שיחה:מרא דאתרא

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

לפני דיון משפטי עדכני חסר חומר רקע היסטורי והלכתי שיתאר את המוסד הלא רשמי, את מעמדו של המרא דאתרא בתוך הקהילה ומחוצה לה, שידון בפסיקות בעבר ועוד. --פלבאי צהוב 15:41, 26 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]

לא הבנתי למה הכוונה - אולי תפרט. חסר רק פרק אחד: איך הוא נבחר ? קצת נראה לי משונה לתאר את התהליך העכשוי בבחירת המרא דאתרא, שבוודאי לא היה קיים בקהילות ישראל בעבר. לכן לא כתבתי את הפרק. אני משאיר זאת למומחה יותר ממני. ‏Daniel Ventura00:08, 27 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]

ערך חסר ולקוי ביותר[עריכת קוד מקור]

לא עונה על השאלות: מה? מי? מתי? היכן? מדוע? כיצד?

ואפרט: מה המושג - הגדרה. מי - מי נושא בתואר? מי נשא בתואר בעבר? מה הקריטריונים? מתי - מתי נקבע הביטוי? מה ההשתלשלות ההיסטורית שלו? היכן - על איזה מתחמים גיאוגרפיים מדובר? מה ההבדלים בין מרא דאתרא של עיר/מדיה וכדומה? מדוע - מדוע יש צורך בבעל תפקיד כזה? כיצד - כיצד מתמנים לתפקיד? כיצד פועל בעל התפקיד להלכה ולמעשה?

זהו ערך חשוב כי הערך "רב ראשי" מפנה אליו ויש לטפל בו בדחיפות על ידי מבינים בנשא. Ranbar - שיחה 09:32, 20 באוגוסט 2008 (IDT)[תגובה]

סמכות הרבנות הצבאית[עריכת קוד מקור]

להביא תשובה במלואה של הרב אליעזר מלמד, שעם כל הכבוד הוא רב צעיר (יחסית) ולא אחד מגדולי בדור - זו מגמתיות, הנובעת מתוך הנחה שכל תעמולה בסגנון עתון בשבע מקומה בערך אנציקלופדי. לדעתי יש למחוק את כל הקטע המיותר הזה, ולמי שזה חשוב, שיכניסו בערך של הרב הנ"ל. --שפ2000 - שיחה 11:02, 22 באוגוסט 2008 (IDT)[תגובה]

אכן אפשר לקצץ בתשובה, אך הבאתו לא נובעת ממגמתיות כלשהי (אני הבאתי את התשובה, ואני מכיר את הרב רק מהעיתון), אלא על שום הרלוונטיות שלה. בפרט, שביססתי את הרחבת הערך על דברים שמצאתי ברשת, ואותם הבאתי (שים לב שאת תשובת אביו הבאתי רק בהערה, משום שהייתה קצרה ושולית יותר). בכל אופן, מעמדו של הרב מלמד הוא של רב בכיר בקרב המנהיגות הצעירה של הציבור הדת"לי, ומעבר לטור השבועי שלו בעיתון בשבע, גם חיבר ספרי הלכה פופולריים מאוד. הללשיחה • כ"א באב ה'תשס"ח • 11:27, 22 באוגוסט 2008 (IDT)[תגובה]
ואגב, אם אפשר להעיף משהו, הרי שזו פסיקתו של אליקים רובינשטיין, שעליה בוסס הערך בהתחלה אך אינה מוסיפה הרבה מבחינה תוכנית. הללשיחה • כ"א באב ה'תשס"ח • 11:29, 22 באוגוסט 2008 (IDT)[תגובה]
תשובתו של הרב מלמד שמזלזל ברבנות הצבאית, כי היא לא התיישרה לפי רצונו לגבי תוכנית ההתנתקות, אינה מוסיפה כלום לגבי הערך. אם כבר תביא גם פסקים שאולי דווקא כן חושבים שלרבנות הצבאית יש דין של "מרא דאתרא" לגבי חיילים המשרתים בצבא, גם אם פסיקתם סותרת פסיקת רבנים ביש"ע. --שפ2000 - שיחה 14:56, 22 באוגוסט 2008 (IDT)[תגובה]
האם עליי להניח שלא קראת את תשובתו של הרב מלמד? ראשית, הוא אומר שיש לרבנים הצבאיים דין מרא דאתרא, אם יש בהם גדולה תורנית מספקת. שנית, הוא אומר שדין מרא דאתרא אינו ללא הגבלה, ומצריך ידע תורני בסיסי, שלחלק מן הרבנים הצבאיים פשוט אין, בלי כל קשר לשאלות פוליטיות. הרב מלמד מזכיר שאלות הלכתיות של כשרות (הידעת? יש רבנים צבאיים שלא מכירים בכלל את איסור פת נוכרי!), של עירוב המינים, ועוד. העניין הפוליטי-כביכול מובא ברמיזה בסוף דבריו, וודאי אינו עיקר הדברים. שים לב שהשאלה לא הייתה לגבי פסיקות "פוליטיות" אלא לגבי הלכות רגילות, ולכן זה גם לא מופיע יחד עם שאלת פינוי היישובים שהובאה קודם לכן, ועם תשובתו של הרב זלמן מלמד על כך. הללשיחה • כ"א באב ה'תשס"ח • 15:24, 22 באוגוסט 2008 (IDT)[תגובה]

