שיחה:נחום נריה

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

לא אני כתבתי את הערך, אלא רק הוספתי בו פרטים מסוימים, ואני מצדד בהשארתו. חשיבותו של הרב נחום נריה, מבחינת המדדים המקובלים בויקיפדיה, נובעת לדעתי משתי נקודות:

א. השילוב הייחודי בין ציונות דתית, כמייצג של משפחה מ"אבות הציונות הדתית", ללמדנות חרדית-ליטאית וקירבה לגדולי התורה מהאגף החרדי. בהקשר זה יש לציין, שבניגוד לאישים אחרים מהציונות הדתית שהשתלבו בישיבות חרדיות, הרב נחום נריה לא נטש את האידיאולוגיה הציונית דתית, ודבק בערכיה. הדבר בא לידי ביטוי, למשל, בפעילותו במסגרת ישיבת הכותל, שהיא ישיבת הסדר ציונית-דתית, וכן בגרעין התורני באשקלון, אף הוא מוסד ציוני.כמובן שהוא חוגג את יום העצמאות ותומך בשירות בצה"ל, בניגוד לכל חבריו לספסל הלימודים בישיבות בהן למד.

ב. נקודה ייחודית נוספת היא זיקתו ליהדות התפוצות. נדיר מאד למצוא רב במעמדו שנולד בארץ וגדל בה, וביסס בה את מעמדו התורני, ובכל זאת נטש משרה תורנית מכובדת בארץ, הלך ללמוד ספרדית, ויצא לכהן בקהילות נידחות בדרום אמריקה. כיום הוא שוהה רוב הזמן בארץ, אבל ממשיך להכשיר רבני קהילות ליהודי התפוצות, על סמך נסיונו הרב.

זו סיבה לערך ??שפ2000 - שיחה 23:20, 7 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]
יש עוד רבנים ציוניים רבים שמלמדים בסגנון ליטאי, כולל בוגרי פוניבז'. עבור חשיבות בערכי אישים לא מחפשים בדרך כלל ייחודיות מהסוג שאתה מדבר עליה, אלא השפעה. אם רבני קהילות רבים הם תלמידיו - זה יכול להועיל. נרו יאירשיחה • כ"א בכסלו ה'תש"ע • 10:55, 8 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]

אגב, למיטב ידיעתי המשפט על כך שכיום שמו מוזכר כמועמד לכהן כרבה של ירושלים כבר אינו רלוונטי. הוא הגיש מועמדות לפורום מקדים לבחירת מועמד הציונות הדתית לרבנות העיר (פורום בעל מעמד ציבורי אך נטול סמכויות רשמיות), ולבסוף הפורום בחר ברב אריה שטרן כמועמד הציונות הדתית לרבנות העיר. בעקבות הבחירה, הסיר הרב נחום נריה את מועמדותו (למרות שפורמלית עדיין הדרך פתוחה בפניו להתמודד בבחירות הרשמיות). לכן שיניתי את המשפט "כיום שמו מוזכר" וכו' ל"שמו הוזכר". עזר - שיחה 17:20, 7 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]

