שיחת משתמש:אגלי טל/שמרנות משפטית
בקשת ביקורת[עריכת קוד מקור]
אשמח אם בעלי הידע במשפטים יחוו דעתם ויעירו הערותיהם על הערך. בתודה אגלי טל - שיחה 19:02, 10 באוקטובר 2017 (IDT)
- עדיף להציב נקודות ספציפיות בהן אתה מעוניין בחוות דעת. זה ממקד יותר, מגרה ויוצר אתגר כלשהו. הזמנה בנלית לחוות דעת על ערך שלם נותרת לרוב באי תגובה או כמעט אי תגובה. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ 19:17, 10 באוקטובר 2017 (IDT)
- מקבל. אגלי טל - שיחה 21:21, 10 באוקטובר 2017 (IDT)
מיקוד הבקשה[עריכת קוד מקור]
- אשמח לדעת האם לדעתכם הערך מדייק ובהיר בנוגע לחפיפה והקשרים בין הגישות המשפטיות השונות המוזכרות בו והאם הוא מסביר אותן היטב.
- האם לדעתכם יש לערך מבנה ברור וסביר.
- הצעות, הערות והארות כלליות.
בתודה מראש אגלי טל - שיחה 21:35, 10 באוקטובר 2017 (IDT)
- שלום אגלי טל, תודה על ההזמנה להגיב. הערך כתוב בצורה ברורה ובמינוח נכון ולכן קל לקרוא אותו ולהבין אותו. על כך אני מברכת מאוד. עם זאת, יש בעיני שתי בעיות עיקריות.
- ראשית, הערבוב בין תפיסות מקצועיות של פרשנות טקסטואלית (או אחרת) לבין זיהוי עם עמדות פוליטיות. כאן לדעתי יש שגיאה של ממש. והא ראיה, כפי שאומרים משפטנים, שבמקורות אין כל התייחסות לספרות על פרשנות במשפט. ולא חסרה. ראה למשל את ספרו המונומטנלי של אהרן ברק, "פרשנות במשפט". העובדה שהמקורות מתייחסים לסוגית האקטיביזם השיפוטי (להלן) מעידה על הערבוב הזה. אי אפשר לדבר על פרשנות במשפט בלי להשתמש במקורות אקדמיים משפטיים, ישראליים ואחרים. העובדה שבהתכתבות בינינו לא ידעתי להפנות לספרות בעברית על גישה אמריקאית מסוימת לא אומרת שאין ספרות בעברית על פרשנות, או ספרות באנגלית על פרשנות אמריקאית. פרשנות במשפט היא סוגיה משפטית. הנגשתה לקהל רחב היא רעיון מצוין, אבל היא לא יכולה שלא להסתמך על מקורות אקדמיים משפטיים. וכאן אנו מגיעים לבעיה האחרת, והיא הערבוב בין גישות למשפט לבין עמדות פוליטיות מהותיות ועמדות בדבר קשרים מוסדיים.