בעיית ניסוח קלה=[עריכת קוד מקור]

בסעיף "סמכות רב היישוב בראי בית המשפט" מובא פסק הדין לפני שמובא המקרה ועל פי ההגיון זה צריך להיות ההפך--Matanwis - שיחה 10:48, 30 בנובמבר 2008 (IST)[תגובה]

המונח "מרא דאתרא" אינו מופיע בתלמוד בצורתו זו,[עריכת קוד מקור]

בערך מופיעה השורה הבאה "המונח "מרא דאתרא" אינו מופיע בתלמוד בצורתו זו," אמת נכון הדבר אך מופיע גם מופיע הביטוי "אתריה דרב"... "אתריה דשמואל"... וכן "אתריה" דאמוראים אחרים... ומכאן שמינוח הזה היה קיים בתקופת האמוראים.


קישור שבור[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 17:06, 4 במאי 2013 (IDT)[תגובה]


קישור שבור 2[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 17:06, 4 במאי 2013 (IDT)[תגובה]

הדברים המיוחסים לערוך השולחן[עריכת קוד מקור]

ערוה"ש (סי' רמה סע' כט): "וכבר כתבו גדולי עולם שעכשיו המנהג שכל שיש רב בעיר אסור לאחר לבא בעיר ולהתיישב שמה והיא הסגת גבול וגזל גמור, דבאמת העניין כן הוא דבזמן הקדמון לא היה המנהג שכל עיר בוחרת לה רב אלא כשבא חכם והרביץ תורה ממילא שהיה לו חלוקת כבוד ואיזה פרס ואח"כ בא השני והנהיג ג"כ כדמוכח מספרי שו"ת הריב"ש והתשב"ץ ומהרי"ק ותה"ד ולכן אמרו גם בזה שבנו קודם, אבל עכשיו שלא ראינו מימינו מנהג זה אלא אנשי העיר בוחרים להם רב פלוני להורות ולדון ואף שעושים עמו כתב על כך וכך שנים מ"מ אין מסלקין אותו לעולם וכן המנהג הפשוט בכל תפוצות ישראל ובפרט אם עיקר דירתו מעיר אחרת לפה פשיטא ופשיטא שכל הבא להשיג גבולו הוה גזלן גמור ולא גרע משכיר דעלמא". דברי ערוך השולחן על הסגת גבול התייחסו לעניין השכר שניתן לרב המקומי. אני תוהה כיצד צריך לנסח את הקטע כדי להתייחס לנושא בצורה מדויקת. דבירשיחה •כ"ח באדר ה'תשע"ח • 20:48, 14 במרץ 2018 (IST)[תגובה]

יוחסו לערוך השולחן שני דברים. האחד הוא הסגת גבול, והוא רלוונטי. השני הוא שהיום דין מרא דאתרא לא נוהג וסברתו. הדבר השני אינו נכון, לא הדין ולא הסברא. הסעיף המצוטט אינו עוסק במרא דאתרא אלא בסתם חכם. בסעיף הקודם למצוטט ערוך השולחן נותן תוקף עכשווי לדין מרא דאתרא. 213.137.65.227 21:53, 6 בספטמבר 2022 (IDT)[תגובה]

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אוקטובר 2022)[עריכת קוד מקור]

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר ב־מרא דאתרא שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 09:52, 29 באוקטובר 2022 (IDT)[תגובה]

בוצע תוקן. אי"ש | שו"ת, ד' בחשוון ה'תשפ"ג ; 23:51, 29 באוקטובר 2022 (IDT)[תגובה]