הפרטים שאתה מציין לא מדוייקים. בנוגע לסעיף א', יש מספיק דוגמאות לרבנים שלמדו בישיבות "שחורות" ונשארו "ציונים" (דוגמה שעולה במוחי: הרב יהושע בן מאיר), זה לא עד כדי כך ייחודי. עולם הישיבות לא מתחלק לשחור-לבן מוחלט - יש מספיק אנשים שעוברים בין ישיבות מסוגים שונים לגמרי. לגבי סעיף ב': היציאה לחו"ל - שוב, יש לא מעט רבנים מהארץ שיצאו לחו"ל להיות רבני קהילות. עצם היותו "בן של" זה לא "פגם" שהופך אותו לייחודי (אגב, לא מצויין בערך באלו קהילות מדובר). לגבי איזכור שמו - כל עוד מדובר רק ב"זריקת שמות" ראשונית, אין לכך משמעות רבה, ורק אם הוא הגיע ל"קו הגמר" (אחד המועמדים הסופיים בדיון בוועדה הנ"ל, מה שלא קרה) יש טעם להזכיר זאת (כמובן בציון מקור למידע). טרם שוכנעתי בחשיבות הערך (דעתי האישית החיובית על הרב לא רלוונטית לדיון). ‏DGtal17:45, 7 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]
אינני מכיר רב בגילו ומעמדו שהלך לכהן כרב קהילה בחו"ל. בכל זאת, מכיוון שאתה התמחית בנושא הקריטריונים לערכים על רבנים אני מעדיף לא להתווכח. אגב: אינני בודק בציציותיהם של ערכים על "גיבורי תרבות" אחרים (ספורטאים ושחקני קולנוע) שצצים פה כפטריות אחרי הגשם, ואני מקווה שגם כלפיהם מופעלת מדיניות אחידה והצבת רף גבוה למידת החשיבות וההשפעה (זו לא טענה אישית אליך).עזר - שיחה 18:32, 7 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]
אינני יודע מה גילו (זה לא רשום בערך), ובגדול דווקא הרבנים הצעירים יחסית הם אלו הטסים לשליחות בחו"ל (בממוצע כמובן). אגב, "התמחות לימודית בסגנון חרדי-ליטאי" היא לא חריגה, למעט ישיבות בודדות (ישיבת מעלות למשל) רוב הישיבות הציוניות ממשיכות מסורת לימוד ותיקה (בדר"כ ליטאית לגווניה). זה שכתבתי את וק:רב (טיוטה!!!) לא הופך אותי לצודק יותר מאחרים (ובערך, כאמור, חסר לא מעט מידע). ולשאלתך, עיון בוק:אישים יגלה לך שגם בתחומים אחרים יש כללים שנוסחו לאחר דיון מפרך (למשל וק:כדורגל). בברכה, ‏DGtal18:41, 7 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]
אתה צודק שבדרך כלל רבנים צעירים יוצאים לשליחות, לסוג של התנסות ראשונית ב"קריירה רבנית", והוא אשר אמרתי: מדובר באדם שבגיל ארבעים-חמישים לפחות (אינני יודע בדיוק), שכבר זכה כאן למשרה תורנית מכובדת, יצא לשליחות, עם כל הקושי בגיל כזה ללמוד שפה והרגלים חדשים - לדעתי זה דבר מיוחד.
ולשאלתי - לא שאלתי האם יש כללים, אלא האם מקפידים עליהם. עזר - שיחה 19:55, 7 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]
כיוון שאני מכיר את הרב נחום נריה עשרות שנים, כל מה שאני יכול להגיד שזו הגזמה פראית להפוך אותו לערך אנציקלופדי. אי אפשר להמציא "ייחודיות" לרב שאינו ייחודי. להיות רב קהילה בארגנטינה, זה ממש לא אנציקלופדי (הוא לא היה הרב הראשי למי ששואל). "רב במעמדו" ? לא להגזים. מדובר היה בשליחות מטעם הסוכנות היהודית.
והערה לעזר - אם לא מוצא חן בעיניך ששחקני כדורגל כתובים ואילו רבנים הקרובים אליך לא - אל תכתוב בויקיפדיה. הכר קודם את הויקיפדיה ותן כבוד לערכים מכל סוג. יש גם (להבדיל) פושעים רבים ש"זכו" לערך.
אין בדברי אלה חלילה זלזול ברב נ. נריה שלימדני תורה. העניין הוא רק הפרופרוציה.שפ2000 - שיחה 20:16, 7 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]