- כמה מילים על שמרנות/אקטיביזם שיפוטי. ראשית, אקטיביזם (במשמע חקיקה על ידי בית המשפט) הוא מבורך בעיני מי שהמחוקק המכהן אינו מוצא חן בעיניו. בישראל כבר 40 שנה יש ממשלת ימין, ולכן אקטיביזם יבוא מצד השמאל. זה לא אומר שאקטיביזם הוא ליברלי בתוכנו. זה לא אומר ששמרנות משפטית היא ימנית. הכל תלוי בתוכנו של המשפט הקיים ובכוחות הפוליטיים המכהנים במקומות השונים. ואדגים זאת דווקא מתחום שבו לא מדובר בשמרנות מהותית, אבל בהקשר אחד (לפחות) במשפט הישראלי, כל הטענה בדבר קשר בין שמרנות פרשנית ואקטיביזם (במשמע נכונות להתעמת עם המחוקק/הממשלה, שזהו השימוש הפופוליסטי) מתהפכת: בכל הנוגע למשפט הבינלאומי החל בשטחים, בית המשפט הישראלי מפגין יצירתיות מפתיעה בפרשנותו, כך שבאופן עקבי הוא מאשר את מעשי הממשלה ולעיתים רחוקות ביותר פוסל אותם. הסיבה לכך היא ברורה לחלוטין, וקשורה ביחסים המוסדיים. כיוון שבימים אלו אני כותבת מהדורה שנייה של ספר שעוסק בנושא הזה, עליו אני יכולה להעיד במקצועיות. זה לא אומר שאין תמונות מצב אחרות גם במשפט הישראלי, אלא רק שאי אפשר לקבוע קביעות גורפות כל כך. בערך יש בו ערבוב בין כמה עניינים שאינם זהים, גם אם יש ביניהם חפיפה בנסיבות הקונקרטיות בישראל: עמדות פוליטיות הנחשבות שמרניות, ועמדות בדבר יחסי בית המשפט והרשויות האחרות (מה שמכונה לעיתים "אקטיביזם" ושכפי שציינתי בהתכתבות אחרת בינינו, זהו מונח שנעשה בו שימוש פופוליסטי ולכן גם הביטוי ההפוך הוא בעייתי), ועמדות בדבר פרשנות טקסטים משפטיים. הערך עצמו מזכיר את פרידמן וגביזון כבעלי עמדות שאינן שמרניות מבחינה פוליטית אך כן שמרניות מבחינת יחסי בית משפט-מחוקק. בערך הם מוצגים כ"חריגים". אבל למעשה מדובר בשאלות נפרדות. זה כמו ש"ישראלי יהודי יוצא מדינות ערב (מזרחי)" ו"מסורתי" הן קטגוריות שאולי יש ביניהן חפיפה (סתם דוגמה, לא מנסה להיכנס פה לדיון בדבר נכונותה העובדתית!) אבל לא היינו מתייחסים אליהן כאל אותה קבוצה בערך אנציקלופדי. לגיטימי בהחלט להתייחס לקשרים בין קטגוריות, אבל לא להניח את זהותן.
- השורה התחתונה היא שאני חושבת שערך שעוסק בפרשנות המשפט מוכרח להסתמך על ספרות שעוסקת בפרשנות המשפט, וזו ספרות משפטית. הנגשתה לקורא ההדיוט תהיה שירות מצוין, כפי שיכול להבין מי שיעיף מבט בספר של ברק, למשל, על ארבעת כרכיו העבים...
- אשמח לעזור, אם אוכל (ואם אחרי כך זה, עוד תרצה
). אני מקווה שעזרתי גם אם לא הסכמתי. YR on wiki - שיחה 10:14, 11 באוקטובר 2017 (IDT)
- היי יעל ותודה גדולה על תשובתך המפורטת. אז ככה:
- חיבור סוגיות שונות - לגבי הנקודה המרכזית שהעלית - עירוב בין שמרנות פוליטית וחברתית לתפיסה משפטית - אני מסכים לחלוטין שיש להפריד בין הנושאים. כבר כעת הערך מנסה לעשות זאת, למשל בפיסקה בנוגע לישראל שמציגה את ההקשרים הפוליטיים אך מדגישה כי "עם זאת, אין לקשר בהכרח בין שאלת הגישה המשפטית לבין תפיסת העולם הפוליטית של השופט" ומביאה כדוגמה את האקטיביזם הימני של השופט אדמונד לוי. גם באזכור של פרידמן וגביזון יש ניסיון להבהיר שוב באמצעות הדוגמה שלהם את ההפרדה בין הנושאים. אשמח לכל הצעה שתתרום להבהרת הנקודה הזו. אי אפשר לעצום עיניים ולהתעלם מהחפיפה שקיימת הן בתפיסה הציבורית הן מעשית בין שמרנות כללית לשמרנות שיפוטית אך יש לציין שאילו - עקרונית - שתי סוגיות נפרדות ולציין את המקרים המצביעים על כך.
- לעומת זאת, החיבור שהערך מתאר בין שאלת היחסים בין הרשויות לבין שאלת החירות הפרשנית של החוק, הוא לדעתי חיבור מדויק ואמיתי ופיסקת הפתיחה מבהירה זאת היטב כמו גם פיסקת ההגדרה. אם על כך את חולקת אנא הסבירי בפירוט את טעמייך.
