שיחת משתמש:Tal.yaron

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אני צריך עזרה בעירכה ודיון על ערכים שכתבתי

חן חן על הערך מניעים להיווצרות הציונות שכתבת, המשיכי כך! (-;

Pacman 20:35, 28 דצמבר 2005 (UTC)

תודה...--Tal.yaron 20:39, 28 דצמבר 2005 (UTC)

הערך אמנם טוב, אבל כפי שצוין בדף שיחתי, הוא כפול עם ציונות כך שגילגמש הפך אותו להפניה לשם. בשביל להימנע מפיצול הדיון, אנא ענה על הודעה זו אצלי. טרול רפאים 20:49, 28 דצמבר 2005 (UTC)
אין כאן שום כפל... אני מבקש לרשום ערך על מנעי הציונות. אני יודע שערך זה הוא כבד, ולא רוצה להלאות את את הציבור הרחב שאולי אינו מעוניין בערך. לדעתי לא ניתן להפריד את הערך מההיסטוריה ולחלק, כפי שטרול עשה להיסטוריה לחוד ומיניעם לחוד... אודה לכם אם תחזירו את הערך למקורו
אין בעיה עם עצם קיומו של הערך, הבעיה היא בכך שאתה כתבת את מה שכתוב בציונות גם במניעים להיווצרות הציונות. אם יש לך דברים נוספים לכתוב שם ניתן יהיה לבטל את ההפיכה להפניה, אבל אין טעם לכתוב שני דברים זהים בשני ערכים שונים. טרול רפאים 21:07, 28 דצמבר 2005 (UTC)
טוב אני מבקש להבין... ראית אולי את הערך שכתבתי, והוא די גדול, על מניעי הציונות... איפה לדעתך, אני צריך לשים אותו, מבלי שהוא יקוצץ דרמטית? אני גם לא מסכים עם ההפרדה שלך בין היסטוריה למנעים - דבר זה שלוב אחד בשני, ולכן רציתי לפתוח ערך חדש...
אוקיי, אני חשבתי שיש טעם בהפרדה, אם אתה חושב אחרת, זה לא סיבה לפתוח בהכרח ערך חדש - במיוחד שכל הנתונים נשארו בערך ציונות ורק עברו לפסקה אחרת. האם אתה חושב שאין הגיון בכלל בהפרדה? אם כן למה? ואם לא איך לדעתך צריך להפריד? טרול רפאים 21:22, 28 דצמבר 2005 (UTC)
נדמה לי שהערך מניעי הציונות וההיסטוריה של הציונות שלובים.... לפי דעתי ניתן לעשות אחד משניים... או למחוק את הערך מניעי הציונות, ולהכניס הכל להיסטוריה של הציונות, או לפתוח ערך חדש שיתמקד במניעי הצינות. לי נדמה כי האפשרות השניה עדיפה... לשיקולך... תגיד לי מה את מעדיף ואני אערוך את הערך שם... בכל מקרה אשמח אם תעזור לי שלחזר את הערך כפי שהופיע במניע הציונות (תת-פרק), כדי שאוכל לשחזרו (אחרת זאת תהיה פעם שלישית שאני כותב... --Tal.yaron 21:30, 28 דצמבר 2005 (UTC)
זה נכון שהנושאים שלובים, נראה לי שעדיף להכניס הכל להיסטוריה של הציונות ולמחוק (בצער) את הערך על המניעים. טרול רפאים 22:11, 28 דצמבר 2005 (UTC)
בסדר, אני משנה... תודה

שלום, הנה הטקסט שכתבת. אתה מוזמן להמשיך לשכתב אותו כאן. אנא אל תוסיף אותו לערכים ציונות ומניעים להיווצרות הציונות, לפני שתקבל הסכמה לכך בדפי השיחה הרלוונטים. בברכה, Flag of Israel.svg_MathKnight_Star of David.svg (שיחה) 21:35, 28 דצמבר 2005 (UTC)


הכנת הפרק לפירסום[עריכת קוד מקור]

טוב בפינה לשיפותכם... אנא, גלגמיש, טרול וMathKnight, העירו את הערותיכם.
1) לגבי התוכן
2) היכן לדעתכם יש להכניס את הפרק הזה.
תודה - טל --Tal.yaron 21:50, 28 דצמבר 2005 (UTC)

מניעים להיווצרות הציונות - הטקסט לפני העלה[עריכת קוד מקור]

המניעים להיווצרות הציונות אינם זהים לכל העליות ולכל הקבוצות שהתקבצו תחת השם ציונות. על מנת להבין את המניעים, יש לעקוב אחרי ההשפעות השונות בתקופות שונות.

ראשיתה של הציונות במאה מאה ה-19. עד סוף מאה ה-18, הרוב המכריע של היהודים באירופה היו מסורתיים או דתיים. במהלך המאה ה- 18 התרחשה באירופה תנועת ההשכלה. תנועה זאת גרמה לפתיחות מצד הנוצרים כלפי היהודים. במהלך המאה ה-19, החלה יהדות אירופה, בעיקר יהדות גרמניה וצרפת להיפתח לחברה הנוצרית. עד כמעט סוף המאה ה- 19, יהדות זאת עברה תהליך חזק מאד של התבוללות. למזרח אירופה, הגיעה רוח ההשכלה רק ב-1860. יהודי מזרח אירופה החלו גם הם בתהליך של השכלה או התחלנות. אלא שהנצרות של מזרח אירופה היתה אורטודוקסית יותר, וכתוצאה מכך, היהודים לא התקבלו בחברה הנוצרית.

