחים, חוקרי רוקחות ופסיכיאטרים ואילו השאר כן רואים בהם מומחים וכן מקבלים את דעתם.

על כן, בלי קשר לזהות הצד הצודק, הדיון אתך חסר טעם. אני לא אומר זאת במטרה להעליב או לזלזל במישהו. אני רק מציין ששני צדדים שלא מסכימים על שום עובדה בסיסית לא יכולים להגיע להסכמה.

הדרך לפתור את המחלוקות היא להודיע לך שחוקרי רוקחות ופסיכיאטריה כן נחשבים למומחים בויקיפיה ואם אתה אינך מקבל אותם ככאלה, אתה אינך יכול לערוך דברים בויקיפדיה שיש להם קשר לפסיכיאטריה ולרוקחות. זה בדיוק מה שעורכי ויקיפדיה אומרים למי שלא מקבל את חוקרי האבולוציה כמומחים ומנסה לערוך ערכים שקשורים ואבולוציה. זה פתרון לא נעים אבל זה הפתרון היחידי. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 00:42, 10 במאי 2009 (IDT)

עידו.

שוב, אינך מתייחס כלל וכלל לטענותי ולהוכחות המקצועיות הרבות שהבאתי, אלא אתה מפנה את הדיון לדיון עקר באישיותי, באופן פוגעני ותוך התקפה עלי אישית. אינני חושב שיש לי בעיה בהבנת הנקרא. אם כן, אנא הצבע על דוגמא כלשהי, כיוון שלא זכור לי שהבאת דוגמא כזו.

דבריך לגבי אמונותי חסרי שחר ולא רלוונטיים - לא רק שאני מאמין לפסיכיאטרים, רופאים ומדענים, אני מבסס את טענותי לחלוטין מעולם הפסיכיאטריה והרפואה, למשל מועצת הפסיכיאטרים הבריטית, מנהל התרופות האמריקאי (FDA) וה NIH, אותם ציטטתי בדברי.

ביקורתי, שהוסרה על ידך, היתה על היות אתר מסחרי במוצהר, המקדם הפצת ריטלין מקור מהימן להוכחה כי התנגדות לריטלין היא בעיקרה נחלתם של סיינטולוגים (טענה שאינה קשורה כלל למקצוע הרוקחות המכובד, דרך אגב).

בנוסף, חיזוקים רבים לטענותי, כמו גם הצבעה על טעויותיך מובאות מתוך ויקיפדיה האנגלית, כך שגם טענתך כי טיעוני אינם צריכים להיות תקפים בויקיפדיה היא מוזרה.

לסיום, אזכירך כי אתה נדרש להגן כאן על דברים שאתה כתבת, ולכן חובת ההוכחה היא עליך, חובה שנכשלת לחלוטין למלא, בעוד אני הבאתי שלל טיעונים תקפים ומגובים השוללים מכל וכל את טענותיך.

אני מציע לך עידו, לא לקחת את הדברים אישית כל כך, ולשקול את האפשרות שאכן טעית, ושאני צודק.

לא הייתה פה התקפה אישית וההתייחסות הייתה עניינית ביותר. אתה טענת שרוקח באשר הוא רוקח פסול לעדות בנושא שלנו כמו גם כל מי שמרוויח כסף ממכירת ריטלין. מי שמרוויח כסף ממכירת הריטלין. שנית כן התייחסתי לטענותך. אמרתי כל טענה שלך שכוויכול מגובה מסימוכין, למעשה מצורפים אליה סימוכין שמוכיחים את ההפך ממה שאתה טוען בה. כבר היסברתי לך מה כתוב במסמכים שאתה מביא מה-FDA וה NIH. כתוב בהם בדיוק ההפך ממה שאתה טוען. אותו דבר לגבי הערך שאתה מדבר עליו בויקיפדיה אנגנלית.

בערך שהבאת מויקיפיה האנגלית לא כתוב, וזאת בניגוד לטענתך, שאפשר לרפא לקות ריכוז. כל מה שמופיע באותו ערך עוסק בשיטות להקלה זמנית של סימפטומים ובשיטות לתפקוד למרות סימפטומים. המסמך שאתה מביא מה-FDA בשום אופן לא אומר, וזאת בניגוד לעתך, שהריטלין התרופה עם נזקים איומים ונוראים. המסמך כן אומר שכמו חלק מהתרופות האחרות, לצד התועלת שבה עשויים להיות לה גם נזקים ושעל כן חשוב לקחת אותה בדיוק באופן המומלץ ולא בדרכים אחרות כי רק כך היא כן בטוחה מספיק. כמו כן כתוב שם שישנה פעילות שותפת לחקר התרופה לצורך הגברת התועלת שבה והפחתת הסיכון ויש גם עדכון שותף מטעם הממשלה על תוצאות מחקרים אלה לכל הצדדים הנוגעים בדבר. ההבדל בין זה לבין הפירוש שלך לנכתב שם הוא הבדל שמים וארץ. במאמר נוסף שהבאת וטענת שכתוב בו שהריטלין היא תרופה עם תופעות לוואי קשות כמו קוקאין, למעשה כתוב שמחקר ראשוני על עכברים הראה שאם משתמשים בריטלין באופן החורג לחלוטין מזה המומלץ על ידי הרופאים, אזי מתקבלות תופעו לוואי קבועות וחלק מהתופעות האלה דומות לחלק מהתופעות של הקוקאין.

הקטע שהבאת מאנציקלופדיה בריטניקה לא דומה בשום פנים ואופן לביקורת שאודטה, הסיינטולוגים ואתה הבעתם פה. לא כתוב שם בשום פנים ואופן שריטלין זה רעל. מה שכן כתוב שם זה שכל המומחים מסכימים על זה שלאנשים שונים יש יכולות ריכוז שונות וכולם מסכימים גם שישנם אנשים עם יכולת ריכוז נמוכה בהרבה מאוד מהמקובל ושהקושי הזה מוריד מאוד את סיכויי הצלחתם בחיים. כמו כן כתוב שיש מיעוט קטן של פסיכיאטרים בריטיים שטוען שעדיף לשפר את סיכוייו של מי שיש לו יכולת ריכוז ירודה בעיקר בעזרת שיפור נגישות סביבת הלימודים והעבודה ופחות בעזרת אבחונים, תוויות ותרופות (לא מדובר על הערכת התרופה). זאת משום שלדעת מומחים אלה, לתוויות יש השפעה חברתית שלילית. לעומתם, על פי בריטניקה, הרוב טוען שאם אנשים אלה לא יקבלו תווית של לקויי ריכוז, אזי החברה תדביק עליהם תוויות פחות נעימות כמו עצלנים וטיפשים. זאת אומרת ששוב, אין שום זכר לביקורת של איש מקצוע נגד איכות התרופה עצמה. שוב נכשלת בהבנת הנקרא.

