יצחק אברבנאל

רבי יצחק בן יהודה אברבנאל
Don Isaac Abravanel

לידה	1437 ה'קצ"ז ליסבון, ממלכת פורטוגל
פטירה	23 בספטמבר 1508 (בגיל 71 בערך) ה'רס"ט ונציה, הרפובליקה של ונציה
כינוי	דון איסק אברבנאל
מקום קבורה	פדובה
השתייכות	רבני פורטוגל, רבני ספרד (בעיקר קסטיליה ואראגון), רבני איטליה
תחומי עיסוק	תנ"ך, אמונה, השקפה, פילוסופיה
תפקידים נוספים	שר אוצר, מדינאי
רבותיו	רבי יוסף בן אברהם חיון
תלמידיו	בנו, רבי דון יהודה אברבנאל
חיבוריו	פירוש לתנ"ך, "זבח פסח" על הגדה של פסח, "מגדל הישועות", "מעייני הישועה", "משמיע ישועה", "ישועות משיחו", "ראש אמנה" "עטרת זקנים" "צורת היסודות"

רבי יצחק בן יהודה אַבְּרַבַנְאֵל או דון איסק אברבנאל (בספרדית: Don Isaac Abravanel, בפורטוגזית: Dom Isaac Abravanel; ‏1437–1508) היה מדינאי יהודי, פילוסוף, מיסטיקן, פרשן מקרא וכלכלן, ממנהיגי היהודים בחצי האי האיברי שפעל ללא הצלחה לביטול גזירת גירוש ספרד. ידוע בפירושו על התורה ובתפקידיו כשר האוצר של ממלכות פורטוגל קסטיליה, אראגון ונאפולי.

משפחתו

דון יצחק היה בן משפחת אברְבֶנְאֵל או אַבְּרַבַנְאֵל. הוא עצמו כתב כי שם משפחתו "אברבניאל". יחוסה של המשפחה הגיע לפי מסורת משפחתית עד לדוד המלך. יש הדורשים את משמעות השם: אָב-רָב, בֵּנ-אֵל. לפי אותה מסורת המשפחה הגיעה לספרד מיד לאחר חורבן בית המקדש הראשון. למשפחה היה חותם מיוחד ומגילת יוחסין של שבט יהודה. בין בני משפחתו: יהודה בן שמואל או יוסף אברבנאל שחי בסביליה והיה שר האוצר של מלך פורטוגל ואחייניתו בנבנידה אברבנאל, נדבנית ואשת עסקים שישבה בנאפולי.

לאחר גירוש ספרד התיישבו בני המשפחה בהולנד, אנגליה, בלבנט ועוד.

ביוגרפיה

דון יצחק אברבנאל נולד בליסבון שבפורטוגל לדון יהודה. למד תורה מרבו המובהק, רבי יוסף בן אברהם חיון. למד פילוסופיה מרבו רבי יוסף אבן שם טוב לפי הספרים שהיו ידועים בימיו. בנערותו חיבר את הספר "עטרת זקנים" הכולל, ביאור לפרשת "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ" שבפרשת כי תשא. יחד עם חיבור זה חיבר גם את הספר "צורת היסודות", הכולל השקפות פילוסופיות על העולם והטבע, וכן על ההשגחה הפרטית, הישארות הנפש ויסודות הדת. הוא החל לכתוב פרוש לספר דברים בשם "מרכבת המשנה", אך נאלץ לעזוב את עבודתו הספרותית בגלל בחירתו לשר האוצר על ידי אפונסו החמישי, מלך פורטוגל (משרה אותה מילא קודם לכן אביו דון יהודה).

דון יצחק סייע לפדיון 250 שבויים יהודים אשר נמצאו בעיר ארזילה (Arzila) במרוקו עם כיבושה על ידי הפורטוגזים בשנת 1471. הוא אסף כסף לפדיונם, דאג למחסורם במשך שנתיים, עד אשר נקלטו בספרד. בשנת 1483 העלילו עליו כי הוא עומד לבגוד במדינתו, פורטוגל. ולכן ביקש מקלט בטולדו בספרד, מושב משפחתו בעבר, משם ניסה להסביר למלך פורטוגל ז'ואו השני את חפותו. הדבר לא עלה בידו והמלך החרים את כל רכושו. באותה התקופה חידש את כתיבת הפירוש לתנ"ך, וסיים את חיבור הפירושים לספרים: יהושע, שופטים ושמואל. במהלך החיבור של פירושו לספר מלכים נקרא על ידי המלכים הקתוליים פרננדו השני מלך אראגון ואיזבלה הראשונה מלכת קסטיליה שמינו אותו לתפקיד שר האוצר של הממלכות קסטיליה ואראגון. בתפקיד זה שרת שמונה שנים.