אינני מבין מה מביא אותך להכניס לפי דברים שלא אמרתי, ולסמן אותי בתור איזה צר אופקים שאינו יודע את מקומו. פשוט נדמה לי שדיוני הבהרת חשיבות מתקיימים לגבי רבנים בתדירות גבוהה ובדקדקנות יחסית לאישים אחרים.עזר - שיחה 21:57, 7 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]
אתה צודק. הדיונים מתקיימים בתדירות גבוהה. יש בויקיפדיה שיטפון של ערכים על רבנים מהמגזר הציוני, וכל ר"מ בינוני, בעיקר מחוגי מרכז הרב-מכון מאיר זוכה לערך. זה חסר פרופורציה לעומת ערכים על רבנים חרדיים למשל. רב ראוי לערך אם תרם תרומה מכובדת לארון הספרים היהודי, או לכל הפחות עמד בראש מוסדות גדולים באמת ולא כולל קטן. שפ2000 - שיחה 22:57, 7 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]
הרשו לי להצטרף לדיון. ולהוסיף כמה נתונים. שאלת מועמדותו של הרב נריה לרבנות ירושלים עדיין בתוקף לכל הפחות הדברים נכונים לאמש כושר במחיר מבצע. מהבחינה הזאת- של המועמדות לרבנות ירושלים תהיה או לא תהיה - חשוב שיהיה ערך ולו הבסיסי ביותר על הרב נריה לו רק לשם המידע שקוראים הרוצים לדעת יותר אודותיו יוכלו פשוט לדעת. השאלה של חשיבות מקבלת את תשובתה מהרשימה הלא מלאה של פירסומים ועריכות כולל של מאמרים חשובים מבחינה הלכתית שזכו לדיונים בעקבותיהם כמו המאמר על תפילת רופאים, עדות מי שאינו שומר תו"מצ וכדומה. מוסדות תורה בציון כבר אינם קטנים כל כך בהקיפם והם עומדים להיות ישיבת הסדר בנוסף לכולל. אפשר כמובן גם לעשות את מבחן גוגל ולראות עוד שיעורים ופרטים על הרב נריה. היחודייות לטעמי כן קשורה בשילוב הנדיר של אדם שמקובל על החוגים החרדיים ביותר ועל החוגים הדתיים לאומיים. הרב נריה עדיין נותן שיעורים לפני קבוצות חרדיות ביותר כמו חסידי דאראג בבני ברק הוא מקדם מהלכים של שת"פ בנושא קירוב עם הרבה ממודזי'ץ ועוד. ראה :הסרוגים מציגים מהפך חרדי וראו גם בכתבה הבאה מאות תלמידים מרשת ישיבות בין הזמנים "אור זלמן ואור מנחם אני מצטט מתוך הידיעה "את המעמד פתח והנחה הרה"ג רבי שלמה רביבו ראש הישיבה הגדולה באשדוד, אחריו נשא דברים הרב נחום נריה ראש בית המדרש "תורה בציון", הרה"ג רבי בצלאל פנחסי ר"י "ברכת אפרים" הרה"ג רבי ברוך דב פוברסקי מראשי ישיבת פונוביז,' הרה"ג רבי גרשון אדלשטיין מראשי ישיבת פונוביז', הרה"ג רבי משה הלל הירש ראש ישיבת סלבודקה, הרה"ג רבי אברהם פוסטבסקי ר"י "ברכת יצחק" באור יהודא הרב מרדכי בונם זילברברג רבה של שיכון ה'. כמו"כ כיבד את המעד ראש עירית בני ברק הרב יעקב אשר" צריך להבין שלא קיים רב אחר בציבור הדתי לאומי שיכול בכלל להיכנס ובוודאי שלא לדבר במחוזות חרדים כאלה אם זה לא ייחודי מה זה יחודי? תמונתו של הרב נריה גם מופיעה שם.Odedee (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST) ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]
רק שכחת לחתום, עודד, וכך נוצר הרושם שנכנס לפה עוד איזה "חסיד שוטה".עזר - שיחה 10:31, 8 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]
לא שכחתי, עשיתי סדר בדברי האלמוני. ‏odedee שיחה 10:42, 8 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]
באמת התפלאתי על הבקיאות בנושא. יוסאריאןשיחה 10:52, 8 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]