לעומת זאת החברה ברוסיה ובמזרח אירופה הייתה שמרנית יותר (בשל הפיתוח האיטי יותר של מדינות אלו ועוצמתה הרבה יותר של הכנסייה). ברוסיה היה המצב קשה במיוחד – התחוללו בה פוגרומים שהידועים ביניהם היו הסופות בנגב ופרעות קישינב, היהודים לא קיבלו אמנסיפציה, נשארו מופלים על פי החוק וסבלו מהתנכלויות של השלטון. כתוצאה מכך היהודים המשכילים במזרח אירופה התקשו למצוא דרך להקלט בחברה הכללית. חלק גדול מהיהודים המשכילים של מזרח אירופה השתתפו בבונד, אירגון סוציאליסטי שפעל ברוסיה. חלק אחר חיפש את גורלו בארצות מערביות שבהן ובעיקר בארצות הברית בהן יכלו היהודים להיקלט ביתר קלות.

רק חלק קטן מאד מיהודי מזרח אירופה, החליט מתוך ערגה מסורתית (שהובילה חלק מהם לעלות לארץ עוד לפני תחילתה הרשמית של התנועה) ומתוך התגבשות התפיסה הלאומית (שהושפעה מההתפתחות של הלאומיות באירופה), להתיישב בארץ ישראל. חלק מאנשים אלו הושפעו גם מהחשש להתבוללות ולהיעלמות העם היהודי כתוצאה מקבלת האמנסיפציה ושילובם בחברה הכללית כשווים.

החלק הקטן הזה של היהודים שהחליטו לעלות לארץ ישראל היווה את הבסיס לעליה הציונית הראשונה. זרם זה הפך אם הופעת המפלגות בעליה השניה לזרם האזרחי, בהמשך הפך הזרם הזה למפלגת הליברלים, ולבסוף ב-1977 התאחד עם גח"ל ליצור את הליכוד.

לעליה השניה היו סיבות שונות במקצת. עליה זאת התחילה ב-1904, כתוצאה מפרעות שהתחוללו ברוסיה. הפעם הריכבו את עמוד התווך של העולים, אנשים צעירים שכבר הושפעו רבות מהרעיונות הסוצילאיסטים והמרקסיטסטים. אלא שבעקבות הפרעות הם חשו שחלומם להשתלב בחברה המרקסיסטית אינו בר-מימוש. מתוך הצעירים שחלומם נשבר רק חלק קטן עלה לארץ. היו אלו אנשים שחלום ארץ ישראל עדיין פיעם בקרבם. איפיונם של אנשים אלו, שאחר כך יצרו את מפלגת העבודה, היה שילוב של רעיונות סוצילאטיסטים-מרקסיסטים וחזון גאולת עם ישראל בארץ ישראל. בגלל הרקע המרקסיסטי שלהם, הרבו אנשים אלו לעסוק בפעילות פוליטית, והם אלו שיצרו לפחות עד שנת 1977 עת המרכז הפוליטי בישוב ובמדינת ישראל. בין העולים בעליה זאת היו דוד בן גוריון, ברל כצנלסון, טבנקין וא.ד. גורדון (האחרון הושפע רבות מרעיון העבודה של לייב טולסטוי).

לאחר מלחמת העולם הראשונה, התחוללה ברוסיה מלחמת אזרחים שפגעה מאד ביהודים. כתוצאה מלחץ זה ומהארגון של תנועות הנוער, שארגנו המפלגות של העליה השניה, עלו לארץ צעירים יהודים רבים בעיקר מסיבות אידיאולוגיות מרקסיסטיות. אנשים אלו שכונו "חלוצים" הם אלו שהיוו את הבסיס הרחב יותר של האידיאולוגיה המרקסיסטית-לאומית, של העליה השלישית. בעליה זאת נוצר גם שומר הצעיר, שלימים הפך למרץ או "יחד".

הסיבות לעליה רביעית וחמישית נוצרו מלחצים כלכלים שהופעלו בפולין בעליה הרביעית ומהלחץ שהפעילו הנאצים החל מ-1932 בגרמניה. עליות אלו לא היו אידיאולגיות אלא "בורגניות יותר". אנשי העליה הרביעית הם שסיפקו את הכוח המניע מאחורי התפתחות המפלגה הרוויזוניסטית, בהיות לאומיים יותר. אנשי העליה החמישית שבאו בעיקר מגרמניה, היוו בהמשך את האליטה האינטלקטואלית של המדינה. בהשפעת תרבות גרמניה וצרפת, דעותיהם היו יותר מערביות קוסמופליטיות. מבינהם ידועים אנשים שהשפעתם ניכרת גם היום. גרשום שוקן, הבעלים של עיתון הארץ, עלו בעליה זאת. גם אורי אבנרי, מנהיג גוש שלום, עלה בעליה זאת. העליה השישית או העליה הבלתי-לגלית, נבעה מהלחץ של מלחמת העולם השניה והההשמדה של יהודים על ידי גרמניה. תוצאות הלחץ הזה המשיכו לפעול גם לאחר שמלחמת העולם השניה הסתיימה.

