שיחה:קפיצת הדרך

מחקו לי ערך

ישנם ערכים שגם בשיאם לא יכולים להתרומם מעבר למעמד של קצרמר, כי פשוט אין מה לכתוב עליהם יותר מדי. יחד עם זאת ברור שמקומם לא ייפקד מהויקיפדיה. כזהו למשל הערך קפיצת הדרך שמחקו לי בלי דיון בנושא. יכול להיות שאי שם יש מישהו במרחבי האינטרנט שהוא מומחה לענייני קבלה, שמחפש את המונח קפיצת הדרך בגוגל. איך יגיע לויקיפדיה ואיך ירחיב את הערך (במידה ואכן ניתן להרחיבו) אם הערך נמחק? ישנם ערכים שאין לאף ויקיפד מידע שלם עליהם. יכול להיות שהידע של כל ויקיפד בנפרד על קפיצת הדרך הוא לא יותר מקצרמר, אבל נוצר מלכוד 22: אף אחד לא יכול לכתוב ערך שהוא יותר מקצרמר, ומאידך אין לאף אחד להוסיף את הקצרמר שלו על הקצרמר הקיים (כי לקצרמר אין זכות קיום, כנראה). 74.100.161.64 01:35, 22 באפריל 2007 (IDT)

ואגב, כך התחיל גם הערך גדעון זינגר כקצרמר המועמד למחיקה, והנה היום, לאור עקשנותם של כמה רופאים, הילד שאיש לא נתן לו סיכוי להתקיים הפך לחלם עמודות. 74.100.161.64 01:56, 22 באפריל 2007 (IDT)

אם קפיצת הדרך אינו יותר מקצרמר, אולי מקומו בדף קבלה - מונחים למשל (אשר יוכל להכיל מונחים נוספים), ולא בערך משל עצמו. ערןב 01:58, 22 באפריל 2007 (IDT)

נבקש ממשתמש:Shayakir להשלים את החסר. ‏Harel‏ • שיחה 01:59, 22 באפריל 2007 (IDT)

הדרך של כתיבת קצרמרים כתמריץ ליצירת הערך איננה חביבה עלי בדרך כלל - הרושם הוא שנזקה מרובה מתועלתה.

לגבי המקרה שלפנינו, אני מסכים עם ערןב שאם נגזר על הערך להיות קצר לעולמים, מקומו בדף מרכז, ובמקרה שלפנינו זהו מושגי יסוד בקבלה. דוד שי 06:48, 22 באפריל 2007 (IDT)

לדעתי ב"מושגי יסוד בקבלה" לא יהיה מקום להזכיר שהמונח שימש השראה למושג בתחום המדע הבדיוני. בכל מקרה, הערך קיים אבל מחוק. אפשר לשחזר ולשים הערת איחוד 74.100.161.64 07:13, 22 באפריל 2007 (IDT)

מן המפורסמות שכתיבת דפי שיחה חביבה על ויקיפדים מכתיבת ערכים, אבל הפעם זו נראית לי הגזמה פראית. הערך המקביל בוויקיפדיה האנגלית en:Kefitzat Haderech איננו קצרמר, ואם תתרגם אותו, איש לא יימחק את התוצאה. אני משחזר את הערך ל-24 שעות של חסד. אם יורחב בשעות אלה - זכה. דוד שי 07:20, 22 באפריל 2007 (IDT)

לא עמדתי בפיתוי, והרחבתי את הערך בעצמי. הוא כבר לא קצרמר, ועוד ניתן להרחיבו כהנה וכהנה. נושאים להרחבה:

• מתי נכתב "אוצר הגאונים"?
• שם סיפורו של עגנון וציטוט ממנו.
• הרחבת המשמעות הקבלית. דוד שי 07:55, 22 באפריל 2007 (IDT)

"אוצר הגאונים" הוא ליקוט של כתבים ותשובות של הגאונים שאסף וערך הרב ד"ר בנימין מנשה לוין באמצע המאה ה-20. נתנאל 08:23, 22 באפריל 2007 (IDT)

אם כך, עדיף להביא ציטוט ישיר מפיו של רב האי גאון. דוד שי 08:54, 22 באפריל 2007 (IDT)