לאלמוני, אתה אומר שהוא מלמד בקביעות בדאראג? אנא תאר בערך באופן מדויק ובליווי מקורות את זה ואת קשריו בעולם החרדי. זה משמעותי יותר מהעובדה שהוא למד בפוניבז'. נרו יאירשיחה • כ"א בכסלו ה'תש"ע • 11:04, 8 בדצמבר

מאת האלמוני... ראשית אינני האלמוני שכתב את המלאך אלוהים וכו' נא לא לבלבל בין האלמונים!!!!!!!!!! אני נאלץ מסיבות של אבטחת מחשבים לא להשתמש בשמי אנא קבלו זו. את רוב הטיעונים שלי לגבי קשריו המיוחדים עם העולם החרדי [ההופעה של האדמו"ר ממוזדזיץ בתורה מציון ונאומיו בבני ברק] גיביתי בלינקים ניתן כמובן לחלוק על ערכם. לדעתי מי שחושב שלתת לרב נריה לנאום בכנס בבני ברק עם הרב אדלשטיין הרב פורברסקי ואחרים זה דבר של מה בכך איננו מכיר מספיק את הציבור החרדי. תאמינו לי שלא הרב יהושוע בן מאיר ולא הרב דב ליאור היו מתקבלים שם. לא כתבתי שהוא מלמד קבוע בדאראג אבל שהוא מסר בבית המדרש שלהם כמה שיעורים, אינני יודע כמה. אין ערך ויקפדיה על דאראג בעברית יש סטאב ביידיש וכמעט ואין מקורות אינטרנטיים עליהם. את המידע קיבלתי משוקי לרר צלם חרדי ידוע ואף ראיתי תמונות. נרו יאיר לדעתי אינך צודק אם אתה סובר שזה יותר חשוב מהעובדה שהוא למד בפונביז'.
סליחה על השאלה: רוצים שנכתוב עליו רק בגלל שהוא מדבר גם אצל חרדים? אם היה שיתוף פעולה של ממש (סטייל ישיבת שיח ידידיה) ניחא, אבל זה שרב "סרוג" אחד (בתמונות המעטות שראיתי הוא חובש כובע, אין לי מושג מה הכיפה מתחת, לא שזה מוכיח הרבה) מלמד, לא הופך את זה לתופעה בולטת, אלא בעיקר הופך אותו לבלתי מזוהה, במידה מסויימת כמו הרב יונה מצגר שאיננו שייך במובהק לאחת הקבוצות. ‏DGtal15:57, 8 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]
לאלמוני, אתה אומר שהעובדה שלמד בפוניבז' מרשימה יותר מכך שהוא מדבר בכינוסים חרדיים? נרו יאירשיחה • כ"א בכסלו ה'תש"ע • 16:47, 8 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]

גדלותו של הרב נחום נריה[עריכת קוד מקור]

הרב נחום נריה שימש כראש ישיבת ההסדר "ישיבת הדרום" הרב ידוע כמתמיד עצום אשר לומד לפחות 19 שעות ביממה הרב נחום נריה כבר מגיל 12 גדל בתורה בישיבת קול תורה

על פי התקנות של ויקיפדיה רק מי שלומד מעל 21 שעות ביממה ראוי לערך.שפ2000 - שיחה 08:36, 8 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]

אני תלמיד של הרב נחום נריה שליט"א כבר יותר מעשרים שנה הרב שליט"א הוא מלאך אלוקים טהור יושב רוב שעות היום עם תפילין ושוחה והוגה בתורה הקדושה.

"על פי התקנות של ויקיפדיה רק מי שלומד מעל 21 שעות ביממה ראוי לערך"-זה נכון???