בקיצור, אדוני, רבות מטענותך אינן ענייניות ואתה אינך מבין את שאתה קורא. כמו כן, אם אתה רואה ביקורת על הבנת הנקרא שלך כהתקפה אישית, אזי אי אפשר לנהל אתך דיון ענייני. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 02:35, 10 במאי 2009 (IDT)

עידו. אני חייב להעריך את ההתמדה שאתה מפגין.

לטענותיך:

התייחסותך כלל אינה עניינית. תגובה זו היא הראשונה בה אתה מתחיל לגעת בנושא עצמו, אם נבחר לסנן מתוכה את התקפות ואי הדיוקים המשולבים בה (למשל שטענתי ש"כל רוקח באשר הוא רוקח" וגו', או שמה שכתוב בציטוטים שאני מביא הפוך מהצגתם, או שיש לי בעיות בהבנת הנקרא וכו')

לעניין עצמו :

אתה פותח את הפסקא הבעייתית בהצהרה שהמתנגדים לתרופות המסייעות להפרעה הוא מצד "ארגונים לא מקצועיים" , "כת הסיינטולוגיה" ו "אנשים לא מקצועיים". במידה והדבר נכון, עליך לגבותו במקורות רלוונטיים. אתר בית מרקחת אינו מקור רלוונטי לטענה זו כיוון שעיסוקו הוא ברוקחות, ולא בסוציולוגיה, או בחקירה של מקורות של קונספירציות, כמו זו עליה אתה מרמז. גם במידה והדבר נכון, ואכן ישנם "ארגונים לא מקצועיים" וכו', הדבר אינו רלוונטי לחלוטין, ואינו ראוי לציטוט. מדוע יש לציין את דעתם של אותם "מקורות לא מקצועיים" ? התשובה היא שאתה עושה זאת כדי להוקיע ולהסוות מקורות מקצועיים לעילא, ולהציג את ההתנגדות לתרופות ככזו שאינה נהנית מתמיכתם של אנשי מקצוע. כפי שהראיתי, טענה עקיפה זו שגויה ואף מטעה בכוונת מכוון. ישנם ארגונים ומקורות מקצועיים למהדרין, מכוני מחקר ממשלתיים, מומחי פסיכיאטריה שהקדישו את חייהם לנושא, ורופאים רבים וטובים שגם הם מתנגדים לריטלין. העובדה, מוכחת או לאו, שגם אודטה והסיינטולוגים חושבים כך, אינה מורידה או מעלה דבר, ואינה ראויה לציון באינציקלופדיה. אודה לך, אם תסיר אותה בעצמך.

עידו, ניתן להמשיך ולהוקיע את טענותיך אחת אחת, כפי שכבר עשיתי, אולם אני שוב מזכיר לך שחובת ההוכחה חלה עליך ולא עלי. טענות כגון :

"אין דרך לרפא אנשים הסובלים מ-ADHD מהתופעות השליליות של ההפרעה...

"הדרך המוכחת והיעילה נכון להיום לעשות זאת היא באמצעות טיפול משולב של איזון תרופתי, לצד טיפול פסיכו-חינוכי... (שסותר את קודמו)

"הפתרון האופטימלי הוא שילוב של אנשי המקצוע - רופא (פסיכיאטר או נוירולוג) לצד טיפול נפשי (פסיכולוג או פסיכותרפיה הבעתית) וכן סיוע גופני.......

"במציאות בדרך כלל אין אפשרות לספק את כלל התמיכה לאדם הבודד בגלל מגבלות שונות ובעיקרן התקציב...

טענות אלו, כל אחת מהן וכולן יחד, זקוקות לסימוכין, ואינן יכולות להינתן כשם שהן מובאות - כדעתו האישית של הכותב.

הוכחת טענות, המנעות משגיאות, ושמירה על אובייקטיביות הנן מאבני היסוד של הכתיבה בויקיפדיה, ובפסקה זו, לא הצלחת לעמוד בקריטריונים אלו.

לכן, אודה לך, ואעריך אותך יותר, אם תודה בטעותך, ותסיר בעצמך את הפסקה, עד שתכתוב אותה מחדש באופן אובייקטיבי, נכון, מנומק, ומבוסס, במקום להשקיע כל כך הרבה אנרגיות בלהלחם .

הוכחתי את דברי היטב ולא איכפת לי אם אתה מכיר בהוכחות האלה או לא. להתנהגות שלך יש שני הסברים אפשריים: הטרדה, יכולת הבנת נקרא נמוכה באופן יוצא דופן (כלל לדברים שאתה כתבת בעצמך). אין טעם לדון אתך בשום דבר ואם תרצה להמשיך ולברר את העניין עלך לבקש את מינויו של בורר. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 15:17, 10 במאי 2009 (IDT)

ורק לחזק את דברי עבור אדם שלישי שיקרא אותם. אצטט את מה שכתבתי בדף הבקשות מהמפעילים:

האיש מבזבז את זמני בטעוני קש בדף השיחה של הערך. כמה זמן חוקי ויקיפדיה יאלצו אותי לערוך "דיון" מנומק עם מישהו שיש לו פירוש מקורי ומפתיע לכל כך הרבה משפטים. הבן אדם פשוט מטריד. הוא לקח לדוגמה את המשפטים "אין דרך לרפא אנשים הסובלים מ-ADHD מהתופעות השליליות של ההפרעה, והסיוע העיקרי להם הוא בהפחתת הסימפטומים שלה. הדרך המוכחת והיעילה נכון להיום לעשות זאת היא באמצעות טיפול משולב של איזון תרופתי, לצד טיפול פסיכו-חינוכי‏‏[42]", הוריד מהם את המילים "והסיוע העיקרי להם הוא בהפחתת הסימפטומים שלה" וטען שיש בין המשפטים סתירה.

לא איכפת לא אם זה נובע מרצון רע או מיכולת נמוכה להפילא להבין את הנקרא. הגולש הזה מתפקד כטרול לכל דבר. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 15:36, 10 במאי 2009 (IDT)

באופן עקבי, אינך מתיחס כלל וכלל לביקורת לגיטימית ומגובה היטב. שוב, אתה מתעקש לתקוף אותי ולא את טיעוני.

אני מצטער אם אני "מבזבז את זמנך", "מטריד אותך", או כל דבר אחר. אני בסך הכל מצביע לפניך על טעויות ברורות בכתיבתך, תוך התייחסות ישירה לכללי הכתיבה בויקיפדיה.

הטרול כאן, ידידי הוא אתה. אני לא ביצעתי שום פעילות שיכולה להחשיביני כטרול, בעוד אתה משחזר ללא נימוק, מוחק, מתלונן לכל מי שמוכן לשמוע, יוצר רעש ומהומה, ועושה הכל, פרט לדבר הפשוט של להיתדיין לפי כללי הדיבייטינג המקובלים.

