בשבע
 | |
 | |
| עיתון בשבע מחודש אוגוסט 2017 | |
| מדינה |
ישראל  |
|---|---|
| מערכת | ת"ד 3631 קריית אריה, פתח תקווה |
| פורמט | טבלואיד |
| תקופת הפעילות | 19 ביולי 2002 – הווה (24 שנים) |
| תוכן | |
| סוגה | חדשות, כלכלה, תרבות, יהדות, משפט |
| שפה | עברית |
| בעלי תפקידים | |
| בעלים | ביום השביעי בע"מ |
| עורך | עמנואל שילה |
| שידור והפצה | |
| תדירות | חינמון שבועי |
| תפוצה | 103.5 אלף עותקים |
| https://be7.co.il | |
  | |
בשבע הוא שבועון דתי-לאומי המופץ חינם, שיוצא לאור החל מ-19 ביולי 2002. העיתון מזוהה עם הימין הפוליטי בישראל.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]השבועון נוסד בקיץ 2002, ביוזמת תחנת הרדיו ערוץ 7, בסיוע של תרומות מחו"ל[1]. הרקע להקמה היה סכסוך שפרץ עם מו"ל "מקור ראשון" מייקל כריש; לאחר שחתם כשנה קודם על הסכם לשיתוף פעולה עם ערוץ 7, שלפיו הערוץ ינהל את מחלקת המודעות של "מקור ראשון", אך ביקש לשנות את ההסכם לאחר שלא ייצר את ההכנסה המצופה עבור העיתון. לטענתו "בערוץ 7, הפסיקו להעביר כספים שגבו מלקוחות "מקור ראשון" ואז הודיעו שהם מקימים עיתון"[2]. תוכני העיתון היו מתפרסמים מדי שבוע גם באתר ערוץ 7. מאז הקמתו ועד סוף 2015 הדפסו עותקיו בבית הדפוס "גרפופרינט" של קבוצת הארץ, אז עבר להדפיס בבית הדפוס של "ישראל היום" בבת-ים (לשעבר בית הדפוס של העיתון "מעריב")[3].
באוגוסט 2004 הודיע העיתון על תוכנית להקמת גרסה של העיתון בארצות הברית באנגלית, עם מערכת בניו-יורק, עבור הקהילה היהודית וקהילת היורדים, שיהיה בעל גוון ימני[4]. התוכנית לא יצאה לפועל לבסוף.
בנובמבר 2010 הודיע מנכ"ל העיתון על הקמת "אגודת עיתונאים דתיים" שתארגן את "כנס ירושלים", כתחליף ל"כנס אילת" של אגודת העיתונאים בתל אביב, לאור אי-שילוב אנשי ערוץ 7 בפאנלים בכנס באילת[5].
בפברואר 2006 השיק "בשבע" את "ישראל שלי", שבועון ימני המיועד לציבור החילוני, בעריכת אמנון שומרון, לשעבר עורך השבועון "מקור ראשון". עם השקתו הודיע כי הוא יחולק חינם בערים הגדולות בתפוצה ארצית של 300 אלף עותקים[6]. במקביל באותה עת הושק החינמון "ישראלי" של שלמה בן-צבי ואחר כך גם "ישראל פוסט" ו"ישראל היום" בההשקעת ענק; ועקב התחרות הקשה הופסקה הדפסתו של "ישראל שלי"[7].
בפברואר 2011 החל "בשבע" בפיילוט להגדלת תפוצתו באמצעות דיילי חלוקה, בנוסף לחלוקה בכ-1,400 נקודות הפצה בריכוזי אוכלוסייה דתית ברחבי הארץ. הדיילים חלקו את העיתון במרכזי מכירות, קניונים וצמתים באזורים שלא מוגדרים כאזורי ריכוז של אוכלוסייה דתית, בהם תל אביב, רעננה, גבעת שמואל, נתניה, הרצליה ורמת השרון[8]. במרץ 2011 הוציא מהדורה נוספת באמצע השבוע לקראת "כנס ירושלים" מאז מדי פעם יוצאות מהדורות נוספות, לקראת חגים ואירועים מיוחדים[9].
בינואר 2014 גנז השבועון מאה אלף עותקים לאחר שהודפסו, בשל ביקורת שמתח בטורו העיתונאי ידידיה מאיר על זאב חבר[10].
בשנת 2025 הוקם אתר אינטרנט נפרד ל"בשבע" לאחר שנים בהם המהדורה הדיגיטלית של העיתון וכן הכתבות היו מתפרסמות באתר "ערוץ 7".