מכהן כיום[עריכת קוד מקור]

הרב כיום מכהן כמנהיגה הרוחני של מכון "צורבא מדרבנו" הרב מקיים קשרים אדוקים עם רבנים מכל גווני הקשת הפוליטית כגון הרב שמחה הכהן קוק רבה הראשי של רחובות כמו"כ הרב משמש כסמכות הרוחנית העליונה למרבית הרבנים הלאומיים בדרום ומרכז אמריקה כמו"כ הרב הקים את הישיבה הראשונה שנוסדה בדרום אמריקה ורוב הרבנים החרדים המשמשים כיום רבנים בקהילות שם הם מתלמידיו של הרב. הרב מכהן כמורה דרך ומנהיג ב"מכון משואה"מכון המביא בחורים מדרום אמריקה ללמוד תורה בארץ ישראל.

כבר מגיל 12 גדל בתורה בישיבת קול תורה

כאחד שהתגורר בארגנטינה אני יכול להעיד, שישיבה היתה קיימת בארגנטינה, עוד כשהרב נחום נריה היה ילד, אז כנראה לא הוא הקים את "הישיבה הראשונה בדרום אמריקה". השאלה אם בכלל שווה להתייחס להגיגים של זה מעלי.שפ2000 - שיחה 08:32, 9 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]
אל תציף, יחסמו אותך. אתה עובד פול גאז בניוטרל. אין טעם לכתוב אינפורמציה כזאת כאן. תכתוב זאת בערך עם סימוכין ברורים. למשל אני חושב שתתקשה למצוא מקור ברור לכך שהוא מלאך ולא אדם. כשאתה כותב כך - יתייחסו גם לשאר דבריך בביקורתיות רבה. נרו יאירשיחה • כ"א בכסלו ה'תש"ע • 17:03, 8 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]

דיון מחודש בחשיבות הערך[עריכת קוד מקור]

לפני שנה וחצי, בדצמבר 2009, הועלה הערך לראשונה, אך לא שרד הבהרת חשיבות. היו לו שני מתנגדים עיקריים: DGtal ושפ2000. אמש הצגתי להם את השאלה הבאה:
"כתבתי ערך על הרב נחום נריה, ורק לאחר שניסיתי להעלותו למרחב הערכים נוכחתי לדעת שכבר נכתב עליו ערך בעבר אך הוא לא שרד הבהרת חשיבות ונמחק. מדף השיחה עולה התנגדותך לערך אודותיו. ברצוני לשאול, נכון להיום, האומנם ההתנגדות בעינה עומדת? אדם לא צעיר (על סף 70), בעל רזומה עשיר של פעילות חינוכית-תורנית-רבנית, בעבר ר"מ בישיבת הכותל וכיום עומד בראשות ישיבה ייחודית שהקים בירושלים; מייסד ארגון 'משואה' לבני נוער מדרום אמריקה; מועמד (שלא נבחר) כנציג הציונות הדתית לרבנות העיר ירושלים; חתן פרס ירושלים מטעם 'כנס ירושלים'; עורך חלק מכתבי אביו (למשל, הספר 'נר למאור'). תמהני האם כל זה אינו חשוב דיו כדי לזכותו בערך? מיותר לציין שאין לי כל שייכות אישית אליו, ואני משקיף על העניין מנקודת מבט אנציקלופדית גרידא".
DGtal השיב: "עבר זמן מאז הדיון ההוא, בין השאר קבלת הפרס (לא להיבחר כמועמד שגם ככה אולי לא ייבחר זה לא כבוד גדול), ובמילים אחרות: יש חדש תחת השמש. אני עדיין לא סגור אם יש מספיק לחשיבות. אני מציע שתפתח דיון מחודש בדף השיחה. סביר שיהיו לך די תומכים לשחזור". ושפ2000 השיב: "הכרתיו ואף למדתי אצלו. בזמנו לא ראיתי שיש לו חשיבות 'אנציקלופדית'. אין לי התנגדות כרגע לאור השטפון בערכי רמי"ם וכו'". השבתי לשפ2000: "אילו היה ר"מ גרידא לא הייתי בעד העלאת הערך; ההפך. אך הרב נחום נריה מזמן אינו 'ר"מ'".
לאור כל זאת, אפתח מחדש את דיון החשיבות. לשם כך אעלה את הערך שכתבתי, כדי שיהיה על מה לדון. אם הדיון יותיר את אי-החשיבות בעינה - הערך יימחק, ואם החברים יחליטו שהערך עובר את רף החשיבות - הוא יוכל להישאר על כנו. תודה, גרש - שיחה 02:12, 16 במאי 2011 (IDT)[תגובה]

