שיחה:שעווה וזהב
הערך נראה נפלא! אני רק תוהה אם גם דגמי מטבעות הכינו משעווה. משום מה תקוע לי בראש דימוי של שבירת תבנית שעווה בתוכה נאפה כלי הזהב. ליאור ޖޭ • י"א בסיוון ה'תשע"א • 11:10, 13 ביוני 2011 (IDT)
- תודה ליאור. לא הבנתי ממש אם הזכרון שניסחת סותר. כמו שאני מבינה. מפסלים ראשית בשעווה, כדי להשיג פרטים בקלות, ואז טובלים אותה בגבס/חימר ומגבסים/מחמרים סביב, מהתבנית החדשה מנקזים את השעווה ומוזגים תחתיה מתכת מותכת... יתכן שבשלב הניקוז של השעווה יש שבירה כלשהי שלה - אם מדובר בחפץ גדול. אולי כך זה מסתדר עם הזיכרון. כך או כך, אתה מעלה שאלה טובה. אני באמת לא בטוחה שמטבעות הוכנו כך. אנסה לבדוק זאת. (אגב, אני לא אוהבת את התמונה - רק את הרעיון שהיא ממחישה). Dalila - שיחה 12:09, 13 ביוני 2011 (IDT)
- כן זה בסדר. ישנם גם מטבעות שהוכנו כך. שעווה היא חומר נהדר להכנת תבנית. כל כך קל לגלף אותה ולצייר בחריטה - מלהיב :) אם אתה יודע על תמונה של תכשיט 'אתיופי' עתיק אשמח לקבל עדכון (בויקי לא מצאתי)... Dalila - שיחה 12:34, 13 ביוני 2011 (IDT)
ספר פתגמים באמהרית[עריכת קוד מקור]
כאן: http://good-amharic-books.com/images/PDFs/anegager-1.pdf ליאור ޖޭ • י"ד בסיוון ה'תשע"א • 09:37, 16 ביוני 2011 (IDT)
- ליאור אם יש לך את פרטי הספר אני מציעה שתוסיף אותו לערך. Dalila - שיחה 13:47, 16 ביוני 2011 (IDT)
ביקורת עמיתים בעקבות תחרות הכתיבה ביתא ישראל[עריכת קוד מקור]
הערך שעווה וזהב התמודד במסגרת תחרות הכתיבה בנושא ביתא ישראל. להלן הערות השופטים בתחרות על היבטים שונים בכתיבת הערך ואפשרויות לשיפורו:
| שעווה וזהב
ערך זה נכתב במסגרת תחרות אזמרי - תחרות הכתיבה הראשונה על מורשת ביתא ישראל ותרבות אתיופיה בוויקיפדיה. | |||
|---|---|---|---|
| נכתב על ידי: | דלילה | ||
| מקצוענות | ערך כתוב בצורה מעולה, מביא תמונה רחבה ומקיפה של הנושא. שימוש מדוקדק במקורות ואסמכתות. | ||
| אמינות | שימוש מושכל ומקצועי במקורות. מובאים מספר מקורות. | ||
| מקוריות | ערך מקורי לחלוטין (אין בינוויקי), שנראה כי נכתב לאחר עבודת איסוף יסודית ונאה, ותוך הפעלת שיקול דעת עצמאי, מתוך קישורים חיצוניים וספרים המופיעים בערך. הערך עוסק במגוון פנים של נושא זה - היסטוריה, שימושים, חשיבות ועוד. חסר קצת מידע על מקומו של הסגנון בהשוואה ל-12 הסגנונות האחרים של ה"קנה", הקבלה לטכניקות ספרותיות דומות בעולם, ועוד. לגבי הערות שוליים - לפחות ההערה הראשונה ממקור כלשהו חייבת לכלול את השם המלא של הספר. לדוגמא: בר זוהר, מיכאל, הרכבות יצאו ריקות, הוצאת הד ארצי, אור יהודה, 1999, עמודים 12-18. כך גם בערך הנ"ל לעניין לוין, ברוס ו-גירמה. נראה שזה לא נכון לרשום "שם - עמוד 18", אלא: בר זוהר, מיכאל, עמוד 18. אם יש יותר ממקור אחד של אותו סופר מציינים גם את שם הספר. | ||
| מקומיות | ערך כללי העוסק בתרבות האתיופית, כך שהוא קשור בעקיפין גם לקהילה היהודית שבוודאי הושפעה והשפיעה; ניתן היה להרחיב על השימוש בטכניקה ספרותית זו בקרב יהדות אתיופיה ובישראל. | ||