העליה השביעית חלה לאחר הקמת מדינה ישראל, היא נבעה הן מההבנה של יהודים, כי הגלות אינו מקום בטוח ליהודים, והן מהתממשות החזון של הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל. חזון אליו התפללו יהודים מכל העולם כבר למעלה מ-1800 שנים.

לסיכום, המניעים להקמת מדינה יהודית היו שילוב של לחצים שהחברה האירופאית הפעילה על היהודים, אידאלים לאומיים, אידאלים מרקסיסטי וחזון הנביאים כי עם ישראל ישוב לארץ ישראל, ויכונן ממלכה של צדק משפט וחסד.

הערות[עריכת קוד מקור]

בשלב הראשון, הפסקה צריכה עריכה מסיבית.
שנית, לפני הפירוט ההיסטורי והמניעים השונים אולי כדאי לתת רקע כללי ומניעים כלליים. כמו כן, חורה לי ההתעלמות מתנועת "חיבת ציון".
שלישית, הערך מערב בתוכו הן מניעים, הן סקירה היסטורית של העליות והן היסטוריה של התפתחות הסיעות הפוליטיות בישראל - דבר שלא קשור כל כך לנושא. כמו כן, החלק על התפתחות התנועות הפוליטיות סובל מאי דיוקים ("השומר הצעיר" אומנם מזוהה עם השמאל הסוציאליסטי אך לא עם תנועת מרצ. פעיליו הצביעו בין השאר למפא"י, מק"י וכל מה שבאמצע.
כמו כן, לא ברור לי מדוע בחרת לציין דווקא את שוקן ואבנרי.
כמו כן ראוי לציין ש"המניעים לציונות" ו"המניעים לעליות" הם שני דברים שונים. בפרט: יש ואדם עולה לארץ ממניעים ציוניים.
לסיכום: הפסקה מבולגנת ומבולבלת ונדרשת עבודה בטרם יהיה אפשר להעלות אותה לאחד הערכים. בברכה, Flag of Israel.svg_MathKnight_Star of David.svg (שיחה) 22:26, 28 דצמבר 2005 (UTC)

טרול הסכים איתי שיש לאחד את מנעים והיסטוירה. לגבי חיבת ציון - אתה מוזמן להוסיף. (נדמה לי שצריך להוסיף זאת בפסקא על העליה הראשונה.. אני בטוח שיש הרבה מה להרחיב. לגבי שוקן ואבנרי. שוקן, אם נרצה או לא משפיע מאד על החברה בישראל. אני כאיש ימין עמלתי ימים רבים להבין את הסיבות לפועלו ומצאתי כי הסיבות נעוצות בסביות לעליתו ארצה ובתרבות הגרמנית-יהודית ממנה בא. נדמה לי ששהשפעה הגדולה שיש לו היום מחייבת להכניסו לפרק. אך אולי ניתן להעביר זאת למקום אחר. לגבי אבנרי, הוא אומנם לא ציוני, אך הוא עדיין דמות מאד משפיעה. אני מזמין אותך כמובן להוסיף עוד מידע על אנשים אחרים, או למחוק את אבנרי ושוקן...
כיוון שטרול הסכים עם העריכה, העלתי את זה לאתר...
אולי עשיתי זאת בחופזה (כיוון שאני עדיין חדש)... אז אםהערך החדש תחת היסטוריה של הציונות לא תקין(שהוא שילוב של דברים שטרול כתב ואני כתבתי), אני מציע שכולנו נערוך אותו ביחד.

תודה, טל

אזהרה[עריכת קוד מקור]

הפסק להטריד אנשים בדפי השיחה שלהם באופן סדרתי, ובוודאי כשהמדובר בפעילויות חוץ-ויקיפדיות. אם אתה חושב שלוויקיפדים יש עניין בפעילות שאתה מקדם אתה יכול להזכיר אותה במזנון. ‏odedee שיחה 22:50, 19 בנובמבר 2006 (IST)

  • טעות - ט.ל.ח :-) --Tal.yaron 17:32, 7 בדצמבר 2006 (IST)

כלל הברזל של האוליגרכיה[עריכת קוד מקור]

אין כל קשר בין "התנועה לדמוקרטיה ישירה" ובין מיכלס. אתה מנצל את המדיום הוויקיפדי לפירסום התנועה בה אתה פעיל. אנא הפסק. אלמוג*הצטרפו למיזם המדינות* 09:53, 24 באוגוסט 2008 (IDT)

