ויקיפדיה:עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכי אישים/טיוטות/רבנים

דף זה בא להציע עקרונות באשר ליצירתם של ערכים אודות רבנים. סמיכה לרבנות כשלעצמה אינה מצביעה על חשיבות, שכן במהלך ההיסטוריה הוסמכו רבים לרבנות. חלקם אכן השאירו חותם ברור על תולדות עם ישראל בהיותם מנהיגי קהילות ובתרומתם לספרות התורנית, או שמעשיהם הקנו להם חשיבות אנציקלופדית בדרך אחרת, אך היו כאלה שלא השאירו חותם ניכר, ולפעמים דווקא המנהיגים הרבניים החשובים ביותר הם חסרי הסמכה רבנית, וככלל, חשיבותו של רב אינה נגזרת מהסמכתו לרבנות. דף זה בא להציע קווים מנחים לוויקיפד השוקל ליצור ערך, או לדיון חשיבות אודות ערך העוסק ברב.

העקרונות פה באים בנוסף לעקרונות בויקיפדיה:עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכי אישים ולא בסתירה להם. כלומר, אפשר לכתוב ערך אודות רב שעומד בעקרונות והקווים המנחים הללו גם אם הוא לא עומד בקריטריונים שמופיעים בהמשך הדף. כך לדוגמה, רב שזכה בפרס ישראל (הרב יצחק דוד גרוסמן) או חבר כנסת (הרב בנימין אלון) או "מלך ליום אחד" (הרב שאול ואהל).

לכל כלל יש יוצא מן הכלל, ואם לדעתכם יש מקום לערך על רב מסוים שאיננו מתאים לאחד הקריטריונים שבהמשך או שאתם בספק, מומלץ מאוד ליצור קודם את הערך בארגז חול ולהתייעץ בויקיפדיה:דלפק ייעוץ בטרם תפרסמו את הערך.

הערה: למען הנוחות, מרבית הדוגמאות הן מהתקופה האחרונה, אך העקרונות נכונים גם לרבנים מתקופות קדומות יותר (בהתאמות הנדרשות למציאות ההיסטורית).

שמות הערכים

שם הערך של רבנים מתקופת האחרונים יהיה לרוב שמו הפרטי. ולא כינויו. כאשר בגוף הערך יפורט כינויי: "פלוני אלמוני הידוע כאדמו"ר מ-X" כדוגמה. חריגים יהיו כאלה המוכרים בכינויים ולא בשמם כמו הבאבא סאלי, הגאון מוילנה, והבעל שם טוב.

תנאים ואמוראים

מפאת חשיבותם ההיסטורית המרובה של תנאים ואמוראים מחברי המשנה והגמרא, כל תנא או אמורא שיש עליו מידע אנציקלופדי, גם אם המידע קטן יחסית, זכאי לערך.

גדולי הדור

מי שנחשב כ"גדול הדור", "פוסק הדור", "רבן של כל בני הגולה", "מרן" וכדומה, ומקובל כסמכות רוחנית בקרב ציבור יהודי משמעותי. בדרך כלל יש כמה "מועמדים" להגדרה זו, אך מדובר ברבנים ספורים לכל היותר בכל דור.

משרות רבניות

למשרה רבנית ישנה משמעות הלכתית (ראו "מרא דאתרא") ולעיתים אף משמעות פוליטית (לדוגמה, נשיאי הסנהדרין היו בתקופות מסוימות גם המנהיגים הפוליטיים של עם ישראל). בנוסף לתפקידים הרשמיים של רבני מדינות, ערים ויישובים התפתחה מנהיגות מקבילה (ולעיתים חופפת) של ראשי ישיבות ואדמו"רים ששימשה כמנהיגות דתית לעם ישראל. בדרך כלל מנהיגים רוחניים החזיקו בתפקיד רשמי כלשהו (ראש ישיבה, רב יישוב וכדומה), אך היו חריגים לכלל זה (דוגמת החזון איש שלא נשא במשרה כלשהי ובכל זאת נחשב גדול הדור), וככלל, פעמים רבות לא היה קשר בין המעמד הציבורי המשפיע לבין המשרה הרשמית שנשא המנהיג.

