שיחה:חנה קהת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אבקש להביא לידיעתכם כי חלק לא מבוטל מהאמור בסיומו של ערך זה, לא רק שהוא מהווה הכפשה אלא שהוא גם גובל בלשון הרע ובפלילים. 1] "הליכי פיטורים כנגדה" לא "החלו לאחר שהרב נריה גוטל" התמנה לראשות המכללה אלא נעשו כבר על ידי קודמו בתפקיד, דבר זה מתועד לחלוטין; 2] הרב נריה גוטל אינו "מראשי הלוחמים נגד ארגון קולך", הוא מעולם לא לחם בקולך והוא אינו עושה זאת - למיטב ידיעתי - גם היום; 3]"בית דין לעבודה שדן בעניינה" לא קבע כלל ועיקר שפיטוריה נעשו על רקע של "מגמות זרות וחוסר תום לב", הסעד שניתן לה נומק בטיעון טכני בעליל. כאמור, יש להדגיש כי כל הנ"ל הם דברים שבעובדה ולפיכך חלק זה שב'ערך' טעון מחיקה לאלתר. זאת ועוד, 3 ההפניות שבשולי ה'ערך' הן חד-צדדיות ומוטות במובהק לטובת קהת ואין כל הפנייה מאזנת, למשל לשני המאמרים שהתפרסמו בעתון 'בשבע' ואשר מצדדים בעמדת גוטל. דומה שההגינות הנדרשת מאנציקלופדיה כויקיפדיה מחייבת איזון.

קראתי את פסק הדין, והוספתי קישור אליו בערך. בהתאם לפסק הדין, תשובותי לאמור לעיל:
1) נכון, תוקן.
2) לשון פסק הדין: "במסגרת פעילותה זו של המבקשת התוודעה לראשונה לרב גוטל, אשר היה בין אלה שהתנגדו לפעילות ארגון "קולך" כנגד הנילון בהטרדה המינית, ובשל היותו חברו לעבודה, פעל גוטל ביחד עם חברים נוספים באוניברסיטת בר אילן כנגד דרישות ארגון "קולך" בענין פרשייה זו". תיקנתי בהתאם את הניסוח בערך.
3)אכן, לא מצאתי את המילים "מגמות זרות" בפסק הדין. "חוסר תום לב" מיוחס למכללה ולא לרב, אך עליו נאמר "הרב גוטל גיבש את עמדתו לפטר את המבקשת וראה בהליך הועדה הפריטטית הליך פרוצדוראלי גרידא. על כן גם דבר זה נוגד את כל כללי המשפט הציבורי ואופן קבלת החלטה בפיטורי עובד" - לא הייתי רואה בכך מחמאה. תיקנתי את הערך כך שיציג את העובדה היבשה - הפסקת הליך הפיטורים.
אתה מוזמן להוסיף בעצמך קישורים למאמרים המציגים עובדות. אין לתת קישורים למאמר המציג דעות. דוד שי 00:06, 24 בנובמבר 2006 (IST)


יש משפט מעניין בפסק הדין: "סטודנטיות במכללה אינן בוחרות בקורסי הבחירה של המבקשת, באותו היקף, בשל העובדה כי הורים ובעלים של תלמידות, מזהים אותה עם רעיונות ארגון קולך". לתלמידות עצמן אין, כנראה, כל יכולת של הבחנה ושיפוט, אבל לשם כך ברא הקב"ה הורים ובעלים העושים פעולות מורכבות אלה למענן. אני מבין שהמעטות שנרשמו לקורסים הן יתומות שטרם נמצאו להן בעלים. דוד שי 21:04, 25 במרץ 2007 (IST)

מרצה באורות[עריכת קוד מקור]

מישהו יודע אם היא עדיין מרצה שם? אני לא בטוחה בזה, אחרי כל התלונות שהיו נגדה שהיא מלמדת תנ"ך בגובה העיניים וכו'.. דרדס 21:52, 24 ביוני 2007 (IDT)

כתוב בערך שהיא מלמדת ולמיטב ידיעתי זה נכון רק רשמית. כלומר, היא אכן מקבלת משכורת אבל בפועל אין מי שנכנסת לשיעורים שלה, בגלל המתואר יפה בערך. נא התייחסות.

מה קורה עם הרטמן?[עריכת קוד מקור]

בינתיים היא פוטרה או משהו כזה. מישהו יודע מה בדיוק הלך שם? הדס 23:35, 25 בנובמבר 2007 (IST)

בכל העיר כתוב שהיא פוטרה כי לא הסכימה לניהול ביה"ס ע"י גבר. מה באמת קרה שם אני לא יודעת. הדס 17:11, 27 בנובמבר 2007 (IST)

היא לא פוטרה מהרטמן, רק לאחר שהציבה אולטימטום שלא תמשך להיות מורה רוחנית שם אם גבר ינהל. היא עדיין פעילה במכון.