אלמוג יקירי, חוק הברזל הוא אוניברסלי, ומשמש יסוד להרבה עבודת מחקר. התנועה לדמוקרטיה ישירה עוסקת גם היא בחוק, ומפתחת רעיונות כיצד להתמודד עם החוק. לאחר שעיינתי באינטרנט, לא מצאת עוד קבוצות שפועלות בצורה מפורשת כדי לבטל את חוק הברזל של האוליגרכיה. הקבוצה שלנו עוסקת במחקר, ואלו תוצאות של מחקרים שלה ולא של אף אחד אחר. מה לעשות זאת המציאות, ואם אתה חושב שהכללים שהקבוצה גילתה קיימים במקומות אחרים, אנא אמור. כרגע זאת האמת, ואינני רואה סיבה לא לפרסם אותה. אינני מבין מדוע עלי להחביא קבוצה שפועלת כדי להתמודד עם חוק הברזל?--tal.yaron - שיחה 09:58, 24 באוגוסט 2008 (IDT)
שתי סיבות ויקיפדיות - הראשונה - "אני חבר בתנועה שמצאה דרך מרגשת ל... (להפיק זהב מפירורי לחם. לעצור את הפצצה האיראנית. לחזור בזמן לתקופת השופטים. להתמודד עם כלל הברזל של האוליגרכיה)" נקרא בשפה ויקיפדית "מחקר מקורי". אסור להתייחס לזה כאן, עד שיימצא מקור אקדמי מוסמך התומך בטיעונים אלו. דבר שני - אתה משתמש בוויקיפדיה לפירסום תנועה פוליטית בה אתה חבר, וגם לא תנועה מפורסמת מי יודע מה, שוודאי זקוקה לפירסום ולקידום בגוגל שבא בעקבותיו. זה לא יפה ולא ויקיפדי. אם תמשיך, הקהילה ומפעילי המערכת ידעו כיצד להתייחס לעריכותיך. יש הרבה מקומות ברשת לעשות את מה שאתה עושה כאן. מצא אותם. כאן לא המקום. אלמוג*הצטרפו למיזם המדינות* 10:04, 24 באוגוסט 2008 (IDT)
אלמוג,
א. איננו זקוקים לפירסום הויקיפדי. אם תחפש בגוגל "דמוקרטיה ישירה", או "התנועה לדמוקרטיה ישירה", תגיע אלינו או לאירגונים שישיכים אלינו. איננו צריכים את ויקיפדיה לצורך פירסום. וכמו שכבר אמרתי, אנו קבוצת מחקר ופעולה, שבינתיים אינה פונה לציבור הרחב.
ב. הבקשה שלך למידע "אקדמי", אינה יכולה להתמלא, כיוון שמחקר אקדמי רציני כזה לא נערך. מאיזו שהיא סיבה, יש מעט מאד חומר על חוק האוליגרכיה. אם היה מידע כזה, הייתי שמח להכניס אותו. כרגע ההתמודדות עם חוק הברזל נעשתי באופן אינטואיטיבי על ידי מחוקקיים ברחבי העולם, אך לא מצאתי מקום מסודר שמטפל בבעיה. מה לעושת שהמחקר שלנו אינו "אקדמי", ומקורי. לצערנו, מאיזו שהיא סיבה האקדמיה לא מטפלת בבעיה.
ג. הזכות שלנו לפרסם את הממצאים שלנו, צריכה לנבוע בדיוק מאותה סיבה שוויקיפדיה קמה. הזכות לפרסם מידע מאומת מחוץ לאקדמיה. אם ראשוני ווקיפדיה היו נכנעים לכך שמידע מאומת צריך להתפרסם רק באינציקלופדיה שאושרה רק על ידי מוסדות אקדמאיים, הרי שוויקיפדיה לא הייתה קמה.
ד. התנועה לדמוקרטיה ישירה, קמה כתנועה לקידום הדמוקרטיה בישראל, כמו שוויקיפדיה מקדמת דמוקרטיה. היא פועלת בעצמה על וויקי, ומנסה ליצור בתהליך קבלות משותף פתרונות לבעיות אי-הדמוקרטיה הקיימות בישראל (ובעולם). היא מנסה לשתף קבוצות חשיבה גדולות ככל האפשר על הבעיות של הדמוקרטיה.
ה. כתבת אם תמשיך, הקהילה ומפעילי המערכת ידעו כיצד להתייחס לעריכותיך. - זאת היא סוג של אלימות, ואי-דמוקרטיה מהסוג הקשה ביותר שניתקלתי בו באינטרנט מזה שנים. אתה אמור להיות חלק ממוסד שבו דנים... לא מאיימים.--tal.yaron - שיחה 10:23, 24 באוגוסט 2008 (IDT)
תשובה - א. אינכם זקוקים אולי לפירסום, אבל זו התוצאה בפועל של מעשיך. ב. מה שאתה כותב הוא בקיצור, שטויות במיץ. יש חומר רב על מיכלס ותורתו, גם חומר אקדמי. מחקריך הם "מחקר מקורי" וככזה אין זה המקום לפרסמם. ג. אין לך זכות מוקנית לפרסם דבר כלשהו בוויקיפדיה. הסיבה שהוויקיפדיה קמה היא על מנת לתת מידע מוסמך ואמין. כל חומר שאינו מוסמך ואמין אינו ראוי לפירסום ואין "זכות" לפרסמו. ד. ויקיפדיה היא אנציקלופדיה. היא אינה מקדמת דמוקרטיה. היא מפרסמת מידע מוסמך ואמין. ה. אין המדובר באלימות, אלא בהסבר פשוט לכך שלמעשיך, כלמעשי כולנו, עלולים להיות תוצאות. מי שמתעקש על הכנסת מחקר מקורי שיש בו פירסומת יישא בתוצאות למעשיו. נורא פשוט. אלמוג*הצטרפו למיזם המדינות* 12:18, 24 באוגוסט 2008 (IDT)
די עם מלחמת העריכה. טל - תשכנע בדף השיחה של הערך שיש מקום לקישור ואז יהיה ניתן להוסיפו. עד אז - הקישור מחוץ לערך. דרור - שיחה 12:27, 24 באוגוסט 2008 (IDT)