אשמח מאוד לבוררות בינינו, ולמעשה הצעתי זאת מלכתחילה, כיוון שאני בטוח בצידקתי, ואני מאמין שויקיפד מנוסה יבין זאת מיד. אני מבקש ממך שוב, אנא, נסה להפסיק להשמיץ ולהטיח רפש, והשאר ענייני.

להזכירך, שוב(!), לא השבת ולו לטענה אחת שלי, לא הוכחת ולו טענה אחת שלך. אפילו המשפט הבודד בתוך תגובתי הארוכה והמפורטת עליו התלוננת בפני מפעילי המערכת, ולפיו קבעת שאני טרול, אכן סותר את המשפט שמעליו, גם ללא הקיצור, וזה עדיין משאיר את שאר המשפטים השגויים בעליל שפירטתי למעלה.

בשלב זה, אבקש להפנות את תשומת לבך למאמר:

http://he.wikipedia.org/wiki/ויקיפדיה:תרבות_הדיון ובעיקר לסעיף אד- הו מינם

תמונה בעייתית

התמונה של סריקת PET בעייתית, משום שאני בוהה בה בלי להבין מה אני רואה. רואים בה צבעים שונים של המוח, אך אין הסבר מה משמעותם של צבעים אלה. ידוע לי שהמוח שלי אינו כחול, מה אם כן משמעות הצבע הכחול? דוד שי 15:06, 4 מרץ 2006 (UTC)

גם לדעתי זו תמונה בעייתית. כרגע זו התמונה היחידה שידוע לי שנמצאת ב commons בנושא ה ADHD. כשיהיה לי זמן אני אחפש תמונה אחרת שניתן להשתמש בה במגבלות זכויות יוצרים. עד כמה שהבנתי, ניתן להשתמש בכל תמונה שמפורסמת באינטרנט בגלוי ע"י גוף השייך לממשל האמריקאי. אוהד ל 21:03, 4 מרץ 2006 (UTC)

מה שתמונה אמורה להראות הוא שבמוחו של אדם עם ADHD אזורי הפעילות העיקריים הם מעט אחרים מבמוח נורמלי, ובין השאר ישנה פעילות גדולה בו זמנית במרכז שני ההמיספרות, בעוד שבמוח נורמלי הפעילות המקבילה נמצאת באזור אחד בין ההמיספרות. אבל כאמור, זו תמונה בעייתית ועפ"י הויקי האנגלית יש ספקות אם היא אכן תמונה של סריקה של מוח האופייני לאדם עם ADHD. אוהד ל 21:16, 4 מרץ 2006 (UTC)

פיירפוקס

הפסקה הראשונה בערך מוסטת לגמרי בפיירפוקס. מעולם לא נתקלתי בבעייה הזו בוויקייות. זה משהו שקיים רק בעברית..? איך מתקנים? כל הטקסט מתחרבש. --מי 13:07, 15 מרץ 2006 (UTC)

אני עובד עם אקספלורר. איזו שורה מתקלקלת? השורה הראשונה שבה יש שילוב של עברית ואנגלית באותו משפט? אוהד ל 21:25, 15 מרץ 2006 (UTC)

החל מהמספור השלישי עד האחרון ,יש הסטה שמאלה שנתקעת בתפריט הוויקי הראשי.

זאת בעיה מוכרת של פיירפוקס. גילגמש • שיחה

איזה מין תשובה שלא תורמת כלום לפתרון הבעייה זו..? אני משתמש בפיירפוקס כבר שנים ,וזו פעם ראשונה שאיזשהו מאמר בוויקי מוצג בצרוה בעייתית שכזו. אולי זה משהו בקוד ,אני בטח לא היחיד שרואה זאת. בדיוק אותו קוד מייצר את אותה הבעייה ב המניפסט הקומוניסטי תמונת אצבעון ליד מספור היגדים. מה עושים עם זה..?

זה באג בדפדפן. הם צריכים לפתור אותו. גילגמש • שיחה 21:52, 15 מרץ 2006 (UTC)

מוזר. בוויקי באנגלית זה לא קרה לי מעולם. היש דרך לעקוף את זה? --מי 21:57, 15 מרץ 2006 (UTC)

החלטות בית הדין העליון בשבדיה

הנתונים בערך זה סותרים את המציאות לפי החלטות בית הדין העליון בשבדיה: http://www.nrg.co.il/online/43/ART1/078/158.html אבקש לתקן זאת לפני שיגרם נזק נוסף. לקוראים יש להכנס לכתובת הנ"ל ולקבל את המידע העדכני בנושא.

אלו הבלים. בית משפט אינו פוסק מהי המציאות, אלא מה אומר החוק. עוזי ו. 00:12, 2 מאי 2006 (IDT)

מאמרים

אחד המאמרים הטובים ביותר שקראתי, שמסביר ממש בצורה יפה איך זה להיות בעל הפרעת קשב וריכוז האם נכון להוסיף אותו לרשימת הקישורים? ―Kinnza (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ריפרפתי על המאמר והוספתי. גדי ו. (שיחה) 23:36, 26 בדצמבר 2006 (IST)

מעולה. חשבתי שהוא מאוד מתאים פה. Kinnza 23:38, 26 בדצמבר 2006 (IST)

אכן אין כל קשר לאוטיזם

תודה גדי על ההסרה. אני לא רואה פה כל צורך לעשות קישור לאוטיזם, זה סתם יוצר רושם לא נכון. בהרבה מהמקרים בעלי הפרעות קשב וריכוז הם בעלי אינטיליגנציה גבוהה, ומסוגלים למצוא פתרונות טובים ויצירתיים יותר מאנשים רגילים. בנוסף לרוב, מביאים גישה שונה לבעיות, כי ניגשים אליהם בצורה אחרת, לא סטנדרטית ורואים יותר טוב את התמונה הכללית... :) Kinnza 20:37, 27 בדצמבר 2006 (IST)

הטענה שלך מדגימה את הקשר העמוק בין הפרעות קשב וריכוז לבין מצבי הקשת האוטיסטית, שהרי גם אנשי הקשת האוטיסטית הם בהרבה מהמקרים בעלי אינטיליגנציה גבוהה, ומסוגלים למצוא פתרונות טובים ויצירתיים יותר מאנשים רגילים. בנוסף לרוב, מביאים גישה שונה לבעיות, כי ניגשים אליהם בצורה אחרת, לא סטנדרטית... Chen Gershuni 23:51, 27 בדצמבר 2006 (IST)

אוטיזם היא בדומה בעיה נורולוגית, אבל זה כל הדמיון. אנשים בעלי הפרעות קשב הם אנשים רגילים לכל דבר, הם פשוט חושבים בצורה קצת שונה. לאנשים אוטיסטים יש בעיה חברתית עמוקה שאינה ניתנת לטיפול. גם אם יש מרכיב קטן זה או אחר הדומה אני לא רואה מקום להשוואה. Kinnza 00:52, 28 בדצמבר 2006 (IST)

