שיחה:זכות הקניין
אף מילה על ג'ון לוק?
ג'ון לוק וזכויות טבעיות[עריכת קוד מקור]
לעורכי ונוטרי הערך שלום.
אני מוכן להוסיף על ההתיחסות של ג'ון לוק לערך הקניין.
יש לי רק תמיהה לגבי הציון שזאת "זכות טבעית". מדוע זאת זכות טבעית? הרי, כל הזכויות, הן זכויות שהחברה מקנה לחבריה. כלומר את צריכה להיות זכות חברתית.
- לכך יש תשובה בדיוק בכתבי ג'ון לוק, מה שמביא אותי להצעה שתקרא אותו קודם ורק אחר כך תכתוב עליו. אלמוג 12:20, 8 בפברואר 2010 (IST)
- שלום ידיד אלמוג :-)
- מציע שלפני שנהנה לנו מעוד התכתשות ביבים, נפעל כבני אדם מתורבתים, ונעסוק בדיונים מדוייקים ולגופו של עניין.
- א. מהיכן אתה מסיק שלא קראתי את המסכת השניה? (רמז, קראתי בהחלט את כל המסכת השניה). האם אתה קראת?
- ב. ג'ון לוק אינו טוען, למיטב הבנתי את "המסכת השניה", שהחברה מעניקה זכויות טבעיות. האדם נולד עם זכויות טבעיות, בהעדר חברה. לדוגמא:
- סעיף 95. "כמו שאמרנו, כל בני האדם חפשיים מטבעם, שווים ועמודים ברשות עצמם, ועל כן אי אפשר להוציא שום אדם מכלל מצב זה ללא הסכמתו ולעשותו כפוף לשלטונו המדיני של זולתו. הדרך היחידה שבה אדם מוותר על חרותו הטבעית ומקבל על עצמו את קשרי החברה האזרחית, היא דרך של הסכם עם בני אדם אחרים להתחבר ולהתאחד כעדה לשם חיי רווחה משותפים".
- כלומר הזכות הטבעית, או זכות הקניין (שאצל לוק שזורות זו בזו), היא זכות שמתקיימת בהעדר חברה, שאינה קשורה לחברה, והאדם הוא הריבון היחיד להעניק לעצמו זכות זאת, או לקחתה. בתוך חברה יש "זכויות אזרח" או זכויות חברתיות, ובוודאי לא טבעיות.
- אשמח לתשובות ענייניות. tal.yaron - שיחה 12:29, 8 בפברואר 2010 (IST)
- איני ידידך, אני סבור שנסיון העבר עמך ועם ידידיך קשה, ופוסל אותכם כקולקטיב וכיחידים מלכתוב כאן, אך לשמחתך, דעתי בנושא אינה קובעת. את המסכת השניה קראתי גם קראתי, והתשובה לתמיהתך נמצאת שם. מכיוון שהעלית את השאלה, נראה היה לי שבקיאותך בג'ון לוק לוקה בחסר, ואם אין הדבר כך, אני מתנצל. הוויקיפדיה העברית פתוחה לעריכות תמות לב וראויות של כלל הציבור. ערוך את הערך לפי הבנתך. אם תכתוב דברי טעם, אלו יישארו בערך. אם תכתוב שטויות, או תנסה לערוך הטייה פוליטית, תשוחזר עריכתך, אם על ידי או על ידי מישהו אחר, כפי שהדבר הוא לגבי כל מי שרוצה לכתוב כאן. אלמוג 12:35, 8 בפברואר 2010 (IST)
- שלום אלמוג,
- טוב, אני מעלה לכאן את הערך שאני חושב שצריך לכתוב, ואנא בקר אותו, לפני שאעלה לערך:
- איני ידידך, אני סבור שנסיון העבר עמך ועם ידידיך קשה, ופוסל אותכם כקולקטיב וכיחידים מלכתוב כאן, אך לשמחתך, דעתי בנושא אינה קובעת. את המסכת השניה קראתי גם קראתי, והתשובה לתמיהתך נמצאת שם. מכיוון שהעלית את השאלה, נראה היה לי שבקיאותך בג'ון לוק לוקה בחסר, ואם אין הדבר כך, אני מתנצל. הוויקיפדיה העברית פתוחה לעריכות תמות לב וראויות של כלל הציבור. ערוך את הערך לפי הבנתך. אם תכתוב דברי טעם, אלו יישארו בערך. אם תכתוב שטויות, או תנסה לערוך הטייה פוליטית, תשוחזר עריכתך, אם על ידי או על ידי מישהו אחר, כפי שהדבר הוא לגבי כל מי שרוצה לכתוב כאן. אלמוג 12:35, 8 בפברואר 2010 (IST)
- אשמח לתשובות ענייניות. tal.yaron - שיחה 12:29, 8 בפברואר 2010 (IST)
זכות הקניין נמנית עם זכויות האדם הטבעיות, ופירושה הזכות להחזיק ולצבור רכוש מבלי שרכוש זה ייפגע או יילקח על ידי אחרים.