בשנת 1492 השתדל אצל הזוג המלכותי מקסטיליה ואראגון לביטול גזירת גירוש ספרד ואף הציע בשם יהדות ספרד מתת סתר, לשווא. וכך כתב בהקדמתו לפירוש בספר מלכים:

בעת היותי שם אני בחצר בית המלך יגעתי בקראי [...] אל המלך פעמים שלש [...] לאמר הושיעה המלך למה תעשה כה לעבדיך [...] וכמו פתן חרש יאטם אזנו לא ישיב מפני כל. והמלכה עומדת על ימינו לשטנו...

אברבנאל גלה יחד עם משפחתו לאיטליה, והתיישב בעיר נאפולי. גם שם מונה לשר האוצר. בשנת 1495 נאלץ להימלט לסיציליה וכל רכושו הוחרם. בהמשך הגיע לאי קורפו ללא כל רכוש. בשנת 1496 עבר למונופולי, עיירה ליד בארי. כאן סיים בערב פסח 1496 את כתיבת ספרו "זבח פסח". בשנת 1503 נקרא לוונציה, שם ניסה לפשר בין מנהיגי העיר לבין סוחרי פורטוגל בנושא המסחר בבשמים, שם גם נפטר בגיל 71. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הישן בפדובה. המצבה על קברו נהרסה בשנת 1509.

אחד מבניו הוא רבי דון יהודה אברבנאל.

יצירותיו

בשנותיו באיטליה התמסר להשלמת הפירוש לספרי התנ"ך. יצירתו הייתה לאחד הנכסים החשובים בפרשנות המקרא. גישתו המיוחדת הסתייעה בלימוד אורחות החיים והליכות המדינה שהיו נהוגות בארץ ישראל, ולא עסק רק בדקדוקי השפה וההגיון. הוא הצליח לתאר את חיי העם היהודי בארצו, הליכותיו, מנהגיו ומשטרו. הוא הכיר גם את פרשני המקרא מקרב הגויים, ושילב את פרשנותם כאשר מצא לנכון.

הוא נהג לכתוב מבוא לכל ספר וספר בתנ"ך. במבוא היה הסבר על מועד כתיבתו של הספר, סגנון לשונו ותוכנו. פירושו על המקרא מתאפיין במבנה דומה לפרשנים אחרים בימי הביניים (כמו האלשיך והאור החיים), בהעמסת שאלות רבות בנושא אחד, ומאמר ארוך - כמענה עליהן. פירושו ידוע גם כארוך יחסית.

השקפותיו על תחיית המתים

במבוא לספר ישעיהו הוא הרחיב לדון בנושא תחיית המתים והביע את השקפתו על כך. בין השאר הוא הגיע למסקנה כי תחיית המתים תכלול גם את הגוף, במצבו כפי שהיה בעת פטירתו, בנוסף לנשמה, אחרת מדובר בגלגול נשמות. הוא מבחין בתחיית המתים בין עם ישראל לבין אומות העולם. בין השקפותיו בנושא תחיית המתים:

• "בדור התחיה לא יהיו עוד מלכים ולא שרים בין בני אדם, אבל יהיו כולם שווין כמו שהיו בתחילת הבריאה."
• "בדור התחייה יתבטלו כל מיני עבודה זרה וכל מיני צלמים ופסלים מן העולם, וגם אמונת ישו תתבטל, כי איש הוא ולא אל."
• "שיהיה זמן התחייה בזמן קיבוץ הגלויות או קרוב אליו".

מעייני הישועה

אברבנאל סבר כי האמונה בביאת המשיח, כפי שנמסרה על ידי חכמי התלמוד, היא יסוד חשוב בדת היהודית. בספרו "מעייני הישועה" הוא האריך לדון בספר דניאל. בשני ספרים נוספים, "משמיע ישועה" ו"ישועות משיחו", הוא מבאר את מאמרי התלמוד והמדרש על ימי הגאולה, מתוך מטרה לערער את האמונה הנוצרית. בנוסף, כתב ספר חשוב אודות הדוגמות (עיקרים) בעולם היהודי ובכלל, ששמו הוא "ראש אמנה".

זבח פסח

החיבור נכתב בצרוף להגדה של פסח שהודפסה בקושטא בשנת 1505. עיקרה הוא חיבור של מאה שאלות על ליל הסדר. בפירושו אין הוא עונה על כל השאלות שנשאלו, ומספר שאלות נותרו ללא מענה.

