שיח ירושלם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף שיח ירושלים)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שִׂיחַ יְרוּשָׁלַ ִם הוא סידור תכלאל ומחזור תפילה בנוסח תימני בלדי. הסידור נערך על ידי הרב יוסף קאפח, ויצא לאור בהוצאת מכון משנת הרמב"ם.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסידור הוא גרסה משודרגת לתכלאל שיבת ציון, שיצא לאור בשנות ה-50, ואינו מודפס כבר היום. שיח ירושלים נערך על ידי הרב יוסף קאפח, בתוספת הלכות והערות. נוסח הסידור מבוסס על נוסח התפילה של הרמב"ם, כפי שמופיע בספרו "משנה תורה".

הסידור הוא בנוסח בלדי (נוסח שנקבע במאה ה-18 על ידי הרב יחיא צאלח), אך הותאם גם למנהגי הזרם הדרדעי באמצעות הוספת הערות וגרסאות לנוסחים ולמנהגים השונים, שסומנו בכוכביות במקומות השינוי, וכן הערות מעל קטעי טקסט שנאמרים או שלא נאמרים באחד הנוסחים. למרות זאת, הסידור נמצא בשימוש בעיקר אצל הזרם הדרדעי.

הסידור יצא במספר מהדורות נוספות, גם לאחר פטירתו של הרב קאפח. במהדורות השונות נערכו שינויים בעיצוב ובסדר, תוקנו שגיאות בטקסט ונכתבו הערות, שכולן נלקחו ממקורות אחרים שכתב הרב קאפח בעבר. הרב קאפח בדק, השווה והצליב מקורות וכתבי יד של סידורי תכלאל קדומים וכתבי יד של הרמב"ם, ולאחר מלאכת איסוף וחקר המידע, הוא ערך את הסידור ותיקן בהתאם. במקומות בהם גילה מחלוקת לגבי נוסח הניקוד או המילה, הוא סימן את המקום באות, ובתחתית העמוד ציין את הגרסאות השונות לכתיב או לניקודה של המילה.

פורמטי הסידורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם שלושה פורמטים לסידורי שיח ירושלים:

  • פורמט סידור הכיס, שיצא עד כה בשתי מהדורות: מהדורת כיס עם כריכה גמישה, בשנת התשנ"ה, 1995; ומהדורת כיס משודרגת, מסודרת ומעוצבת מחדש, עם תיקונים והערות, עם כריכה קשה, בשנת התשע"ב, 2012.
  • פורמט סידור בגודל רגיל, עם כריכה קשה, שיצא עד כה בשבע מהדורות, בכל אחת בוצעו תיקונים ושינויי עיצוב. המהדורה האחרונה יצאה בשנת התשס"ט, 2009.

סוגי הסידורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם שני סוגים לסידורי שיח ירושלים:

  • סידור רגיל, המיועד למרבית ימי השנה, שיצא בפורמטים של סידור בגודל רגיל וסידור כיס.
  • סידורים לחגי ישראל, שיצא בפורמט רגיל בלבד. הסידורים יצאו במספר מהדורות:
    • המהדורה המקוצרת, המונה שבע מהדורות, האחרונה שבהן בשנת התשס"ט, 2009. סידורים אלו מקוצרים יותר, וכוללים תפילות המשותפות לחגים פסח, שבועות וסוכות, תחת הכותרת "לשלוש רגלים"; ואילו במצבים בהם יש שינוי בתפילה בכל אחד מהחגים - הדף חולק לשלושה, או שהובאה בו הפנייה לעמוד אחר בסידור. עבור ראש השנה ויום הכיפורים יצאו סידורים נפרדים. לחגים שמנהגיהם נוצרו בתקופת בית שני, כגון חנוכה ופורים, לא יצאו מחזורים נפרדים בשיח ירושלים, אלא צוינו תפילות הנהוגות בהם בתוך הסידור הרגיל (כגון "יעלה ויבוא" בתפילת העמידה, וקטע הודיה נוסף ב"מודים", "הלל" ו"מוסף").
    • המהדורה הארוכה, המכילה סידורים רבים יותר לכל חג. סידור זה נחשב קל ונוח יותר לשימוש, משום שהוא מסודר לפי סדר כרונולוגי של התפילה, ללא צורך בהפניות מעמוד לעמוד. במהדורה זו קיים סידור נפרד לחג פסח (כולל האגדתא דפסחא וכל הקריאות בתורה ובנביא שבחג), סידור לחג שבועות (כולל מגילת רות), וסידור לחג סוכות ולשמיני עצרת (שמחת תורה) (כולל תפילות להקפות והמזמורים הייחודיים לחג). לסידורים אלו יצאו שתי מהדורות, האחרונה יצאה בשנת התש"ע, 2010. עבור ראש השנה ויום הכיפורים קיימים סידורים ייחודיים, המהדורה האחרונה שבה יצאו הייתה בשנת התשס"ט, 2009.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב יוסף קאפח, שיח ירושלם, מכון משנת הרמב"ם, התשנ"ה, התשנ"ח, התשס"ט, התש"ע, התשע"ב - 1995, 1998, 2009, 2010, 2012.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]