- מקורות - אני מסכים שהיה כדאי אם הערך היה מועשר במקורות 'כבדים' ואודה למי שיעשה זאת. אינני מכיר את ספרו של ברק שציינת, אך כדאי להבחין: אם זהו ספר מחקרי המתאר באופן אקדמי את שיטות הפרשנות השונות אז כדאי להיעזר בו בהחלט. לעומת זאת אם (כפי שאני מעריך) זהו ספר שבו ברק פורס את משנתו, אני מנחש שהמידע שהוא יציע לגבי הערך שמרנות שיפוטית איננו רב. בכל מקרה אני לא חושב שמקורות ספרותיים-מקצועיים הם תנאי הכרחי לכתיבת ערך כזה למרות שהם בהחלט יהוו שידרוג רציני.
- עוד הערה אחת: אקטיביזם שיפוטי הוא בעיני פסול עקרונית בלי קשר לכיוון בו הוא פועל. אני חושב שדעת המיעוט של לוי בבג"ץ ההתנתקות היא שערורייה משפטית ודמוקרטית. זאת בלי קשר לדעתי לגבי ההתנתקות שהייתה צעד טיפשי, מושחת, אנטי מוסרי ואנטי דמוקרטי. הטענה כאילו העמדה לגבי אקטיביזם שיפוטי תלויה בתוצאה המשפטית של הפסיקה היא טענה מוכרת מפיהם של האקטיביסטים. אין ספק שיש גם התנגדות מטעמים כאלה לפסיקות מסוימות, אך הביקורת שאותה בא הערך לתאר מנותקת מהתוצאה המשפטית ועוסקת במהות - אקטיביזם שיפוטי בעיני מבקריו אלה הוא אנטי דמוקרטי, זאת בהיותו נוטל את השלטון מהעםֽ באמצעותֽ נבחריו ומעבירו אל קבוצה מצומצמת של אנשים. הפגיעה בדמוקרטיה מתעצמת בשיטה הישראלית הקיימת - היחידה מסוגה - שבה השופטים אינם נבחרים על ידי נבחרי העם אלא באמצעות ועדה, אך מנגד מחזיקים בסמכות לפסול את חוקי הכנסת. עם זאת, גם בשיטה האמריקאית שבה הנשיא ממנה שופטים באישור הסנאט, השמרניים השיפוטיים מתנגדים למציאות שבה "תשעה בני אדם יחליטו על שינוי ערכי ומהותי שהמדינה תעבור" ציטוט משובש מזכרוני של השופט אנטונין סקאליה הדגול.
- שוב תודה על עזרתך. אנסה לשפר את חידוד ההפרדה ששנינו מסכימים עליה ואשמח לתגובתך לדברי. כמובן שאשמח אם תעשירי את הערך במקורות "כבדים" ואשמח שתסייעי לערך לצמוח. יום נפלא אגלי טל - שיחה 09:47, 15 באוקטובר 2017 (IDT)
חקיקת יתר[עריכת קוד מקור]
האם התנגדות לחקיקת יתר קשורה לשמרנות משפטית? לפי פסקת הפתיחה כעת לא נראה קשור, אבל אולי זה כן קשור ונשנה בהתאם. קובץ על יד, MathKnight, בעלי הידע במשפטים(ובפרט יעל), מה דעתכם? בתודה אגלי טל - שיחה 15:20, 17 באוקטובר 2017 (IDT)
- הקישור לא עבד. מכל מקום, אין לי תשובות מקצועיות להציע. צריך מומחים של תורת המשפט ומשפט חוקתי/מנהלי. צר לי! YR on wiki - שיחה 15:30, 17 באוקטובר 2017 (IDT)
- תודה יעל, תיקנתי את הקישור. יום נפלא אגלי טל - שיחה 16:10, 17 באוקטובר 2017 (IDT)
- הקישור לא עבד. מכל מקום, אין לי תשובות מקצועיות להציע. צריך מומחים של תורת המשפט ומשפט חוקתי/מנהלי. צר לי! YR on wiki - שיחה 15:30, 17 באוקטובר 2017 (IDT)