הרחבתי במעט על רה"ג, בהסתמך על ספר ברשותי ועל זה. שני המקורות נוגעים במושא רק בעקיפין, כך שנשאר עוד לאן לשאוף. דניאל צבי 09:17, 22 באפריל 2007 (IDT)

מסע בין כוכבים

על סמך מה נקבעה ההגדרה "קפיצת הדרך היא דילוג מידי בין שתי נקודות במרחב בלי להימצא בכל הנקודות שביניהן"? המדרשים שמוכרים לי מדברים על מעבר מהיר מן הרגיל ממקום למקום, אבל לא בהכרח מיידי ולא בהכרח בלי להימצא בכל הנקודות שביניהן. גם המינוח "נקודות" ו"מרחב" צורם. אני מציע "בספרות האגדה היהודית, קפיצת הדרך היא מעבר מהיר מן הרגיל ממקום למקום בדרך נס". נתנאל 08:20, 22 באפריל 2007 (IDT)

תיקנתי כדבריך, אם כי ראוי לחקור יותר במה דברים אמורים. "מעבר מהיר מן הרגיל" נראה לי תיאור פושר מדי, כזה שבשבילו די בנהג שודים, ולא צריך נס. דוד שי 08:25, 22 באפריל 2007 (IDT)

מסכים וערכתי בהתאם. חגי אדלר 09:09, 22 באפריל 2007 (IDT)

ממובנו המילולי של המונח יוצא שהוא לא מתאר מהירות גדולה, אלא קפיצה (שמובנה הראשוני הוא צמצום או סתימה, כמו: "לא תקפוץ את ידך") של המרחק. דוד 10:36, 22 באפריל 2007 (IDT)

ואני הקטן שהכרתי את המושג תודות לפרנק הרברט חשבתי תמיד שזו קפיצת הדרך בדרך לגאולה או לבוא המשיח, ולא סתם טלפורטציה דה-לה-שמאטע בסגנון מסע בין כוכבים. ‏Harel‏ • שיחה 10:37, 22 באפריל 2007 (IDT)

יותר הודות לעמנואל לוטם. במקור זה משהו כמו Kwizat Haderech. אם תשימו לב, זו כוויצת הדרך, גם כאן מלשון כיווץ. דוד 18:24, 22 באפריל 2007 (IDT)

ועכשיו הסתכלתי בערך סוף סוף וראיתי שכתבו את זה לפני. לא נורא. דוד 18:32, 22 באפריל 2007 (IDT)

יש כמה סוגים של קפיצת הדרך, כשרובם הם, בערך, מעבר מהיר בין שתי נקודות בדרך הרגילה. אחד הוא פשוט מעבר "ניסי" מאחת לשניה

מקור לסיפורי חסידים

מן הראוי להביא כמקור לסיפור על הבעל שם טוב ספר כמו שבחי הבעש"ט. (אינו תחת ידי, כך שאיני יכול לודא זאת). להביא כמקור את עגנון זה קצת מצחיק. האם בערך על ביאליק גם מופיע סיפור של עגנון כמקור?

עגנון אינו קוטל קנים, ובוודאי ניתן להביא מדבריו בספרו על הבעש"ט. אם יש לך מקור נוסף - הביאנו ונדעהו. דוד שי 20:51, 2 בדצמבר 2007 (IST)

יש מקור על הבעש"ט, בסיפור ידוע על קפיצת הדרך יוצאת מהכלל (כלומר לא ע"י השבעות ושמות) בנהר אי שם בספרו "מגילת סתרים" שזמין בHebrewBooks ואצטט "פעם אחת למד מרן עם רבו אחיה השילוני והוצרכו לשאול סוד אחד משר-התורה וטעה והוריד את שר-האש ומזה יצאה השריפה מביתו ושרפה את כל העיר. ויירא מרן אלקי מעלילת הערלים וברח והוצרך לעבור את הנהר דניעסטר והניח חתיכת בגד חגורה על הנהר ועבר עליו, לא בשום ע ם אלא באמונה גדולה, שהאמין ובטח באלקיו, שלא יטבע ח"ו."

אגב כך, איך מצטטים פה כמו בן אדם?!