• רבנים של מקומות:
  • רבני מדינות - חכם באשי, הראשון לציון, הרב הראשי לישראל ורבנים ראשיים של מדינות. יש לציין שלא בכל המקומות והזמנים נהג מוסד רבנות המדינה.
  • רבני ערים - רבני ערים בהן היו או ישנן קהילות יהודיות (ודתיות) חשובות במיוחד (באותה עת), כדוגמת ירושלים, פרנקפורט, וילנה, מקנס ובגדד.
  • רבני מועצות אזוריות, ערים ויישובים גדולים.
  • רבני שכונות, בתי כנסת - ככלל לא זכאים לערך.
  • רבנים צבאיים - הרב הצבאי הראשי בצה"ל, אך לא סגניו או רבנים בצבאות אחרים.
• משרות דתיות-פוליטיות: גאב"ד וראב"ד העדה החרדית, חברי מועצת גדולי התורה (העולמית או באחת הארצות) וחברי מועצת חכמי התורה.
• ראשי מוסדות לימוד: לא על כל ישיבה, כולל אברכים, מדרשה תורנית לבנות, מכינה קדם צבאית וכדומה צריך לכתוב ערך, ולא כל ראש מוסד תורני זכאי לערך (גם אם יש ערך על המוסד שלו). חלק מראשי המוסדות זכאי לערך בזכות עצמם (לפי העקרונות המקובלים, לרבות סעיפים אחרים בדף זה), ללא קשר ישיר לחשיבות המוסד בו הם עומדים.
  בנוסף, אפשר לכתוב ערכים על ראשי ישיבות גדולות ונחשבות, בהם מאות תלמידים.
  • ראשי סמינרים תאולוגיים: ראשי בית המדרש לרבנים באמריקה, הקולג' הרבני הרקונסטרוקטיבי והיברו יוניון קולג' ודומיהם.
  • בדרך כלל, ראשי מוסדות לימוד "תיכוניים" ומטה (ישיבה תיכונית, ישיבה קטנה, אולפנה וכדומה) לא יזכו לערך (אם כי גם לזה יש יוצאי דופן, כדוגמת הרב אריה בינה).
  • ראשי כוללים, מדרשות, ישיבות גבוהות, ישיבות הסדר ומכינות קדם צבאיות: רק אם יש להם חשיבות ציבורית או הלכתית מעבר לעצם היותם ראשי מוסדות, ויש להם השפעה מעבר לחוג תלמידיהם המצומצם. ייתכן גם כי ראש ישיבה כזו יזכה לערך אם תלמידיו הקימו קהילה שהוא ממשיך להיות מנהיגה.
• ר"מים ושונות: ככלל אין לכתוב ערכים על ר"מים, מגידי שיעורים ודרשנים. משגיחים מפורסמים זכאים לערך.
• אדמו"רים: אדמו"רים של חצרות חסידיות גדולות (בעלי מאות חסידים) או בולטות בדרכן הייחודית זכאים לערך. כיוון שלחצר חסידית ישנם מאפיינים רבים של מונרכיה בסדרי ירושת התפקיד, ניתן ליצור ערך על אדמו"ר שכיהן תקופה קצרה אם לשאר אדמו"רים יש ערך בזכות עצמם (חריג בולט: בחסידות נדבורנא היו מעל למאה אדמו"רים כיוון שכל בניו של אדמו"ר יכולים להתמנות במקום אביהם באותו זמן).
  • בנש"קים (בנם של קדושים - בניהם של מנהיגים חסידיים): ככלל אינם זכאים לערך. אם מדובר בבן יחיד (מעין יורש עצר) של האדמו"ר או שיש "מלחמת ירושה" מתוקשרת עוד בחיי האב (כדוגמת הסכסוכים בסאטמר או ויז'ניץ) ובנוסף הבן משמש במשרה רבנית משמעותית - ניתן ליצור ערך.

רבנים ללא משרה רשמית

• פוסקים: הפוסקים החשובים של כל דור. בדרך כלל ניכרת השפעתם בכך שבני דורם ובני הדורות הבאים מסתמכים על פסיקותיהם כפי שהובאו בספרי הלכה או בספרי השאלות ותשובות שלהם.
• מקובלים: אנשים שהתקבלו בציבור הרחב כמקובלים משפיעים (לדוגמה "זקן המקובלים" בכל תקופה ותקופה או ראשי ישיבת המקובלים בית אל), או כאלה שכתבו ספרי קבלה חשובים, או שהובילו אסכולות מוכרות בקבלה.
• תלמידי חכמים משפיעים: קיימים תלמידי חכמים שאינם בעלי משרה רשמית או שמשרתם הרשמית אינה מזכה אותם בערך, אך עם זאת לשיעוריהם הפרטיים מגיעים רבים, ותורתם נפוצה בקרב מאות לומדים (כדוגמת רבי משה שפירא ורבי מיכל זילבר).