שלוש עובדות:
(1) חלק מהלוקים בהפרעת קשב וריכוז הם בהירי שיער.
(2) חלק מהאוטיסטים הם בהירי שיער.
(3) חלק מכלבי הרחוב הם בהירי שיער.
האם צריך לציין שיש מן המשותף בין הקבוצות השונות? לדעתי לא! גדי ו. (שיחה) 09:41, 28 בדצמבר 2006 (IST)

הגנטיקה של ההפרעה

באיזו מידה ההפרעה היא תולדה שם פגם גנטי ? האם מישהו יודע ? אייל המהולל 22:34, 7 באפריל 2007 (IDT)

בדומה למחלות מורכבות אחרות, יש בסיס גנטי מורכב ל ADHD. מחקרים על תאומים ומשפחות מראים שכיחות יתר של ההפרעה בתוך משפחות (אבל לא תורשה מנדליאנית פשוטה, משום שמדובר בהפרעה רב-גנית). מחקרים אחרים בודדו גנים שקשורים להפרעה, במיוחד גנים הקשורים בהעברה או קליטה של דופאמין מוחי.

מאמר סקירה בנושא אפשר למצוא כאן: http://www.cma.ca/multimedia/staticContent/HTML/N0/l2/jpn/vol-28/issue-1/pdf/pg27.pdf טלי וישנה 14:41, 8 באפריל 2007 (IDT)

המידע שכתבת כאן הוא חשוב מאד. ונראה לי שכדאי שהוא יופיע בערך עצמו. הכי טוב היה (אם זה ניתן) לנקוב באמדן כללי כמה מההפרעה היא סביבתית וכמה היא גנטית. שזו שאלה שונה מהתשובה שנתת. הסתבר לי לאחרונה למשל שצבע העיניים נקבע ע"י 6 גנים לפחות (שקשורים לשרירים המקיפים את האישון, לשקיפות שכבת השרירים ועוד) אבל יחד עם זאת אין ספק שצבע העיניים הוא גנטי לחלוטין. האם גם בהפרעה הזו זה כך והיא גנטית לחלוטין ? אייל המהולל 14:57, 8 באפריל 2007 (IDT)

עדיין יש בעיה עם הסרטון

מדובר בסרטון תעמולה, וגם ההסבר שמקדים אליו עדיין לא מרכך מספיק את היותו סרטון תעמולה של עמותה שמי שיחפש טיפה באינטרנט יראה לאיזו כת היא מסונפת. Avibliz 16:50, 12 ביוני 2007 (IDT)

בלי קשר לתעמולה או לא תעמולה, אני לא מבין איך הסרטון הזה מוסיף איזשהו מידע לערך, או איך הוא קשור אליו בכלל... לימון לימון 13:13, 13 ביוני 2007 (IDT)

מאיפה בא הריכוז?

כפי שאוהד ציין לפני כשנה וחצי, שם הערך ממש לא ברור. מאיפה בדיוק הגיע לשם הריכוז, ולאן נעלם בתרגום מאנגלית ה-Deficit? כבדרך אגב אציין שהשם 'הפרעת קשב והיפראקטיביות' נפוץ מעט יותר בגוגל מאשר 'הפרעת קשב ריכוז והיפראקטיביות'. נדב 19:28, 14 בספטמבר 2007 (IDT)

לפעמים המושג העברי טוב יותר. 'קשב' אינו בידוק 'ריכוז' ואנשים שיש להם בעיות עם קשב וריכוז לא סובלים מדפסיט מוחלט של קשב. חוץ מזה, נראה לי שמצאת בגוגל יותר ADD מאשר ADHD כי ADD נפוץ יותר.

Eddau 17:20, 22 בדצמבר 2007 (IST)

מחיקת תוספת - הסבר

בתוך הרחבה די גדולה הופיעו המשפטים הבאים:

• המנגנונים הפתולוגים המחוללים את הפרעות "הקשת הדיסלקטית" כולל הפרעות קשב, ריכוז והיפר אקטיביות.
• יש, לדוגמא, בעלי ADHD שיכולים להתרכז די בהצלחה בכיתות בהם יש 10 תלמידים אך לא בכיתות בהן יש 40 תלמידים.

מחקתי את כל התוספת. על המרחיב לוודא שאין הוא מוסיף דברים שגויים.
גדי ו. (שיחה) 14:30, 9 בדצמבר 2007 (IST)

אתה מוציא דברים מהקשרם, הנה תשובתי: מפעיל מערכת השאיר לי את ההודעה הבאה. אני מביא אותה לפה עם תשובתי לה ומקווה שהמקרה ישמש דוגמא שניתן ללמוד ממנה על חריגה מסמכות וחוסר סבלנות אינטלקטואלית:

מחקתי את התוספת שלך בערך, כיוון שהיא הכילה טעויות. לדוגמא: הפרעת קשב אינה סוג של דיסלקציה. הסובלים מ-ADHD יכולים להתרכז בכיתה של 40 או 400 למשך זמן לא ארוך, בכיתה של עשרה זמן מתארך, כיוון שיש פחות הפרעות. הדבר נכון גם לאילו שאינם סובלים מ-ADHD, אלא שעבורם זמן הריכוז מלכתחילה ארוך יותר. בברכה גדי ו. (שיחה) 14:40, 9 בדצמבר 2007 (IST)

צר לי, אך הייתה לך טעות בהבנת הנקרא. ראשית, יש אנשים עם ADHD שיש להם יכולות ריכוז נמוכות מהכלל במקצת ויש כאלה שיש להם יכולות נמוכות בהרבה. שנית, רוב מה שהוספתי היה בסעיף המיוחד של תיאוריות מדעיות שאינן מקובלות והבאתי גם תימוכין בנושא. העובדה שאתה לא שמעת על התיאוריה הצרבלית לא הופכת אותה ללא קיימת.

בלי קשר, איזה תירוץ הצלחת למצוא כדי למחוק מה שכתבתי על דרכי טיפול מאוד מוכרות ומאוד מקובלות כמו אימון אישי?!

אתה פשוט חרגת מסמכות וביצעת חבלה בערך "הפרעת קשב ריכוז והיפראקטיביות" שחזר את מה שכתבתי. Eddau 15:53, 9 בדצמבר 2007 (IST)

אני לא מפעיל מערכת.

אני אכן חסר סבלנות כלפי אלו שמעוניינים שאחרים ינקו אחריהם.

אני חוזר על הנימוק למחיקה: על המרחיב לוודא שאין הוא מוסיף דברים שגויים. - כשמישהו כותב דברים לא נכונים אני מוחק הכל בלי לבדוק האם יש משהו נכון.