| אוניברסליות | קיימת התייחסות סבירה. הערך מתמקד בעיקר בהקשר האתיופי, וניתן היה להקביל בין סגנון זה לטכניקות ספרותיות דומות בעולם. בפיסקה:התפתחות וזיקה למאפיינים תרבותיים אחרים: "מסעות הכיבוש של האיסלאם המיליטנטי" - רצוי לבצע הקשר היסטורי כלשהו, זה ערך אנציקלופדי ולא רפרט באוניברסיטה. | ||
| נגישות | הערך כתוב בשפה גבוהה. אמנם, כל קורא יכול להיתרם ולהשכיל בזכותו אודות הסגנון הספרותי, אך נדרש מאמץ רב להבנת הערך מקורא שאינו בקיא בתחום ואינו קורא במשלב שפה גבוה שכזה. פסקת הפתיחה מספקת הן הגדרה למושג והן הרחבה מבחינת המקור והשימושים; בכל זאת, הפתיח מאד מורכב ויחסית ארוך. המשפט הראשון נשאר קצת תלוש בהקשרו, אלא אם כן לוחצים על הקישור צורה פואטית - השם טכניקה ספרותית למשל הרבה יותר ברור מצורה פואטית, עדיף להשתמש בקישור למונח הקיים בויקי. ועדיף היה פשוט להכניס את המילים "בשירה ובספרות" בתוך ההגדרה כדי שגם קורא שאינו בקיא בתחום יבין במה מדובר. הקורא צריך להבין מייד מה נושא הערך. (התמונה הצמודה לפתיח מבלבלת מעט). רצוי לכתוב את שם הערך בפתיח בשפת המקור ולא רק בעברית. | ||
| קישוריות | מקושר לערכים על מושגים רלוונטיים רבים, בעיקר בנושא קדרות, גאוגרפיה והיסטוריה של אתיופיה, המסייעים להבנת הערך. יש קישור לערך זה מתוך הערך פאסיל גמב, אך ניתן היה לקשר גם בערכים חשובים נוספים. הקישוריות תקינה אך מועטה יחסית, ניתן היה לקשר למושגים רבים נוספים, למשל: ניתן לקשר את המינוח הכנסייה האתיופית האורתודוכסית לערך שכבר קיים. קישור פנימי אחד לשעווה, לזהב, לצורף, לג'וגאם (בפסקה התפתחות וזיקה למאפיינים תרבותיים אחרים); במקום המאה הרביעית, המאה ה-4 עם קישור פנימי; פרובינציה, המאה ה-9, המאה ה-10, דואליזם, פרדיגמה, סינתזה, טיגראינים, קאנון, גוף ונפש; שנות השמונים, לקשר לשנות ה-80 של המאה ה-20. מהי התפיסה האלגורית הנוצרית? לקשר למונח הכולל המתאים, או לפחות לאלגורית. מושגים שכדאי היה לקשר ולהכחיל: קנה (שירה), אבא גברא חנה, ניוויי דבבה. נדרש טיפול בהערות השוליים לפי הכללים המקובלים בוויקיפדיה. לאורך הערך וגם כמקור מוזכר לוין - מיהו, מה שמו הפרטי? האם יש עליו ערך בויקיפדיה, אם לא אז כמה מילים במי מדובר. | ||
| חזות | עיצוב הטקסט בערך הגיוני ונוח לקריאה. החלוקה לסעיפים טובה ומקלה על ההתמצאות. פתיח ארוך. אולי עדיף ציטוטים בתוך תבניות רלוונטיות, תבנית ציטוט או ציטוטון. התמונה המשולבת בתחילת הערך נאה, אך קורא שאינו בקיא עלול להניח בעקבותיו שהביטוי מדבר על שעווה וזהב מוחשיים, ולא על צורה ספרותית מופשטת, לכן היה עדיף להוסיף תמונה זו בהמשך הערך ובגודל מוקטן, ולא בהתחלה, וכמובן לתקן את כיתוב התמונה בהתאם. יכול להיות שסריקה מודרכת בוויקישיתוף תוכל להעלות תמונות רלוונטיות שתתאמנה לערך. ייתכן שעורכים המתמצאים בתחום זה יוכלו לסייע. | ||
| רהיטות | הערך כתוב לרוב בעברית תקינה, שוטפת, עשירה ונעימה לקריאה. שפה עשירה וקולחת. עם זאת, רמת הכתיבה גבוהה למדי, מנוסחת מחקרית ולא אנציקלופדית, וכוללת מונחים רבים בעגה מקצועית שלעתים קרובות נותרים לא ברורים עבור קורא שאינו בקיא בתחום. אפשר מונחים עבריים שירה במקום פואטיקה למשל, אם זה באמת קולע. לא מומלץ ראשי תיבות: ז"א - זאת אומרת, עדיף דהיינו וכיו"ב. ורצוי שתהיה אחידות מושגים שירה לאורך כל הערך - כרגע יש גם פואטיקה וגם