כדאי לנסות להבהיר יותר במה הוא הצליח להשפיע בפועל, כי מהערך לא כל כך מובן על מה הוא זכה בפרס. אני מאוד מסופק אם המעמד הרבני שלו מספיק בשביל ערך, אבל אולי העשייה שלו כן. אני-ואתה שיחה 11:36, 16 במאי 2011 (IDT)[תגובה]
אני שוב לא חולק על חשיבותו היחסית של הרב נריה, רק על הפרופורציות. כדרכי אביא את הדוגמאות שאינן קיימות (עדיין) בויקיפדיה, של שניים שהיו הרבנים הראשיים לארגנטינה (קהילה של חצי מיליון יהודים בזמנם).
1) הרב יעקב פינק - רב ראשי בארגנטינה וברזיל. עמד בראש ישיבה. אב בית דין בחיפה. פסקיו מצויים לרוב ברשת (עי' גוגל). כבר מוזכר בכמה ערכים (למשל כמורו של פרופ' שלום רוזנברג).
2) הרב דוד כהנא - דוד כהנא נולד ב-1903 בגז'ימאלוב (הרימאלוב), פולין. הוסמך לרבנות בשנת 1929, כמו כן, יצא ללימודים בווינה, שם קיבל תואר דוקטור לפילוסופיה. בשנת 1930 מונה לרב בית הכנסת סיקסטוסקי בלבוב ועסק גם בהוראת היהדות. הרב ד"ר כהנא, עבר תקופת השואה בגטו לבוב ובגטאות נוספים בגליציה המזרחית. חלק מזמן השואה שהה במנזר, וישב על לימוד התורה בספריית המנזר (תיעד זאת בספרו "יומן גטו לבוב"). לאחר המלחמה עסק בשיקום חיי הקהילות היהודיות בפולין בתפקידו כיו"ר ועד הקהילות, יו"ר מועצת הרבנים ורב ראשי בצבא הפולני. בשנת 1950 עלה ארצה ושירת ברבנות הצבאית הראשית וכרב צבאי ראשי לחיל האוויר. לאחר מכן כיהן כרב הראשי של יהדות ארגנטינה ובשנת 1975 שב לישראל. שימש כרב של שיכון בבלי (כמדומני). כובד בהדלקת משואה ביום העצמאות.
אז זהו - הכל עניין של פרופורציות. --שפ2000 - שיחה 16:00, 16 במאי 2011 (IDT)[תגובה]
אכן יש בעיה אמיתית ביצירת ערכים על אישים מדורות קודמים שזכרם ופועלם קצת התעמעמו עם השנים. זה פחות אטרקטיבי, יש פחות חומרים עליהם, ומעל לכל - נתקלים בחומה בצורה של חברים בקהילה המפקפקים בחשיבות הערך ונדרשת כמות גדולה של אנרגיה כדי להוכיח את חשיבותם. כך היה לי עם מספר ערכים שהעליתי, מתוך תחושת שליחות (צנועה) למנוע את שקיעתם בתהום הנשייה של ההיסטוריה. למשל: אלימלך ירחמיאל איתמר, אברהם בויאר, שמואל הכהן וינגרטן, שלום שכנא רותם-רוטנברג ואחרים (מעניין שדווקא האחרון עבר חלק). אבל אין זה אומר שלכן יש לפסול את הערכים על מושאים בני זמננו. אדרבה, בד בבד עם יצירת ערכים על בני זמננו יש "לשנס מותניים" ולהעלות עוד ועוד ערכי עבר, גם על כאלה שנעלמו מן התודעה הציבורית, מתוך הנחה שעדיין יש בתוכנו כאלה שיעידו על חשיבותם. גרש - שיחה 16:47, 16 במאי 2011 (IDT)[תגובה]