ראש אמנה

הספר דן בעיקרי האמונה, והוא כולל 24 פרקים. בפרק הראשון מובאים י"ג העיקרים של הרמב"ם. הפרק השני עוסק בדעות החכמים שבאו אחריו, כמו רבי חסדאי קרשקש. הפרק השלישי דן בספקות ובהסתייגויות שיש בעיקרים עליהם הוא עונה בפרקים בהמשך. הפרקים הבאים עוסקים בעיקרים עצמם. כתיבת הספר הסתיימה בשנת 1496 והוא הודפס בקושטא בשנת 1505 בתוספת "שירים שעשה החכם הר' יהודה אברבנאל בן השר המחבר על ספר ראש אמנה". הספר הוהדר מחדש על ידי מנחם קלנר בהוצאת אוניברסיטת בר-אילן בתוספת מבוא מפורט.

יחסו לקבלה

אברבנאל מצהיר על עצמו כי לא למד את חכמת הקבלה, אך מכנה את חכמי הקבלה "חכמי האמת". בפירושו על התנ"ך הוא מצטט קטעים מספר הזוהר.

לקריאה נוספת

• בנציון נתניהו, דון יצחק אברבנאל - מדינאי והוגה-דעות, תרגם אהרן אמיר, הוצאת שוקן, 2005
• אפרים שמואלי, דון יצחק אברבנאל וגירוש ספרד, מוסד ביאליק, 1963
• תולדות המחבר במבוא לספר זבח פסח, אשר חברו דון יצחק אברבנאל, בן השר יהודה אברבנאל, נדפס בויניציאה בשנת ש"ה לפ"ק (1545). נכלל באוצר פרושים וציורים על הגדה לפסח משנת תרע"ז (1917) על ידי יהודה דוד אייזענשטיין ונדפס מחדש בשנת תשל"ו (1975) בהוצאת ספרים שילה, תל אביב.
• הערך "אַבְרַבַנְאֵל" באוצר ישראל כרך ראשון, עמ' 96
• האנציקלופדיה העברית כרך א' תשי"א מעמ' 273
• זאב הרוי, "אנרכיזם, שוויוניות וקומוניזם במשנת ר' יצחק אברבנאל", בתוך: בבנימין בראון, מנחם לורברבוים, אבינועם רוזנק, ידידיה צ' שטרן (עורכים), על דעת הקהל - דת ופוליטיקה בהגות היהודית, מרכז זלמן שזר, 2012, עמ' 213–229.
• הרב משה צוריאל, אוצרות הרב יצחק אברבנאל, לקט מוסר השקפה ודעות מכל ספריו עם מפתחות, בני ברק, תשע"ב.
• סדריק כהן סקלי, דון יצחק אברבנאל, סדרת "גדולי הרוח והיצירה בעם היהודי", מרכז זלמן שזר, 2017.
• אליהו ליפינר, Two Portuguese exiles in Castile : Dom David Negro and Dom Isaac Abravanel, הוצאת מאגנס, ירושלים, 1997 (באנגלית, תורגם מפורטוגזית)

תקופת חייו של הרב יצחק אברבנאל על ציר הזמן

קישורים חיצוניים

• יצחק אברבנאל, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• "אברבנאל, דון יצחק בן דוד יהודה", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק א, עמודים 80–83, באתר HebrewBooks
• על אברבנאל באתר מט"ח
• אלי אשד, שר אוצר יהודי בספרד
• דון יצחק (בר' יהודה) אברבנאל / יחיאל צבי מושקוביץ
• יצחק אברבנאל, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
• מרכבת המשנה - פירושו לספר דברים

ספריו במהדורה מקוונת

• זבח פסח - פירוש ההגדה של פסח ונוהלי ליל הסדר (אתר דעת)
• זבח פסח - תיאור וסריקה מלאה באתר הספרייה הלאומית

באתר כתבים עבריים (היברובוקס)

• הגדה של פסח עם פירוש אברבנאל אמשטרדם, תע"ב
• פירוש אברבנאל על ספר בראשית ירושלים תשכ"ד על פי מהדורה ראשונה ונציה שנת ה'של"ט. פירושו לספר במדבר ודברים באותה הוצאה.
• פירוש אברבנאל על ספר שמות ורשה תרכ"ב
• פירוש אברבנאל על ספר ויקרא ורשה תרכ"ג
• פירוש אברבנאל על ספר במדבר ורשה תרכ"ג
• פירוש אברבנאל לנביאים וכתובים ירושלים תש"ך
• פירוש אברבנאל לנביאים ראשונים לייפציג (לבוב) ה'תמ"א
• פירוש אברבנאל לנביאים אחרונים אמשטרדם, ה'ת"א
• פירוש אברבנאל למורה נבוכים של הרמב"ם חלק ראשון, פראג תקצ"א, וחלק שני של פירוש זה
• משמיע ישועה, ההדיר: אורן גולן; בצירוף הקדמה ומפתחות מאת הרב משה צוריאל, בני ברק, ה'תשע"ד, באתר HebrewBooks