שירה. קיימים מספר משפטים שכדאי לתקן את ניסוחם, למשל: "להשיג את מיסתרי היקום"; "ככלל, לשון השעווה וזהב היא יותר אינטלקטואלית מחושית ברוחה". מחושית? האם הכוונה רגשית?, אם כן עדיף רגשית. בפיסקת התפתחות וזיקה למאפיינים תרבותיים: "בהתפתחותה של מנטליות חשדנית, או רגישה, ומסתודדת זו רואים החוקרים תוצר של ההתמודדות הארוכה עם סכנות קיומיות" - ניסוח מחקרי ובלתי נהיר לקורא הפשוט. בפסקה שימושים: "המטא נרטיב הלאומי דתי ששימש לאיחוד האומה האתיופית המגוונת" - אין ערך עברי על מטא-נרטיב שהוא סוג של מושג פוסטמודרניסטי. איך הקורא אמור להבין במה מדובר?. | ||
| שיתופיות | נכתב בעיקר על ידי משתמשת אחת (דלילה), ועבר מעט עריכות קטנות של מספר ויקיפדים נוספים, אנדר-ויק ואדעולם, דבר שתרם לשיפור הערך. | ||
| סיכום | |||
| ערך מצוין, מקורי לחלוטין, מושקע, ארוך, נאה ומיוחד מאוד, המתאר בפירוט את המאפיינים, ההתפתחות, השימושים והסמליות של הסגנון הספרותי. קיימים חוסרים כגון יותר מידע על מקומו של הסגנון בהשוואה ל-12 הסגנונות האחרים של הקנה, מבט כללי של הקבלה לטכניקות ספרותיות דומות בעולם, וציון הזווית היהודית של שימוש בסגנון זה באתיופיה ובישראל. ראוי להוסיף על המשמעות של המהפכה של 1991 כעירור וביקורת על הנושא. חסרות ביקורות על הכללה שהנושא מייצר ביחס למגוון בדרכי המבע ואינטראקציה בחברה האתיופית. הכתיבה היא בשפה גבוהה למדי, חלקים מהערך מנוסחים באופן מחקרי כעבודה אקדמית ופחות כערך אנציקלופדי, וזה מקשה על קורא שאינו בקיא בתחום לעקוב אחר הדברים ולהבינם; עם זאת, הדוגמאות בערך תורמות במקצת להבנה טובה יותר של המושג. כן נדרשים שיפורים של ניסוחי משפטים וקישוריות. ראויה לציון המקוריות ואיסוף המידע היסודי בכתיבת הערך. ישנן הערות טכניות שפורטו בשאר הסעיפים. יש ללטש את הערך, יש לו פוטנציאל נוסף ורב. | |||
| הערות | |||
| האם נבדק שאין בינוויקי?. שאלה: האם מדובר בעבודה סמינריונית/רפרט באוניברסיטה שהומרו לערך בויקיפדיה? (לא שזה פסול, אך מדובר בשתי טכניקות כתיבה שונות ולא ניתן להעביר ללא שכתוב). תקלדות: התקפידים --> תפקידים. יש להסיר את ההדגשות הרבות של "שעווה וזהב" לאורך הערך, צריך להיות רק בפתיח. | |||
נשמח לשיפור הערך בהתאם להערות. תודה לכותבי הערך, והמשך עבודה פוריה בוויקיפדיה. בברכה, אזמרי לשירותך (: | |||
אזמרי לשירותך (: 11:36, 26 ביולי 2011 (IDT)
בקשה לא לשנות את המושג 'שעווה וזהב' לצירוף סתמי עם הוספת ה' הידיעה[עריכת קוד מקור]
'שעווה וזהב' הוא מושג בהקשר של ערך זה. לכן, בשימוש בה' הידיעה אם אין התייחסות מפרידה לשני האלמנטים המרכיבים אותו לא נכון להשתמש בכפל ה' הידיעה, כלומר לכתוב 'השעווה והזהב'. דוגמא, מקבילה לכך הוא המושג שתי וערב. נאמר: מבנה השתי וערב, טכניקת השתי וערב, צורת השתי וערב, כבהתייחסות לשם דבר אחד. ולא נפרידם לשני שמות אלא אם כן אנו דנים בריבוי, כאשר אלמנט אחד מציין קבוצה/רכיב אחת ואלמנט שני קבוצה/רכיב שנייה, למשל: פסי השתי והערב. (ציטוט תומך לדוגמא, מכתבי הרשב"ג: "הנה הסדר של עשיית לבוש מתאים, מוכרחים מקודם לארוג חתיכת סחורה, היינו שלוקחים חוטים ונותנים שתי וערב ביחד, שעל ידי השתי וערב מתרקמת חתיכת בגד.")