שיחה:צלם אלוהים

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
הוספת נושא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תגובה אחרונה: לפני שנתיים מאת יוהן ריץ בנושא עריכה מחודשת של מבנה הערך

הערך מעוצב באופן מאוד לא ידידותי, יהיה מאוד נחמד אם מישהו טוב בעיצוב וויקי יעבור כאן ויהפוך את הערך לאטרקטיבי יותר לקריאה.--יואב שגי 13:44, 31 ינואר 2006 (UTC) אשמח לקבל כאן תגובות נוספות לרעיון הנחלת מאה מושגי יסוד. כמו כן הצעות לדרכי הנחלה - דידקטיקה, הצעות פעילות ועוד

פתחתי את הערך 100 מושגי יסוד, ובו רשימת כל מאה מושגי היסוד כפי שנקבעו במשרד החינוך. התברר לי שלרבים ממושגי היסוד יש ערכים בויקיפדיה, ואת החסרים אני מקווה שנשלים בקרוב. אני מציע שאת המשך הדיון בשאלה שהעלית נקיים בדף שיחה:100 מושגי יסוד (אני מעביר לשם את דבריך דלעיל). דוד שי 12:56, 27 אפר' 2004 (UTC)
הוספתי הרבה חומר וביצעתי שינויי עריכה גדולים. אני מקווה שכעת הקורא יקבל תמונה אחידה יותר לגבי המושג הרחב והמקיף הזה.שחרחר - שיחה 23:47, 6 ביוני 2018 (IDT)תגובה

היות האדם בצלם אלוקים לא מונע שליטת אדם באדם[עריכת קוד מקור]

ולכן לא ראוי שאדם גדול ככל שיהיה, יבטל את קיומו של הזולת למען קיומו הוא, או ישלוט בו, אלא צריך לנהוג אחד בשני במנהג אחווה ואהבה כך נאמר בערך. זה לא מדוייק - קיים ביהדות מושג של עבדות, הרי! 84.110.236.88 19:12, 11 במאי 2008 (IDT)תגובה

א. ע"פ לייבוביץ' צלם א-לוהים הוא נתון, ולא ניתן להפר אותו. גם לאייכמן ולהיטלר, לדבריו (ולדברי כל מי שלא שולל את צלם א-לוהים מהגויים) יש צלם א-לוהים.

ב. אני ממליץ להזכיר בערך את ספרו החדש של הרב יובל שרלו "בצלמו" (הוצאת ראובן מס, 2008), העוסק במכלול ההיבטים בהם היותו של האדם ברוא בצלם אל=-לוהים מתבטא במקורות היהדות.

ג. כמו כן, נראה לי שיש להרחיב מעט בטענה הרמב"מיסטית\ כי כל יצורי אנוש ברואים בצלם אנוש, ולאחר תהליך ההתעלות מגיעים לצלם א-לוהים.

צל וצלם[עריכת קוד מקור]

לאלמוני: בפסקה הראשונה שהוספת, כתבת ש'תרבויות המזרח הקדום... פירשו [את המילה "צלם"] בתור "צל"' - טענה זו איננה מופיעה במקור המצוטט. לפסקה השנייה אתייחס בהמשך. ‏nevuer‏ • שיחה 12:52, 15 באוקטובר 2014 (IDT)תגובה

למיטב הבנתי את המקור המצוטט, זה בדיוק מה שכן כתוב בו. כתוב גם כתוב. מעבר לזאת, בפרוטו-שמית, המילה *ט'לם היא "שחור" ובערבית, המילה ט'לם היא "השחיר" והמילה ט'ל היא "צל" וגם "הטל".
וחוץ מזה, המוסלמים נהגו לקרוא לח'ליף "צילו של אללּה עלי אדמות". ראה ע'יאס אל-דין בלבן. הקלד גם בגוגל את "צל אללה עלי אדמות" וראה עוד הרבה דוגמאות.
התייחסתי לטענה מאוד ספציפית, והיא איננה מופיעה במקור המצוטט. אתה מוזמן לקרוא אותו שוב בעיון, מדובר בטקסט קצר. ‏nevuer‏ • שיחה 13:42, 15 באוקטובר 2014 (IDT)תגובה
טוב. מתברר שיש צדק מסויים בדבריך. צדק, שמצריך לתקן כמה עניינים בפרק שהוספתי אל הערך הזה, אך בהחלט לא הופך את הפרק למיותר ולשווה מחיקה מוחלטת. תודה וסליחה.
אין מה לדון עם אנונימי חסום. גילגמש שיחה 05:23, 16 באוקטובר 2014 (IDT)תגובה