גדי ו. (שיחה) 00:03, 16 בדצמבר 2007 (IST)

מי אתה שתחליט מה נכון ומה לא נכון ומי אתה שתמחק דברים בלי לקרוא אותם בכלל? כל גולש אחר כאן שנתקל במשפט לא מובן (לדעתו), לא מנומק (לדעתו) או שנוגד את דעותיו מבקש הבהרות ממי שכתב או מקסימום מוחק משפט אחד. מה פתאום שאתה תמחוק משפטים רבים שמישהו כתב ואתה לא טרחת לקרוא? אתה גם לא מתבייש להודות בזה שאתה מוחק משפטים רבים שאינך קורא.

Eddau 01:36, 17 בדצמבר 2007 (IST)

יש להוסיף גם שאימון אישי אינו דרך טיפול מוכרת ומקובלת לADHD. אני תומכת בהחלט בהסרה של גדי. רותם 00:55, 16 בדצמבר 2007 (IST)

לפי מה נעשתה הקביעה הזו? אימון אישי תופס מקום חשוב בספר ADHD מריטת עצבים שמומלץ על ידי הערך שאנחנו עורכים ומציג את הדיעות הכי מקובלות של החוקרים לגבי ADHD. מי שחושב שהספר הזה לא מקובל או שהאימון האישי לא מקובל, שיגש לפורומים שונים של ADHD בתפוז ובפורטלים בחו"ל וישאל מי קרא את הספר ומי לקח אימון אישי.

חבר'ה, אתם דורשים שמי שכותב יבדוק מה שהוא כותב אבל אתם מוחקים ובמטלים דברים בלי לבדוק ותוך התעלמות מבדיקות שהכותב עשה. זה פשוט חבל.

Eddau 21:07, 17 בדצמבר 2007 (IST)

"הפרעה התפתחותית נרחבת" ו- "תסמונות הקשת האוטיסטית" הם מונחים זהים

הערך הכיל את המשפט "התסמינים אינם מופיעים במהלך ההתפתחות של הפרעה התפתחותית נרחבת (PDD)". מכיוון שהמושג "הפרעה התפתחותית נרחבת" הוא מושג זהה למושג "תסמונות הקשת האוטיסטית" ומכיוון שהערך בויקיפדיה אודות תסמונות הקשת האוטיסטית הוא מפותח בהרבה מהערך אודות הפרעה התפתחותית נירחבת, שיניתי את המונח "הפרעה התפתחותית נרחבת" למונח "תסמונות הקשת האוטיסטית". מדוע גדי ו. ביטל את העריכה שלי? האם לא עדיף בהרבה להפנות את הקוראים לערך המפותח "הקשת האוטיסטית", מאשר לערך "הפרעה התפתחותית נרחבת" (שלא כתוב בו כמעט כלום)? Chen Gershuni 12:43, 16 בדצמבר 2007 (IST)

הערך הפרעה התפתחותית נרחבת מתחיל ב-"הפרעה התפתחותית נרחבת (באנגלית Pervasive Developmental Disorder או בקיצור PDD)" וגם כאן דובר על PDD, לכן הסקתי שהקישור לשם הוא קישור נכון והחלפתו לקישור אחר לא מתאימה. אם המונחים זהים, יש לאחד בין הערכים הללו. ההתרשמות שלי, מעיון בערך על הקשת האוטיסטית היא שתסמונת הקשת האוטיסטית היא רק קבוצה חלקית להפרעה התפתחותית נרחבת. גדי ו. (שיחה) 15:12, 16 בדצמבר 2007 (IST)

המושגים אינם זהים ורבים מהערכים העוסקים באוטיזם בויקיפודיה העברית נחשבים בעיני ויקיפודיה העברית לערכים בעייתיים. לא כל מי שיש לו תסמונת מהקשת האוטיסטית הוא בעל הפרעה התפתחותית נרחבת. תסמונת אספרגר היא בהחלט לא כזו.

Eddau 01:24, 17 בדצמבר 2007 (IST)

מפעיל מערכת שחורג מסמכות -העתקה מדלפק היעוץ

― הועבר מהדף ויקיפדיה:דלפק ייעוץ#מפעיל מערכת שחורג מסמכות

מאיזה סיבה בעולם יכול מישהו למחוק מהערך הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות, מהפרק העוסק בשינויים הנוירולוגים בין מי שיש לו הפרעה זו לבין האוכלוסיה הכללית, את המשפט הקצר הבא, המגובה בחמישה מחקרים מדעיים עדכניים של חוקרים שונים?

ישנם רמזים גם לשוני בתפקוד הצרבלום אצל אנשים שיש להם הפרעת קשב וריכוז [1], [2], [3], [4], [5]

רבותי, ויקיפודיה לא אמורה להכיל רק עובדות שמוצאות חן בעיניי מפעיל מערכת זה או אחר. מותר לכתוב מיפשט ניטרלי ומנומק שלא מוצא חן בעיני מישהו. כאן לא אינציקלופדיה סוביטיקה.

Eddau 22:50, 16 בדצמבר 2007 (IST)

לשאלתך אין כל קשר עם סמכויות מפעיל מערכת. יש לך התדיינות תוכנית עם משתמש אחר, במסגרתה לא נעשה כל שימוש בסמכויות מפעיל (וגם אין לו כאלה), ומקומו של הדיון הוא בדף שיחת הערך. מגיסטר • שיחה 22:59, 16 בדצמבר 2007 (IST)

הוא שיחזר גירסא. את זה רק מפעיל מערכת יכול לעשות. לגבי המושג "דיון", לא הצלחתי לעשות שום דבר כזה עם מפעיל מערכת זה אף פעם. בפעם הקודמת שהוא מחק לי הוא הוציא שני משפטים שכתבתי מהקשרם, הציג אותן כאילו הם מגוכחים והתעלם ממה שכתבתי לו כתגובה.

ככה לא כותבים אנציקלופדיה.

Eddau 23:27, 16 בדצמבר 2007 (IST)

כל משתמש יכול לשחזר גירסה, והוא איננו פעיל מערכת. פתחת דיון ויונתן אף החזיר את תרומתך לערך. אם גדי ישחזר ללא נימוק פעם נוספת יהיה על מה לדבר, כרגע כדי להמשיך הלאה. הידרו 23:37, 16 בדצמבר 2007 (IST)

תודה. Eddau 00:13, 17 בדצמבר 2007 (IST)

תיקון טעות. לא שמתי לב שהאיש כן ענה לי והתשובה שלו הייתה שערורייתית. אני מביא אותה ואת התגובה שלי אליה ומבקש לשקול את המשך חופש הפעולה של גולש זה בעקבות גאוותו במחיקת משפטים רבים מבלי לקרוא אותם.

אני לא מפעיל מערכת.

אני אכן חסר סבלנות כלפי אלו שמעוניינים שאחרים ינקו אחריהם.

