שיחה:תקנת חכמים

שם בעייתי

מלבד העובדה שהערך חסר ביותר, הרי ששמו מוטעה - כפי שמוזכר בגוף הערך, לא כל דבר שסמכותו מדרבנן, מוגדר כתקנת חכמים - יש למישהו הצעות לשם מוצלח יותר? בברכה, דניאל צבי 21:56, 21 בספטמבר 2006 (IDT)

למה לא "דרבנן" וזהו? --‏InbalabnI‏ 04:29, 22 בפברואר 2011 (IST)

הסבר תיקון

נטילת ידים תוקנה על ידי שלמה בזמן שלא היה צורך ליבדל מן הגויים וסיבת התקנה היא שונה [אפשר לראות בערך על נטילת ידים]

איחוד ערכים

מסתבר שיש בוויקיפידייתנו, בנוסף לערך זה, ערך בשם מצווה מדרבנן, וערך אחר בשם שבע מצוות דרבנן. אני מציעה לאחד את שלושתם ולפרט בהם את כל הקטגוריות הדרושות תחת הכותרת "דרבנן". --‏InbalabnI‏ 14:22, 27 בפברואר 2011 (IST)

את צודקת שיש פה בעייתיות ובלבול במושגים, וכמה פעמים כבר חשבתי עליה. אמנם ראוי לשקול מה בדיוק הפתרון שצריך להיות. באופן עקרוני ברור שצריך להיות ערך על דינים דרבנן באופן כללי (שהערך הזה מתיימר לעסוק בכך, ולא ברור לי מה השם הראוי לו, ראו באנציקלופדיה התלמודית שקראו לו דברי סופרים. יש מקום לשקול גם שהערך הכללי יקרא דאורייתא ודרבנן, כך שינגיד בין שני המושגים), אך מלבד זאת לא ברור לי שיש בעיה שיהיו ערכים נפרדים על שבע מצוות דרבנן, על תקנת חכמים ועל גזירת חכמים (קיים בא"ת). אני-ואתה • שיחה 17:08, 27 בפברואר 2011 (IST)

באופן עקרוני, אין בעיה בפירוק כל נושא והקדשת ערך לכל אחד מחלקיו, אבל דבר כזה יכול להתקיים רק אחרי שכבר נכתב ערך מרכזי ארוך ועמוס בפרטים, שאותו אפשר לחלק. בתור התחלה, אני חושבת שהדרך הנכונה ביותר היא למנות את כל הנושאים מדרבנן, ולהמשיך משם. בקשר ל"דאורייתא ודרבנן", אני מסכימה שצריך ערך בעניין, חוץ מהפסקה בערך "מצווה" אליה מוביל הדף דאורייתא. צריך לשים לב שחלק מהסוגיה כבר נידון בערך מצווה לשמוע דברי חכמים. --‏InbalabnI‏ 21:26, 27 בפברואר 2011 (IST)

לצערי, אני מתנגד בכל תוקף לאיחוד, שכן כל קשר בין תקנת חכמים למצווה מדרבנן מקרי בהחלט. זו הראשונה אינה בגדר מצווה כלל. --בברכה, טישיו - שיחה 21:28, 27 בפברואר 2011 (IST)

הכוונה היא לא לכתוב על תקנת חכמים ועל מצוות מדרבנן כאילו היו אותו דבר, אלא לכתוב ערך שהנושא שלו הוא בעצם סמכות הרבנים ופועלם, ובתוכו לייחד פרק למצוות מדרבנן, ופרק לתקנת חכמים, ופרק לגזירות חכמים, וכו' וכו'. בשלב זה, אני לא רואה צורך בערך נפרד לכל אחד מהנושאים, וגם אם הפרדה כזאת הייתה ראויה, הצורה שבה היא נעשתה מבלבלת ונראית אקראית. למה שבע מצוות דרבנן נפרד ממצווה מדרבנן? למה כל התחומים הכלולים בערך זה נקשרו יחד תחת הכותרת "תקנת חכמים"? ואיפה עוסקים בכל מה שקשור להתערבות הרבנות בהלכה? כרגע, החיפוש "דרבנן" מוביל לערך הזה - באיזו צורה הוא משקף את המושג "דרבנן"? אלה שאלות חשובות. --‏InbalabnI‏ 21:50, 27 בפברואר 2011 (IST)

א. הערכים שבע מצות מדרבנן ומצווה מדרבנן צריכים להיות מאוחדים ללא ספק. ב. יש מקום לערך נוסף שיכלול את התערבות חכמי התורה בהלכה, התערבות שמבוססת על הפסוק "ועשית ככל אשר יורוך". בברכה, טישיו - שיחה 21:52, 27 בפברואר 2011 (IST)

בעניין "ועשית ככל אשר יורוך" כבר עוסק הערך מצווה לשמוע דברי חכמים, אבל הוא עוסק במצווה עצמה, ולא במציאות שנוצרה ממנה. --‏InbalabnI‏ 21:56, 27 בפברואר 2011 (IST)

קודם כול שמישהו יכתוב את התוכן, ואז כבר נחליט מה ואיפא לשלב ולאחד. בברכה, טישיו - שיחה 21:59, 27 בפברואר 2011 (IST)