פנייה[עריכת קוד מקור]

איש יקר, דבריי הבאים לא קשורים במיוחד לערך זה. אני פונה אליך כאן כי אתה כל הזמן מחליף כתובות IP ומתעקש לא להירשם, ואני מניח שאתה עוקב אחרי דף זה. ניכר מתרומותיך שיש לך ידע ושאתה מסוגל להרים תרומה חיובית לאנציקלופדיה. אני מבקש ממך בכל לשון של בקשה, תתנהג בצורה רציונלית ותפסיק להטריד עורכים ולהשחית את מרחב הערכים כדי להוכיח את העמדה שלך. בכלל, כרגע עדיף שתשמור מרחק מערכים פוליטיים. אם תמשיך בדרכך, מהר מאוד תקבל יחס של טרול, וזה יהיה חבל לך וחבל לנו שנפסיד כותב כמוך. אתה מסוגל ליותר מזה. ‏nevuer‏ • שיחה 19:26, 16 באוקטובר 2014 (IDT)תגובה

צלם אלקים באשה[עריכת קוד מקור]

ראוי להזכיר בערך את מחלוקת הפרשנים האם גם האשה נבראה בצלם אלקים או רק אדם. בן עדריאלשיחה • ד' בטבת ה'תשע"ט 14:20, 12 בדצמבר 2018 (IST)תגובה

בן עדריאל, תוכל אולי לציין לאלו פרשנים כוונתך? מה שאתה כותב נשמע מחודש ביותר, כי אדרבה, במקרא (בראשית א כז-כח) מפורש כי שם 'צלם אלוקים' מתייחס אל הזכר והנקבה כשהם יחד. וכן שים לב שאחת מברכות הנישואין היא: "אשר ברא את האדם בצלמו", אות לכך שדווקא הנישואין והצירוף של האיש עם האישה יוצרים יחד את מה שנקרא 'צלם אלוקים'. שחרחר - שיחה 12:20, 14 בינואר 2019 (IST)תגובה
שחרחר, בחיפוש מהיר מצאתי את זה: ”כי עקר הבריאה הוא בזכר והוא אשר היה לבדו אשר נברא בצלם ﭏהים וכמו שאמר בלשון יחיד בצלם ﭏהים ברא אותו” (רבי יצחק אברבנאל, בפירושו לבראשית). כמדומני שזו דעה נפוצה אצל פרשני ימיה"ב. בן עדריאלשיחה • ח' בשבט ה'תשע"ט 13:39, 14 בינואר 2019 (IST)תגובה

עריכה מחודשת של מבנה הערך[עריכת קוד מקור]

אני חושב (אך כרגע אין לי הפנאי והמקורות לשם כך) יש להבנות את הערך כולו מחדש. אני אציין פה כמה נקודות שלא זכו להתייחסות במבנה הנוכחי ואם מישהו ירים את הכפפה בהמשך, אשמח אם ייקח אותם לתשומת לבו:

  • אנתרופומורפיזם של האל בפילוסופיה היוונית
  • שיטתו של הרמב"ם וממשיכי דרכו בהפשטת דמות האל
    • מחלוקת חכמי צרפת ואשכנז (ובראשם ר' משה מתקו) עם שיטתו של הרמב"ם
  • צלם אלוהים במקרא (כולל ההבחנה בין תיאורים מוחשיים במרבית הספרים לבין התיאורים המופשטים יחסית שיש בישעיהו השני ובדברים)
  • צלם אלוהים במזרח הקדום (התייחסויות בבליות, אשוריות ומצריות להיותו של המלך/הכוהן עשוי בצלמו של האל.
  • צלם אלוהים בספרות חז"ל כולל ההבחנה בין שלוש קבוצות של טקסטים/תפיסות:
    • אמירות בעלות אופי מוסרי
    • דמיון מוחלט, כמו תאומים
    • הצלם בשלשלת יוחסין

אולי ישנם דברים נוספים, אך כרגע הם אינם עולים בדעתי. יםשיחה • ט"ו באדר ב' ה'תשע"ט • 18:50, 21 במרץ 2019 (IST)תגובה

חסר גם צלם אלוהים בנצרות, בכלל הערך הזה מתייחס רק לזווית היהודית כשליהדות אין בלעדיות על התפישה הזאת והיא כנראה גם לא המציאה אותה.

יוהן ריץ - שיחה 15:27, 26 ביולי 2021 (IDT)תגובה