אני חוזר על הנימוק למחיקה: על המרחיב לוודא שאין הוא מוסיף דברים שגויים. - כשמישהו כותב דברים לא נכונים אני מוחק הכל בלי לבדוק האם יש משהו נכון.

תגובתי:

מי אתה שתחליט מה נכון ומה לא נכון ומי אתה שתמחק דברים בלי לקרוא אותם בכלל? כל גולש אחר כאן שנתקל במשפט לא מובן (לדעתו), לא מנומק (לדעתו) או שנוגד את דעותיו מבקש הבהרות ממי שכתב או מקסימום מוחק משפט אחד. מה פתאום שאתה תמחוק משפטים רבים שמישהו כתב ואתה לא טרחת לקרוא? אתה גם לא מתבייש להודות בזה שאתה מוחק משפטים רבים שאינך קורא.

Eddau 01:40, 17 בדצמבר 2007 (IST)

כשאתה מצטט שאלה ותשובה תוודא שהתשובה אכן נכתבה בצמוד לשאלה שאתה מצטט.
גדי ו. (שיחה) 13:46, 17 בדצמבר 2007 (IST)

הקדמת תרופה למכה - הקישורית לדף הנגישות.

יש מהעמוד "הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות" קישורית לדף בנושא "נגישות" ודי קשה למי שעוקב אחריהה למצוא את מעט השורות הכתובות על לקויי ריכוז בדף הנגישות העשיר מדי. נושא הנגישות הוא נושא ענקי שאין טעם שוויקיפודיה תדון בכלו. דף הנושא "נגישות" דן על קצה המזלג בדוגמאות בולטות ומעניינות ומניח לשאר. בקרוב אוציא את הנושאים הקשורים בהנגשת סביבות למידה מהדף העוסק בנגישות אל דף חדש ששמו יהיה "הכלת אנשים עם לקויות במערכות חינוך". הוא יקביל לדף המאוד בעייתי בוויקיפודיה האנגלית הקרויי Mainstreaming in education ויהיה מוצלח ממנו. בדף הזה יהיה הרבה יותר קל יותר למצוא את המידע שיש כרגע על לקות ריכוז בדף "נגישות" ויהיה בו, מן הסתם יותר מידע כזה. לפני שאני אתחיל במלכה זו, אני אוודא שאין דף דומה בוויקיפודיה העברית. בכל מקרה, אני מבקש קצת סובלנות כלפי הקישורית לדף הנגישות. העניין בטיפול. Eddau 22:43, 18 בדצמבר 2007 (IST)

לא ירדתי לסוף דעתך. אם בוויקיפדיה האנגלית יש דף בעייתי, אין צורך ליצור לו מקביל אצלנו. אם הערך נגישות הוא גדול, אפשר להפנות מכאן בדיוק לפסקה הרלוונטית שם - ראה עזרה:קישורים. ‏odedee • שיחה 00:11, 19 בדצמבר 2007 (IST)

אכן הייתה לי כאן שגיאת ניסוח. הדף Mainstreaming in education הוא אכן בעייתי. אולם אני לא הולך לתרגם אותו לעברית כפי שהוא. אני הולך לנסח דף מקביל לו מידיעותי האישיות. לגבי הקישורית לפסקה הרלוונטית, קישורית כזו אכן תשפר את המצב והיא גם לא צריכה להמתין לניסוח דף שלם. חוץ מזה, כנראה שאקרא לדף החדש "שילוב בחינוך" שזה מונח מובן ומקובל יותר מאשר "הכלה". Eddau 01:19, 19 בדצמבר 2007 (IST)

טוב, סידרתי את הדף הנ"ל אבל נראה שעדיף להשאיר אל הקישורית אל הערך "נגישות". Eddau 04:39, 20 בדצמבר 2007 (IST)

למה הכוונה ב-"משלוש בעיות נוירולוגיות או שילוב שלהן"?

האם הכוונה היא להפרעת ריכוז, הפרעת קשב וריכוז והפרעת היפראקטיביות? או שאולי הכוונה היא להפרעה אימפולסיבית, הפרעה היפר אקטיבית והפרעת קשב וריכוז? או אולי הפרעה באונה הפרונטלית, בסימטרית המוח ובמטבוליזם?

מי שכתב את הביטוי הזה מתבקש להסבירו טוב יותר ורצוי שגם ינמק אותו ממראה מקום, רצוי מספרות מדעית.

אולי המאמר הבא [6] יעזור לו בנושא.

תודה.

Eddau 03:36, 19 בדצמבר 2007 (IST)

אין שיחזור בלי נימוק. כמה פעמים צריך להסביר את זה?!

והמילה "נכון" אינה ממילה נרדפת למושג "תואם את דיעותיו הקודמות של גדי". כבודו יצטרך להסביר למה משהוא נכון בעיניו או שלא ישחזר. Eddau 15:13, 19 בדצמבר 2007 (IST)

הבה נתבונן בשני המשפטים ששוחזרו:
"הטיפול אינו מצמצם את הפרעה עצמה אלא מאפשר שיפור בתפקוד למרות תסמינים שלה."
שוחזר ל-"הטיפול אינו בהפרעה עצמה אלא בתסמינים שלה."
כיוון שהטיפול הוא ישירות בתסמינים של ההפרעה - ריטלין אינו משפר תפקוד למרות התסמינים אלא מצמצם את התסמינים וזה הגורם לשיפור התפקוד.

"הטיפול מקל על הלוקה בתסמונת ללמוד, לעבוד ולשמור על קשרים חברתיים."
שוחזר ל-"הטיפול נועד להקל על הלוקה בה ללמוד, לעבוד ולשמור על קשרים חברתיים."
מאחר והטיפול נועד למטרה מסויימת אך לא תמיד עובד.

בברכה,
גדי ו. (שיחה) 16:15, 19 בדצמבר 2007 (IST)

תודה, השתכנעתי, חבל שלא כתבת את זה קודם. שיהיה לך יום מקסים.

Eddau 16:57, 19 בדצמבר 2007 (IST)

למישהו יש מושג למה כתוב בערך הזה "פאלם תרפי"?

לפי החומר שאני מצאתי על "פאלם תראפי" קשה לי להבין את זה [7], [8]. מאמרים רפואיים על השיטה או כאלה שהשיטה בכלל מוזכרת בהם לא קיימים בפאב מד, מה שאומר שאם הם קיימים בכלל, הם לא רציניים. הקישורים שמצאתי מראים שמי שכותבים על השיטה הם ישראלי בן זמנינו שהמציא שיטה זו ואישתו - מה שמחשיד שהם אלה ששמו את הקישורית פה והם גם היחידים שמטפלים בשיטה זו שאולי גם לא נחקרה על ידי איש מעולם.

לפי הקישורית הבאה [9] השיטה הומצאה במהלך עונה אחת (סתיו 1985) על ידי "פרופסור לרפואה אלטרנטיבית" - תואר שאני בכלל לא בטוח שהוא קיים.