באוגוסט 2025 סירב "בשבע" לפרסם מודעה של בני הציונות הדתית שקראה לסיום מלחמת חרבות ברזל[11].
מאפיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]עורך השבועון מיום הקמתו הוא עמנואל שילה. סגנית העורך היא חגית רוזנבאום. מנכ"ל השבועון הוא דודו סעדה. יו"ר מועצת המנהלים הוא יעקב כץ (כצל'ה). השבועון נמצא בבעלות משותפת של החברות 'הולילנד הולדינגס' (הרשומה באיי מרשל) וגני דוד נכסים[12]. מו"ל העיתון הוא יעקב הרניק, מנכ"ל מוסדות ישיבת בית אל, שהחליף את הרב חנוך פיוטרקובסקי.
השבועון הביע תמיכה בסירוב פקודה במקרים של פינוי יישובים ובפרט ערך קמפיין בנושא בזמן תוכנית ההתנתקות, אך מנגד נתן במה גם לדעות שהביעו התנגדות לסירוב פקודה.
.jpg)
תפוצת העיתון
[עריכת קוד מקור | עריכה]החל מיום היווסדו הודפס והופץ 'בשבע' בכל סוף שבוע במאה אלף עותקים ובחינם[1]. תוך זמן קצר הוא תפס את מקומו כעיתון הנקרא ביותר בציבור הדתי בישראל. מסקרי דעת קהל שנערכים מעת לעת עולה כי 'בשבע' נקרא על ידי רובו של הציבור הדתי-לאומי, זוכה לחשיפה נרחבת גם בציבור חרדי ומסורתי, ובין קוראיו יש גם לא מעט חילונים[13].
בסקר TGI לסיכום החציון הראשון של שנת 2016 הגיע בשבע לשיא של 7.7 אחוז מכלל קוראי העברית בישראל. היקף חשיפה זה ממקם את 'בשבע' במקום השלישי מבין עיתוני סוף השבוע בישראל, כשלפניו רק ישראל היום וידיעות אחרונות. גם לפי סקר TGI למחצית הראשונה של שנת 2017 ולתחילת 2018 בשבע היה העיתון השלישי בגודלו בסופי שבוע והגיע ל-6.2% בשיעור הקריאה, אחרי ישראל היום וידיעות אחרונות[14][15].
השבועון מופץ מדי יום חמישי ושישי בריכוזי אוכלוסייה דתית וחרדית. הוא מונח במקומות ציבוריים כמו חנויות, מרכולים ובתי כנסת. העיתון מופץ בכ-103.5 אלף עותקים ובכ-1,600 נקודות חלוקה. כבר בשנים הראשונות להקמתו דורג במקום השלישי בתפוצה, כך למשל בסקר TGI למחצית הראשונה של שנת 2006 הציב את 'בשבע' כעיתון הישראלי שלו מספר הקוראים הרב ביותר בסוף השבוע בקרב הציבור הדתי בישראל[16]. בנוסף, על פי סקר זה העיתון מדורג במקום השלישי בתפוצת עיתוני סוף-שבוע[17].
בסקר TGI ליולי 2026 שיעור החשיפה שלו היה 5.7 אחוז מכלל קוראי העברית בישראל[18].
מדורי העיתון
[עריכת קוד מקור | עריכה]
לשבועון מספר מדורים קבועים:
עמודי החדשות
[עריכת קוד מקור | עריכה]החלק הראשון, ובו עמוד השער של 'בשבע', עוסק בעיקר באקטואליה וביהדות.
- טור שבועי מאת עמנואל שילה
- טור בנושאי משפט מאת אבישי גרינצייג
- תחקיר שבועי מאת יוני רוטנברג
- טור שבועי מאת חגית רוזנבאום
- מדור כלכלה מאת ד"ר אמציה סמקאי
- כתבות אקטואליה שבועיות, מאת הכתבים: יוסף ארנפלד, אסף משניות, רבקי גולדפינגר
- דעות: טורי דעה על סדר היום הפוליטי, המדיני, החברתי, הכלכלי והדתי במדינת ישראל
- רביבים: הרב אליעזר מלמד עוסק בענייני הלכה ואקטואליה במבט תורני
- עיונים : 1. טור בהגות ומחשבה יהודית. 2. שאל את הרב - שו"ת הלכתי ואקטואלי מאת רבנים שונים. בשיתוף אתר ישיבה.
