שיחת משתמש:מי-נהר/ארגז חול/טיוטה/עלייה והתיישבות בשנים 1700-1600

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
הוספת נושא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

לצורכי עימוד תוכן[עריכת קוד מקור]

תמונות לערך[עריכת קוד מקור]

מפת ירושלים (1752) מבוססת על ציורו של קורנליס דה ברוין (1698), שביקר בעיר ב-1681

מקורות[עריכת קוד מקור]


נתונים דמוגרפיים[עריכת קוד מקור]

במחצית הראשונה של המאה ה ‑ ,16 לאחר כיבוש הארץ על ידי העות'מאנים,

המצב הביטחוני השתפר והיה גידול במספר התושבים . על פי המחקר של ברנרד לואיס על מפקד האוכלוסין העות'מאני, גדל מספר התושבים בארץ ישראל המערבית מ ‑ 123,000 במפקד של 6 / 1525 ל ‑ 272,860 בשלהי המאה ה ‑ ,16 על פי המפקד של 7 / 1596 . על פי המחקר של הוטירוט ועבדולפתח, הגיע מספר תושבי ארץ ישראל המערבית בשלהי המאה ה ‑ 16 ל ‑ 206,290 . בקי ציטט את מחקרו של ברקן שקבע שסביב אמצע המאה ה ‑ 16 היתה ירידה של כשליש במספר התושבים והוא עמד על 157,000 בלבד . מספר התושבים עלה, על פי יצחק בן צבי, ל ‑ 300,000 . במאה ה ‑ 16 היו תנודות במספר התושבים והאוכלוסייה גדלה במשך המאה בכ ‑ 150,000 נפש . מפקד האוכלוסין העות'מאני מ ‑ 7 / 1596 מפקד זה נותן תמונת מצב של אוכלוסיית הארץ בסוף המאה הראשונה לשלטון העות'מאני . על פי מחקרו של ברנרד לואיס, האוכלוסייה נחלקה ב ‑ 7 / ,1596 על פי הנפות כדלקמן :  נפת ירושלים - 42,155 תושבים .  נפת שכם - 39,960 תושבים במפקד של 9 / 1533 .  נפת עזה - 56,950 תושבים .  נפת לג'ון ( מגידו ) - 7,490 תושבים .  נפת צפת - 82,570 תושבים . אבל, החוקרים הורידו מנפת צפת חלק מהאזורים שהיו כלולים בה, בגולן ובדרום סוריה, והמספר שנכלל בארץ ישראל המערבית היה 49,735 בלבד ( 43 18, ‑ 17 . Hutteroth, Wolf‑Dieter and Kamel Abdulfattah, pp ) . על פי נתונים אלה, מנתה אוכלוסיית ארץ ישראל המערבית 272,860 נפש . וולף ‑ דיטר הוטירוט וכאמל עבדולפתח ( שם ) מסכמים את מצב המחקר הדמוגרפי על פי דפתרים חדשים משלהי המאה ה ‑ ,16 הנותנים תמונת מצב של האוכלוסייה בסוף המאה ה ‑ 16 . על פי הנתונים המובאים בספר, היה מספר תושבי הפרובינקיה א ‑ שאם ,340,200 ובשטח ארץ ישראל המערבית בלבד היה מספר התושבים 206,290 . החישוב התבסס על נתונים שנלקחו ממפקד

האוכלוסין העות'מאני וכללו חישוב מספר בתי האב, על פי חישוב של משפחה ממוצעת בת חמש נפשות, בתוספת מספר הרווקים . יש חילוקי דעות בין החוקרים לגבי גודל המשפחה המוסלמית . יהושע פראוור העריך שהמשפחה הממוצעת היתה בת ארבע נפשות, בנימין זאב קדר העריך שהיתה בת שש נפשות, ברנרד לואיס ול' ברקאן העדיפו את ההערכה שמשפחה ממוצעת היתה בת שש נפשות . גדעון ביגר ודוד גרוסמן העריכו שגודלה היה בין חמש לשבע נפשות על סמך בדיקת אוכלוסיית הכפרים הערביים בשנות ה ‑ 30 של המאה ה ‑ 20 . אם נניח שגודלה הממוצע של משפחה היה שש נפשות ( מספר אמצעי בין הדעות חמש לשבע ) הרי שבסוף המאה ה ‑ 16 הגיע מספר התושבים בארץ ישראל המערבית לקצת יותר מ ‑ 206,290 .