כותבי ספרים תורניים ופרשנים

• "פרשנים קלאסיים" - מי שפירושו מופיע "על הדף" של המהדורות הסטנדרטיות של ספרי היסוד היהודיים (כגון הפירושים במקראות גדולות או נושאי כליו של הרמב"ם) או גם מחברי חיבורים שהודפסו בנפרד, אך הפכו למשמעותיים ומצוטטים בתחומם (כדוגמת רש"ר הירש בגין פירושו לתורה, הריטב"א בגין חידושיו על התלמוד או הרב ישראל מאיר הכהן בגין ספרו משנה ברורה על השולחן ערוך).
• כותבי ספרי יסוד - מחברי ספרים שנחשבים כנכסי צאן ברזל של הספרות התורנית, ומהווים סמכות או מקור ידע מהותי בתחומם. הספר צריך להיחשב כספר יסוד לפחות בעיני חלק משמעותי מהציבור. הספר לא חייב לעסוק בתחום רחב היקף, ודי בכך שייחשב ספר יסוד בתחום מסוים (כדוגמת ספר התודעה, שמירת שבת כהלכתה או ויואל משה). אינדיקציה טובה לתפוצתו והשפעתו של הספר יכולה להיות מספר המהדורות והאזכורים שלו בידי מחברים אחרים.
• כותבי ספרים אחרים - ישנם מחברי ספרים שאינם ספרי יסוד, אבל הם נתפסים כ"חשובים" בתחום מסוים. אינדיקציות יכולות להיות תפוצה גדולה, התייחסות רבה במחקר האקדמי, אזכורים רבים של הספר בספרות תורנית מאוחרת יותר וכדומה. בדרך כלל ספרי דרשנות לא יעמדו בכללים אלו, אך פרשני תלמוד המקובלים בקרב לומדי התלמוד, ספרי הלכה ושו"ת המשמשים פוסקי הלכה וכדומה עומדים בתנאים אלו.
• כותבי ספרי הלכה - במידה וספרים התקבלו בציבור ורבים נשמעים לפסיקה המופיעה בה כותביהם זכאים לערך.

יש להעיר כי לא תמיד ישנה התאמה מבחינת החשיבות האנציקלופדית בין חיבור למחברו; לעיתים המחבר מפורסם אך החיבור פחות ולעיתים להפך - החיבור מפורסם והמחבר פחות.

פורצי דרך

יוצרי זרמים וגוונים בולטים חדשים ביהדות: כדוגמת מייסדי הקראות (ענן בן דוד), הרפורמה (אברהם גייגר), תנועת החסידות (הבעל שם טוב), תנועת המוסר (רבי ישראל מסלנט), הדרדעים (רבי יחיא קאפח) וכו'.

גם מחדשי מסגרות תורניות חדשות ומשמעותיות, כדוגמת תלמודי התורה (יהושע בן גמלא), הישיבות המודרניות (רבי חיים מוולוז'ין), בית יעקב (שרה שנירר) או המכינות (הרב אלי סדן) זכאים לערך.

גם מי שייסדו דרכים חדשות ללימוד תורה שהתקבלו בצורה נרחבת וחוללו "מהפכה של ממש" (ולא רק סערה זמנית, כדוגמת שיטת הרבדים) זכאים לערך. לדוגמה: רבי חיים סולובייצ'יק (שיטת בריסק), רבי יהודה מאיר שפירא (הדף היומי), הרב יצחק שלמה זילברמן (שיטת זילברמן) ונחמה ליבוביץ (לימוד תנ"ך בגישתה הייחודית).

ראשוניות: לא כל מקרה ראשון הוא בהכרח חשוב, אבל מקרים כמו האשה הראשונה שהוסמכה לרב באחד הזרמים, אשה ששימשה כאדמו"ר (הבתולה מלודמיר) וכדומה זכאים לערך.

כללי

• "ייחוס" - ייחוס בהחלט איננו תנאי מספיק לערך, ואף אין לו השפעה על בחינת חשיבותו של רב.
• השפעה על הציבור - ישנם רבנים שהייתה להם השפעה גדולה על אנשים רבים, כגון:
  • מנהיגי ציבור גדול (הרב יוסף שלום אלישיב, הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן, הרב שלמה אבינר);
  • מחזירים בתשובה ששינו את אורחות חיי אנשים רבים (כגון הרבנים ראובן אלבז ואמנון יצחק);
  • דרשנים בולטים במיוחד (כגון הרב ניסים יגן, הרב שלום שבדרון, הרב שבתי יודלביץ);
  • רבנים ואישים שהפכו ל"קדושים" שרבים פוקדים את קבריהם (כגון, האדמו"ר רבי אברהם מתתיהו משטפנשט ויונתן בן עוזיאל <גם אילו לא היה תנא>).
• "עבר והווה" - בעוד שלגבי רבנים מהעבר קל יחסית למדוד את השפעתם לדורות, הדבר קשה יותר למדידה לגבי רבנים החיים בינינו כיום ולכן מומלץ למעט בכתיבה על רבנים חיים אם השפעתם איננה ברורה לחלוטין.
• "כלל אצבע" - רק רב שהשפעתו חורגת מעבר לד' אמותיו שלו ושל צאן מרעיתו יהיה זכאי לערך. רב שמלבד פרטים טריוויאליים בסיסים לא ניתן להרחיב עליו (בתוכן ולא בכמות), אינו זכאי לערך.
• "פלילים" - רב לא יהיה זכאי לערך רק עקב חשד או אישום בפלילים.

התואר "הרב" בשם הערך ובגופו

• שם הערך: על פי החלטת הפרלמנט בנושא שמות ערכי רבנים, שמות הערך לא יתחילו במילה "רב".
• גוף הערך: כמו כן, הוחלט שלא להגביל את מספר הפעמים בהן ניתן לציין את התואר "רב".
• לא יוצמדו לרבנים בערכי ויקיפדיה תוארי הוד והדר המשמשים לתיאורו בקרב חסידיו. כגון שליט"א, זצ"ל, זצוק"ל, מרן, הגאון, חכם וכיוצ"ב.