אני נוטה להסכים עם החשיבות, בשל ראשות הישיבה והפרס. עם זאת, כדאי לפרט מעט יותר על הישיבה, שלא ברור מה גודלה ומדוע היא ייחודית (הצבעתי תבנית הבהרה על מילה זו, שלא מומלץ להשתמש בה).
שפ, חסרון ערכים אחרים אינו יכול ללמד על כך שערך כלשהו אינו חשוב. הם חסרים כי איש לא כתב. באופן כללי, בחודשים האחרונים, בפרט לאחר פרשת הבובות, פנתה ויקיפדיה לכיוון מכלילני יותר ויש להתחשב בכך. נרו יאירשיחה • ט"ו באייר ה'תשע"א • 13:45, 19 במאי 2011 (IDT)[תגובה]
הוא לא באמת "ראש ישיבה". מדובר בכולל בן שלוש שנים עם 30 אברכים, שעוסק באירוח בני "הכשרות" של בני עקיבא העולמית שבעבר היו מתארחים בישיבות אחרות. בשנת הלימודים הנוכחית נפתח גם מסלול הסדר לקבוצה של 13 תלמידים [1]. אני-ואתה שיחה 14:14, 19 במאי 2011 (IDT)[תגובה]
ממש לא נכון זאת ישיבה הסדר עם מסלול לאברכים עורך ערכים - שיחה 13:30, 15 בספטמבר 2020 (IDT)[תגובה]
זאת לא ישיבה 'שגרתית', מכל בחינה שהיא: הרכב התלמידים בה הוא עירבוב אמיתי של ישראלים ובני חו"ל, בעיקר דוברי ספרדית ואנגלית; היא פתוחה לקבל כל בחור בלי לבדוק את רמת הזהות היהודית והדתית שלו, ואכן יש קשת רחבה של דתיים למחצה לשליש ורביע וכולם חשים בה בנוח; יש בה גם מסלול של הסדר, וממילא היא גם "ישיבת הסדר". בקיצור, מדובר בסוג של ישיבה 'ייחודית', וממילא העומד בראשה הוא 'ראש ישיבה' בתפקיד לא שגרתי. ומכאן תשובה לנרו יאיר ולאני-ואתה. גרש - שיחה 18:24, 19 במאי 2011 (IDT)[תגובה]
האם אינני צודק בכך שאין שם תלמידים מן המניין כאלו, אלא רק אורחים שבאים ל"הכשרות"? אגב, ישיבות עם בני חו"ל אינן ייחודיות. אני-ואתה שיחה 18:31, 19 במאי 2011 (IDT)[תגובה]
התמהיל, הסגנון, סוגי הפעילות - כל זה באמת ייחודי לתורה בציון. ואגב, כדי להבהיר בגוף הערך את ייחודיותה (לבקשת נרו) הוספתי שם את ההפנייה לאתר הבית שלה. גרש - שיחה 18:35, 19 במאי 2011 (IDT)[תגובה]

משתמש:עורך ערכים, אולי לא שמת לב, אתה מגיב למעלה לדברים שנכתבו לפני קרוב לעשר שנים. דברים משתנים עם הזמן. נרו יאירשיחה • ט' בכסלו ה'תשפ"א • 11:14, 25 בנובמבר 2020 (IST)[תגובה]