מי שעוד לא השתכנע במה המדובר, יכול לקרוא את הפיסקה הבאה שנלקחה באותו דף:

Searching for data: Although coming from a scientifically oriented background, his near-death experience at the age of thirteen and half has widen his horizons in many aspects. (About this experience you can read in his book: The Ultimate Prophecy") Moshe Zwang was fascinated with the secrets of the hand/mind connection and was determined to research it. As a young officer in the Israeli Merchant Marine, he had crossed oceans and visited sacred places all over the world in order to learn more about the mysteries that the hands reveal directly from sages of these places. Moshe Zwang had observed thousands of hands and had collected hundreds of books and professional magazines. His collection included data from the medical field pertaining to the hand. Among them research done during open brain surgery which showed that stimulation for a few minutes in certain areas in the brain can arouse emotions from overwhelming dread to pleasure and well-being.

Eddau 07:36, 22 בדצמבר 2007 (IST)

זו בדיוק הסיבה שכשבא מישהו חדש ונוגע בערכים כגון זה, בודקים אותו בשבע עיניים, ולפעמים מוחקים גם תרומות של אדם שאינו אינטרסנט. הערך הזה סבל מכמה השחתות על רקע "שיטות לטיפול" שמצליחות לפרנס את מפתחי השיטה. גדי ו. (שיחה) 09:54, 23 בדצמבר 2007 (IST)

אני מבין את הבעיה ומבין שקשה שלא לקפוץ לקיצוניות השניה אבל צריך להשתדל. קהילת הלוקים בריכוזם, שאני נמנה עם חבריה, סופגת הטרדות יום יומית מרופאי אליל. כתוצאה מזה קשה לנו כבר להקשיב לאנשים עם דיעות פחות מקובלות שכן מנומקות הייטב והסכנה בשמרנות הזו היא שנדחה את מי שבאמת יכול לעזור לנו ונפחיד את מי שמנסה לחקור את התחום. אסור לשפוך את המים עם התינוק. Eddau 19:58, 23 בדצמבר 2007 (IST)

מה רואים בתמונה?

מי יכול לספק הסברים לשוני בין מוח של ADHD למוח של אדם חסר לקויות כפי שנראה בתמונה? כשחיפשתי את ההסברים על פי שם החוקר, מצאתי רק מאמרים אחרים שלו שמסבירים דברים שלא רואים בתמונה כמו הבדל רק באונה המצחית בתנאים מסויימים. אני מעתיק לפה את תקצירי המאמרים (זה חוקי): J Neurosci. 1998 Aug 1;18(15):5901-7.Related Articles, Links DOPA decarboxylase activity in attention deficit hyperactivity disorder adults. A [fluorine-18]fluorodopa positron emission tomographic study.

Ernst M, Zametkin AJ, Matochik JA, Jons PH, Cohen RM.

Laboratory of Cerebral Metabolism, National Institute of Mental Health, Bethesda, Maryland 20892, USA.

Converging evidence implicates the dopaminergic system and the prefrontal and nigrostriatal regions in the pathophysiology of attention deficit hyperactivity disorder (ADHD). Using positron emission tomography (PET) with [fluorine-18]fluorodopa (F18-DOPA), we compared the integrity of the presynaptic dopaminergic function between 17 ADHD adults and 23 healthy controls. The ratio of the isotope concentration of specific regions to that of nonspecific regions reflects DOPA decarboxylase activity and dopamine storage processes. Of three composite regions (prefrontal cortex, striatum, and midbrain), only the prefrontal cortex showed significantly different F18-DOPA ratios in ADHD as compared with control adults (p < 0.01). The medial and left prefrontal areas were the most altered (lower F18-DOPA ratios by 52 and 51% in ADHD as compared with controls). Similarly, the interaction [sex x diagnosis] was significant only in the prefrontal cortex (p < 0.02): lower ratios in men than in women in ADHD and vice versa in controls. These findings suggest that a prefrontal dopaminergic dysfunction mediates ADHD symptoms in adults and that gender influences this abnormality. On the basis of previous neuroimaging findings in ADHD showing discrepant findings in adults and adolescents and on evidence for midbrain dopaminergic defect in adolescents, we hypothesize that the prefrontal dopaminergic abnormality in ADHD adults is secondary and results from an interaction of the primary subcortical dopaminergic deficit with processes of neural maturation and neural adaptation.

PMID: 9671677 [PubMed - indexed for MEDLINE]

---

2: Am J Psychiatry. 1994 May;151(5):658-64.Related Articles, Links Cerebral glucose metabolism in adults with attention deficit hyperactivity disorder after chronic stimulant treatment.

Matochik JA, Liebenauer LL, King AC, Szymanski HV, Cohen RM, Zametkin AJ.

Section on Clinical Brain Imaging, NIMH, Bethesda, MD 20892.

OBJECTIVE: The authors examined the effects of chronic stimulant treatment on cerebral glucose metabolism in adults diagnosed with attention deficit hyperactivity disorder (ADHD), who were studied by means of positron emission tomography (PET) with [18F]fluorodeoxyglucose as the tracer. METHOD: Each subject received two PET scans, the first before drug treatment and the second after treatment with daily oral doses, individually titrated for clinical effect, of either methylphenidate (N = 19) or d-amphetamine (N = 18) for a minimum of 6 weeks. The subjects completed behavioral self-report measures before and at the end of the medication period. RESULTS: Neither stimulant medication changed global, or whole-brain, metabolism, although both drugs increased systolic blood pressure. Metabolism in only two of the 60 brain regions sampled was changed by methylphenidate, while d-amphetamine exhibited no effect on regional metabolism. Both drugs were associated with significant improvement in behavior, as evidenced by improved ratings for restlessness and ability to maintain attention. CONCLUSIONS: While the present study does not demonstrate any robust metabolic effects of chronic stimulant treatment, the behavioral data strongly indicate that methylphenidate and d-amphetamine are effective agents for the treatment of adults with ADHD.

PMID: 8166305 [PubMed - indexed for MEDLINE]

---

3: Psychopharmacol Bull. 1994;30(2):219-25.Related Articles, Links Effects of intravenous dextroamphetamine on brain metabolism in adults with attention-deficit hyperactivity disorder (ADHD). Preliminary findings.

Ernst M, Zametkin AJ, Matochik JA, Liebenauer L, Fitzgerald GA, Cohen RM.

Section on Clinical Brain Imaging, National Institute of Mental Health, Bethesda, MD 20892.