וצריך לשנות ולהוסיף לדעתי:
זכות הקניין נמנית עם זכויות האדם הטבעיות שהאדם יכול לשמר גם בהעדר חברה. משנעשה אדם חבר במדינה, על המדינה לשמור זכות זאת עבורו. ופירושה של הזכות היא היכולת להחזיק ולצבור רכוש מבלי שרכוש זה ייפגע או יילקח על ידי אחרים או על ידי המדינה, אלא אם הוחלט לקחת מקצת הכספים על ידי חוקים, שנקבעו על פי החלטת החברים או נציגיהם.
על פי משנתו של ג'ון לוק, שנחשב מההוגים של רעיון זכות הקניין, לאדם שאינו חבר בקבוצה, יש זכות טבעית להגן על רכושו מפני אחרים. כאשר האדם חובר לקבוצה, על החברה להבטיח לאדם שיוכל לשמור על רכושו, ושהאדם יוכל להחליט מה לעשות עם רכושו, בהתאם לרצונו.
מתוך המסכת המדינית: (סעיף 95) "...הדרך היחידה שבה אדם מוותר על חירותו הטבעית ומקבל על עצמו את קשרי החברה האזרחית, היא דרך של הסכם עם בני אדם אחרים להתחבר ולהתאחד כעדה לשם חיי רווחה משותפים, חיי בטחה ושלום, כשהם נהנים באין מפריע מקניניהם ומוגנים יותר מלפנים מפני כל מי שאינו מבני חברתם"
על פי לוק, אין החברה יכולה לקחת מאדם את רכושו, מבלי שיאבד הטעם לקיומה של החברה בעיני משתתפי החברה.
(סעיף 137) "שהרי לא היו בני האדם מוותרים למען [מחוקקי החוקים] על החרות שבמצב הטבעי וקושרים את עצמם בקשריהם, אלו לא התכוונו לשמור בדרך זאת על חייהם, על חרויותיהם ועל רכושם..."
על פי לוק, לקיחת מיסים לטובת המדינה יכולה להעשות רק בהסכמת החברים בקבוצה, או על ידי נציגיהם
(סעיף 142) "...אסור שהרשות המחוקקת תטיל מיסים על קנינם של בני העם בלא שיביעו הללו את הסכמתם לכך, אם בעצמם ואם על ידי שליחיהם."
אשמח לשמוע דעתך, לפני שאעלה את התיקון.tal.yaron - שיחה 13:32, 8 בפברואר 2010 (IST)
זכות של האצולה?[עריכת קוד מקור]
הי אלמוג. הערתך בעניין המיקום, מקובלת.
לגבי הפסקא הבאה, לא ברור מה מקורה, ולא נראה לי שיש סימוכן למשפט הבא: "זכות הקניין היא זכות שצמחה מתוך זכויות האצולה, אך הוחלה על צורות אחרות של קניין. בתחילתה היוותה זכות על קרקע, אך עם התפתחות המהפכה התעשייתית הושתתה גם על קניין מסוגים אחרים, כדוגמת הון."
האם מישהו יודע מה טעמה של הפסקא? tal.yaron - שיחה 07:23, 10 בפברואר 2010 (IST)
- שלום, אני חושב שהשורה הנ"ל אינה נכונה. אם אין מי שמעוניין להגן עליה, אסיר ברשותכם את הפיסקא ביום א' tal.yaron - שיחה 10:59, 11 בפברואר 2010 (IST)
- הסרתי את המשפט: זכות הקניין היא זכות שצמחה מתוך זכויות האצולה, אך הוחלה על צורות אחרות של קניין. בתחילתה היוותה זכות על קרקע, אך עם התפתחות המהפכה התעשייתית הושתתה גם על קניין מסוגים אחרים, כדוגמת הון.
- לשאלות - tal.yaron - שיחה 07:47, 14 בפברואר 2010 (IST)
- מצטערת. אבל אני חושבת שצריך להוריד את כל הפסקה שנכתבה על לוק פה. אומנם קראתי את זה מזמן, אבל הציטוטים הנוכחיים מבלבלים ובטח לא מביאים את עיקר התפישה של לוק על קניין. איפה למשל הדיון על עבודה? דורית 19:55, 27 ביולי 2010 (IDT)
רשימה סגורה בישראל[עריכת קוד מקור]
בערך נרשם: "דיני הקניין הם קוגנטיים (כופים-אינם ניתנים להתנאה). הם מכילים 5 זכויות קנייניות: בעלות, שכירות, משכנתא, זיקת הנאה וזכות קדימה. "
1. הרשימה הסגורה של הזכויות הקנייניות מתייחסת לנושא המקרקעין (סעיף 161 בחוק המקרקעין) ולא בהכרח לכלל דיני הקניין (ראו פסקה 2.24 בדיני קניין-כרך כללי של י. ויסמן).
2. האמירה שהדינים אינם ניתנים להתנאה לא מתיישבת עם התנאים שניתן להכניס לחוזה שכירות למשל. Saar1ab - שיחה 18:56, 3 במאי 2014 (IDT)
דיווח על טעות[עריכת קוד מקור]
פרטי הדיווח[עריכת קוד מקור]
לא כתוב אם זכות הקניין הייתה בעבר. דווח על ידי: 79.180.225.95 13:00, 18 בינואר 2019 (IST)