- קוראים על דברים שקורים, מאת: אליעד סעדה
- לוח פי 7 - פרסומות
מוסף אתנחתא
[עריכת קוד מקור | עריכה]המוסף המגזיני 'אתנחתא', בעריכת חגית רוזנבאום עוסק בחברה ותרבות, רפואה ומשפחה, דמויות וסיפורים אנושיים.
- טור אישי מאת הרב ליאור אנגלמן
- טור הומוריסטי שבועי מאת יאיר יעקבי מאנדרדוס.
- טור הומריסטי שבועי מאת דביר שרייבר
- כתבות עומק שבועיות על אנשים, תופעות וסיפורים בחברה הישראלית ובכלל, מאת : יוסף ארנפלד, הדס צורי, בנימין שיינברג, צורית פנגישטין, רבקי גולדפינגר ועוד
- עניין אישי: ריאיון שבו מסופרים במילים ספורות תולדות חייו של המרואיין, עיסוקיו, דעותיו בנושאים שונים וסדר יומו הפרטי. מאת רבקי גולדפינגר / יוסף ארנפלד
- טור נשי מאת ד"ר חנה קטן.
- טור אוכל שבועי מאת אביגיל מייזליק.
מוספים מיוחדים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מעת לעת מתפרסמים מוספים שעוסקים בתחומים ספציפיים כגון חינוך, נדל"ן, תיירות, בריאות וטיולים.
כנס ירושלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – כנס ירושלים
מדי שנה מארגן השבועון, עם ערוץ 7, את כנס ירושלים, הכולל פאנלים, דיונים ופרסים בתחומי פעילות שונים בחברה הישראלית. מחלקת הכנסים והאירועים של קבוצת בשבע יוזמת ומפיקה כנסים ואירועים נוספים, כגון כנס נדל"ן לציבור הדתי, כנס גבאים, כנס סגני ראשי ערים, אירוע הקיץ המרכזי עם זמרים בולטים בבריכת הסולטן.
השנה (2026) בכנס ירושלים ה-23 הושק האתר החדש עם המיתוג החדש בשבע אונליין, עם דומיין מקוצר http://be7.co.il[19]
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של בשבע
בשבע, ברשת החברתית פייסבוק
בשבע, ברשת החברתית X (טוויטר)
בשבע, ברשת החברתית אינסטגרם
בשבע, סרטונים בערוץ היוטיוב- המהדורה הדיגיטלית של "בשבע",באתר עצמאי.
- העיתון בשבע, באתר ערוץ 7
- בשבע בהפצה ארצית | איתור מקום חלוקה הקרוב לביתך, באתר עצמאי.
- דקה על העיתון בשבע / אולפני אתרוג, 2016
- צפונה ונגבה, בשבע חוגג עשר | ריאיון חגיגי, באתר ערוץ 7, 26 ביולי 2012
- עמנואל שילה, לקראת שבע השנים הבאות, באתר ערוץ 7, 6 באוגוסט 2009
- לי-אור אברבך, מו"ל עיתון "בשבע" מתעניין ברכישת "מקור ראשון", באתר גלובס, 19 במרץ 2014
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 2 אביבה קרול, ערוץ 7 יפיק עיתון בתרומות מחו"ל, באתר גלובס, 2 ביולי 2002
אופיר בר-זהר, עיתון "בשבע" משיק פורמט חדש לרגל שבע שנות פעילותו, באתר TheMarker, 29 ביולי 2009 - ↑ שרה ליבוביץ-דר, כריש תוקף מימין - דרך ארוכה עשה מייקל כריש מפסטיבל וודסטוק וההפגנות נגד מלחמת וייטנאם ועד שהגיע להתנחלות קדומים, התעשר וקנה את השבועון "מקור ראשון". החלטת קברניטי ערוץ 7 להוציא עיתון מתחרה הוציאה אותו משלוותו, באתר הארץ, 17 ביולי 2002
יועד קדרי, פותח סוגר - הגלגולים של העיתון "מקור ראשון", באתר העין השביעית, 3 ביוני 2009 - ↑ לי-אור אברבך, מכה נוספת ל"הארץ": "בשבע" עוזב את בית הדפוס, באתר גלובס, 18 במאי 2015