2 . המצב היישובי בסוף המאה ה ‑ 16 המחקר הארכיאולוגי לגבי המאה ה ‑ 16 הוא מצומצם ביותר בניגוד לתקופות אחרות, ולכן חסרה תמונה ארכיאולוגית של הארץ בראשית התקופה העות'מאנית .

עמוד: 190

המידע מאומת גם בנתן שור למצוא את הסימוכין אצלו.

השומרון - דוד גרוסמן הסתמך במחקרו על השומרון על שורה של מקורות מגוונים והגיע למסקנה שהר שכם ואזור נחל שכם סבלו מהצטמצמות האוכלוסייה במאה ה ‑ 16 . תופעה דומה של הידרדרות יישובית היתה גם בשולי השומרון משני צידי המרזבה . בנפת שכם ובנפת רמאללה חדלו להתקיים כמה יישובים . גרוסמן הגיע למסקנה שההידרדרות היישובית פגעה באזור גב ההר לא פחות מאשר בשולי ההר . השרון - אמנון כהן קבע שאזור השרון היה ברובו אזור של ביצות, יערות וצמחייה צפופה בין המאה ה ‑ 16 לסוף המאה ה ‑ 18 . רק בחלקו הצפוני הוא היה מיושב באופן חלקי . עמוד: 191

על פירוט הערים ראה בעמ' 192-3
3 . הערכות של היסטוריונים לגבי גודל האוכלוסייה במאה

ה ‑ 19 וראשית המאה ה ‑ 20 הערכות החוקרים לגבי המאות ה ‑ 17 וה ‑ 18 במאות ה ‑ 17 וה ‑ 18 לא נערכו מפקדים לצורך תשלום מסים והחוקרים מסתמכים על מקורות אחרים . יצחק בן צבי סיכם את המצב במאות ה ‑ 17 וה ‑ 18 וקבע שאת הארץ פקדו רעידות אדמה, מגפות, ארבה, בדווים שחדרו מהמדבר למטרות שוד וביזה ושלטון שהכביד עול המסים על התושבים . כל אלה הביאו לבריחת אוכלוסין ולנטישת כפרים וערים . בסוף המאה ה ‑ 17 ( 1 / 1690 ) היה מספר התושבים, על פי הערכתו של רוברטו בקי, כ ‑ 232,000 עמוד: 193

עמוד: 297 לעיין במקורות שבסימוכין -

. אוכלוסיית ארץ ישראל המערבית בתקופה העות'מאנית  בן צבי, יצחק, ארץ ישראל ויישובה בימי השלטון העותמאני, הוצאת מוסד ביאליק, ,1963 עמ' 35 .  מעוז, משה, "ארץ ישראל בשלטון העות'מאני", עמ' 469 1 . אוכלוסיית הארץ במאה ה ‑ 16  ביגר, גדעון ודוד גרוסמן, "צפיפות האוכלוסין בכפר המסורתי בארץ ישראל", קתדרה, ,63 ,1992 עמ' 108 ‑ 121 .  טולידאנו, אהוד, "סנג'ק ירושלים במאה הט"ז - התיישבות כפרית ומגמות דמוגרפיות", אמנון כהן, עורך, פרקים בתולדות ירושלים בראשית התקופה העות'מאנית, הוצאת יד בן צבי, ,1979 עמ' 79 .  לואיס, ברנרד, "ארץ ישראל ביובל הראשון לשלטון העות'מאני על פי פנקסי הקרקעות העות'מאניים", בקובץ ארץ ישראל, כרך ד, ,1959 עמ' 170 ‑ 187 2 . המצב היישובי בסוף המאה ה ‑ 16  לואיס, ברנרד, "ארץ ישראל ביובל הראשון לשלטון העות'מאני על פי פנקסי הקרקעות העות'מאניים", עמ' 170 ‑ 187 . Hutteroth, Wolf‑Dieter and Abdulfattah Kamel, Historical Geography of Palestine, Transjordan and Southern Syria in the Late 16 th Century, p . 43 1977, . Schick, Robert, "The Archaeology of Palestine / Jordan in the Early  Ottoman Period", ARAM, Vol . 9 ‑ 10, 1997 / 8, pp . 566 .  כהן, אמנון, "ארץ ישראל באימפריה העות'מאנית עד סף העת החדשה ( 1516 ‑ 1804 ) ", עמ' 153 ‑ ,156 163 ‑ 164 .  1974, Bachi, Roberto, The Population of Palestine, Hebrew University, p . 24

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=שיחת_משתמש:מי-נהר/ארגז_חול/טיוטה/עלייה_והתיישבות_בשנים_1700-1600&oldid=37586960"