מוטב מאוחר מלעולם לא[עריכת קוד מקור]

العربية | English | español | italiano | עברית | русский
Movicon-regards.gif
שלום, Tal.yaron, וברוך בואך לוויקיפדיה!
כדי לסייע לך להצטרף לעורכים ולעורכות באפשרותך:

If you can't read Hebrew, click here.בברכה,
רווית - שיחה 13:48, 24 באוגוסט 2008 (IDT)

אולי זה יעזור בהכרת הכללים הנהוגים כאן. בהצלחה! רווית - שיחה 13:49, 24 באוגוסט 2008 (IDT)
רווית תודה רבה. הייתי ממליץ להוסיף גם מידע לתבנית על מהו מידע אינציקלופדי (כלומר, על מה מותר לכתוב ועל מה אסור), שהרי זה היה מקור המחלוקת.--tal.yaron - שיחה 13:59, 24 באוגוסט 2008 (IDT)

שמורת טבע[עריכת קוד מקור]

שבוע טוב טל,

מדי פעם אני נתקל בכותבים מוכשרים שגסות-הרוח הכללית הנהוגה אצלנו דוחה אותם. אני מנסה לגבש את מיזם ביתא ישראל כשמורת טבע של כתיבה שיתופית נינוחה, ללא גערות מיותרות וכללים נוקשים. אשמח אם תעיין בדפי המיזם ותראה אם יש שם נושא שמעורר את סקרנותך. כל טוב, ליאור ޖޭ • כ"ד באב ה'תשס"ח • 18:05, 24 באוגוסט 2008 (IDT)

ליאור תודה Face-smile.svg. אין לי ספק שלימוד והכרת קהילת ביתא ישראל, היא מיזם חשוב מאד. אני אישית חושב שלחברה הישראלית יש המון דברים ללמוד מקהילה זאת. לצערי אני עסוק עד מעל לראש בפרויקט הדמוקרטיה במדינת ישראל. זאת נראת לי מהפכה חשובה, שתביא בסופו של דבר לאותו שיח ודיון שיאפשר לנו ללמוד איש מרעהו. בהצלחה ליאור Face-smile.svg. --tal.yaron - שיחה 20:06, 24 באוגוסט 2008 (IDT)

דמוקרטיה השתתפותית[עריכת קוד מקור]

ראה הערתי בשיחה:דמוקרטיה השתתפותית. אלמוג*הצטרפו למיזם המדינות* 06:57, 25 באוגוסט 2008 (IDT)


נסיון לקדם שיתוף פעולה[עריכת קוד מקור]

ראה, טל, אם נפגעת מדברי במקום כלשהו בוויקיפדיה, אני מתנצל. אם אתה מעוניין לכתוב על דמוקרטיה, נושא אותו אני לומד באופן מקצועי, אשמח לעזור. תנאי לכך הוא כמובן כתיבה אובייקטיבית, והתבססות על מקורות מהימנים. עד עתה התרשמתי, אולי באופן שגוי, שכתיבתך נובעת מרצון לקדם את רעיון הדמוקרטיה הישירה. בכך, וברעיון עצמו, אין כל פסול, אך היישום צריך להיות ראוי - מוסמך ואובייקטיבי. אשמח לשמוע ממך כאן רעיונות כיצד לשפר את הערכים הנוגעים לדמוקרטיה בוויקיפדיה, ואת היחסים בינינו. ניתן לפנות אלי גם במייל. אלמוג*הצטרפו למיזם המדינות* 09:03, 26 באוגוסט 2008 (IDT)