- ↑ אביבה קרול, השבועון "בשבע" של ערוץ 7 במו"מ להפצה בארה"ב, באתר גלובס, 1 באוגוסט 2004
- ↑ לי-אור אברבך, עיתון "בשבע" לא מרוצה מכנס אילת: מקים "אגודת עיתונאים דתיים", באתר גלובס, 28 בנובמבר 2010
- ↑ השבועון הדתי "בשבע" מוציא מוסף שבועי חדש לציבור החילוני - "ישראל שלי", באתר TheMarker, 20 בפברואר 2006
יעל גאוני, השבועון הדתי "בשבע" מתרחב: משיק מוסף שבועי לציבור החילוני, באתר גלובס, 19 בפברואר 2006
חיים שפיגל, שלמה בן צבי, מאחוריך, באתר בחדרי חרדים, 13 בפברואר 2006 - ↑ יעל ולצר, אין מלחמות חינם, באתר הארץ, 28 ביוני 2007
- ↑ לי-אור אברבך, מצטרף למאבק החינמי: גם "בשבע" יחלק עיתונים במרכזי קניות, באתר גלובס, 14 בפברואר 2011
- ↑ לי-אור אברבך, העיתון הדתי "בשבע" משיק מהדורה גם באמצע השבוע, באתר גלובס, 9 במרץ 2011
- ↑ חיים לוינסון, השבועון הדתי-לאומי "בשבע" גנז מאה אלף עותקים בשל ביקורת על זמביש, באתר הארץ, 19 בינואר 2014
נתי טוקר, עיתון "בשבע" השמיד 100 אלף גיליונות כדי לצנזר טור ביקורתי על זמביש, באתר TheMarker, 19 בינואר 2014 - ↑ יסמין גואטה, "בשבע" סירב לפרסם מודעה של בני הציונות הדתית שקוראים לסיום המלחמה, באתר TheMarker, 1 באוגוסט 2025
- ↑ מערכת, אתה רוצה שאני אקנה? תראה שאתה משלי, באתר גלובס, 23 במרץ 2010
- ↑ לי-אור אברבך, 'בשבע' בנה את המגזר והוא צומח יחד איתו, באתר גלובס, 20 במאי 2010
- ↑ העיתון "בשבע" מתחזק, באתר ערוץ 7, 20 ביולי 2017
- ↑ עוזי ברוך, סקר TGI: העיתון בשבע שומר על כוחו, באתר ערוץ 7, 24 בינואר 2018
- ↑ סקר TGI: 'בשבע' - העיתון הנקרא ביותר בציבור הדתי, באתר ערוץ 7
- ↑ באתר ערוץ 7
- ↑ סקר TGI: ירידה בחשיפה לעיתונות המודפסת ולהאזנה לרדיו בישראל, באתר ערוץ 7, 22 ביולי 2026
- ↑ בשבע | האתר הרשמי של העיתון לציבור הדתי לאומי, באתר בשבע
 | ||
|---|---|---|
| אקטואליה | מעריב סופהשבוע • זו הדרך • בראשית | |
| בידור ופנאי | לאשה | |
| המגזר החרדי | משפחה • בקהילה • שעה טובה • יום ליום • הדרך • העדה • כפר חב"ד • בית משיח • המחנה החרדי • החומה | |
| התנועה הקיבוצית | הזמן הירוק • ידיעות הקיבוץ | |
| המגזר הדתי-לאומי | בשבע • מקור ראשון (מוצש) • שביעי | |
| ילדים ונוער | מעריב לנוער • אותיות וילדים • זרקור | |
| רשתות מקומונים | רשת שוקן • ידיעות תקשורת • קו עיתונות (דתי-חרדי) • השקמה | |
| מקומונים | העיר • כל העיר (ירושלים ומודיעין) • Time Out תל אביב • כלבו – חיפה והצפון • ערב ערב באילת • השבוע באשדוד • צומת השרון • מלאבס – פתח תקווה | |
| בערבית | כל אל-ערב • א-סנארה • אלמיתאק • אח'באר א-נקב • פנורמה • חדית' א-נאס | |
| בשפות אחרות | נובוסטי נדלי (רוסית) • אוי קלט (הונגרית) | |
| שבועונים מהעבר | צוהר • הארץ שלנו • דבר השבוע • דבר לילדים • העולם הזה • הפועל הצעיר • להיטון • כולנו • משמר לילדים • עיתון מיוחד • פנים אל פנים • קונטרס • רימון • שישי • עולמו של דיסני • רייטינג • ראש אחד • במחנה • פנאי פלוס • מעריב לילדים | |