עקימת אף של "בשבע"[עריכת קוד מקור]

בערך הופיע קישור לעקימת אף פובליציסטית של "בשבע", תגובה של חנה קהת ותגובה לתגובה. אין לי מושג מה קישורים אלה מחפשים כאן. מקומם, לכל היותר, בערך "בשבע", בסעיף "עקימות אף בולטות". דוד שי - שיחה 19:41, 21 ביולי 2010 (IDT)

כמקורב לפרשה התיקונים שהכנסתי מדוייקים:[עריכת קוד מקור]

1. הרב פליקס תמך בה לאורך כל הדרך ולא נכנע ללחצים לפטרה. נריה גוטל היה בראש הנאבקים נגדה בפשקווילים שפרסמו עוד טרם נכנס לכהן כראש המכללה. 3. לפי כתבי התביעה גם באזורי וגם בארצי הפרוטוקול של הישיבה הראשונה מוכיח כי לא הייתה שום טענה מקצועית או כלכלית רק החלטה שהיא לא תלמד מטעמים חינוכיים אפשר לקרוא זאת בפרוטוקול מ2005 לפני שהצטמצמו הקורסים שלה שהמכללה הוציאה ושמופיע בכתב התביעה, הן במחוזי והן בארצי.בפסיקה הראשונה ב2005 זה מופיע, משום מה זה לא עולה אצלכם בקישור הנתון. 4. העובדה היא שהיא תבעה את גוטל לצד המכללה באופן אישי וגם תבעה אותו בבית המשפט האזורי בירושלים על הוצאת דיבה וגרימת נזק באופן אישי.

לכן התיקונים שהכנסתי מדוייקים,

לפי סדר טענותיך: 1. בפסק הדין של ביה"ד המחוזי מפורש (עמנ' 5, ושוב בעמ' 14) שהרב פליקס החל בשנת תשס"ד את תהליך פיטורי קהת. 3. זה לא משנה מה כתוב בכתבי התביעה או בפרוטוקול. באותו פסק דין, בעמ' 13-14 כתוב שהליכי הפיטורין החלו בשל מיעוט נרשמות לקורסים, ובית הדין מקבל זאת כנימוק קביל. 4. כבר כתוב בערך שבעקבות פסק הדין של ביה"ד הארצי ביטלו הצדדים תביעות כספיות זה כנגד זה. נרו יאירשיחה • י"ב באלול ה'תש"ע • 02:20, 22 באוגוסט 2010 (IDT)
כווצתי את הדיון בכוונה לפטרה, והתמקדתי בתוצאה הסופית של מהלך זה, שעליה דומני אין ויכוח.
הערה טכנית (שאינה רלבנטית לתוכנו הנוכחי של הערך, אך יש לה חשיבות): נרו יאיר כתב, בהתייחסו לפסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה: "העובדות בפסק הדין לא בוטלו". בערעור על פסק דין ניתן לערער על החלטתו של בית הדין, וניתן גם (אם כי במאמץ) לערער על עמדותיו העובדתיות. לפיכך, משבוטל פסק הדין, בלי התייחסות לפרטיו, לא ניתן לראות את העובדות שבו כאמירה של בית הדין. דוד שי - שיחה 17:28, 3 בספטמבר 2010 (IDT)
בית הדין הארצי כלל לא נכנס לדיון בעובדות אלא דחף את הצדדים למצוא פשרה. לדעתי בניסוח שלך כלל לא מובנת חשיבות הפרשה, אבל מילא. נרו יאירשיחה • כ"ד באלול ה'תש"ע • 17:47, 3 בספטמבר 2010 (IDT)
הלכתי בעקבות בית הדין הארצי לעבודה, שהעדיף את הפשרה על פני כניסה לפרטי הפרטים של המחלוקת. מסיבה זו הסרתי גם את המילים "בנימוק של מיעוט נרשמות", כי גם סביב נימוק זה יש מחלוקת (וכאמור, פסק הדין של בית הדין האזורי, שמציין נימוק זה, בטל כעפרא דארעא). העיקר בערך זה הוא תרומתה החברתית והאקדמית של קהת. ככל שיחלוף הזמן, סכסוך העבודה יאבד מחשיבותו. דוד שי - שיחה 19:51, 3 בספטמבר 2010 (IDT)


קישור שבור[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 08:31, 4 במאי 2013 (IDT)