The effects on brain metabolism of the intravenous (i.v.) administration of dextroamphetamine was assessed by positron emission tomography (PET) with [18F]-fluorodeoxyglucose (18-FDG) in 8 adults with attention-deficit hyperactivity disorder (ADHD). During the 3-hour 18-FDG PET session, each adult underwent the initial scan following i.v. infusion of placebo and a second scan following i.v. infusion of 0.15 mg/kg dextroamphetamine in a single-blind design. All subjects showed increased systolic/diastolic blood pressure and improved continuous performance task scores after dextroamphetamine. Global and regional metabolic rates were not significantly altered by the stimulant. When regional and global rates were normalized, the metabolic rates of only three cortical regions differed significantly between conditions. Individually, global metabolism increased in 4 subjects, was unchanged in 2, and decreased in 2 after stimulant infusion. No clinical characteristics differentiated these patients. I.V. infusion of dextroamphetamine did not significantly alter brain metabolism in ADHD adults in this preliminary study.

Publication Types: Clinical Trial

PMID: 7831459 [PubMed - indexed for MEDLINE]

הסרת הקישורית לאתר I FEEL

הקישורית לאתר I FEEL הפנתה לעבודה עיתונאית שניכר בה שנעשתה בתום לב. הכתבה הציגה את דעתו של סטנלי גרינשפן לגבי ADHD. גרינשפן הוא פסיכולוג התפתחותי מוביל בתחום האוטיזם. היישום של דעותיו והנחיותיו על לידים אוטיסטים הוכיח את עצמו וגם אישית השתכנעתי מאוד מדעותיו לגבי האוטיסטים והוצאתי כסף רב עבור טיפול בבן שלי על פי הנחיות אלה. עד כאן אין בעיה. הצרה היא שגרינשפן טוען שהרעיונות שלו ישימים גם לגבי ילדים עם שלל בעיות התפתחותיות אחרות מלבד אוטיזם, למשל ADHD, ואת הנקודה הזו הוא לא הצליח להוכיח בכלל. גרינשפן, לצערי, לא מועיל לADHD ולא רלוונטי לADHD. צר לי.

אגב, ספרו לא נקרא "הילד המאותגר". התרגום העברי נקרא "ילדים עם צרכים מיוחדים" ובאנגלית The child with special needs. Eddau - שיחה 19:21, 22 ביוני 2008 (IDT)

טיפול פסיכולוגי

מדוע בשיטות הטיפול לא מצוין טיפול פסיכולוגי? • רוליג - שיחה 17:23, 8 בדצמבר 2008 (IST)

באמת אין סיבה, לדעתי. הוספתי. Ravit - שיחה 17:55, 8 בדצמבר 2008 (IST)

צריך ציון לטיפול פסיכולוגי. מדובר אומנם במגבלה שסיבותיה מולדות והיא לא חולפת בעזרת טיפול פסוכולוגי, אולם, כמו הרבה לקויות אחרות שאינן חולפות בעזרת טיפול פסיכולוגי, הטיפול עוזר לחיות אתם.. עִדוֹ (Eddau) - שיחה 02:50, 9 בדצמבר 2008 (IST)

הוספת ספר ילדים כערך "קריאה נוספת"

אני חדש לעניין העריכה בויקיפדיה ומקווה שפה המקום המיועד להבהרת הנושא. הספר בהחלט ראוי לשמש כותר תחת "קריאה נוספת". מהותו היא הסבר התסמונת למאובחנים חדשים. הספר מסביר את התופעה הנוירולוגית, בצירוף איורים, ומאפשר לאנשים שאינם מסוגלים להתמודד עם טכסט עיוני/מדעי להבין את ההפרעה דרך טכסט סמי עלילתי. ההסברים בספר מחוייבים לחלוטין לעובדות המדעיות ומביא אותן בשפה פשוטה ובשילוב איורים. הספר משמש בסיס לסדנאות עבור ילדים עם ההפרעה ומציג פרספקטיבה חדשה על החוויה הנפשית של הילד. המחברת, בוגרת תואר שני בפסיכולוגיה קוגנטיבית מאוניברסיטת קונטיקט מומחית בהק"ר, בהחלט יצרה כאן מסמך בעל ערך עיוני אנציקלופדי. לינק אל הספר:http://www.lulu.com/content/paperback-book/%d7%90%d7%a0%d7%97%d7%a0%d7%95-%d7%94%d7%93%d7%99%d7%92%d7%99%d7%99%d7%90%d7%99%d7%9d/5030848

אלון

נ.ב. חלק מהספרים האחרים ברשימה בהחלט אינם ספרי עיון כמו למשל הספר, המצויין, של הלאוול שמתאר ומסביר את הפרעת הקשב בשפה יומיומית.

הלינק לספר איטי מאוד אבל עולה בכשישים שניות. הנה הוא שוב :http://www.lulu.com/content/paperback-book/%d7%90%d7%a0%d7%97%d7%a0%d7%95-%d7%94%d7%93%d7%99%d7%92%d7%99%d7%99%d7%90%d7%99%d7%9d/5030848

קראתי את שני הפרקים הראשונים של הספר. תמציתי ומעניין אבל לא מתאים לדעתי לקישור מאנציקלופדיה. הספר פונה לילדים וילדים אינם קהל היעד של ויקיפדיה. תומר א. - שיחה 12:12, 6 באוגוסט 2009 (IDT)

הפרקים הרלבנטים הם הרביעי והלאה (אם אני לא טועה) הראשונים הם SETTING. הספר פונה ורלבנטי לא פחות, (גם, שלא להגיד בעיקר) לאנשי מקצוע שעובדים עם ילדים, הורים ומבוגרים. חלק משמעותי מהמסר, הוא האופן שבו חשים הילדים שמתמודדים עם ההפרעה לפני שאובחנו והוסברה להם. חלק אחר מסייע להורים ואנשי מקצוע למצא את המילים להסביר למטופליהם את ההפרעה. כאב לבן עם הפרעת קשב, שאובחן בעקבות בנו, אני חייב לציין שנושא ההסברה לילדים אלו אינו מכוסה כמעט בכלל בספרות. ילדים מאובחנים ונותרים עם כותרת, תיוג חדש שאינם מבינים את פשרו. הספר ניתן לי על ידי היועצת בבית הספר של בני שספרה כי עושה בו שימוש בסדנאות למורים. הועבר לאימו שאינה בעלת לקות על מנת שתבין מה החוויה שהוא עובר ובהחלט עשה הבדל וכניראה ימשיך לשמש אותנו כ-REFERENCE כשיעלו שאלות נוספות לגבי טבעה הנוירולוגי של ההפרעה.

אלון

יש הרבה מאוד ספרים על לקות ריכוז וחלק גדול מהם גם מועיל. סעיף הקריאה הנוספת לא יכול להיראות כמדף של ספריה. הוא צריך להמליץ על הספרים המשפיעים ביותר או המועילים ביותר. בהחלט יש מקום להמלצה על ספרים שמסבירים לילדים מה זה ADHD. השאלה היא מה חשיבותו או תרומתו של כל ספר שברשימה. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 15:39, 6 באוגוסט 2009 (IDT)