אני חשבתי כמה פעמים על איחוד מצווה מדרבנן ושבע מצוות דרבנן. אבל זה לא כל כך פשוט לאחד אותם, כי הערך מצווה דרבנן עוסק ביותר מאשר שבע המצוות. אגב, עד לא מזמן ההפניה דרבנן הפנתה למצווה מדרבנן ולא לערך הנוכחי. אני שיניתי את זה רק לפני חודשיים. אני-ואתה • שיחה 22:01, 27 בפברואר 2011 (IST)

הוספת מקורות לסמכות חכמים

אילן שמעוני, זו פשוט חוצפה לכתוב: "קישור למסמך שלא נכתב על ידי בר סמכא וכל עניינו התנגדות למסיון". ראשית, לא כל עניינו התנגדותו למיסיון. שנית, גם אם כן, מה זה משנה? גם חצי מכתביהם של חכמי ימי הביניים מדברים נגד הנצרות וכדומה, הרי אנחנו עוסקים פה ביהדות ולא בפולמוס שאמור להיות אובייקטיבי. שלישית, גם אם זה פונה כנגד המיסיון זה לא פוגע באובייקטיביות שלו. רביעית, מי אתה שתקבע מי בר סמכא? ראית באיזה מאמר רציני מדובר? הוא נעזר בכמה וכמה פרופ' לתלמוד והיסטוריה. לך ללמוד את הנושא (כמו שכבר הצעתי לך לקרוא את הספר 'מסיני ללשכת הגזית' ואז תגיד אם המצאתי פה את המקורות. זו פשוט חוצפה. ―משתמש:יא - ח (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

רבותי, הוספתי כמה מקורות שנאמרו על ידי חכמי ישראל לאורך הדורות כהסבר לסמוכתם של חכמים לתקן תקנות ולגזור גזרות, בבקשה לא להוריד.

וכעת ארחיב: הרי הרמב"ן חולק על הרמב"ם וסובר שהמקור לגזרות ותקנות חכמים אינו מפסוק, שאם כן היה צריך להיות ספיקא דאורייתא לחומרא ולא לקולא, ולכן הוא חולק על הרמב"ם שכותב שהמקור הוא "ועשית ככל אשר יורוך". הרמב"ן לא פירש מאיפה לדעתו יוצאת סמכותם של חכמים, וכאן נאמרו לאורך הדורות כמה וכמה אפשרויות להסביר את המקור, בתוכן: 1. קבלת העם בסיני להישמע לדברי חכמים גם בגזרותיהם ובתקנותיהם: 2. הלכה למשה מסיני שעלינו להישמע להם (והלכה למשה מסיני ייתכן וספיקא לקולא, זו לפחות דעת הרמב"ם בכמה מקומות והפני משה בירושלמי). 3. חכמים מתקנים דברים עם טעם, ולכן הם מכוונים לרצון ה', ואנחנו מחוייבים לעשות רצונו, ומכאן סמכות תקנותיהם.

אפשרות 1 נשמעת מדברי הרמב"ן במקום אחד, וכך כותב הרב קלמן כהנא (חקר ועיון, חלק א' עמ' ל): " ומוכרחים אנו לאמר, שלרמב"ן כל הסמכות של חז"ל היא בשבועה שקבלו עליהם בני ישראל במעמד הר סיני לשמור, הן על תורה שבכתב והן על תורה שבעל פה, הכוללת גם דברי חז"ל, ואין לגזרות ולתקנות חז"ל סמך בתורה". וכן כתב הרב קוק בכמה מקומות ב'לנבוכי הדור'.

אפשרות 2 נשמעת מדברי הרמב"ן עצמו בשורש השני "לפי שהורשו מאתו ית' מפי הקבלה לתקן ולסדר". וכך כותב בפירוש המבי"ט בספרו קריית ספר, הקדמה, סוף פרק ו: "אלא שנראה מדבריו כי מפי הקבלה הורשו מאתו ית' לתקן ולסדר". וכך כתב גם ר' צדוק הכהן מלובלין, ב'משיב צדק' (לובלין תרפ"ט), עמ' 24-25: "נראה דס"ל דדבר זה קבלה מפי השמועה מהלל"מ שחכמים רשאים להוסיף תקנות ומצות וגזירות".

אפשרות 3 עלתה על ידי ר' אלחנן וסרמן ב'קונטרס דברי סופרים' שבתוך 'קובץ שיעורים': "דכל מה שצוו חכמים אנו יודעין שכן הוא גם רצון ה'..." ראו שם בהרחבה. ודברים קצת דומים כתב גם ר' שמעון שקאפ בספרו 'שערי יושר' חלק א', שער הספקות, פרק ז', עמ' יח - יט.

נדמה לי שאחרי הרחבה שכזו ההוספות שלי מוצדקות, ולכן אני מחזיר את העריכה שלי. ―יא - ח (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בעלי הידע ביהדות, האם עריכה זו תקינה? אילן שמעוני - שיחה 23:15, 8 ביוני 2018 (IDT)

זו עריכה טובה ואין לבטלה. יש להבחין בין מה שהרב קלמן כהנא (ועוד אחרונים) כתבו לשיטת הרמב"ן לבין מה שכתבו, אם כתבו, כדעת עצמם. בברכה, גנדלף - 22:50, 09/06/18