אלמוג, לקח לי זמן, אבל הבנתי את מגבלות הוויקיפדיה. אני מסכים שצריך להסתמך יותר על מקורות מהימנים. אשמח לשתף איתך פעולה. בסה"כ המטרה היא להגביר את הידע של הציבור לגבי תהליכים בדמוקרטיה (וגם לתהליכים אלטרנטיבים שלא קיימים בדמוקרטיה הישראלית). אשתדל ליצור מסמכים אוביקטיבים, אך כפי שאולי עוד תלמד, תוכן הכתיבה מושפע באופן מודע או בלתי מודע מנקודת ההשקפה של הכותב. במידה ותרגיש שהידע שלי מוטה, אנא הצג בפני אפשרות אחרת לפירוש או להסבר העובדות, ואשמח ללמוד ממך ולאזן את הערך.
באופן כללי, אני מאמין שחשוב מאד שאנשים כמוך, שאיכפת להם כל כך מויקיפדיה ומאיכות העריכה בויקיפדיה יקחו חלק פעיל מאד. אני מבין שמתוך האכפתיות אתה מנסה לתקן הרבה ערכים, והדרך הקלה ביותר היא לנזוף במי שסר מהדרך. אבל מניסיוני בפילוסופיה של המדע ושל הידיעה (זה העיסוק העיקרי שלי), ידע טוב יכול להבנות רק באמצעות אימוץ של תרבות דיון מכבדת ומעריכה. אני בטוח שגם אתה וגם אני נהנה לעבוד אחד עם השני, אם תהיה לנו הערכה אחד לשני. אני מבין שלא פעם יש כאן אנשים שמנסים לפרסם מידע לא אמין או לפרסם מרכולת לא ראויה. גם במיקרים כאלו, אני חושב שפניה מנומסת יכולה לעשות פלאים. כפי שאמרתי, כדי שלא תצטרך להתכתב באריכות עם כל מפר כללים, אני מוכן ביחד איתך לנסח תבנית שתעזור להסביר את המותר האסור בוויקיפדיה צורה מנומסת ומכבדת. כשרוברט בויל רצה להניע את המהפכה המדעית בבריטניה (סלח לי על הקלישאה), הוא הסביר לחברים שלו כיצד יש להתייחס אחד לשני, וכיצד יש לבקר את הידע שמביא השני, בצורה שלא תפגע. כנראה שלנימוסים האקדמאיים, היה חלק גדול ממה שאנו חושבים על יצירת הידע המדעי. אני בטוח שאם נאמץ נימוסים אלו, גם אנו נוכל לייצר ידע רב וטוב.
אשמח לעבוד איתך ולשפר את הויקיפדיה.
בהערכה, Face-smile.svg
טל --tal.yaron - שיחה 10:16, 26 באוגוסט 2008 (IDT)
נ.ב.
עוד בעיית ידע שאני חושב שאנו עדים לה, נובעת מהלימוד המקצועי של תחום ידע. תלמידים נוטים לחשוב כי הדברים שלימדו אותם, הם האמת לאמיתה. זהו תהליך של אינדוקטרינציה, שכול מי שלמד במוסד אקדמאי עובר. ההיסטוריה והפילוסופיה של המדע מלמדת אותנו שבסופו של דבר, כל ה"אמיתות" הללו הן הנחות יסוד שאסכולה מאמצת לעצמה, ושברבות הזמן, ניתן גם לפרש את אותן עובדות בדרכים אחרות. אין זה אומר שהכל הולך, כמו שהפוסט מודרניזם מציע. אבל זה אומר שיש כמה גישות שיכולות לפרש את העובדות, והדרך ליצור ידע טוב, היא לאמת את הפרשנויות השונות, ולמצוא בדיון מכובד ומכבד, איזו פרשנות מתארת בצורה פשוטה ומלאה יותר את העובדות.
אשמח כמובן לדון על כל דבר העוסק בפילוסופיה של הידיעה.
אני שמח שקריאתי לקבור את הגרזן ולעשן את מקטרת השלום (אני משיב לקלישאה בקלישאה) נענתה בחיוב. באופן עקרוני קשה לי קצת לכתוב כרגע ואתייחס לדברים באריכות בהמשך היום או אולי מחר. באשר ל"ידע", "אסכולות" וכו', המדובר במונחים מתחום מדע המדינה, שהדרך היחידה להתייחס אליהם היא בכלים שנותן מדע זה. יש לתת את ההגדרה המדעית הנכונה. השאלה "האם זה טוב או רע, נכון או לא נכון" שהיא כבר פרשנות, היא לחלוטין מחוץ לתחום הדיון. אנו עוסקים במתן עובדות. אלמוג*הצטרפו למיזם המדינות* 10:53, 26 באוגוסט 2008 (IDT)
הי אלמוג. כן, עדיפה מקטרת השלום Face-smile.svg. לגבי אסכולות, מדע המדינה וכיוב' זה דיון ארוך מאד, שאפשר לנהל אותו אם ממש רוצים מעל גבי דוא"ל. בינתיים, אני אלך לשיטת הרוב, ואשתדל ללמוד את השפה המקובלת במדע המדינה. אנא היה סבלני עמי, כי מקור הידע שלי מגיע, מביולוגיה, פילוסופיה וניסיון החיים, ומעולם לא התחנכתי בפקולטה של מדע המדינה. כל טוב Face-smile.svg

יש שגיאת כתיב[עריכת קוד מקור]

בדף המשתמש שלך
תודה, תוקנה --tal.yaron - שיחה 13:21, 1 בספטמבר 2008 (IDT)

מריטוקרטיה[עריכת קוד מקור]

הערך קצר מדי ובגלל זה מחקתי. סקרלטשיחה 14:28, 8 בפברואר 2009 (IST)

