שיחה:יצחק דב במברגר

שמו

גם יצחק דב, גם זליגמן בר. נראה לי שזליגמן בר ידוע יותר. יש סיבה להעדיף את השם העברי?

מעודי לא שמעתי מי שמכנהו זליגמן בר. אני מכיר את השם מעשרות מובאות בספרים שונים ובכולם הוא נקרא יצחק דב. גם מבחן גוגל "יצחק דב" מנצח בגדול. 19 מובאות, לעומת "זליגמן בר" 0 מובאות!!! (יש שלוש מובאות שמוזכר בסוגריים) יעקב135 16:21, 11 באפריל 2007 (IDT)

בדקת גם "זליגמן בער", הכתיב הנפוץ דאז? רק אומר שסביר שקראו לו בעיקר בשם הלועזי ולא העברי. הלל • שיחה • תיבת נאצות 23:50, 11 באפריל 2007 (IDT)

עולה כסף לבדוק? יש שתי מובאות "זליגמן בער במברגר" (יש עוד כמה אבל הן שייכות לר' זליגמן בער ששם משפחתו בער, מהדיר סידור עבודת ישראל רדלהיים. בקיצור 19:2 לטובת "יצחק דב"! ואני מצהיר שנית שמעודי לא ראיתי את כינויו זליגמן בר בשום ספר, בכל מקום הוא נקרא הגרי"ד במברגר מוירצבורג.יעקב135

תודה, יעקב. אם היית מעיף מבט בערך גופו היית מגלה שבבורותי כי רבה איחדתי בין שניהם (כאילו לא ייתכנו שני "זליגמן בר"!). תיקנתי והעברתי. אם יש'ך מה להוסיף על הקצרמרון, יהיה נחמד. הלל • שיחה • תיבת נאצות 08:45, 12 באפריל 2007 (IDT)

אמנם עבר זמן רב אך אעתיק מתוך דברי הרצי"ה קוק בעניין זה - בספר 'לנתיבות ישראל' חלק ב' עמ' פ"ט בהוצאת בית אל(במאמר עליו):

"שמו של הרב במברגר המדובר היה ר' יצחק דב. רק בבחרות נעוריו נזכר בשם ר' זליגמן בער: בהסכמותיהם של ר' מענדל קארגויא מפיורדא מיום ג' סיון תקצ"ט, ושל ר' זלמן טריר מפרנקפורט מיום ח"י סיון תקצ"ט, בספרו נחלי דבש על הלכות חליצה.

אבל בהסכמותיהם של ר' וואלף המבורג מפיורדא מיום ער"ח אלול תקצ"ט, של רש"ז קליין מקלֹאמֹאר מיום כ"ט למב"י תרכ"ז, ושל ר"י עטלינגר מאלטונא מיום ל"ג לעומר תרכ"ז, שהוא מתאר אותו "הגאון המופלא" - קוראים אותו בשם יצחק דב. וכן הוא חותם על שער הספר הזה "נחלי דבש, על הלכות חליצה מאת ר' יצחק דב הלוי באמבערגער". ובשאר ספריו ובשני הספרים של בניו הרבנים "נטיעה של שמחה" ו"זכר שמחה", שבהם נדפסו תשובותיו להלכה ולמעשה, בשם ר' יצחק דב. וכן הוא ידוע ומפורסם בין גאוני ישראל ותופסי התורה בשם הגאון ר' יצחק דב במברגר...". בברכה, דוגדוגוש - שיחה 03:29, 21 בדצמבר 2022 (IST)

גילו

משום מה תאריכי הלידה והפטירה לא נראים לי. מה מקורם? (מההצה חטופה בקטלוג הספריה הלאומית ראיתי ששם כתוב 1807-1878). יעקב135 09:07, 12 באפריל 2007 (IDT)

לקחתי את זה מהערך שנמחק (ראה למטה). כבר תיקנתי. טוב שיש פה אנשים שיודעים על מה הם כותבים... הלל • שיחה • תיבת נאצות 09:18, 12 באפריל 2007 (IDT)

מהערך שנמחק בעבר

בעבר נמחק הערך יצחק דב במברגר, בגלל שהיה מלא בפיקנטריה ועם מעט מאוד עובדות רלוונטיות. אני מעתיק אותו כאן כדי שאפשר יהיה לבור את התבן מתוך הבר, או להיפך, מה שתרצו:

הרב יצחק דב במברגר (1827 - 1895) או הרב מווירצבורג, מגדולי הרבנים בגרמניה.