אני חייב להגיד שויקיפדיה העיברית פשוט נמאסה עלי.... לכו לחפש את החברים שלכם. חוסר נימוס, חוסר תרבות.--tal.yaron - שיחה 14:31, 8 בפברואר 2009 (IST) איך חשבת להתחיל ערך? אם לא יהיה מי שיתחיל אותו?
תודה על המחמאות :) אם התחלת בכתיבת הערך שים תבנית {{בעבודה}}. סקרלטשיחה 14:33, 8 בפברואר 2009 (IST)
אתם רוצים שיתוף פעולה, אז תפסיקו להתנהג בצורה אגרסיבית כזאת. את/ה לא היחדי שפועל בצורה שרירותית כזאת.
למה מי עוד? סקרלטשיחה 14:35, 8 בפברואר 2009 (IST)
אלמוג, דוד שי, גלגמש ועוד כאלו שכבר הספקתי לשכוח את שמם.--tal.yaron - שיחה 14:42, 8 בפברואר 2009 (IST)
לא נורא. בקשר לערך, אם אתה מתכוון לכתוב ערך ראוי כדאי שתשים תבנית בעבודה. סקרלטשיחה 14:48, 8 בפברואר 2009 (IST)

ערכים קצרים[עריכת קוד מקור]

שלום טל,

אילו היה לנו עניין בוויקיפדיה בערכים קצרים בני שורה אחת, הערך "מריטוקרטיה" היה כבר נכתב, וכמוהו 100,000 ערכים קצרים אחרים. אין כל קושי בכתיבת ערכים קצרים, וגם תלמיד כיתה ה' יכול לעשות זאת. את אותה האנרגיה שהושקעה בכתיבת הערך "המערכה על צרפת" אפשר היה להשקיע בכתיבת 500 ערכים קצרים. זה לא שהערך המושקע שווה יותר מ-500 ערכים קצרים, זה פשוט ש-500 ערכים קצרים לא שווים דבר, להיפך, הם גורמים נזק, כי הם פוגעים במוטיבציה לכתוב אותם כהלכה. אין לנו כל עניין בתרומת ערך בן שורה או שלוש, בדיוק כמו שלעמותת "לתת" אין עניין שאני אחייג אליהם עכשיו, אמסור פרטי כרטיס אשראי, ואבקש שיחייבו אותי בשקל חדש אחד. הדבר הרצוי מבחינת ויקיפדיה הוא שאדם הכותב ערך יעשה זאת בהנחה שאיש מלבדו לא ירחיב את הערך, ולעתים קרובות זה אכן כך. איש אינו מוכרח לתרום ערכים לוויקיפדיה, אך מי שמבקש לתרום, שלא יתפלא אם נדחה תרומה של שקל חדש אחד. בברכה, ‏Gridge ۩ שיחה 15:50, 8 בפברואר 2009

או במילים אחרות שום גמדים לא יבואועודד (Damzow)שיחהויקיגמד זה מאמץ ערכים יתומים 15:53, 8 בפברואר 2009 (IST)
שלום גרידג',
רוב הפעמים בהם אני מתקן בויקיפדיה (האנגלית או העיברית), הם תיקונים קטנים הלוקחים מזמני בדיוק דקה. זה יכול להיות תיקון של שגיאה, או ניסוח. אני מניח שזה רוב הפעילות של אנשים שאינן חלק מההרד-קור של קהילת ויקיפדיה. גם במקרה הזה, ראיתי שחסר ערך בויקיפדיה העיברית, וכל מה שרציתי לעשות הוא להוסיף את הערך למען אנשים אחרים יוסיפו את השקל לשהם, כך שלבסוף יווצר ערך של מאות שקלים. זה בסדר גמור לדרוש שהערך הראשוני יהיה כתוב בצורה סבירה של 500 מילה, אבל אז לא אני ולא רבים אחרים, לא נתרום לויקיפדיה. ההבדל בין לתת, לבינכם הוא שכאשר לתת מקבלים שקל, הם נדרשים לפעולת סליקה שדורשת יותר משקל, ואילו אתם אינכם מפסידים דבר. אני מכיר קבצנים שמקבלים אגרות, ובסוף השנה גומרים עם מיליון שקל.
לדעתי הדרישות שלכם מוגזמות. הקפדנות מוגזמת, וסופו של דבר כשאני רוצה ללקרוא על ערך כל שהוא, לוב אני פונה לויקיפדיה האנגלית, כי שם יש יותר ערכים והם כתובים יותר טוב. שם מעולם לא ניתקלתי במחיקת ערך, כפי שזה קורה כאן. --tal.yaron - שיחה 17:07, 8 בפברואר 2009 (IST)
השוואה בין ויקיפדיה העברית והאנגלית היא מופרכת מעיקרה, כי השוני ביניהן פשוט גדול מדי (כלומר: אמנם יש בסיס להשוואה, אבל לאור ההבדל העצום, יש לסייג כל השוואה כזו). גם ההשוואה ל"לתת" בהקשר למחיקת קצרמר בעייתית, שכן בעוד שאין חיסרון בשקל נוסף שניתן, הרי שיש טעם לפגם (כפי שהוסבר לך) בקצרצרמר. אם יצא קצפך על הוספת קצרמר בן שורה, זכותך. אני מסכים איתך שיש הרבה דברים מרגיזים כאן. אבל ספציפית לגבי מחיקת קצרצרמר, בטוחני שאתה יכול להבין את הרציונל. בברכה, אביעדוסשיחה 17:25, 8 בפברואר 2009 (IST)
טל, זה לא מקרי שבחרתי בדוגמה של תרומת שקל באמצעות כרטיס אשראי (תרומה שכאמור נזקה עולה על תועלתה). אתה כותב: "...ואילו אתם אינכם מפסידים דבר." - ופה בדיוק מצוי חוסר ההסכמה: האם קצרמר מועיל לוויקיפדיה (אתה טוען שכן), אינו מועיל ואינו מזיק, או שמא הוא דווקא מזיק (את זה אני טוען, וכך גם רבים מהכותבים הוותיקים). ‏Gridge ۩ שיחה 18:14, 8 בפברואר 2009 (IST).