חייו

יצחק דב במברגר נולד בשם "פרדריך לודוויג ואן אדולף אלפרד אוטו במברגר" למשפחה שומרת מצוות. ארבעת אחיו הגדולים היו לו דמויות לחיקוי ומופת, ואפשר שבזכותם הפך לרב גדול. במברגר לא למד בתלמוד תורה ובישיבה כיוון שעזר בפרנסת המשפחה, שהייתה במצב כלכלי גרוע מאוד. בשנת 1840, כחודש לפני בר המצווה שלו, גילה יצחק את אהבתו לתורה. עקב מצבה הכלכלי של משפחתו, לימד אותו אחיו, יעקב.

במברגר למד תורה בכל הזדמנות שניתנה לו. כאשר קרא בתורה בבית הכנסת התלהב ממנו הרב שמעון בן יהוידע וביקש מאביו לשקול את לימודיו בישיבה. לאחר לבטים רבים החליט אביו להסכים להצעה, ובמברגר החל ללמוד בישיבה. לאחר סיום לימודיו בישיבה החליט יצחק כי הוא חפץ להיות רב דגול. אחרי כמה שנים נבנה ליד ביתו בית כנסת חדש, וזאת היתה ההזדמנות הגדולה שלו.

הפולמוס:

חמש עשרה שנים לאחר בניית בית הכנסת אשר בו יצחק התקבל כרב, משפחתו נקלעה שוב לגרעון כלכלי כבד. יצחק, שבאותו הזמן היה מוכר כרב אמין ומתמיד הבטיח כי יפתח חוגי העשרה לילדים בנושאי דת, ואחרי שכל האנשים נרשמו, יצחק לא רצה לאכזבם, כי אז ירד האמון בו ומעמדו. מצד שני הוא היה חייב לחזור לבית הוריו ולעזור להם לצאת מהגירעון הכלכלי. לבסוף כאשר יצחק מחליט לחזור ולעזור להוריו נודע לו שזה כבר מאוחר מדי, ושהשלטונות לקחו אותם לבית המאסר. יצחק, מלא רגשות אשם ועצב ממשיך בחייו ולא מספר לאיש על המקרה.

התפנית:

לאחר כעשרים שנה שבהן עסק בתחום הדת, ליצחק נמאס והוא רוצה לעזוב תחום זה ולהיות סופר. באותו זמן הוא גם פוגש את חנה בת יפעת, אשתו לעתיד. הם מתאהבים מיד, וכעבור כארבעה חודשים מחליטים להתחתן. עם החתונה, גם נגוז חלומו של יצחק להיות סופר ומוחו היה עסוק יותר באשתו ובילדיו לעתיד.

החזרה לדת: עם הולדת בנו הראשון יצחק מרגיש כי הוא מעוניין לשוב אל ענייני הדת, ובית הכנסת קיבל אותו בזרועות פתוחות. הוא השתלב מיד בחזרתו אל הדת.

הרב שמשון רפאל הירש עמד בראש מערכה להפרדת הקהילה האורתודוקסית מהקהילה הרפורמית בגרמניה. מכיוון שהרפורמים היוו רוב, חוקי המדינה שראו את היהודים כקהילה אחת הטילו הגבלות מהותיות על האורתודוקסיה. הישגו הגדול היה ב-1876 כשהצליח להשיג מהממשלה את שינוי החוק. לאכזבתו הרב יצחק דב במברגר חלק על דעתו, וסבר שאם הקהילה הרפורמית תתן שירותים ראויים, אין סיבה לפרוש ממנה. דעתו הובילה לכך שבפועל רבים מהאורתודוקסים סירבו ללכת בעקבות הרב הירש.

מותו:

בהיותו בן 76 בחג הפסח, כאשר הגיע זמנו לקדש על צלחת הפסח, שמו לב בניו שמשהו לא בסדר אצלו. כעבור כמה רגעים יצחק לקה בהתקף לב, ומת במקום.

מקור למידע נוסף

• http://www.yadvashem.org/yv/he/exhibitions/communities/wurzburg/beit_midrash.asp

מי-נהר - שיחה 06:43, 7 ביולי 2014 (IDT)

היחוס של הרבנית קיילה

רבנית קיילה היתה דור 28 לרש"י מבתו יוכבד. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
79.178.183.4 10:48, 26 ביוני 2016 (IDT)

חוסר במידע

נין נוסף היה ר' שלמה במברגר מח"ס "הרהורי שלמה" שהיה חבר קבוץ חפץ חיים. בעל קורא מגיל 17 , בעל תפילה שהתפלל "נעילה" עד שנתים לפני פטירתו. תלמיד חכם ומגיד שעור ברמב"ם , שזכה לגמור את הש"ס 7 מחזורים , נפטר תשס"ח הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
109.67.11.131 09:32, 25 ביולי 2018 (IDT)