Zeichen 267 - Verbot der Einfahrt, StVO 1970.svg
כפי ששמת לב, היה באפשרותך לערוך כמעט כל דף באתר. עם זאת, ישנן עריכות שאינן מקובלות בוויקיפדיה ונחשבות להשחתה, וכך גם העריכה שביצעת. הדף שערכת שוחזר למצבו הקודם ו/או ערך ההבל שפתחת נמחק, כך ששום נזק לא נגרם, אולם בעקבות השחתה זו, ואולי אחרות, הוחלט לחסום אותך.
  • אם יהיו מקרים של השחתה חוזרת מצדך, אנחנו עשויים לפנות בתלונה לספק האינטרנט שלך.
  • מעשיך עלולים להוות עבירה פלילית. עליך לדעת כי נשקול פנייה לרשויות החוק אם ההשחתה תימשך.
    Ori‏ • PTT‏ 10:31, 13 במאי 2009 (IDT)

כרגע שבוע על התקפות אישיות. עוד שבוע אתה מוזמן להתרכז בעיקר, ie, לכתוב ערכים. או שתיחסם הלאה. יום טוב. ‏Ori‏ • PTT‏ 10:32, 13 במאי 2009 (IDT)

מחיקת קישור ל"דף שיטנה"[עריכת קוד מקור]

דוד שלום,

אם תשים לב הדף אינו דף שיטנה (לך בבקשה לדף ותראה) אלא דף לבירור דרכה של ויקיפדיה. אינני רואה כיצד הדף הזה פוגע באחד מכללי ויקיפדיה?

ראית את זה?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:מה ויקיפדיה איננה, ובאופן ספציפי את סעיף 3 תחת ויקיפדיה:מה ויקיפדיה איננה#קהילה והתנהלות

מתשמש אנונימי: ויקיפדיה היא מקור לידע לציבור הישראלי. השאלה בה אני עוסק, היא כיצד ניתן לייצר את הידע הרחב ביותר והאמין ביותר. פחות איכפת לי האם היא דמוקרטית, דיקטטורית וכיוב'. מה שאני מנסה לברר, היא כיצד מגיעים למצב הזה. נראה שכיום בהחלט זה לא המצב. אני חושב שהשאלה הזאת צריכה להעסיק רבים מאיתנו. אם תסתכל בדף אודותי בבלוג שלי, תראה שאני ועסקפ בפילוסופיה של הידיעה. ואחד הדברים שמטרידים אותי כבר שנים, היא כיצד מבנה כוח פוליטיים מקשים על התפתחות ידע איכותי. --tal.yaron - שיחה 10:06, 24 במאי 2009 (IDT)

מה נשמע?[עריכת קוד מקור]

זוכר אותי? ממיתרים... אליסף TRUE BLOOD שיחה 13:03, 28 ביולי 2010 (IDT)

שלום אליסף. בוודאי שאני זוכר אותך. מה שלומך? מה אתה עושה כיום?
אגב, אפשר ליצור איתי קשר דרך הדוא"ל שלי: tal.yaron בג'ימייל, או בבלוג שלי: http://talyaron.com

--tal.yaron - שיחה 13:50, 28 ביולי 2010 (IDT)

אני סבבה, כמו שאתה רואה, אני נמצא כאן (די הרבה). מחכה עכשיו לגיוס. אליסף TRUE BLOOD שיחה 13:53, 28 ביולי 2010 (IDT)
אני מבין שנושאי העניין שלך הם חלל? יש תכוניות בנושא ? :-) --tal.yaron - שיחה 14:07, 28 ביולי 2010 (IDT)

היי :)[עריכת קוד מקור]

Emblem-WikiVote.svg

תודה לך על השתתפותך בהצבעה שבדף "משה סילמן". לפי בדיקתי, הצבעתך לא תיספר במניין ההצבעות, מכיוון שעליך לעמוד בדרישות להשתתפות בהצבעה: ותק של 30 ימי פעילות ו-100 עריכות במרחבי התוכן ב-90 הימים שקדמו לתחילת ההצבעה. אף שהצבעתך לא תיספר, דבריך לא נמחקו, כי אם הועברו מפרק ההצבעה לפרק הצבעת המשתתפים ללא זכות הצבעה.

באפשרותך לבדוק האם יש לך זכות הצבעה באמצעות תוסף (גאדג'ט) בהעדפות. בלשונית "גאדג'טים", תחת הפסקה "שונות", יש לבחור באפשרות "סקריפט לבדיקת זכות הצבעה" (הוראות נוספות).

אם מבדיקתך עולה כי בעת פתיחת ההצבעה כן הייתה לך זכות הצבעה, באפשרותך לפנות אלי כדי שאבדוק את הנושא שנית.

בברכה, Itzuvit - שיחה ה-סדנה 09:25, 20 באוגוסט 2012 (IDT)